1. עיינתי בעמדות הצדדים לבקשת הנתבעת 1 לבטל את פסק הדין שניתן כנגדה בהעדר הגנה ודעתי היא יש מקום להורות על ביטולו.
2. נדמה כי על פניו אין חולק בין הצדדים כי לפי תדפיס משרד הפנים מיום 26.12.18 של הנתבעת 1, בשעה שהיא יצאה לאחרונה את הארץ ביום 24.6.17 ואילו התאונה עם רכב התובעת התרחשה ביום 27.6.18 , יש טעם לעמדתה כי על פניו היא אינה זו אשר נהגה את הרכב שפגע ברכב התובעת בזמן התאונה ולמעשה לא ניתן לשלול את טענתה כי פרט לעובדה שאחר ( לטענתה אחותה) עשה שימוש בפרטיה לשם רכישת ביטוח על שמה הוא גם זה שנהג את רכבה שהיה רשום על שמה בזמן התאונה.
3. להבדיל מהנטען על ידי התובעת, הנתבעת 1 מספקת את פרטי מי שנהג את רכבה בזמן התאונה לצורך העניין ואף מצרפת תכתובת הודעות עם אחותה שעל פניו מודה באחריותה לתאונה ובהכרח כי היא זו שנהגה ברכב. על כן אין מקום לקבוע כי חלה בעניינה תקנה 27ב(א) לתקנות התעבורה[נוסח חדש].
4. גם העובדה שהנתבעת 2 הסירה כיסוי ביטוחי מטעמים של חוסר שיתוף פעולה ו/או מרמה ביחס לדיווח על התאונה, תורמת להנחה כי הסבירות שהנתבעת 1 צודקת בטיעוניה הינה גבוהה.
5. באשר להמצאת כתב התביעה, מוכן אני לקבל את עמדת הנתבעת 1 כי כיוון שהיא לא מתגוררת דרך קבע בארץ, אמה היא זו שקיבלה בשמה את כתב התביעה ובהכרח המצאה זו אינה כדין, שכן אמה אינה מתגוררת עימה באותה דירה וממילא מדובר בתושבת חוץ לצורך העניין.
6. הקושי נעוץ בעובדה שבא כוחה של הנתבעת 1 פנתה ביום 19.10.20 (כמפורט בתכתובת אי מייל שבין באת כוחה וב"כ התובעת , נספח לתגובת התובעת לבקשה) לבא כוח התובעת בכדי לקבל לידיה את מסמכי התביעה ואישור מסירת המצאתה לידיה , ברם מאז לא הוגש כתב ההגנה עד אשר ביום 19.11.20, היינו חודש ימים מאז אותה פנייה, ניתן כנגדה פסק הדין בהעדר הגנה.
7. עמדת הנתבעת 1 באמצעות באת כוחה לעניין זה ולפיה באת כוחה נמצאה בחופשת מחלה מאז תכתובת האי מיילים לראשונה וכי התעכבה קבלת פוליסת הביטוח מאת הנתבעת 2, הינה בעייתית בלשון המעטה שכן פרט לאמרה כללית והפניית בית המשפט לתכתובת השנייה בין השניים מיום 28.11.20 אין כל אסמכתא רפואית בעניין זה שתעיד כי ב"כ הנתבעת 1 הייתה מושבתת מעבודתה עד כדי כך שלא ניתן היה לעתור בבקשה למתן אורכה להגשת הגנה מטעמים רפואיים. למיותר לציין כי גם לרשות הנתבעת 1 עמדה אפשרות לפנות לבית המשפט בבקשה עצמאית לנוכח הנסיבות, חרף ואלי בפרט על רקע מגוריה בחו"ל ומחלת באת כוחה (שכאמור לא הוכחה דייה לצורך העניין).
8. גם העובדה ולפיה יפוי הכוח שנחתם לטובת באת כוחה אשר צורף לבקשה זו הינו מיום 8.11.20 ואשר אומת על ידה, מצביע כי לפחות במועד זה ואילך או לפניו, יכלה הנתבעת 1 לטפל בענייני תביעתה , לפחות כלפי בית המשפט, אך היא לא עשתה דבר.
9. יוצא אפוא כי מצד אחד יש לנתבעת 1 נימוקי הגנה ראויים ומצד שני הוכח כי היא ידעה על כתב התביעה עובר למתן פסק הדין שניתן כנגדה אך היא לא פעלה כדבעי להגשת כתב הגנה בזמן כאשר במקרה זה, ללא ספק, כלל הידיעה גובר על כלל ההמצאה.
10. בכדי לא לסגור את שערי בית המשפט מפניה, אתיר את ביטולו של פסק הדין כפוף לתשלום הוצאות התובעת בגינו לרבות בגין עלויות מימושו עד כה, כנגד תשלום הוצאות על סך 2,000 ₪ בתוך 30 ימים בקופת בית המשפט. כפוף לאמור ובזמן, פסק הדין יבוטל וכך גם ההליכים בגינו. באחריות הנתבעת 1 להודיע לבית המשפט על ביצוע התשלום ומועדו לצורך ביטולו של פסק הדין בפועל.
11. באשר לבקשה למתן רשות להגיש הודעה לצד ג' כנגד אחותה של הנתבעת 1 וסוכן הביטוח שלה, זו תידון לאחר ביצוע התשלום כאמור ואולם כבר עתה אני סבור כי לנוכח ממצאי הבקשה ונספחיה, מן הראוי שהתובעת תשקול את המשך צעדיה כנגד הנתבעת 1 לאחר שזו תשלם את הוצאותיה על פי החלטתי זו, ותחתיה תצרף את אחותה, אשר על פניו מודה בנהיגת הרכב ואחריותה לתאונה ולחילופין, בכך שהיא נהגה את רכבה של הנתבעת 1 ללא רשות בעת התרחשותה.
12. אין טעם, והתובעת מוזמנת לבצע בדיקות נוספות לעניין זה, להוליך את הנתבעת 1 להתגונן בתביעה זו, ולשאת בהוצאות משפט לא מבוטלות לנוכח כך, בפרט על רקע בקשתה להגיש הודעה לצד ג' כנגד אחותה וסוכן הביטוח שלה, דבר שיאריך את ההליך ככל שהבקשות תקבלנה, בשעה כאמור שהסבירות שאחר נהג ברכבה וללא רשותה, הינה גבוהה. התובעת תודיע את עמדתה בעניין זה בתוך 14 ימים ממועד תשלום הוצאות ההליך בידי הנתבעת 1 וכפוף לתשלום כאמור.

ניתנה היום, כ"א שבט תשפ"א, 03 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.