ת"א 21823-08-19 שרון נ' אגרונוב

בפני כב' השופט יאיר דלוגין

העתק החלטת בית משפט מיום י"ח אב תשפ"א 27 יולי 2021

לפי ההחלטה מיום 18.7.21 היה על הנתבעת להגיב עד יום 22.7.21 לבקשת התובע ואילו התגובה באה רק היום, לאחר שכבר ניתנה החלטה. לפיכך, התגובה נמחקת בזה. מבלי לגרוע מכך והרבה למעלה מן הדרוש, אציין כי גם לגופו של עניין, יש לדחות טענות הנתבעת. בנסיבות החדשות והמיוחדות שנוצרו, בהן אין התובע יכול להעיד מסיבות רפואיות, ישנה הצדקה לאפשר לבתו להגיש תצהיר עדות ראשית (תחת חקירה ראשית כעדה מטעם הנתבעת, כפי שנקבע קודם לכן). כמו כן, אין כל פגם בכך שבתו של התובע תגיש תצהיר עדות בתיק להוכחת טענות התובע, בכפוף לדיני הראיות. בעל דין רשאי להביא עדים אחרים להוכחת טענותיו, בכפוף כמובן לדיני הראיות. בטרם הוגש תצהיר עדות הבת, לא ניתן להקדים את המאוחר ולקבוע כבר עתה, כי תצהירה מהווה כולו או חלקו עדות מפי השמועה. זאת ועוד, בנסיבות המיוחדות שנוצרו, יהיה צורך להכריע בשאלה, האם עדות הבת תיחשב כקבילה, גם אם תהיה מפי השמועה, תוך אימוץ חריג כזה או אחר הקיים בדין במקרים מסוג זה בהם התובע עצמו לא מסוגל להעיד ממקור ראשון על האירועים עקב סיבות רפואיות. מוקדם לומר, אולם סביר להניח רצוי שכל ההכרעות הנ"ל, יוכרעו רק במסגרת פסק הדין. לגבי הטענות על אי חיוב בהוצאות, הנושא הוכרע בהחלטה קודמת שניתנה לאחר שטיעוני הנתבעת נשמעו. אם סבורה הנתבעת כי נפלה שגגה, הדרך היא להשיג עליה בפני ערכאת הערעור ולא על ידי העלאת טענות בעניין זה מחדש בתיק זה. הוא הדין לגבי טענת ההתיישנות, שנמחקה מתצהיר הנתבעת וזאת בשל הרחבת חזית ומשלא נטענה בכתב ההגנה ובהזדמנות הראשונה וחרף זאת שוב מעלה הנתבעת טענות בענין זה בתגובה הנוכחית, כאילו לא הוכרע הדבר ולא נדון.