בפניי בקשה מטעם המבקש שהינו התובע (להלן: "המבקש/התובע") לקבלת היתר להמצאה מחוץ לתחום של כתב התביעה לנתבע 1, אשר מקום מושבו בארה"ב.

עניינה של תביעה זו (שהוגשה ביום 18.8.19), הסכם הלוואה , אשר לטענת התובע נחתם על ידי הנתבע 1 ביום 27.11.12 על סך 300,000 ₪ , כאשר הנתבעים 2-3 ערבים. יצוין כי הנתבעים 1-2 אחים הם (הסכם ההלוואה צורף כנספח 4 לכתב התביעה). לטענת התובע הנתבע לא עמד בהתחייבויותיו בהתאם להסכם ההלוואה ולכן נאלץ הוא להגיש את התביעה,

לטענת התובע, כבטוחה להבטחת קרן ההלוואה מסר הנתבע 2 שיק לתובע על סך של 300,000 ₪ אך במהלך חודש דצמבר 2018 עת הפקיד התובע את השיק בחשבונו השיק בוטל על ידי הנתבע 2 (העתק פלט שיק ממוחשב צורף כנספח 2 לתצהיר המבקש).

בהמשך להחלטת בית המשפט מיום 29.7.21 להמציא לנתבע 1 את כתב התביעה בארה"ב באמצעות חברת בלדרות הודיע התובע ביום 16.8.21 כי כתב התביעה נמסר לחברת שילוח אך הנתבע 1 לא היה בכתובת הרשומה שנמסרה לו.

לטענת התובע פנה לנתבע 1 במיילים (נספח 3 לתצהיר התובע המצורף לבקשה) ואף ביום 7.4.19 שלח ב"כ התובע מכתב דרישה לנתבעים במייל ואולם הנתבעים שקראו את המייל לא השיבו לתובע.

ביום 26.8.21, בית המשפט הורה לתובע להמציא את כתב התביעה לנתבע 1 לכתובת המייל.

1.נימוקי הבקשה:

המבקש מבסס את בקשתו על תקנה166 (4) ו166(6) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט- 2018 (להלן: "התקנות").

לטענת המבקש התובענה הינה בקשר לחוזה שנעשה והופר בתחום מדינת ישראל, וכי על החוזה חלים דיני מדינת ישראל.

מנגד, טוען המשיב ( הנתבע 1 ) כי אין להיעתר לבקשה שכן התובע לא עמד בנטל בכדי לאפשר המצאה מחוץ לתחום שכן כאמור בהחלטת בית המשפט מיום 14.6.21 התובע לא התחיל את ההליך בבקשת ההמצאה מחוץ לתחום חרף ידיעתו שהנתבע 1 לא מתגורר בארץ. כמו כן, המקום בו הועבר סכום הכסף במטבע דולר מהונג קונג לחברה MIL SPEC שהינה חברה אמריקנית בניו יורק ועל כן מדובר בסכסוך האמור להתברר בניו- יורק ארה"ב. כמו כן לטענת המשיב, הבקשה להמצאה מחוץ לתחום הוגשה רק לאחר שהוגשו בקשות על ידי הנתבעים כולל תצהירים של הנתבעים 2-3 והתקיים דיון בבית המשפט וכן שתי החלטות של בית המשפט ורק לאחריהם הוגשה הבקשה הלאקונית וזאת תוך ניצול לרעה של הליכי המשפט.

2.דיון והכרעה:

תקנה 166 (4) ו-(6) לתקנות קובעת:

"166.בעל דין רשאי להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה בהתקיים אחד מאלה ובכפוף לתקנות 167 ו-168:

…..

(4) התובענה היא בקשר לחוזה, ומתקיים אחד מהמקרים האלה:

.....

(6) מבוקש צו מניעה לגבי דבר הנעשה או עומד להיעשות בתחום המדינה, או מבוקש למנוע או להסיר מטרד בתחום המדינה, בין אם מבוקשים דמי נזק בקשר לכך ובין אם לאו; "

תקנה 167 קובעת:

"

(א)בעל דין המעוניין להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, יגיש בקשה בכתב לשם קביעת דרך ביצוע ההמצאה; בתצהיר התומך בבקשה יפורטו העובדות המבססות את עילת התביעה, העובדות המבססות את עילת ההמצאה מחוץ לתחום המדינה ופירוט המקום שבו נמצא הנמען או ייתכן שנמצא.

(ב)בית המשפט יורה על דרך ביצוע ההמצאה, לרבות הגשת כתבי הטענות, והוא רשאי להורות שבנסיבות העניין אין להמציא את המסמכים מחוץ לתחום המדינה."

תקנה 166 לתקנות ביטלה את הצורך להגיש לבית המשפט בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום. בעל הדין שסבור כי מתקיימים התנאים בהתאם לתקנה 166 לתקנות, רשאי לפנות לבית המשפט בהתאם לתקנה 167 לתקנות לקביעת דרך ביצוע ההמצאה.

בדברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט נכתב באשר לתקנות הללו :

" תקנות 166 ו-167 – באשר להמצאה מחוץ לתחום השיפוט, ההסדר מותיר את עיקרי המצב הקיים על כנו, בכפוף לקיומם של שני הבדלים עיקריים: ראשית, בוטל הצורך בבקשה לקבלת היתר להמצאה מחוץ לתחום )שכיום רובן ככולן מתקבלות(, אך בסמכותו של בית המשפט לקבוע את דרך ביצוע ההמצאה האמורה, לרבות את אופן הגשת כתבי הטענות, והוא אף רשאי למנוע את ההמצאה אם הוא סבור שהיא אינה ראויה )תקנה 167(ב((. בכך מתקיימת הבקרה המתאימה למניעת פגיעה בריבונות של מדינות אחרות. שנית, מלבד עילות ההמצאה המוכרות שנותרו על כנן, הוספו אפשרויות נוספות לביצוע המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט כפי שיפורט להלן. להלן התייחסות לעילות החדשות שבהתקיים אחת מהן ניתן להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה: 1 .תקנה 166(1 – )אם נקבע בחיקוק או בהסכם, כי בית המשפט הישראלי מוסמך לדון בסוגיה; התקנה נועדה לעגן את המצב הנהוג ממילא בפרקטיקה ועל פי פסיקת בית המשפט. 53 2 .תקנה 166(4 – )אם התובענה מבוססת על נזק שנגרם לתובע בישראל ממוצר, שירות או התנהגות של הנתבע, ובלבד שהנתבע יכול היה לצפות שהנזק ייגרם בישראל וכן ושהנתבע עוסק בסחר בין-לאומי או במתן שירותים בין-לאומיים בהיקף משמעותי. יצוין, כי תקנת משנה זו תוקנה לאחר שנחתמו תקנות אלה, ובין השאר, הוספה הגדרה של "אדם קשור" על מנת להבהיר כי המצאה כאמור מחוץ לתחום תתאפשר לא רק כאשר הנתבע עוסק בעצמו בסחר בינלאומי או במתן שירותים בינלאומיים שהיקפם משמעותי, אלא גם כאשר הנתבע, אם הוא תאגיד, עושה זאת דה פקטו באמצעות "אדם קשור". אדם קשור הוא, למשל, מי ששולט בנתבע או תאגיד שנשלט על ידו. אם הנתבע עצמו אינו עוסק בסחר בינלאומי, אך חברת הבת שלו משווקת עבורו את המוצרים בעולם, הרי שהתנאי השני מתקיים דה פקטו, ואין לראות בהפרדה התאגידית ביניהם כשוללת את קיומו של התנאי בדבר הסחר הבינלאומי. ההגדרה המוצעת לאדם קשור מתייחסת אפוא לכל קבוצת המחזיקים שמתקיימים בתוכה יחסי שליטה כקבוצה אחת לצורך השגת תכלית התקנה. ההגדרה מקובלת בחקיקה ומופיעה במספר דברי חקיקה שמתייחסים לתאגידים. 3 .תקנה 166(10 – )אם האדם שמחוץ לתחום השיפוט הוא בעל דין בתובענה שלגבי אחת מעילותיה באותה תובענה נגדו יש זיקה מהזיקות המפורטות בתקנה 166 .תקנה זו נועדה לאפשר להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה שבבסיסה עילה שאיננה אחת מהזיקות המפורטות בתקנה 166 ובלבד שהנתבע הוא בעל דין בתובענה המתנהלת בישראל בשל אחת מהזיקות המפורטות. קרי, כאשר ישנה זיקה אחת כלפי הנתבע שהיא הבסיס לעילה אחת אך התביעה מבוססת גם על עילה שניה ולגביה אין זיקה מתאימה בתקנות, הרי שיש היגיון ביצירת סמכות גם לגבי העילה השנייה, שכן אחרת יידרש התובע לפצל את תביעתו כך שעילה אחת תידון בישראל והעילה השנייה מחוץ לתחום )לעניין זה ראו ע"א 04/9725 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר בע"מ נ' Ltd Electronics CAE( ניתן ביום 2007.10.10 .))יצוין, כי אם הדיון בשתי העילות בישראל יכביד במיוחד, אז יש אפשרות לטעון לפורום בלתי נאות לגבי העילה השנייה או אפילו הראשונה, אולם במקרים לא מעטים יש קשר בין שתי העילות מכיוון שהן חלק ממרקם אחד של יחסים.

לפי תקנה 167 ,בעל דין המעוניין להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה, יגיש בקשה בכתב על מנת שבית המשפט יורה לו על הדרך שבה תבוצע ההמצאה כאמור. בעל הדין נדרש לצרף תצהיר התומך בעובדות המבססות את עילת התביעה ואת עילת ההמצאה מחוץ לתחום המדינה וכן לפרט את המקום שבו נמצא הנמען או ייתכן שנמצא. כמו כן וכאמור לעיל, בתקנת משנה )ב(, נקבע כי בעת מתן ההחלטה בדבר האופן שבו תבוצע ההמצאה, רשאי בית המשפט להורות שבנסיבות העניין אין להמציא את המסמכים מחוץ לתחום המדינה. כך למשל, אם בית המשפט ראה כי מדובר בהמצאה לגורם שאינו נדרש לצורך בירור עילת התביעה או כאשר מצא כי לא מתקיימת עילת המצאה מחוץ לתחום המדינה."

כאמור בדברי ההסבר לתקנות הרי שמדובר בדרכי ייעול הדיון ובתקנה 167 מדובר בתקנה העולה בקנה אחד עם הרציונל העומד בבסיס התקנה שכן נקבע כי הבקשה לאחר שעוברת את המשוכה של אחד מהסעיפים בתקנה 166 הרי שתוגש בקשה על מנת שבית המשפט יורה על דרך ההמצאה.

נקבע בתא (ת"א) 14602-12-20 או.פי.אר יעוץ מערכות מידע בע"מ נ' OPERA COMPANY S.R.L (פורסם בנבו, ניתן ביום 24.10.21):

"8.עוד נזכיר כי על בית המשפט לנקוט במשנה זהירות בבואו לבחון מתן היתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט של מדינת ישראל; מתן היתר כאמור, כמוהו כהפעלת ריבונות מדינת ישראל במדינה אחרת, דבר שיכול לעלות לכדי פגיעה בריבונות המדינה הזרה. בנוסף, על בית המשפט להיות ער לאפשרות של התנגשות סמכויות ולפגיעה בכללי נימוס בינלאומיים [רע"א 9328/12 נירימליק נ' חברה באחריות מוגבלת סובורובה [פורסם בנבו] (21.4.2013) (להלן: "ענין נירימליק")].

9 .המבחן הרלוונטי לבחינת בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום השיפוט הוא "המבחן המשולש" הכולל שלושה תנאים מצטברים: (1) קיומה של עילת תביעה שיש לדון בה; (2) קיומה של עילת המצאה בהתאם לאחת החלופות הקבועות בתקנה 166 לתקנות; (3) שיקול דעתו של בית המשפט, בפרט בשאלת הפורום הנאות לבירור התובענה אך גם בהיבטים רלבנטיים אחרים (ע"א 9725/04 אשבורן חברה לסוכנויות ומסחר נ' CAE Electronics Ltd [פורסם בנבו] (4.9.2007) (להלן: "עניין אשבורן"). ענין אשבורן נדון בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות הקודמות"), התקנות הקודמות, קדמו לכניסת התקנות הנוכחיות לתוקפן, אך המסגרת העיונית נותרה בעיקרה כשהייתה, בשינויים מסוימים עליהם אעמוד להלן. הנטל להתקיימותם של התנאים הנ"ל מוטל כאמור על מבקש היתר ההמצאה, לרבות במסגרת הבקשה לביטולו של היתר שניתן במעמד צד אחד (ע"א 837/87 סרג'יו הוידה נ' דן הינדי מד(4) 545 (1990)).

...

13 .בבואו להכריע בבקשה להיתר המצאה מחוץ לתחום על בית המשפט לבחון קיומה של עילת תביעה. נקבע כי מדובר בנטל אף נמוך מזה הקבוע להוכחת עילת ההמצאה (ענין נירימליק הנ"ל). וכך, בחינת קיומה של עילת תביעה בעת הזו היא בחינה ראשונית, מקדמית; במסגרת בחינה זו בית המשפט לא יהרהר אחר האופן בו תוכח התביעה או משקלן של טענות הגנה (שטרם נטענו כדבעי); בעת הזו לא תוסקנה מסקנות עובדתיות מחייבות אשר יש בהן כדי לטעת מסמרות. אגב, במובחן מתקנה 501 לתקנות הקודמות, שם צוין כי בתצהיר יש לציין כי למבקש יש עילת תביעה "טובה", בסעיף 167 לתקנות הושמטה המילה "טובה", מה שיכול להעיד על כך שרמת ההוכחה בהתאם לתקנות, נמוכה יותר מזו שנדרשה בתקנות הקודמות. כך או כך, בשלב הדיוני הנוכחי מטרת הדיון לבחון אם כתב התביעה מעלה שאלות ראויות לבחינה במסגרת ההליך העיקרי. אין מקום להפוך את היוצרות ולנהל את המשפט כבר בשלב המקדמי (עניין אשבורן הנ"ל, פס' 9).

....

עילת המצאה לפי תקנה 166 לתקנות

15 .תקנה 166 לתקנות קובעת כי: "בעל דין רשאי להמציא כתב טענות מחוץ לתחום המדינה בהתקיים אחד מאלה ובכפוף לתקנות 167 ו-168:...".

אמנם העילה בתקנה 166(9) שעניינה בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, אינה מתקיימת בענייננו, משנמחקה התובענה נגד הנתבעת 2, אך מתקיימות עילות המצאה נוספות, באופן המקיים התנאי השני הטעון הוכחה. ובענייננו;

16 .תקנה 166(4) קובעת: "התובענה היא בקשר לחוזה, ומתקיים אחד מהמקרים האלה: (א) החוזה, כולו או מקצתו, נעשה או הופר בתחום המדינה או שנשללה האפשרות לקיימו בתחומה; (ב) על החוזה חלים דיני מדינת ישראל;"

התביעה מושתתת, כך לפי הטענה, על הסכמים בין הצדדים, ובפרט החוזה משנת 2000. מדובר בחוזה שלפי הטענה הופר ונשללה האפשרות לקיימו בישראל. החוזה הנ"ל עוסק בעסק שנוהל בישראל, בקשר עם תוכנה שהופצה בישראל ופנתה לקהל יעד של לקוחות בישראל. העובדה כי החוזה נחתם באיטליה (סעיף 19 לבקשה) אינה משנה את העובדה שהפרת ההסכם ושלילת האפשרות לקיימו נעשתה בישראל, בהיות ההסכם עוסק בשיווק התוכנה בישראל ובבלעדיות לשוק הישראלי. בנסיבות העניין על החוזה חלים דיני מדינת ישראל (וראו עוד על כך להלן).

17 .בענייננו מתקיים גם האמור בתקנה 166(4א) שקובע: "התובענה מבוססת על מעשה או על מחדל שאירע בתחום המדינה;"

התביעה מבוססת על טענות בדבר הפרת הסכמות בין הצדדים, הפרת זכות הבלעדיות, גזילה נטענת של עסק משותף והפרת זכויות יוצרים של התובעת במוצר. כל המעשים הנטענים נעשו בישראל ובתחומיה. מדובר, כאמור, בתוכנה ששווקה בישראל, ללקוחות ישראלים, ופנתה לקהל היעד הישראלי. ההתאמות בתוכנה הן בשפה העברית כך שמתקיימים תנאי עילה זו.

......"

3.ומן הכלל אל הפרט:

על המקרה הנדון חלות תקנות סדר הדין האזרחי - תשע"ט. התקנות העוסקות בהמצאה מחוץ לתחום הינן חלק מפרק י"ט לתקנות, אשר בהתאם לתקנה 180 (ג)(1) מוחלות גם על תביעות שהוגשו לפני כניסתן לתוקף.

לגבי המצאה מחוץ לתחום התקנות הרלוונטיות הן תקנות 166 עד 169. תקנה 166 קובעת את המקרים בהם ניתן לבצע המצאה מחוץ לתחום. בהתאם לתקנה 167 על המבקש לפנות לבית המשפט לצורך קבלת הוראות לגבי ביצוע ההמצאה.

לאחר ביצוע ההמצאה רשאי הנתבע היושב מחוץ לתחום לטעון כנגד סמכות ההמצאה וכנגד הסמכות לדון בתביעה בבית משפט בישראל.

במקרה דנן עילת תביעה מבוססת על הסכם שנחתם בין הצדדים בישראל ועל כן קיימת עילת המצאה כאמור בתקנה 166(4) לתקנות . יוער כי בהתאם למרשם התושבים בישראל – המבקש – הנתבע 1 רשום במרשם האוכלוסין כתושב בישראל וכתבתו רחוב סוקולוב בבת ים (נספח 1 לכתב התביעה).

4.סוף דבר:

לאחר עיון בבקשה ובתגובה, אני מורה בזאת על דרך ביצוע ההמצאה אל מחוץ לתחום, למשיב/נתבע

1. כתב התביעה, ההזמנה לדיון, הבקשה להמצאה אל מחוץ לתחום, החלטתי זו והוראות סעיפים 169-166 לתקנות סדר הדין האזרחי, יומצאו על-ידי המבקש לידי המשיב בדואר רשום עם אישור מסירה או באמצעות חברת שילוח בינלאומית (ככל וכתובת מעודכנת ידועה לתובע), בתוך 90 ימים וכן באמצעות המייל. אישור המסירה יוגש לתיק בית המשפט/אישור שליחת המייל יועבר לבית המשפט.

1. המשיב יגיש תשובה או בקשה לפי תקנה 168 לתקנות בתוך 90 ימים ממועד מסירת המסמכים לידיו.

ת.פ. 5.4.22.

ניתנה היום, כ"ד טבת תשפ"ב, 28 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.