המסמכים הרפואיים שצורפו, לרבות מסמך מ-2/4/19 (חודש אחרי התאונה) ו-22/10/19 (שמונה חודשים אחרי התאונה) מהווים ראשית ראיה לפגיעה במצבו הנפשי של האב בעקבות התאונה בה קיפח הבן את חייו. עם זאת, נוכח סמיכות הזמנים שבין התאונה לבין הגשת התביעה והמסמכים הרפואיים מתעוררת שאלה האם ניתן לקבוע בשלב זה, סמוך כל כך לתאונה, כי התגבשה נכות נפשית.

בנסיבות אלו, באיזון בין הדברים, מצאתי כי נכון יהיה למנות מומחה אשר יחווה דעתו גם בשאלה האם בשלה העת לקביעת נכות צמיתה, ואם לא – מתי צפויה להתגבש נכות שכזו? מובהר כי מינוי זה אינו מהווה הכרעה כלשהי בשאלה האם מתמלאים תנאי הלכת אלסוחה במקרה הנוכחי.

אני ממנה את ד"ר אלי קריצ'מן כמומחה מטעם בית-המשפט לבחינת מצבו הנפשי של התובע 1 כתוצאה מהתאונה בה קיפח בנו את חייו.

ב"כ בעלי הדין ימציאו למומחה הרפואי את כל המסמכים הרפואיים שהדין מתיר העברתם בתוך 30 ימים מהיום.

המומחה יעיין במסמכים הרפואיים יבדוק את התובע 1 ויקבע ממצאים לגבי המצב הרפואי לרבות בסוגיות הבאות:

1. האם ניתן לקבוע נכות צמיתה כבר עתה? ואם לא מתי צפויה להתגבש נכות, אם בכלל.
2. אם אין נכות צמיתה, מה שיעור הנכות הזמנית ממנה סובל כיום התובע.
3. אם ניתן לקבוע נכות צמיתה – מה שיעורה ומה הסיבות לה?
4. האם קיימת נכות שאינה קשורה בתאונה?
5. מגבלות תפקודיות;
6. טיפולים רפואיים או תרופתיים שידרשו בעתיד, לרבות סוגי הטיפולים ועלותם. בכלל זה יתייחס המומחה, כמיטב יכולתו, לשאלה האם הטיפול כלול בסל הבריאות אם לאו.

ב"כ התובעים יתאם מועד לבדיקה ויודיע אותו לצד שכנגד.

ב"כ התובעים יוודא בהקדם שאין מניעה לקבלת חוות דעת מן המומחה.

בשכר המומחה תישא הנתבעת, במימון ביניים. ככל שימצא כי בקשתו המוקדמת של התובע למינוי מומחה גרמה להוצאות מיותרות תוכל הנתבעת לדרוש השבת הוצאות אלו.

על-מנת לא לעכב את ביצוע התשלום מתבקש המומחה לשלוח כבר עתה את חשבונו לידי ב"כ הצדדים בצירוף פרטי חשבון הבנק והמסמכים הנדרשים לביצוע התשלום

קדם משפט כפי שנקבע.

ניתנה היום, כ"ח תשרי תש"פ, 27 אוקטובר 2019, בהעדר הצדדים.