הבקשות:

1. בפני שתי בקשות לעיון חוזר.

האחת הוגשה ע"י המשיב ביום 26.05.20 במסגרתה ביקש לבטל את מעצר הבית ולחילופין להשיב את התנאים המקוריים של שהייה במעצר בית חלקי משעה 19:00 ועד השעה 06:00.

השנייה הוגשה ע"י המבקשת ביום 27.05.20 במסגרתה עתרה המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו, לאחר שהפר את תנאי השחרור בכך שנתפס בתאריך 26.5.20 בשעה 17:30 מחוץ לביתו.

השתלשלות האירועים

1. ביום 23.08.19 הוגשה כנגד המשיב בקשה למעצר עד תום ההליכים לאחר שהמשיב נתפס נוהג בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה (בלתי מורשה לנהיגה), לא ציית להוראות שוטר, ונהג בקלות ראש וללא פוליסת ביטוח תקפה, עבירות מיום 21.08.19.

בתאריך 23.08.19 שוחרר המשיב למעצר בית מלא ונקבעו תנאי שחרור של חתימה על התחייבות עצמית בסך 50,000 ₪ וחתימה על ערבות צד ג' בסך 10,000 ₪.ביום 27.08.19 ניתנה החלטה משלימה לפיה המשיב ישהה במעצר בית מלא משעה 19:00 ועד השעה 06:00. בתאריך 06.01.20 בעקבות הפרה של תנאי השחרור הוחמרו שעות מעצר הבית באופן שהמשיב ישהה בביתו החל משעה 16:00 ועד השעה 06:00, הופקד פיקדון כספי בסך 1000 ₪ ונחתמה ערבות צד ג' נוספת על סך 10,000 ₪.

בתאריך 2.04.20 בעקבות הפרה נוספת של תנאי השחרור צומצמו שעות מעצר הבית באופן שהמשיב קיבל 2 חלונות התאווררות בין השעות 09:00 -11:00 ובין השעות 16:00 -17:00, כן הופקד פיקדון כספי נוסף בסך 1000 ₪ ונחתמה ערבות צד ג' נוספת בסך 10,000 ₪.

טענות הצדדים

1. לשיטת המבקשת לא ניתן לתת אמון במשיב שביצע הפרה בוטה של תנאי השחרור בפעם השלישית תוך תקופה קצרה של כחודש. עוד טענה, כי אשתו של המשיב אינה יכולה לשמש כמפקחת בתיק לאחר שלא מנעה את ביצוע ההפרות ולא דיווחה עליהן.
2. ב"כ המשיב טען שמדובר בהפרה טכנית בלבד והסביר שהמשיב יצא בחלון התאווררות שנקבע לו ונמצא באיחור קל ובמרחק קצר מביתו כאשר אשתו התעכבה בבית המרקחת. עוד ציין כי המשיב עוכב לתחנת המשטרה ושם שוחרר לביתו. בנוסף הפנה לעובדה שהנאשם הודה בתיק העיקרי, לקח אחריות והופנה לקבלת תסקיר שירות המבחן על מנת לבחון הליך טיפולי. ב"כ המשיב ביקש לאפשר למשיב לעבוד לפרנסתו בשעות הבוקר, כאשר מדובר במשיב המגדל ילד חולה עם נכות קשה. הדגיש כי מעבר ממעצר בית חלקי למעצר עד תום הליכים מאחורי סורג ובריח אינו מידתי, והפנה לתקופה הארוכה של כ-10 חודשים בה שהה המשיב במעצר בית חלקי . בנסיבות אלו ביקש שלא להורות על מעצרו של המשיב ולהסתפק במעצר בית לילי בלבד.

דיון והכרעה:

1. אין חולק כי המשיב הפר את תנאי מעצר הבית בכך שנמצא מחוץ לביתו. עם זאת לא מדובר בהפרה בוטה אלא בחריגה של 30 דקות מעבר לחלון ההתאווררות, כאשר המשיב נמצא בסמוך לביתו. בנוסף לא בוצעה עבירה נוספת במהלך אותה הפרה.
2. כך גם אין להתעלם מהעובדה שבמעמד הדיון האחרון המשיב הודה והורשע במיוחס לו , והדיון בעניינו נדחה לצורך קבלת תסקיר שרות המבחן וטעונים לעונש לתאריך 21.10.20, ומדובר בפרק זמן ארוך במהלכו יש להניח שהמשיב יעשה מאמצים לא מבוטלים להתייצב לטיעונים לעונש ללא הפרות נוספות של תנאי השחרור.
3. בנסיבות הנ"ל ובפרט נוכח מהות ההפרה אינני סבור שיש מקום להורות על מעצרו של המשיב מאחורי סורג ובריח. מדובר בהכבדה בלתי מידתית אשר אינה מתיישבת עם הנסיבות הנ"ל.
4. בנוסף אני סבור שנוכח הזמן הרב שחלף וצפוי לחלוף על מועד הגזר הדין יש לאפשר למשיב לפרנס את משפחתו, ובהתאם יש לאפשר לו יציאה מהבית למספר שעות.
5. עם זאת, נוכח העובדה שמדובר בהפרה שלישית אני סבור שיש להורות על חילוט חלק מסכום הפיקדון המצוי בקופת בית המשפט.

לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן:

המשיב יהיה נתון במעצר בית חלקי כל יום החל מהשעה 16:00 אחה"צ ועד השעה 06:00 בבוקר למחרת, וזאת בפיקוח אחד המפקחים.

יתר תנאי השחרור יוותרו ללא שינוי.

אני מורה על חילוט סך של 1000 ₪ (אלף ₪) מהפיקדון המצוי בתיק, לטובת אוצר המדינה.

להודיע לצדדים ולמשטרת ישראל.

ניתנה היום, י' סיוון תש"פ, 02 יוני 2020, בהעדר הצדדים.