בפני בית הדין תביעת התובעת להכיר לה כמחלת מקצוע בתסמונת התעלה הקרפלית (CTS) בשתי ידיה בהיותה קלדנית בבתי משפט שנים רבות ורצופות.

הנתבע טען כי המחלה ממנה סובלת התובעת בכפות ידיה אינה מחלת מקצוע או נובעת ממיקרוטראומה וכי לא הונחה תשתית ראייתית לתביעה על פי תורת המיקרוטראומה. עוד טען כי מדובר ברקע תחלואי טבעי בנוסף לעישון רב שנים.

העובדות

1. התובעת עבדה כקלדנית בבתי המשפט משנת 1976 ועד יוני 2018.
2. התובעת עבדה בקלדנות בית 7.5-8 שעות ביום עם הפסקות.
3. לטענת התובעת במהלך השנים הדפיסה במכונות כתיבה ידניות, לאחר מכן מכונות כתיבה כדוריות/חשמליות ולבסוף באמצעות מקלדת המחשב.
4. כעולה מהמסמכים הרפואיים, התובעת מעשנת כ-42 שנים ,קופסה ביום.

הכרעת הדין

1. בדיון מיום 19.5.20 הסכימו הצדדים בפני כב' הרשם ,בדבר מינוי מומחה רפואי על סמך העובדות שהסכימו המפורטות לעיל והשאלות עליהן הסכימו במפורש, המפורטות מטה.
2. השאלות המוסכמות שנשלחו למומחה היו:
3. מהו הליקוי ממנו סובלת התובעת.
4. האם מדובר בליקוי שמקורו בכפות הידיים או בהקרנה מבעיה בעמוד השדרה או מבעיה כללית אחרת.
5. האם קיים קשר סיבתי בין מחלת התובעת לבין עבודתה וככל שקיים מה מידת השפעת עבודתה של התובעת על מצבה הרפואי.
6. בתאריך 8.12.20 ניתנה חוות דעתו הרפואית של ד"ר כליף אדוארד מומחה בכירורגיה אורתופדית וכירורגיה של היד (להלן: חוו"ד הראשונה) .
7. וכך ענה המומחה בין היתר: "הדיסקופטיה הצווארית והכאב הקורן לידיים מהם סובלת התובעת עלולים בנסיבות מסוימות להעצים את תסמונת התעלה הקרפלית בדפוס הקרוי "DOUBLE CRUSH CYNDRONE". על פי תאוריה זו, עצב הנלחץ באתר אחד נהיה "רגיש" ופגיע יותר מהשפעתו של לחץ באתר נוסף... אף על פי כן אין בכך כדי לסתור את תרומתה הנפרדת של תסמונת התעלה הקרפלית לביטויים הקליניים בהיותה מקור כשלעצמה לתלונות ותסמינים של התובעת... לסיכום בהסתמך על האבחנות שנקבעו בידי האורתופד, קיים ליקוי נפרד במקורו בכפות הידיים – תסמונת התעלה הקרפלית" (דגש במקור!). דהיינו המומחה מציין במיוחד עם דגש במקור שקיים ליקוי נפרד – תסמונת התעלה הקרפלית. טענת הנתבע כי ליקוי ספציפי זה לא נקבע, נדחית.
8. באשר לשאלה בדבר הקשר הסיבתי מציין המומחה כי :"קיומו של קשר סיבתי בין הקלדה, עבודה עם מחשב ושימוש בעכבר המחשב להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית הינו עניין השנוי במחלוקת בספרות המקצועית".
9. יחד עם זאת מציין "ראוי לציין שתדריך לרופא בתחום נפגעי עבודה של המוסד לביטוח לאומי - ... הדן בקשר הסיבתי בין עבודת הקלדנות לבין תסמונת התעלה הקרפלית מתווה ש-"לעניין קלדניות או פקידים העוסקים בהקלדה במשרה מלאה או כחלק דומיננטי מאוד של עבודתם ולא נמצאו גורמי סיכון ידועים של המחלה... אנו מכירים בקשר סיבתי". אין חולק כי מתקיים בתובעת משרה מלאה וחלק דומיננטי עיקרי בעבודתה. המומחה התייחס לגורמי הסיכון באופן מפורש.
10. עוד הוא מציין באופן ספציפי את המשמעות של הדפסה במכונות ידניות "משכך עיסוק זה כרוך בפעילות מאומצת נוסף לדפוס החוזרני והנשנה..." ובהמשך "אולם מאחר והתובעת המשיכה להשתמש במכונות מסוג אחר לא ניתן לבטל את ההשפעה המצטברת של שימוש במכונות הידניות. למיטב הבנתי בעת שימוש במכונות "כדוריות" הלחיצה על מקש גורמת לשרשרת פעולות המגיעה בכוח מנוע להרכנת הכדור והטרתו לפנים לביצוע הכתיבה. משכך מידת הכוח הנדרשת בכתיבה על הכדורית הינה פחותה יחסית לעומת המכונה הידנית. אף על פי כן, עיסוק זה מתאפיין בפעילות רפפטיבית הנשנית בתדירות גבוה. לסיכום על יסוד התשתית העובדתית המפורטת בהחלטת בית הדין, לפיה ההקלדה והעובדה היא מחשב היוו חלק דומיננטי בעדותה ולמשך שנים רבות ומאחר ועניין הכמות הינו גורם מכריע בכללי יישום תורת המיקרו טראומה, מתקבל על הדעת שקיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת ובין תסמונת התעלה הקרפלית בה לקתה בשתי ידיה, וניתן להעריך כי סבירות של מעל 50% כי תנאי עבודתו השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות התסמונת או החמרתה.

התובעת סובלת מסכרת ומעשנת להתפתחות תסמונת התעלה הקרפלית יש הטיה מגדרית כך שנשים לוקות בה יותר מאשר גברים בני גילם, וכן הליקוי אובחן אצל התובעת בהיותה כבת 60. אף על פי כן להערכתי השפעתם של גורמים אלה אינם מעל 80% לפיכך אני מעריך שלתנאי עבודתה יש השפעה משמעותית (בשיעור 20% לפחות) על הליקוי".(דגש ש.ש.)

1. נוכח חוות הדעת התבקשו שאלות הבהרה ועליהן ענה המומחה בחוו"ד מיום 30/4/21 (להלן: חוו"ד השניה), בין היתר כך:

ומוסיף:

1. המומחה מתייחס בחוות דעתו זו גם לכלל השאלות שנשאל .
2. לאור האמור בחוות הדעת הראשונה והשניה, כאשר הראשונה ברורה וחד משמעית והשניה מתקפת אותה היטב חרף השאלות שביקש הנתבע להעביר והותר לו.
3. לאור האמור התביעה מתקבלת. המומחה ענה ונימק תשובותיו, ועל פי הפסיקה אין מניעה לקבל חוות דעתו כלשונה.
4. הנתבע טען כי התובעת לא הוכיחה פעולה חוזרת ונשנית, או את גובה ההקלדה או היותה ארגונומית. טענה זו לאו טענה היא ממספר טעמים. האחד לו רצה הנתבע לחקור, מדוע הסכים להעברה למומחה? בדיון מיום 19/5/20 אומרת ב"כ הנתבע:

1. החלטת כב' הרשם עמי רוטמן מאותו מועד נתנה תוקף ל"הסכמת הצדדים" ועל סמך זאת קודם ההליך ,וכלשונה:

1. מעבר לכך העובדות שהוסכמו הן לעבודת קלדנות , להיקפה בזמן ובתקופה ובהשתנות המקלדת(כמפורט בעובדות לעיל). כלומר לא הייתה מחלוקת בין הצדדים שהתובעת הקלידה 7.5 -8 שעות ביום למעלה מ- 40 שנה!
2. לא בכדי הסכים המוסד לכתחילה ,חרף האמור בכתב ההגנה, שכן לכתב התביעה צירפה התובעת את נספח ג' מספר מכתבים מתקופות שונות מהשופטים והצוות עמו עבדה, מכתבים אלה מדברים בעד עצמם ולדוגמא חלקית:

1. וכן:

1. התובעת אף מילאה שאלון מפורט בדבר עבודתה (נספח לכ. התביעה) אשר נתמך במכתבי השופטים לעיל ועוד שצורפו לכתב התביעה.
2. לפיכך מטעם זה הטיעון המאוחר בשלב הסיכומים, המנוגד לבקשת הנתבע לכתחילה בדיון המוקדם ,מוטב לולא נטען , וטענה זו נדחית מכל וכל.
3. בנוסף ,העומס המוטל על קלדנית בית משפט אינו סוד וכל הבא בשערי אולם המשפט נוכח בכך וחווה זאת.
4. מעבר לכל זאת, המומחה עצמו, כמצוטט לעיל, מתייחס לרפטטיביות של הפעולה במפורש ובמילותיו "חוזרני ונשנה" , "רפיטטיבי" מתייחס ספציפית לסוגי המכונות והמקלדות ולכח והמאמץ הדרוש בהפעלתם.(ראה בל (ת"א) 1806/08 ‏ ‏ ויינר שרה נ' המוסד לביטוח לאומי(פורסם בנבו)), ולכן התשתית העובדתית לתורת המיקרוטראומה הוכחה ע"י התובעת והמומחה התייחס לתורה זו ביישום הרפואי הרלוונטי.
5. התובעת תבעה בגין מחלת מקצוע. מכתב הדחיה מיום 27/11/18 נוקט בלשון :

1. לפיכך, אף למעלה מהצורך, לאור מה שהונח בפנינו נדון בתביעה להכרה במחלת מקצוע. פסק דין בעניין בל (חי') 17753-01-16‏ ‏ מימי ליבוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי (פורסם בנבו) דן בדיוק בשאלה זו וכדברי כב' הש' מיכל נעים דיבנר שם יש ליישם גם את פריט מחלת המקצוע וכלשונה:"

"פריט 26 של חלק א' לתוספת השניה לתקנות מגדיר כ"מחלת מקצוע" "דלקת של גידים.. או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק", וזאת לגבי "עבודות המחייבות תנועות חד-גוניות של האצבעות, כף היד או מרפק, החוזרות ונשנות ברציפות".

מן הכלל אל הפרט

25. דרישת פריט 26 בעניין "תנועות חד-גוניות של האצבעות, כף היד או מרפק, החוזרות ונשנות ברציפות", זהה ביסודה לדרישה המונחת בבסיס תורת המיקרוטראומה.

המחלוקת בתיק שלפינו הינה, אם התקיימה דרישה זו לגבי עבודת התובעת בתקופה השנייה, מחודש יולי 1993 ועד היום, ולטעמנו התשובה לכך היא בחיוב, כפי שיפורט להלן." ויפים הדברים ככפפה ליד גם לעניינינו.

ומפרטת:" מעדות התובעת בתצהירה ולפנינו עלה, כי התובעת עובדת מזה מעל ל- 20 שנים כמנהלת חשבונות ... ובמסגרת תפקידה היא עוסקת באופן יומיומי בהזנת נתונים למחשב דרך הקלדתם, בהיקף של מעל 70% מיום עבודתה, באופן המניח תשתית עובדתית המצדיקה בחינתה על ידי מומחה-יועץ רפואי. אמנם התובעת לא הקלידה תחת אילוץ של זמן, כטענת הנתבע, כפי שעושה קלדנית מקצועית ואמנם בעבודת ההקלדה של התובעת חלו הפסקות מדי פעם, במהלכן ענתה התובעת לטלפונים, קיבלה/מיינה דואר ו/או קיבלה לקוחות ו/או שהתה בהפסקה; אולם, על יסוד התרשמותנו מהעדויות שוכנענו, כי הפסקות כגון אלה אירעו בפרק זמן מצומצם מיום עבודתה של התובעת ובמקביל היו לתובעת פרקי זמן רבים של הקלדה רצופה, ובכך התמלאה הדרישה העומדת בבסיס פריט 26 לתוספת השנייה לתקנות ושל תורת המיקרוטראומה."(דגשים ש.ש.). קל וחומר על פי העובדות שבפנינו לקלדנית,כעולה ממכתבים שהגישה.(נספח ג' לכתב התביעה.)

1. נוכח כל האמור דין טענות הנתבע להידחות.
2. לפיכך כפי שנקבע בהחלטה מיום 1/12/21 שנומקה בהרחבה, לא היה כל צורך במומחה רפואי אחר או נוסף. המומחה לא התעלם ממצבה הרפואי של התובעת, ההיפך מנה פגימותיה ,סכרת, עישון, אורטופדיה, הטיה מגדרית וגיל, הכל מופיע בחוו"ד ואינו מתעלם מדבר! אף מתייחס לספרות המקצועית בעניין. ספציפית אף התייחס להן גם בס"ק א' לחוות הדעת הראשונה, וגם במסקנתו.
3. לפיכך גם טענה זו בדבר הרקע הרפואי נדחית. יתר על כן שאלות ההבהרה של הנתבע , הועברו למרות הרחבות והנחות שונות והמומחה התייחס להן ואף חלק עליהן.
4. לא מצאנו כל עילה לחרוג מהפסיקה המאפשרת לקבל חוו"ד המומחה ומסקנותיו שעה שלפני בית הדין מונחות חוות דעת מומחה מנומקות וראויות.

סוף דבר

1. התביעה מתקבלת. יש להכיר בתסמונת התעלה הקרפלית של התובעת כתאונת עבודה וכמחלת מקצוע וכדברי המומחה קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתה של התובעת ובין תסמונת התעלה הקרפלית בה לקתה בשתי ידיה וכי תנאי עבודתה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות התסמונת או החמרתה.
2. המוסד ישלם שכ"ט ב"כ התובעת בסך 5,000 ₪ תוך 30 יום .

ניתן היום, כ"ד אייר תשפ"ב, (25 מאי 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.