13 ספטמבר 2019

לפני:

כב' השופט דורון יפת

נציג ציבור (עובדים) מר משה בן דוד

נציגת ציבור (מעסיקים) גב' רונית ירדן

החלטה

אנו נדרשים להכריע בבקשה למתן סעד זמני שעניינה אכיפת יחסי עבודה.

התשתית העובדתית הלכאורית

1. המבקש, בן 62, עובד החל מחודש אפריל 2008 אצל המבקשת, בתפקיד מציל ומפעיל בריכת שחיה קרי למעלה מ-11 שנים; כאשר החל מיום 12.11.2012 בבריכת שיכון המזרח (להלן – הבריכה).

2. בין הצדדים סוכם בתחילת העסקתו של התובע, כי האחרון יעבוד חמישה ימים בשבוע, בין השעות 08:00 – 12:45.

3. ביום 5.5.2019 התקיימה פגישה בנוכחותו של המבקש ובנוכחותם של מר רון שניידרמן, מנהל הבריכה, מר עמוס מסיקה, יו"ר ועד העובדים וגורמים נוספים במשיבה, במהלכה ציין מר שניידרמן כי קיימת דרישה שהמבקש יעבוד בתקופת הקיץ, בפרט בימי שישי ושבת, במתכונת הבאה: שני ימי שישי בחודש בין השעות 09:00-16:00 ושבת אחד לחודש בין השעות 09:00-17:00.

4. ביום 16.5.2019, לאחר שנתבקשה המשיבה מהמבקש למסור לו את החוזה שחתם בשעתו, נמסר לו מסמך שכותרתו "תנאי העסקה של יהודה יוסף נכון תאריך 16.5.2019", בו נכתב, בין היתר, תחת "סידור עבודה": "בריכת שיכון המזרח: א'-ה' 08:00-13:00. לציין כי יתכנו שינויים בסידור עבודתו בהתאם לצרכי המערכת."

5. ביום 2.7.2019 זומן המבקש לשימוע ביום 4.7.2019 בשעה 13:00 בעניין המשך העסקתו אצל המשיבה, בפני מספר גורמים במשיבה ובכללם מר שניידרמן ומר מסיקה, שכן לשיטת המשיבה הוא אינו נותן מענה לצורכי המערכת הן בעניין תגבור משמרות בתקופת הקיץ, בפרט בימי שישי שבת והן בשל חוסר שביעות רצון מתפקודו בבריכה, שכן הוא מפגין "חוסר אקטיביות".

6. ביום 7.7.2019 התקיים שימוע אשר כבר בתחילתו הוגדרו הנושאים שילובנו במהלכו:"אי יכולת לתת מענה בסופי שבוע באופן שלא הולם את צורכי המערכת; חוסר שביעות רצון מהתפקוד של יהודה בבריכה בהתאם לפירוט במכתב הזימון לשימוע."

7. ביום 19.8.2019 הודיע מר אלי פולק, מנכ"ל המשיבה למבקש על סיום העסקתו החל מיום 19.9.2019.

8. ביום 26.8.2019 פנה המבקש באמצעות בא כוחו למר פולק במכתב התראה טרם נקיטת הליכים משפטיים בדרישה למניעת פיטוריו.

9. ביום 29.8.2019 השיבה המשיבה באמצעות בא כוחה לפנייתו של המבקש במכתב, במסגרתו דחתה את כל טענות המבקש בעניין.

10. ביום 5.9.2019 פנה מר מסיקה למר פולק במכתב, אשר בסיפא לו נכתב כי "ועד עובדים אינו מקבל ומסכים להחלטה לסיום העסקתו בחברה ומבקש לבחון החלטה זו בשנית."

ניהול ההליך

11. ביום 8.9.2019 הוגשה הבקשה שבפנינו למתן צו מניעה זמני; וביום 11.9.2019 הוגשה התגובה לבקשה. יוער, כי תצהיר תמיכה לבקשה הועבר למשרדי המשיבה ביום 11.9.2019 בשעות אחר הצהרים (ע' 2 ש' 13-14), אך נמסר לב"כ המשיבה במישרין ביום הדיון בשעות הבוקר (ע' 2 ש' 1-3, 18-19).

12. אתמול בשעות הצהרים התקיים דיון בפנינו, במסגרתו נחקרו המבקש ומר שניידרמן. בתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.

13. כבר בראשית הדברים יובהר, כי דיון בבקשה לסעד זמני אינו דיון לגופו של עניין, וכל הקביעות שלהלן הן קביעות לכאוריות בלבד, לצורך הכרעה במתן הסעד הזמני בלבד. מאליו יובן, כי פסק דין סופי בעניין יינתן לאחר שמיעת המסכת העובדתית המלאה, לאחר שיוגשו כלל כתבי בי-דין הנדרשים לעניין.

טענות הצדדים

14. לטענת המבקש, לאורך כל תקופת 11 שנות עבודתו כמציל וכמפעיל, מעולם לא נטענו כלפיו טענות מצד הנהלת המעסיק באשר לתפקודו ומעולם לא נרשמו אירועים חריגים בבריכה. אדרבה, המבקש קצר שבחים רבים על פעילותו הברוכה ועל הקפדתו לשימור הנהלים בה.

15. עוד טוען המבקש, כי עיון דקדקני בפרוטוקול השימוע מעלה סימני שאלה רבים בדבר הטענות אשר הועלו כנגד תפקודו של המבקש; ולדידו הוחלט לבצע בו "סיכול ממוקד" על מנת לקעקע את תפקידו במקום עבודתו.

16. בנוסף טוען המבקש, כי מאז תחילת העסקתו בבריכה, הוא לא נדרש לעבוד בחודשים יולי –אוגוסט בימי שישי שבת לסירוגין; ומעולם לא הועלה נושא זה ולא הופיע בחוזה העבודה אשר נחתם בין הצדדים. דרישה זו מהווה הרעת תנאים המנוגדת לחוקי העבודה ולהסכמים הקיבוציים שבין הצדדים.

17. כמו כן טוען המבקש, כי מצבו קשה והוא נאלץ לפרנס אף את אחותו, הגרה בביתו ואינה עובדת עקב מצבה הבריאותי הלקוי, והוא מבקש לפרוש בעוד חמש שנים לפנסיה כדי להמשיך את שארית חייו ברווחה ובכבוד.

18. לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה על הסף שכן היא לא נתמכה בתצהיר וכן מאחר שצורפו לה מסמכים שונים, באופן שלא ניתן היה להגישה ללא תצהיר כמתחייב על פי דין. בנוסף, במכשיר הפקסימיליה של המשיבה נתקבלו 7 עמודים בלבד מהבקשה וכן הוסתר מבית הדין עצם קיומו של מכתב בא כוחה של המשיבה מיום 29.8.2019.

19. עוד טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה אף לגופה. שכן כל טענות המבקש מסתכמות בעילות שלכל היותר ניתן לפצות בגינן בתביעה כספית, אם וככל שתוגש על ידו.

20. בנוסף טוענת המשיבה, כי עסקינן באחת מהזכויות הבסיסיות של המעסיק- לבחור את מי להעסיק ולקיים את הפררוגטיבה הנתונה לו, שלפיה לא תכפה עליו העסקת עובד כזה או אחר ולא יעלה על הדעת כי ייכפה על המעסיק להעסיק עובד כלשהו אשר הדין אינו קובע מגבלה על הזכות לפטרו (כמו במקרים הנזכרים בחוק עבודת נשים).

21. כמו כן טוענת המשיבה, כי קיימה למבקש הליכי סיום העסקה כדין, מלאים ותקינים ואף למעלה מכך. המבקש הוזמן לשימוע כדין, תוך שפורטו בפניו טענות המעסיק והובהרו לו זכויותיו. השימוע התקיים בנוכחות יו"ר ועד העובדים, תוך קיום ישיבה ממושכת וארוכה ותוך שמתנהל פרוטוקול מלא ומפורט, שהעתקו הומצא למבקש. במהלך השימוע הובהרו למבקש שיקולי המעסיק וחוסר שביעות הרצון; ואף יו"ר ועד העובדים בעצמו ניסה מספר פעמים להציע למבקש לקבל הצעות שהעלה המעסיק ושהיה בהן כדי לאפשר את המשך העסקתו- אך המבקש עמד בסירובו. למעשה, המבקש בעצמו הביא על עצמו את התוצאה עליה הוא מבקש להלין בדיעבד. מכל מקום, החלטת המשיבה התקבלה כדין, לאחר שנשקלו כלל השיקולים לרבות טענות המבקש, תוך שהמשיבה נדרשת לשקול גם אינטרסים לגיטימיים של עובדים אחרים מסוגו.

22. עוד טוענת המשיבה, כי המבקש לא עבד אך ורק בימים א' –ה' ובשעות מסוימות, אלא עבד יותר מבריכה אחת ונדרש לעבוד מעת לעת גם בסופי שבוע, כאשר ממילא על פי המסמכים שצירף בעצמו, הוא הוגדר כעובד שעתי שסידור העבודה שלו כפופים לצרכי המערכת ולשינויים לאורם. הסיבה האמיתית לקשיים שהערים המבקש על שיבוצו, היא הדרישה להעלאת שכר ל-40 ₪ לשעה- דרישה אשר סורבה בתחילה. המבקש בחר במודע שלא לשתף פעולה על המשיבה, ולכן אין זה ראוי שבית הדין יכפה על המעסיק את המשך העסקתו.

23. בהתייחס לעמדת יו"ר ועד העובדים, הרי שמעבר לעובדה שאין בה כדי לכפות על המשיבה את המשך העסקתו, הרי שניתן לראות כי עמדתו האמיתית של יו"ר הועד, בזמן אמת ובעת קיום השימוע עצמו, היתה שונה לחלוטין.

24. לבסוף טוענת המשיבה, כי המבקש מתנהל בצורה חמורה עוד יותר בתקופה החל מתחילת חודש ספטמבר, במהלכה הוא נמצא בתקופת הודעה מוקדמת, שכן המבקש מגיע למקום העבודה, מחתים את שעון הנוכחות אך אינו נשאר לעבוד אלא הוא יוצא מהמקום, נכנס לרכבו ונוסע או נשאר לנוח/לישון בו, כאשר בסוף יום העבודה הוא חוזר ומחתים "יציאה". מדובר אפוא בהתנהלות חמורה, בלשון המעטה, תוך הפרה בוטה וגסה של כל חובת נאמנות של עובד למעסיקו – התנהלות בחוסר תום לב קיצוני אשר גם לא יכולה להוות בסיס להגשת בקשה לסעד מסוג זה.

דיון והכרעה

25. מן המפורסמות הוא, כי על מנת לקבל סעד זמני יש לעמוד בשלושה תנאים עיקריים. הראשון, על המבקש להוכיח עילת תביעה המתבססת על זכות שלכאורה קנויה לו. השני, על המבקש לבוא לבית הדין בניקיון כפיים ולא להשתהות בהגשת הבקשה. השלישי, על המבקש להראות כי מאזן הנוחות לטובתו, כלומר כי מידת הנזק העשוי להיגרם לו מאי נתינת הצו, חמורה יותר מהנזק שיגרם לצד האחר. בין התנאי הראשון והשלישי קיימת מעין "מקבילית מוחות", קרי, ככל שאנו מגיעים למסקנה כי סיכויי התביעת גבוהים יותר, בחינת מאזן הנוחות תהא פחות נוקשה.

26. לאחר ששקלנו את כלל טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שבפנינו, הגענו לכלל מסקנה שלפיה דין הבקשה להתקבל. נבאר את טעמינו לכך.

27. ראשית, עולה לכאורה, כי העילה הראשית לפיטוריו של המבקש היא העדר הסכמתו לשינוי תבנית העסקתו, וליתר דיוק תגבור שעות עבודתו בימי שישי ושבת בחודשי הקיץ. זאת בניגוד לדרישתו של מר שניידרמן לתגבר את שעות המצילים ולעבוד בימי שישי ושבת עפי"י הצורך (ראה זימון לשימוע), לפחות שני ימי שישי בחודש בין השעות 09:00-16:00 ושבת אחת לחודש בין השעות 09:00-17:00.

28. אמנם גב' מיכל גרמי בונדה, מנהלת אגף משאבי אנוש במשיבה טענה במהלך השימוע, ש"ככל הנראה החוזה נחתם בשנים קודמות מול מנהל אגף הספורט לשעבר...אולם אין קשר בין החוזה לבין הטענות שבגינן זומנת לשימוע. הטענות הן לא על עניין חוזי אלא על ההתנהלות שלך...כולנו יודעים שהסכם עבודה שנחתם לפני 7-10 שנים לא משקף את התפקיד של אף אחד מהיושבים פה".

29. דא עקא, לטעמנו קיים קשר. אם נקבע בחוזה עבודתו של המבקש כמציל (ותפקידו כביכול נותר כשהיה), כבר לפני למעלה מעשור, כי שעות העבודה הן בימים א'-ה' בין השעות 08:00 -12:45 והצדדים פעלו לאורו ונהגו על פיו, אך המעסיק מעונין כי העובד יעבוד גם בימי שישי ושבת, ברי כי מדובר בשינוי מהותי בעבודתו של המבקש שלא ניתן לשנותן באופן חד צדדי. כידוע, זכויות ותנאי עבודה שהוענקו לעובד, בין מכוח הסכמים קיבוציים, בין מכוח צווי הרחבה ובין מכוח הסדרים אחרים מחלחלים לחוזה העבודה האישי של העובד, ולכן המעסיק אינו יכול לקרוע תניות כאלו ואחרות ולשנותן באופן חד צדדי כרצונו. ראה: בג"ץ 239/83 יהושע מילפלדר ואח' נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מא(2) 210.

30. יוער, כי מסמך תנאי העסקה שנמסר למבקש לראשונה ביום 16.5.2019 (ובעניין זה מציינת גב' בונדה במהלך השימוע, כי "בהמשך לבקשתך נמסר לך מסמך ובו פירוט תנאי העסקתך בחברה"), אף הוא אינו קובע כי המבקש יעבוד בשישי שבת, אלא מודגש בו כי המבקש יעבוד בימים א'-ה' בשעות 08:00 -13:00, אך יתכנו שינויים בסידור עבודתו בהתאם לצרכי המערכת."

31. ואכן, לא בכדי ציין מר מסיקה במהלך השימוע, "אם נקבע שסידור עבודתו הינו מיום ראשון עד יום חמישי אולם בעקבות נפח פעילות וחלוף השנים צורכי הבריכה דורשים עבודה בשישי ושבת, זה כבר נושא אחר. הנ"ל עבד כ- 11 שנה מיום ראשון עד יום חמישי, לפי דבריו זה היה סידור העבודה שלו". ובהמשך, "עפ"י סידור זה תכנן את החיים שלו".

32. הדברים לובשים משנה תוקף, עת היה ברור למר שניידרמן כי המבקש עובד בעבודה נוספת למחייתו בבריכת גלי הדר, בימי שני – חמישי בין השעות 14:00 -22:00 וכן בימי שישי (ע' 3 ש' 9-10, 13-14). על כך העיד מר שניידרמן בפנינו: "ש. ברגע שקלטת לעבודה סדירה את המציל יהודה יוסף האם ידעת מראש לגבי עבודתו הנוספת כמציל בבריכת גלי הדר? האם ידעת על הימים והשעות? ת. חד וחלק כן." (ע' 4 ש' 31-33).

33. שנית, התרשמנו כי המבקש היה מוכן לסייע למשיבה בעזרה בתגבור גם בבריכות אחרות (ראה דבריה של גב' קרן חירק רכזת משאבי אנוש במשיבה בעמ' 2 ש' 1). ואולם, בניגוד לטענות המשיבה שלפיה ניתנו למבקש מספר הצעות (סע' 4 למכתבו של המשיבה מיום 29.8.2019, סע' 13.3 לתגובה לבקשה לסעדים זמניים), הוברר בפנינו כי ניתנה לו הצעה אחת בלבד, להתנייד לבריכה אחרת של המשיבה (360 בפרס נובל) בימים א' –ה' החל מהשעה 04:45 לפנות בוקר ועד 13:30 (ע' 4 ש' 24-25; "זה מה שיש לי להציע", דבריו של מר שניידרמן בע' 3 לפרוטוקול השימוע; וכן דבריו של המבקש ע' 3 ש' 20-21).

34. בהקשר זה נציין, כי לא נעלמו מעינינו דבריו של מר מסיקה כי "על פי ההסכם הקיבוצי זכותה של החברה העירונית לנייד עובדים לפי צרכיה בפועל", ואולם בהמשך ציין מר מסיקה, כי הניוד יהיה במקום בו "כפי שעבדת לאורך השנים בין השעות 08:00 -13:00, זאת על מנת שכל הצדדים יהיו מרוצים" (ע' 4 לפרוטוקול השימוע)". ודוק, במכתבו מיום 5.9.2019 התנגד מר מסיקה לפיטוריו של המבקש. המבקש הבהיר בשימוע כי "הבעיה העיקרית היא שלא מדובר באותן שעות".

35. בזיקה לכך נציין, כי אכן מהשימוע עולה כי המבקש לא היה מעונין לעבור לעבוד בפרס נובל ואף לא לתגבר בימי שבת שכן עבד ששה ימים בשבוע וביקש לנוח ביום זה (ע' 4 ש' 1-14). לא נעלמו מעינינו דבריו של מר שניידרמן בשימוע, כי לעתים יש פעילות בבריכה עד לשעה 23:00 בלילה והוא זקוק למבקש לעתים גם במשמרות ערב, כך לדוגמא בימי רביעי עת בבריכה יש רחצה לילית אשר במסגרתה מגיעים 180 לקוחות מהציבור הדתי. מכל מקום לא הוברר בפנינו מה מספר המצילים בבריכה, ומדוע דווקא המבקש צריך לתת מענה ליום זה (כאשר בפרוטוקול השימוע נזכרו 2 מצילות נוספות), כאשר הוא הסכים כאמור לעבוד ביום ראשון בערב וכאשר מר שניידרמן מודע להעסקתו במקום אחר ביום זה. כך גם לא נעלמו מעינינו טענותיו של מר שניידרמן, טענה כבדת משקל, כי הפתרון בדמות סיוע של קבלן חיצוני היא הוצאת כלכלית נכבדה ולפיכך אין לו אפשרות מבחינה תקציבית להסתייע בשירותי קבלן חיצוני. מנגד, לא נעלמה מאיתנו העובדה כי המבקש הסכים בעבר לעבוד במשרה מלאה בבריכה, אך מר שניידרמן ציין כי "אין באפשרות החברה לשלם לו את מה שהוא מרוויח בגלי הדר". כך או כך, סוגיית גבולות הפררוגטיבה של המעסיק בנסיבות העניין, שמא סוגיות נוספות ובכללן אורך שעות עבודה וימי עבודה בראי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א- 1951 תצטרכנה להתברר בתיק העיקרי.

36. שלישית, אכן, הן בזימון לשימוע והן בשימוע עצמו הועלתה טענה כנגד המבקש בדבר חוסר שביעות רצון מתפקודו, על כך ש"מפגין חוסר אקטיביות. לפי מיטב הבנתי זה משהו שבן אדם מביא איתו לתפקיד ולא חשוב איפה" (גב' מיכל גרמי בנדה); "אינו אקטיבי בזמן שיש נוכחות של ילדים רבים בבריכה. יהודה לא מעיר לא שורק ולא מדבר במגפון שכן אין לו רצון לעשות כן. הוא לא מורגש ומעדיף שאחרים יעשו את העבודה...לא אמרתי שאתה לא אחראי. כשיש פעילות רועשת בבריכה אתה בוחר ללכת הצידה ואחרים מבצעים את העבודה ומתקוממים על כך." (מר שניידרמן). ואולם, המבקש הדגיש כי "לא מסכים עם כך שאין לי נוכחות"; ומר מסיקה ציין כי "יהודה עובד כבר 11 שנה ומעולם לא היה איתו בעיה בנושא של הצלה, תביעה או אירוע חריג...".

37. אלא מאי. במהלך הדיון בפנינו, העלתה המשיבה כנגד המבקש לראשונה טענות נוספות לגבי התנהלותו של המבקש, כביכול האחרון מסתכל בנייד שלו בעת עבודתו כמציל, "מנקר" ונרדם ומתעסק עם הנייד" (ע' 4 ש' 20-23; ע' 5 ש' 8-14) – טענות אשר לא הועלו כנגדו במהלך השימוע. מכל מקום טענות טענות קשות אלו לא גובו בשלב זה בראיות. כך גם טענותיה של המשיבה, כביכול המבקש בתקופת ההודעה המוקדמת מחתים שעון נוכחות שלא כדין הועלו לראשונה בתגובתה. המבקש הבהיר את עמדתו בעניין.

38. ואולם וזה העיקר, טענותיה של המשיבה מעלות תמיהה, שכן אם המבקש אינו מתפקד כהלכה בעבודתו כך שאינו ערני לנעשה סביבו, כיצד טענות אלה לא הועלו כנגדו עובר לשימוע, לא כל שכן בשימוע, וכיצד זה נתבקש לתגבר את שעות עבודתו בבריכה? תשובתו של מר שניידרמן לא הניחו את דעתנו (ע' 5 ש' 25-26). הדבר אינו מתיישב גם עם חלק מדבריו של מר שניידרמן כי "אני מכיר בתרומה של יהודה אבל הוא לא מוגדר כמפעיל ראשי במתקן שלי...הוא היה עירני באותו יום" (ע' 5 ש' 29-33, ע' 6 ש' 1-2).

39. רביעית, מר שניידרמן הסכים לבוא לקראתה של גב' תמי סעדון בוריה (מטעמי דת), מצילה חדשה בבריכה אשר התלוננה על עבודתו של התובע, כך שתעבוד בימי שישי בחודשי הקיץ, במהלכם הבריכה פתוחה בסופי שבוע בלבד. והנה, בדיון בפנינו, עת הסכים המבקש להוסיף לעבוד 5 משמרות בשבוע מימים א'-ה' משעה 08:00 -12:45 וכן לעבוד בחודשי הקיץ בימי שבת לסירוגין וכן ביום ראשון בערב (ע' 1 ש' 19-20), הצעתו נדחתה על ידי המשיבה, הן על ידי בא כוחה שלפיו "אנחנו עומדים על הודעת הפיטורים" (ע' 1 ש' 25), והן על ידי מר שניידרמן במענה לשאלת בית הדין, "אני מסרב שהוא ימשיך לעבוד בבריכת השחיה" (ע' 5 ש' 26-28).

40. חמישית, המבקש מועסק כ -11 שנים אצל המשיבה, והיותו בגיל 62 וקרוב לגיל פרישה יקשה עליו כמובן מאוד לאתר מקום עבודה בכלל, ומקום עבודה זמני כמציל עד לבירור התיק העיקרי בפרט. מבחינה זו הוא נמצא בגיל שבו נכון שנפרוש עליו "סוכת מגן" מפני הפסקת עבודה קודם לגיל פרישה (בג"ץ 9134/12 פרופ' גביש נ' הכנסת (מיום 21.4.2016; סעיף 4 לחוות דעתה של כב' השופטת דפנה ברק ארז; סע"ש (ת"א) 74439-01-19 רו"ח אלי גרינבלום – התאחדות התעשיינים בישראל (מיום 14.3.2019) , החלטתו של כב' השופו דורי ספיבק). היעדר אפשרות למצוא עבודה חדשה על רקע גיל עלול להיות כרוך באובדן זהות, קשרים חברתיים וסטאטוס חברתי (ע"ע (ארצי) 14705-09-10 יוסף מוצפי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (מיום 16.5.2012)(להלן- עניין מוצפי). האמור מקבל משנה תוקף, עת גרסתו של המבקש כי אחותו נסמכת על שולחנו.

41. שישית, ממילא עונת הקיץ הסתיימה, כך שבשלב זה, שאלת עבודת המבקש בימי שישי שבת רלוונטית לחודשי הקיץ בשנת 2020, קרי בעוד למעלה משמונה חודשים מהיום, כך שסביר להניח כי עד לאותה עת כבר ינתן פסק דין אשר יכריע בטענות הצדדים לגופן.

42. בשים לב לכללם של דברים, מקונן בנו החשש שמא הנימוקים שנמסרו למבקש עובר לשימוע, אינם הנימוקים העומדים בבסיס סיום העסקתו. שכן בדיון בפנינו התנגדה המשיבה נחרצות להמשך העסקתו והעלתה טענות חדשות לגבי תפקודו (ולא רק בעניין חוסר אקטיביות), מחד, בעוד שהורתו של השימוע לכאורה בסירובו של המבקש בתגבור שעות עבודתו. טענות אלה לכאורה אינן יכולות לדור בכפיפה אחת.

43. לא מצאנו בטענות הסף של המשיבה כדי להטות את הכף לטובתה ולא התרשמנו כי אי צירוף מכתבה של המשיבה מיום 29.8.2019 נעשה במכוון, העולה כדי חוסר ניקיון כפיים. מכל מקום, המבקש לא השתהה בפנייתו לבית הדין, בפרט שהמשיבה קיבלה את החלטתה כששה שבועות לאחר מועד השימוע.

44. אכן, סעד של אכיפת יחסי עבודה לא יינתן בנקל (עניין מוצפי; בג"ץ 4485/08 רבקה אלישע נ' אוניברסיטת תל אביב (מיום 27.2.2008), שכן במקרה של פיטורים שלא כדין דרך המלך הוא סעד של פיצויים. עם זאת, לטעמנו, בנסיבות העניין לנוכח גילו של המבקש והטעמים הנוספים עליהם עמדנו לעיל, בשלב זה מצאנו כי יש להחזיר את המבקש לעבודה.

סוף דבר

45. ניתן בזה סעד זמני, לפיו, פיטוריו של המבקש בטלים ועל המשיבה להוסיף להעסיקו לאחר יום 19.9.2019 וזאת עד להכרעה בתיק העיקרי.

46. כתב תביעה יוגש עד ליום 18.9.2019. לאחר שיוגש כתב תביעה ינתנו הוראות להגשת כתב הגנה והוראות נוספות וכן יקבע מועד דיון קדם משפט.

47. המשיבה תשא בהוצאות המבקש בבקשה זו בסך 4,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, י"ג אלול תשע"ט, (13 ספטמבר 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.