בקשה לסילוק התביעה על הסף מטעם נתבעת מס' 1:

1. תשובת התובעת לבקשה לא ניתנה, הגם שהמועד שנקבע לכך חלף.
2. לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה לסילוק על הסף, בתשובתה של נתבעת מס' 2 לבקשה וכן בכתב ההגנה מטעמה, מצאתי כי אין להיעתר לבקשה.
3. אכן, נתבעת מס' 2 מודה, כי האחריות לתשתיות המים והביוב בעיר מוטלת עליה, אולם באותה נשימה טוענת בכתב ההגנה מטעמה, כי דין התביעה נגדה להידחות בהעדר יריבות ו/או העדר עילה, שכן האחריות לתשתיות הדרכים והניקוז בעיר מוטלת על המבקשת, וככל שהמפגע הנטען בכתב התביעה קשור לתשתיות אלו, הרי שהאחריות לתאונה נשוא התביעה מוטלת על נתבעת מס' 2.
4. בכתב התביעה נטען כי המפגע שגרם לתאונה הינו פיצוץ בצנרת מים ו/או ביוב, בעקבותיו התעופפו אבנים, חצץ וחול שפגעו ברכב התובעת. האחריות שיוחסה לכתב התביעה לנתבעת מס' 1 היא בהיותה רשות מקומית האחראית לתשתיות שבשטחה, לפי פקודת העיריות [נוסח חדש], ואילו האחריות שיוחסה לנתבעת מס' 1 היא בהיותה הגוף האחראי למערך המים והביוב העירוני.
5. בשלב זה של הדיון, כאשר נתבעת מס' 2 נמנעה בתשובתה מלהודות באחריותה לנזקי התובעת, ובכתב ההגנה אף הטילה אחריות זו באופן פוזיטיבי על נתבעת מס' 1, הרי שיש לערוך בירור עובדתי ביחס לנסיבות התאונה והגורם המדוייק לה, לרבות הגוף שאחראי למפגע ומי שתיקן אותו לאחר התאונה.
6. בנסיבות אלו, כאשר ההכרעה בתביעה דורשת בירור עובדתי, הרי שאין מדובר במקרה בו על סמך כתבי הטענות ברי כי אין לתובע סיכוי כלשהו, ולו סיכוי קלוש, להצליח בתביעתו. הלכה פסוקה היא, כי סילוק על הסף הינו סעד קיצוני ומרחיק לכת, הננקט במקרים נדירים בלבד, שכן יש בו משום פגיעה בזכות הגישה לערכאות, שהיא זכות יסודית בדין הישראלי. רק במקרים צרים וחריגים יאות בית המשפט לנקוט בצעד כזה מבלי לדון במחלוקות לגופן, וזאת בנסיבות המתוארות לעיל (ראה בר"ע 59/81 ארדיטי ואח' נ' ארדיטי, פ"ד לה(2) 811 [1981]; ע"א 796/89 עז' המנוח חסיד ז"ל ואח' נ' עז' המנוח וכט ז"ל ואח', פ"ד מה(5) 558 [1991]). כאמור, נסיבות אלו אינן מתקיימות כאן.
7. אשר על כן, הבקשה נדחית. בשים לב למהות ההליך, אין צו להוצאות.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א חשוון תש"פ, 09 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.