1. המשיב הגיש תביעה בסדר דין מקוצר, על סך 56,000 ₪, ובה נטען כי על המבקש לשלם את סכום התביעה בקשר להסכם שהיה בין הצדדים.
2. המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן ועתר להורות על מחיקת הכותרת של סדר דין מקוצר. לטענתו, לא ראויה התביעה להתברר במתכונת זו וזאת נוכח טענותיו להפרת ההסכם על ידי המשיב ומשום שסך 10,000 ₪ מתוך סכום התביעה לא נתמכו בראיות בכתב (ונטען כי הוסכם שסכום זה יקוזז משווי העסקה).
3. המשיב הגיב לבקשה, טען כי יש לדחותה והגיב לטענות כי הפר את ההסכם עם המבקש.
4. המבקש לא השיב לתגובה זו והמשיב עתר למתן פסק דין נוכח שתיקת המבקש.
5. לא מצאתי להעתר לבקשה למחיקת הכותרת.
6. בתא"ק 35182-11-16 אדירם חברה להנדסה בע"מ נ' סי. פי. אם. נהול בנייה בע"מ (מחוזי ת"א, הרשמת גרוסמן, החלטה מיום 14.2.17) הזכיר בית המשפט כי לתביעה בסכום קצוב יש לעמוד בשני תנאים - דרישת הכתב והיותו של הסכום קצוב.

באשר לדרישת הכתב, די בראשית ראיה בכתב ולשמה יש להגיש מסמך חתום בידי הנתבע. אם המסמך נעשה בידי התובע אין הוא מחייב את הנתבע כלל ועיקר. בית המשפט הזכיר כי הראיה בכתב לא חייבת להוות ראיה למלוא עילת התביעה.

באשר להיותו של סכום התביעה סכום קצוב, הרי שעל התובע להראות כי הסכום מבוסס על משוואה אריתמטית שלא דורשת שומה או הערכה של הנזק שנגרם, לטענת התובע, על ידי הצד שכנגד. כדברי בית המשפט: "יפים לעניין זה דברי המלומד ד"ר זוסמן בספרו "סדר הדין האזרחי" מהדורה שביעית 1995, עמ' 657: 'סימן ההיכר לכל התביעות בנות סדר דין מקוצר, המנויות בתקנה 202, הוא הסכום הקצוב של התביעה. הדיבור 'סכום קצוב' בא לתרגם את המונח האנגלי Liquidated amount. הכוונה היא שחישוב הסכום יהא עניין אריתמטי גרידא, ללא צורך בשומה או בהערכה. למשל, תביעת דמי נזק שאינם קבועים מראש בחוזה, אלא שהשופט חייב לאמוד ולקבוע את הסכום בהתאם לנזק שנגרם, אינה תביעת סכום כסף קצוב'."

1. במקרה דנן טוען המשיב-התובע כדלקמן:

בין הצדדים נכרת הסכם לרכישת זכויות במקרקעין ששוויו 350 אלף ₪. מתוך סכום זה קיבל המשיב סך 60,000 ₪ והיתרה (290,000 ₪) נמסרה לו בהמחאות (שהוחלפו, לבקשת הנתבע, בהמחאות אחרות). לבקשת המבקש לא הופקדו ההמחאות ותמורתן נמסרה למשיב במזומן – למעט סך 46,000 ₪. בנוסף, סכום ההמחאות החדשות עלה כדי 280,000 ₪ ואף את ההפרש בינן ובין ההמחאות המקוריות (10,000 ₪) יש לצרף לסכום התביעה.

לתביעה צורפו ההסכמים החתומים והעתקי ההמחאות.

1. לא די בעצם הטענה בדבר הסכמה (שהוכחשה) לקיזוז סך 10,000 ₪ משווי העסקה ושאלת חיובו של המבקש בסכום זה (וביתר סכומי התביעה) תיבחן בבוא העת. בשלב דיוני זה די באופן בו חושב סכום התביעה ובנספחיו כדי לבסס הן את דרישת הראיה בכתב והן את דרישת הסכום הקצוב, והתביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר.
2. לא מצאתי, עם זאת, כי מכך שהמבקש ויתר על זכות התשובה יש כדי ללמד על שנטש הגנתו, או כי הגנתו אינה אלא הגנת בדים, וכי המשיב זכאי למתן פסק דין נגד המבקש רק מטעם זה.
3. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת הפרתו של ההסכם ולא מן הנמנע כי בית המשפט יגיע למסקנה שמחלוקת זו מצדיקה בירור, ומשכך – כי יש לקבל את בקשת הרשות להתגונן. ככל שיעלה בידי הצדדים להגיע להסכמה דיונית בעניין זה תוגש הודעה מתאימה.
4. אחרת, ייקבע מועד לדיון בבקשת הרשות להתגונן. המועד ייקבע על ידי היחידה המשפטית בהתאם ליומן ולתכנית העבודה.
5. נוכח התוצאה, ובטרם הודיעו הצדדים אם עלה בידם להגיע להסכמות בשאלת מתן הרשות להתגונן, לא מצאתי לעשות בשלב זה צו להוצאות. שאלת ההוצאות תיבחן, לפיכך, בהמשך ההליכים.

ניתנה היום, כ"ב טבת תש"פ, 19 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.