1. לפני בקשה לביטול פסק הדין שנחתם ביום 20.12.20.
2. לטענת המבקש (בבקשה שהגיש באפריל 2022) לא נודע לו אודות ההליך נגדו אלא לאחר שניתן פסק הדין. עוד טען כי שני הצדדים הפרו הסכמים שנחתמו בין הצדדים בקשר למכר מקרקעין וכי המשיב מנצל לרעה את העובדה כי הוא אוחז בשיקים של המבקש.
3. המשיב טען בתגובה כי מסמכים שנשלחו אליו, על פי כתובתו בעיר טירה, לא נדרשו וכי המצאה של מסמכים מתיק ההוצאה לפועל היתה לידי המבקש – שטוען, ללא פירוט או נימוק, שהיתה שלא כדין. לא זו אף זו, שלאחר אותה המצאה אף נעשה נסיון הדברות בין הצדדים, גם באמצעות צדדים שלישיים. המשיב כופר בטענות לעניין הפרות ההסכמים מצדו.
4. המבקש ענה כי תגובתו התעכבה בשל חג, וחזר על הטענות לעניין הפרות ההסכמים.
5. ברע"א 6258/19 חיים כהן נ' רועי כהן (כב' הש' ד' מינץ, החלטה מיום 3.12.19) הוזכר (ביחס לנוסח הקודם של התקנות): "תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מעגנת את האפשרות להורות על ביטול החלטה או פסק דין שניתנו במעמד צד אחד. הפסיקה הכירה בשני מסלולים לפיהם ניתן לבטל החלטה מעין זו. המסלול הראשון, "ביטול מחמת הצדק" – כאשר לא בוצעה המצאה כדין למבקש הביטול. במקרה זה ההליך פגום מעיקרו וההחלטה תבוטל ללא התייחסות לשיקולים נוספים. המסלול השני, "ביטול על פי שיקול דעת" – כאשר למרות שבוצעה המצאה כדין, אחד הצדדים לא התייצב לדיון או לא הגיש הגנה מטעמו. אז נדרש בית המשפט להביא בחשבון את הסיבה למחדל וכן את סיכוי הצלחתו של המבקש בהליך העיקרי. עם זאת, כאשר המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, בית המשפט ייטה לקבל את הבקשה לביטול למרות מחדלו של המבקש וייתן לכך משקל בהטלת הוצאות משפט (ראו: רע"א 4487/15 פלוני נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 3 (9.2.2016); רע"א 5736/15 עובד נ' פקיד שומה טבריה, [פורסם בנבו] פסקה 5 (8.10.2015); רע"א 4405/15 Shaheen Lil-Mantogal Al Ghizieh נ' Marina For General Trading, [פורסם בנבו] פסקה 6 (8.9.2015); רע"א 2158/15 מוסטפא עיסא נ' סרסור, [פורסם בנבו] פסקה 3 (2.6.2015); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 644-639 (מהדורה שתיים-עשרה; 2015))."
6. במקרה דנן לא מצאתי להכריע בשאלת ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק (אך יוזכר כי לאחר שנחתם פסק הדין עתר המשיב לתקן טעות קולמוס שנפלה בנוסח שהגיש לחתימת בית המשפט, וגם מכך ניתן על הנסיבות שהיו ביחס לתקופה שלאחר מתן פסק הדין ולהליכים לגבייתו), נוכח כך שמטענות הצדדים עולה כי שאלת נסיבות ההתקשרות ביניהם, סיכויי התביעה וההגנה מצדיקים בירור (גם המשיב, בתגובתו, לא מפרט את סיכויי התביעה אלא מציין כי "למיטב ידיעתו" לא הוטלו על המקרקעין נשוא העסקה צווי מניעה כלשהם, למשל) – וזאת יש לעשות במשפט, ולשם כך, ראוי להורות על ביטולו של פסק הדין.
7. מכל האמור, אני קובע כי באיזון שבין סיבת המחדל לסיכויי הגנת המבקש באתי לכלל מסקנה כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין.
8. שאלת ההוצאות תיבחן בסיום ההליך.
9. משבוטל פסק הדין, תוגש בקשת הרשות להתגונן עד ליום 17.7.22 והתיק יועבר ליחידה המשפטית לקביעת מועד ומותב לדיון בבקשה. חזקה כי הצדדים ינצלו את הזמן לשם מיצוי ההדברות הישירה ביניהם (גם ברוח הדברים שהוזכרו בתגובה לבקשה לביטול פסק הדין) והודעה בדבר כל הסכמה אליה יגיעו (לעצם המחלוקת, ובהעדרה – גם באשר לשאלת מתן הרשות להתגונן, למשל) תוגש לתיק בהקדם.
10. ההחלטה תישלח לצדדים.

ניתנה היום, ז' סיוון תשפ"ב, 06 יוני 2022, בהעדר הצדדים.