פסק הדין בהליך ניתן כדין, לאחר ביצוע מסירה של התביעה וחלוף המועד להגשת כתב הגנה. מאוחר יותר, על יסוד בקשה שהגישה הנתבעת, הוריתי על ביטול פסק-הדין. הוריתי כן אך בכפוף להפקדת סך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט. נתתי דעתי לעובדה כי הנתבעת מיוצגת בהליך על ידי הלשכה לסיוע משפטי, באופן המעלה כי יכולתה הכלכלית מוגבלת.

בתיק ניתן פסק-דין שהורה על פינוי מושכר. היערכות של משכיר לפינוי כפוי כרוכה בהוצאה כספית ממשית. העלויות הנזכרות בתשובת התובעים לבקשה לביטול החלטה משקפות עלויות נוהגות (מדובר בעלויות שכירת שירותיו של קבלן הוצאה לפועל, הזמנת שירותי הובלה, לעיתים גם אחסון, וכן עלויות הכרוכות בסיוע של משטרת ישראל). הכוונה היא להבטיח כי אם תידחה בסופו של יום הבקשה לביטול פסק-הדין, ניתן יהיה להשיב לתובע את ההוצאות שהוא נדרש להן לצורך ההיערכות לפינוי שבסופו של יום עוכב. לפיכך, אף שיכולתה הכלכלית של הנתבעת מוגבלת, ככלל לא היה מנוס מלחייב אותה – כתנאי לביטול פסק הדין ועיכוב ביצועו – בהפקדת סכום משמעותי בקופת בית המשפט, שהרי אילו נהגה הנתבעת בהתאם למתחייב, היה ביכולתה למנוע תשלום של הוצאות כאמור לו היה הייתה מגישה את כתב ההגנה במועד, לחילופין – מגישה בקשה להארכת המועד (בקשה כאמור ניתן היה להגיש גם ללא סיוע של משפטן, כאשר היה עליה לציין כי היא פנתה לקבלת סיוע משפטי וממתינה לאישור הבקשה; במצב דברים כאמור, ניתן היה לשקול בחיוב להאריך את המועד להגשת כתב הגנה, לפחות עד למועד סמוך למועד הדיון שנקבע); ולחילופי חילופין – היה עליה להגיש את הבקשה בסמוך מאוד למועד מתן פסק-הדין, באופן שהיה ברור כי התובעים טרם החלו בנקיטת הליכים לביצוע פסק הדין. בעניינו, הנתבעת הגישה את הבקשה במועד מאוחר מאוד ביחס למועד פסק הדין. מחדל זה נזקף לחובתה.

בסופו של יום, הפקדה לא בוצעה, לא במועד וגם לא עד למועד בו ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה לביטול פסק-הדין. בהיעדר הפקדה, צו עיכוב ההליכים לא נכנס לתוקפו, ההליכים לא עוכבו והתובעים זכאים היו לפעול לביצוע פסק הדין, והם אכן פעלו לביצועו.

כיום, בשעה שהמושכר כבר פונה, אין עילה להורות על ביטול ההחלטה מיום 26.1.2020. בשלב זה מדובר על שרשרת של מחדלים, שלא ניתן להתעלם מהם. ביטול ההחלטה יחייב את התובעים להתמודד עם חיסרון כיס משמעותי, כולו מחמת מחדלים דיוניים של הנתבעת. אין הצדקה לכך. ממילא, כל החלטה בדבר ביטול ההחלטה מיום 26.1.2020 הייתה אמורה להיות כפופה לביצוע הפקדה כספית משמעותית הרבה יותר, אשר מביאה בחשבון את ההוצאות שכבר הוצאו בפועל. תוצאה זו אינה ישימה, בהינתן יכולתה הכלכלית המוגבלת של הנתבעת.

לנתבעת ניתן יומה המלא בבית המשפט. למרבה הצער, מחדלים שונים – כולם באחריותה – הובילו לכך כי ההכרעה בעניינה ניתנה ללא דיון במעמד הצדדים. עם פינוי המושכר ומסירת החזקה בו לתובעים, בשלב זה אין כל הצדקה להורות אחרת. אציין, למען הסדר הטוב, כי נתתי דעתי למסמכים הרפואיים שהציגה הנתבעת. אין באמור בהם כדי להצדיק קביעה אחרת.

הבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י' שבט תש"פ, 05 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.