בפניי בקשת התביעה להורות על שחררו של המשיב למעצר בית מלא בהמשך להחלטות קודמות אשר ניתנו ע"י שופט המעצרים והסכמה דיונית של הצדדים בישיבות קודמות.

מנגד מבקש ב"כ המשיב להורות על כי אאפשר יציאת המשיב ממעצר הבית לצרכי עבודתו.

מסכים ב"כ המשיב בדבר קיום ראיות לכאורה ועילת מעצר.

מלכתחילה, במסגרת התבטאות הצדדים לפני הדיון הראשוני בפניי, הועלתה האפשרות שביהמ"ש ישקול חלונות בתנאי המעצר, אלא שאפשרות זו הועלתה כשברקע- רצון הצדדים להגיע להסכמות בתיק העיקרי.

כפי דברי ב"כ המשיב בישיבה מיום 30.10.19 לא צלחו ניסיונות הצדדים להגיע להסכמות בתיק העיקרי ולפיכך נשמט הבסיס לשחרור לעבודה בשלב זה.

יודגש כי מדובר במשיב אשר זו הפעם הרביעית כשל לכאורה בעבירה של נהיגה בזמן פסילה.

ואף לא היה בעונשים קודמים די כדי להרתיעו.

אשר על כן הריני קובעת כי בנקודת זמן זו, אין מקום לאפשר יציאתו לעבודה ומק"ו הדברים אמורים לאור העובדה שלצורך עבודתו אמור להימצא ע"ג רכב נוסע ובסביבתו – (עובד על גבי משאית לפינוי אשפה.)

אשר לבקשה להוספת אשת המשיב כמפקחת נוספת, הריני מקבלת הבקשה ומאשרת צירופה כמפקחת לאחר שמהות הפיקוח הוסברה לה ואף ביהמ"ש הורה עלחתימת ערבות על ידה.

ניתנה היום, ז' חשוון תש"פ, 05 נובמבר 2019, בהעדר הצדדים.