לפני בקשה לפסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט אשר הוגשה על ידי המבקשת, לוי באום בניין בע"מ, היא צד רביעי 1 בהליך שלפניי (להלן: "הבקשה", ו"המבקשת" בהתאמה).

רקע

1. ברקע הבקשה, תביעה שהוגשה על ידי המשיבים 1-2 (להלן: "התובעים" או "המשיבים 1- 2") ביום 27.10.2019 בבית המשפט השלום בבאר שבע ע"ס 1,000,054 ₪. בבסיס התביעה טענות התובעים לליקויי בנייה חמורים אשר לטענתם התגלו בביתם אותו הם רכשו במסגרת מכרז שנערך על ידי המשיבה 3, החברה הכלכלית לפיתוח ירוחם בע"מ (להלן: "החברה הכלכלית" או "המשיבה 3"). המשיבה 4 שימשה כקבלן מטעם החברה הכלכלית והמשיבה 6 היא מבטחתה. המשיבה 7 (להלן: "א.א. הנדסה") פעלה כמתכננת, המנהלת והמפקחת על בניית הבית במסגרת המערכת ההסכמית שבין הצדדים. המשיבה 8 (היא הצד השלישי 1 בהליך, להלן: "א.ב. מתכננים") נתנה שירותי תכנון בפרויקט. המבקשת שימשה כמהנדס הקונסטרוקציה, והמשיבה 9 (היא צד רביעי 2, להלן: "רון בנארי" או "המשיבה 9") שימשה כיועץ הקרקע והביסוס בפרויקט.
2. נוכח קיומה של תניית שיפוט ייחודית, הועבר התיק ביום 23.01.2020 לבית המשפט השלום בתל אביב.
3. ליקויי הבניה הנטענים מתייחסים בין היתר לסדקים, התרוממות ותזוזות של המבנה אשר נובעים לשיטת המומחה מטעמם של התובעים, כתוצאה מכשל בתכנון או כשל בביצוע של מערכת הביסוס של המבנה.
4. מכתבי ההגנה אשר הוגשו על ידי הצדדים בהליך עולה כי עיקר המחלוקת נוגעת לשאלת חלוקת האחריות לליקויים הנטענים בין הנתבעים, הצד השלישי והצדדים הרביעיים. פרט לא.א הנדסה,שאר הנתבעים לא הגישו חוות דעת מטעמם. יצויין, כי במסגרת חוות הדעת שהוגשה מטעמה של א.א. הנדסה ביום 14.7.2020 קבע המומחה מטעמה, בין היתר, כי יש לעשות למבנה מדידות ראשוניות לצורך מעקב של תזוזות המבנה. זאת בנוסף לקביעותיו באשר לתיקון הנדרש, לאומדנו ולחלוקת האחריות בין הצדדים לתביעה.
5. ביום 18.6.2020 נשלחה הודעה לצדדים רביעיים למבקשת ולרון בנארי בע"מ. באותו יום (18.06.2020) הגישו התובעים במסגרת בקשה מס' 3 בקשה למתן הוראות בעקבות חוות דעת מומחה דחופה מטעמם אשר קבעה כי לאור החרפת הסדקים, שקיעת המבנה והופעת סדק בעמוד בטון, קיימת סכנה ליציבות הבית באגף הדרום מזרחי וקיימת סכנת התמוטטות. בהתאם לקביעת מומחה התובעים בחוות דעתו זו, יש לפנות את הדיירים ולמנוע כניסת בני אדם למבנה.
6. המשיבות 4- 6 התנגדו לבקשה, ואילו החברה הכלכלית טענה כי בטרם תוכל להיכנס לבית התובעים ולערוך את בדיקותיה, לא תוכל להתייחס עניינית לבקשות התובעים.
7. ביום 1.7.2020 התקיים דיון ראשון בתיק. לדיון זה התייצבו באי כוח המשיבים 3- 8 (הנתבעים וצד ג' בהליך). באשר לסוגיית מסוכנות המבנה וטענת מומחה התובעים כי יש לפנות את המבנה, השאירו א.א הנדסה וא.ב. מהנדסים את השאלה לשיקול דעתו של בית המשפט, תוך הסתייגות כי מומחה, ככל שימונה, יוגבל לשאלת הבטיחות בלבד. כך גם החברה הכלכלית השאירה את סוגיית מינוי המומחה בשאלת בטיחות המבנה לשיקול דעתו של בית המשפט. המשיבה 6 ביקשה כי יתאפשר לה להגיש את החומרים שבידה למומחה.
8. במסגרת החלטתי מאותו דיון קבעתי, כי בטרם ימונה מומחה, תינתן לחברה הכלכלית האפשרות לבחון את המבנה.
9. ביום 5.7.2020 הודיע החברה הכלכלית כי מהנדס ויועץ קרקע שנשכר על ידה, אשר ראה את תמונות הסדקים, קבע כי יש לבצע קידוחי ניסיון, חשיפה של יסודות קיימים ובדיקתם במעבדה וזאת לשם מתן חוות דעת. על כן ביקשה החברה הכלכלית כי ימונה מומחה על ידי בית המשפט, אשר יהיה קונסטרוקטור ויועץ קרקע, "אשר ירכז את הבדיקות ובסופו של יום ייתן את חוות דעתו באשר לסדקים נשוא בקשה 23". עוד טענה החברה הכלכלית כי "לגבי יתר הליקויים הנטענים יהיה זה מוקדם מדי למנות מומחה של בית משפט בטרם סיימו צדדים שלישיים בהגשת כתבי טענות, והצדדים טרם מיצו הליכים מקדמיים".
10. בעקבות הדיון שהתקיים ולאור הודעה זו, ביום 06.07.2020 קבעתי כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט, המהנדס דוד דוד אשר "יחווה דעתו באשר לסדקים בבית המבקשים, וביחס לטענה בדבר שקיעת המבנה והסכנה הנטענת להתמוטטותו. ככל שיגיע המומחה למסקנה כי קיימת מסוכנות במצבו הנוכחי של המבנה, יחווה המומחה דעתו באשר לפעולות הנדרשות להסרת המסוכנות. המומחה יהא רשאי להיעזר ביועץ קרקע לפי שיקול דעתו ובאישור בית המשפט".
11. ביום 16.7.2020 הודיע המומחה כי הוא מוכן לקבל על עצמו את המינוי, וכן הודיע כי יפעיל קונסטרוקטור מטעמו, המהנדס עופר כהן, לצורך הערכת הסיכון ליציבות והאמצעים לחיזוק והנחיות לתיקון המצב ככל שניתן. בהחלטתי מאותו יום הוריתי לצדדים לפעול להעברת החומר למומחה ולתיאום ביקור במקום. ביום 13.7.2020 הודיע המומחה על ביקור במבנה ביום 21.7.2020 וביקש כי הצדדים ימסרו לו כל חומר בכתב היכול להבהיר את טענותיהם. ביום 27.7.2020 הודיע המומחה כי פנה למבקשת לתשלום שכר טרחתו, אך זו סירבה לשלם. בהחלטתי מאותו יום קבעתי כי חלוקת התשלום תעשה על ידי המשיבים 3- 8, הם הנתבעים בתיק וצד ג' 1.
12. ביום 6.8.2020 הוגשה בקשה מטעם המשיבה 9 (בקשה 38) לעכב את מתן חוות דעתו של המומחה, עד לאחר הגשת כתב הגנה וחוות דעת מטעמה וזאת על מנת שהמומחה יוכל לעיין במסמכים בטרם מתן חוות דעתו. בהחלטתי מאותו יום דחיתי את הבקשה וקבעתי כי "חוות דעת המומחה התבקשה בשלב זה לאור הטענות בדבר מסוכנות המבנה במצבו הנוכחי. בהתאם התבקש המומחה לחוות דעתו באשר למסוכנות המבנה, וכככל שיגיע למסקנה כי המבנה מסוכן, מהן הפעולות הנדרשות לביצוע לשם הסרת המסוכנות" עוד קבעתי כי "עיכוב חוות דעת בשאלה זו לתקופה המבוקשת אינה סבירה. מנגד, וככל שיקבע כי אין מסוכנות במבנה אין בחוות הדעת כדי לפגוע בזכות המבקשים להציג את הגנתם ואת כלל טענותיהם כנגד ההודעה לצד הרביעי שנשלחה כנגדם".
13. ביום 16.8.2020 הוגשה חוות דעתו של המומחה לתיק. כפי שעולה מסעיף 7 לחוות דעתו של המומחה רוחב הסדקים מגיע במקרה אחד ל- 25 מ"מ ובמקרה שני ל- 17 מ"מ וכי במרבית הקירות הסדקים קטנים יותר. כפי שקבע המומחה "רוחב זה מגדיר "נזק משמעותי לשירות" (תפקוד) שהוא על סף נזק בטיחותי". לנוכח חוות דעתו, ובמסגרת החלטתי מיום 17.8.2020 התבקש המומחה להבהיר, בשים לב לסוגייה באשר לה מונה והתבקש לחוות את דעתו, באם קיימת סכנה מיידית להתמוטטות המבנה והאם הוא סבור כי כבר כעת יש צורך בפינוי המבנה מדייריו.
14. במענה השיב המומחה כי נזק בטיחותי מוגדר כסדק ברוחבו עולה על 25 מ"מ, ואילו במבנה שני הסדקים הרחבים ביותר אינם עולים על כך, אולם כל המלצה שלא לפנות מיידית את הבית מחייבת התחלת מעקב שקיעה אנכית ותכנון חיזוק מיידי על העמוד בפינה הדרום מזרחית על ידי מהנדס קונסטרוקטור מנוסה (חוות דעתו של המומחה מיום 18.8.2020).
15. בעקבות חוות דעתו של המומחה והערכתו את הפתרון הנדרש, הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן מטעמם.

הבקשה

1. בבקשה עותרת המבקשת לפסילת חוות דעת המומחה וזאת עקב הצטרפותה להליך לאחר מינוי של המומחה מטעם בית המשפט. לטענתה חוות דעת המומחה אינה מחייבת ואינה יכולה לחול עליה שכן "לא הייתה מעורבת כלל ועיקר בהליך מינוי המומחה, הן בשל הפגיעה האנושה בזכויותיה הדיוניות והן בשל העובדה כי לא ניתנה למבקשת הזדמנות להעביר חומרים למומחה.." (סעיף 3 לבקשה).
2. לטענת המבקשת יש לפסול את חוות דעת המומחה הן משום שלא ניתנה למבקשת הזדמנות להשמיע את טענותיה קודם למינוי המומחה; הן משום שלא התאפשר למבקשת להעביר למומחה כתבי טענות ומסמכים רלוונטיים; והן משום פגמים שנפלו בחוות הדעת וזאת נוכח תשתית עובדתית שגויה. עוד טוענת המבקשת כי יש לפסול את חוות הדעת וזאת משום שהמומחה חרג מסמכותו ומינה מומחה נוסף מטעמו קונסטרוקטור, אשר לא מונה על ידי בית המשפט. לטענת המבקשת, לא ניתן לרפא את הפגם שנפל בחוות הדעת, ועל כן יש לפסול את חוות הדעת ולמנות מומחה אחר תחת המהנדס דוד דוד.

תגובת המשיבים 1- 2

1. המשיבים 1 ו-2 סבורים כי דין הבקשה להידחות, שכן לדידם בית המשפט פעל מתוקף סמכותו. לטענת המשיבים 1 ו-2, המבקשת מטעה בטענה כי צורפה להליך לאחר מינויו של המומחה. המבקשת צורפה להליך ביום 18.06.2020 בעוד שחוות הדעת ניתנה ביום 16.08.2020. לטענתם, היה למבקשת זמן מספיק להגיש בקשה לבית המשפט לעניין מינוי מומחה אך בחרה להמתין ולראות מה תהיה ההחלטה ורק לאחר מכן לתת תגובתה. למבקשת הייתה הזכות להגיש מסמכים למומחה מהמועד בו צורפה עד למועד הגשת חוות הדעת אך נראה כי בחרה לא להגיש משכך אין לה אלא להלין על עצמה.
2. עוד טענו המשיבים 1 ו-2 כי זכויותיה של המבקשת לא נפגעו גם במישור המהותי, שכן הגורם שהעביר את מירב החומרים למומחה היא א.א הנדסה, מפקחת הפרוייקט, אשר בידה מצויים כל החומרים הרלוונטים.לטענתם, א.א. הנדסה המבוטחת על ידי אילון חברה לביטוח בע"מ, אשר היא גם החברה המבטחת את המבקשת כך שלא ברורה טענתה של המבקשת בנוגע להעברת החומרים.
3. לעניין מינוי המומחה הנוסף ע"י מומחה בית המשפט, טענו המשיבים 1 ו-2 כי המומחה עדכן את בית המשפט וכי המשיבים כולם נתנו את ברכתם למינוי המומחה הנוסף ואף שילמו לו שכר טרחה בסך של 10,000 ₪. בנוסף טענו כי קיימת הסכמה בין המהנדסים לעניין הסדקים האלכסוניים החיצוניים והפנימיים, המעידים על כשל קונסטרוקטיבי ובהתאם לא ברורה טענתה של המבקשת.

תגובת המשיבים 4- 6

1. המשיבים 4- 6, אף הם מתנגדים לפסילת המומחה, אף כי לטענתם קיימות להם טענות כנגד חלק ממצאי חוות הדעת. לטענת המשיבים, בנסיבות המורכבות שבהם עלתה שאלת עיתוי המינוי, בהתייחס לסוגיית מסוכנות המבנה, בית המשפט קיבל החלטה סבירה שהיתה בסמכותו. עוד טוענים המשיבים כי המבקשת היתה לכאורה מודעת למהלכים בתיק ואף למינוי המומחה מבעוד מועד משום שלמיטב ידיעתה ההודעה כנגדה נמסרה בתחילת יולי 2020. לטענתם של המשיבים היה למבקשת די זמן על מנת לעתור לביטול המינוי או להשהייתו עובר למתן חוות הדעת. ביטול המינוי בשלב זה, כאשר שאר הצדדים כבר הוציאו עשרות אלפי שקלים למימון עבודת המומחה אינה סבירה. המשיבים אף עומדים על כי המומחה שלח למבקשת חשבון שכ"ט אך היא סירבה לשלמו, ומכאן כי ידעה על המינוי ואין לקבל את השתהותה בהגשת הבקשה. לטענת המשיבים גם החלטת המומחה להיעזר בקונסטרוקטור היתה סבירה בנסיבות המקרה ובמסגרת המנדט שניתן לו להיעזר ב"יועץ קרקע". עוד עומדים המשיבים על כי הבקשה נעדרת תצהיר ויש בכך כדי להעיד כי המבקשת ידעה היטב אודות המינוי ופרטי העניין והיתה יכולה לעתור לביטולו מבעוד מועד. לטענת משיבים אלו, בכוונתם להגיש חוות דעת מומחים מטעמם ולדרוש התייחסות ממומחה בית המשפט בחוות דעת סופית או לעניין חלוקת האחריות, או באמצעות חקירתו הנגדית, אולם לא יהיה זה נכון וצודק להורות על ביטול המינוי. לחילופין טוענים המשיבים כי באם יבוטל המינוי, המבקשת תישא בעלויות עבודת המומחים, וזאת מחמת השתהותה בהגשת הבקשה.

תגובת המשיבה 8

1. א.ב. מתכננים מצטרפת לבקשת המבקשת (אשר הוגשה במסגרת בקשה 65) בטענה כי מומחה בית המשפט חרג מסמכותו בכך שמינה מומחה נוסף, לטענתה היה על המהנדס כהן לפנות לבית המשפט לקבל את אישורי ולהצהיר על העדר ניגוד עניינים.
2. שאר המשיבים לא הגישו תגובות. המבקשת לא הגישה תשובה מטעמה.

דיון והכרעה

1. אקדים ואומר, כי לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות המשיבות מצאתי כי דין הבקשה להידחות ולא מצאתי כי יש לפסול את חוות דעת המומחה.
2. תקנה 130 שכותרתה "מומחה מטעם בית המשפט" קובעת –

"(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן – מומחה מטעם בית המשפט)".

1. בענייננו, המומחה מונה לבחינת שאלת מסוכנותו של המבנה, וזאת לנוכח חוות דעת דחופה מטעם התובעים הקובעת כי קיימת סכנת התמוטטות למבנה וכי יש לפנותו מיושביו. תחומה של חוות הדעת הובהר הן בהחלטת המינוי והן בהחלטותי מימים 6.8.2020 ו- 17.8.2020. במסגרת הדיון שהתקיים ביום 1.7.2020 ניתנה הזדמנות לצדדים בתיק להשמיע את טענותיהם לעניין זה, וכלל הצדדים הותירו את שאלת המינוי בסוגייה זו לשיקול דעת בית המשפט.
2. אומנם המבקשת לא היתה צד לדיון זה, אולם כפי שעולה מתשובות המשיבים, ולא נסתר על ידי המבקשת, ההודעה כלפיה הוגשה עוד ביום 18.6.2020 ולכל היותר הומצאה לידה בתחילת יולי. כאמור, חוות דעתו של המומחה הוגשה באמצע אוגוסט, כך שגם אם המבקשת לא ידעה אודות ההליך במועד מינויו של המומחה, היתה לה הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיה לעניין זה. כפי שגם עשתה המשיבה 9 במסגרת בקשתה מיום 6.8.2020.
3. כך גם לגבי מינויו של המומחה הנוסף, המהנדס עופר כהן. בהחלטת המינוי אושר למומחה להיעזר ביועץ קרקע מטעמו- לפי שיקול דעתו, בכפוף לאישור בית המשפט. הסתייעותו של המהנדס דוד במהנדס כהן הובאה לידיעתי, ואושרה על ידי במסגרת החלטתי מיום 12.7.2020. הצדדים לא הביעו את התנגדותם לצירופו של המהנדס כהן, וכאמור היתה בידם הזדמנות לעשות כן מאותו מועד ועד למתן חוות הדעת.
4. בהקשר זה יצויין כי בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 (להלן: "תקנות סד"א החדשות"), אשר עתידות להיכנס לתוקפן בעתיד הקרוב שונה נוסחה של תקנה 130 ונקבע במסגרת תקנה 88 לתקנות כי:

"(א) בית המשפט רשאי בכל עת למנות מטעמו מומחה, כמה מומחים או צוות של מומחים למתן חוות דעת בעניין שבמומחיות, ולתת מזמן לזמן הוראות והנחיות בנוגע למילוי התפקיד.

(ב) בהחלטתו למנות מומחה מטעם בית המשפט ישקול בית המשפט, בין השאר, את שווי נושא התביעה, עניינה, היקף וסוג המחלוקת שבין בעלי הדין או שבין המומחים מטעם בעלי הדין."

1. מכאן שלאור לשונן של התקנות החדשות, מינוי המומחה יכול להיעשות בכל עת, והדרישה שהופיעה בתקנה 130 לתקנות ליתן לצדדים הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם אינה נכללת בלשון התקנה. במסגרת זו, בית המשפט יכול למנות צוות של מומחים ולתת מזמן לזמן הוראות באשר לתפקידם. תקנה זו כמובן צריכה להתפרש לאור עקרונות היסוד של תקנות סד"א החדשות, המנויות במסגרת תקנות 1- 5, ולאור העקרונות של קיום הליך משפטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך (תקנה 1) וזאת תוך איזון האינטרסים השונים של בעלי הדין והציבור, ומתוך שאיפה למימוש התכלית הדיונית והעמדת הפלוגתאות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, בירורן והכרעה בהן בהגינות דיונית באופן מידתי ויעיל (תקנות 2 -4). כאמור, תקנות אלו אינן בתוקף כעת, אולם יש בהן כדי ליתן קריאת כיוון והתווית מסלול לילך בו.
2. בשים לב לשאלה שהתבקש המומחה לחוות דעתו, לנסיבות העניין ולדחיפותו ובשים לב לזמן שחלף מהיום בו מונה המומחה ועד למועד מתן חוות הדעת, לא מצאתי כי נפל פגם במינויו של המומחה, או כי לא ניתנה למבקשת הזדמנות נאותה להביא את טענותיה. נראה כי המבקשת בחרה להשתהות בפעולתה, וסיבותיה עימה, אולם ככל שבחרה לעשות כן, אין היא יכולה להלין על כך ולבקש כי תיפסל חוות דעת המומחה בשל כך שלא בחרה להעלות את טענותיה.
3. מוסיפה המבקשת וטוענת כי יש לפסול את חוות הדעת משום שלא ניתנה לה ההזדמנות להעביר מסמכים וחוות דעת מטעמה לעיון המומחה. ראשית אציין, כי מדובר בחוות דעת באשר למסוכנותו של המבנה ולא בחוות דעת רפואית (ועל כן לא ברור מה משמעו של התיעוד הרפואי אותו ציינה המבקשת במסגרת סעיף 3 לבקשה). בנוגע לכך, קובעת תקנה 130 וכן הפסיקה הנוגעת לעניין, כי בית המשפט רשאי למנות מומחה בכל עת, משמע אף בטרם כל אחד מהצדדים הגיש חוות דעת בעניין שבמחלוקת מטעמו הוא.
4. ברע"א 7431/96 יפת השמש חברה לבנים נ' אלוני , פ"ד נ"א (2) 574 נקבע כי-

"בית המשפט רשאי למנות מומחה לעניין שבמחלוקת בכל עת. אין מניעה למנות מומחה בשלב של קדם משפט, ובדרך כלל אף רצוי לעשות כן. אין מניעה למנות מומחה בטרם המציאו הצדדים חוות דעת מטעמם, ואין בכך כדי "ליצור" ראיות בעבור התביעה שטרם הביאה כאלה. חוות-דעת מומחה איננה מסמך מהותי שיש לצרפו לכתבי-הטענות. זהו חלק מהחומר הראייתי" (ההדגשה אינה במקור- ר"א).

1. המומחה משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 676(2002)). משמונה המומחה, חזקה היא כי הוא ינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה (וראו: רע"א 11147/03 אריאל ביטון נ' כפיר אלעזרה, תק-על 2004(1) 3211; רע"א 1548/06 אטיאס נ' בלכנר, פסקה 2 (20.4.2006)). המבקשת לא טענה כי המומחה לא עשה את תפקידו נאמנה, אלא כי הוציא את חוות דעתו בטרם ניתנה לה האפשרות להציג בפניו חוות דעת מטעמה או מסמכים אחרים.
2. כפי שגם הובהר במסגרת החלטותי חוות דעתו של המומחה לעניין מסוכנות המבנה, אין בה כדי למנוע מהצדדים להביא ראיות לעניין טענותיהם או בכדי להכריע באשר לאחריות הצדדים. לעניין זה שמורה לצדדים הזכות להביא ראיות וחוות דעת מטעמם, ובבוא העת, יידרש המומחה להתייחס לחוות דעת אלו. מעבר לכך, המבקשת רשאית על פי התקנות לפנות אל המומחה בשאלות הבהרה ואף לחקור אותו בחקירה נגדית, ככל שיתבקש, ובסופו של יום, בית המשפט הוא שיפסוק בהתאם לדין ובהסתמך על כל טענה וראיה שתובא לפניו.
3. הציפייה כי במקרה זה כאשר ישנו חשש למסוכנותו של המבנה ולליקויים משמעותיים, כפי שעולה מחוות דעת מומחה התובעים וכן מחוות דעת א.א הנדסה, ימתין בית המשפט חודשים ארוכים עד לאחר הגשת כתב הגנה מטעם הצדדים הרביעיים, ניהול הליכים מקדמיים והגשת חוות דעת מטעמם אינה סבירה ואינה הגיונית. על כן, לא מצאתי בעובדה שהמבקשת לא הביאה בפני המומחה חוות דעת מטעמה או מסמכים אחרים משום פגם היורד לשורשו של עניין, אשר מחייב את פסילת חוות דעת המומחה. המומחה הביע דעתו בהתאם לשיקול דעתו המקצועי, בהתאם למצב המבנה ובהתאם לבדיקות אותן ערך בשטח.
4. זאת ועוד. כפי שנפסק לא אחת, פסילת חוות דעת של מומחה אינה "דרך המלך" אלא צעד קיצוני, אשר יינקט רק במקרים חריגים, בהם נפל בחוות הדעת פגם היורד לשורש העניין ואשר עלול לגרום לעיוות דין (רע"א 7819/16 המאגר הישראל לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני, פסקה 7, 25.12.2016); רע"א 5902/19 פלונית נ' מדינת ישראל משרד הבריאות, פסקה 9, 18.11.2019)). כפי שנקבע בפסיקה, לפני פסילת חוות דעת על בית המשפט לשקול את מכלול השיקולים:

"...למעשה על בית המשפט לאזן בין ההגנה על הצדדים להליך מפני עיוות דין מחד גיסא, לבין שיקולי מדיניות ובהם- הגנה על מעמדם של מומחים מטעם בית המשפט, יעילות דיונית ומניעת ניצול לרעה של ההליך המשפטי- מאידך גיסא, ולבחור בדרך הפעולה אשר תממש באופן המיטבי את האיזון הראוי" (ת"א (ראשל"צ) 37455-04-18 שחם נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (8.7.2020) פסקה 17 לפסק הדין; ראו גם ברע"א 7098/10 טביבזדה נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 6 (31.1.2011); רע"א 1138/12 אי. די. איי. חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני, פסקה 12 (9.4.2012); רע"א 4102/15 שירביט חברה לביטוח בע"מ נ' אזברגה, פסקה 10 (27.10.2015)).

1. בנסיבות העניין, אני סבורה כי כלל הנסיבות מעלות כי פסילת חוות הדעת הינה צעד דרסטי, אשר לא תביא להחלטה צודקת אלא לפגיעה בזכויות שאר הצדדים והשגת ההליך לאחור. ההליך לא תם, שמורה למבקשת הזכות להגיש חוות דעת מטעמה וטענותיה יובאו בפני המומחה ובפני בית המשפט. מנגד, פסילת חוות דעת המומחה, אשר לצורך הגשתה נדרשו בדיקות על העלויות הכרוכות בכך, תוביל לפגיעה משמעותית בזכויות הצדדים, ובפרט בזכויות התובעים, אשר זהו בית מגוריהם.
2. על כן, נוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי כי יש לפסול את המומחה או את חוות דעתו. כן לא מצאתי כי מתקיים הצורך, בשלב זה במינויו של מומחה נוסף, אשר בהכרח יטיל עלויות נוספות על הצדדים.

לסיכום

1. אשר על כן הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבים כדלקמן: סך של 2,000 ₪ למשיבים 1- 2 וסך של 2,000 ₪ למשיבים 4 -6 אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשפ"א, 10 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.