לפני "בקשה דחופה למתן צו מימון ביניים זמני" אשר הוגשה על ידי המבקשים ביום 13.10.2020. במסגרת בקשה זו עותרים המבקשים, שירן ומשה סוויסה (להלן: "המבקשים") כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכות המוקנת לו מכוח תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 ויתן צו המורה למשיבים "לממן למבקשים דיור חלופי ראוי בבית רחב ידיים המשקף את הבית בו מתגוררים התובעים וילדיהם... וזאת עד למתן פס"ד בתובענה שהוגשה לבית המשפט".

רקע עובדתי ודיוני

1. המבקשים, בעל ואישה תושבי העיר ירוחם, רכשו מגרש לבניית בית מגורים בעיר ירוחם במסגרת פרויקט שנועד להקמת שכונה חדשה בירוחם למשתכנים שהינם משרתים בכוחות הביטחון של מדינת ישראל.
2. רכישת המגרש נעשתה במסגרת מכרז פומבי, אותו פרסמה המשיבה 1, החברה הכלכלית לפיתוח ירוחם בע"מ, בחודש דצמבר 2015 (להלן: "החברה הכלכלית" או "המשיבה 1"). בהתאם לתנאי המכרז, כל קונה התחייב לבנות בית מגורים על המגרש הנרכש על ידו כאשר הבנייה תתבצע באמצעות קבלן בנייה, שנבחר במכרז שנערך על ידי החברה הכלכלית. בעקבות מכרז והגרלה, רכשו המבקשים ביום 7.12.2016 מהחברה הכלכלית מגרש. במקביל ובהתאם לתנאי המכרז, התקשרו המבקשים ביום 7.12.2016 בהסכם עם החברה הכלכלית לפיו החברה הכלכלית "תנהל את עבודות התכנון, הביצוע והפיקוח על הביצוע של עובודות הקמת יחידות הדיור בפרויקט... ובכלל זה של בית המגורים עבור המשתכנים" ותספק למבקשים, בין היתר, את השירותים המפורטים בהסכם.

הניהול והפיקוח ההנדסי נעשה על ידי חברת א.א. הנדסה (אינג' א. אידל בע"מ) (להלן: "א.א הנדסה" או "המשיבה 5").

מתכנני הפרוייקט היו חברת א.ב. מתכננים בע"מ (להלן: "א.ב. מתכננים" או "צד ג'") וזאת בהתאם להסכם לקבלת שירותי תכנון מפורט ופיקוח עליון מיום 8.11.11 שנחתם בין החברה הכלכלית וא.ב. מתכננים.

עוד התקשרו המבקשים בהסכם למתן שירותי בנייה עם נחום עמוס קבלן לעבודות בנין ופיתוח בע"מ (להלן: "נחום עמוס" או "המשיבה 2"). במסגרת ההסכם, הוצאו לנחום עמוס פוליסות ביטוח אצל המשיבה 4, שירביט חברה לביטוח בע"מ (להלן: "שירביט" או "המשיבה 4").

1. בניית הבית הושלמה והוא נמסר למבקשים ביולי 2018. לטענתם, מספר חודשים לאחר קבלת הבית החלו להתפתח סדקים בקירות הבית. כשנה לאחר מסירת הבית וכבר במועד ביצוע בדק הבית השנתי הצביעו המבקשים על ליקויים מהותיים בצורת סדקים לאורך קירות הבית, אולם ליקויים אלו לא תוקנו והסדקים הלכו והתרחבו במרוצת הזמן.
2. ביום 27.10.2019 הגישו המבקשים את תביעתם בבית המשפט השלום בבאר שבע ע"ס 1,000,054 ₪ וזאת נוכח ליקויי הבנייה הנטענים המתייחסים, בין היתר לסדקים, התרוממות ותזוזות של המבנה. בהתאם לחוות דעת אשר צורפה על ידי המבקשים ביום 26.11.2019 ליקויים אלו הם תוצאת כשלים בתכנון או כשלים בביצוע של מערכת הביסוס של המבנה (לשם שלמות התמונה אציין, כי ביום 23.01.2020 הועבר התיק למחוז תל אביב, וזאת נוכח קיומה של תנית שיפוט ייחודית).
3. במקביל להגשת כתבי הגנה על ידי המשיבים 1- 4 והגשת חוות דעת מטעם א.א הנדסה, הוגשה על ידי החברה הכלכלית הודעה לצד שלישי כלפי המתכננת, א.ב. מתכננים. בעקבות זאת הוגשה הודעה לצדדים רביעיים כלפי מהנדס הקונסטרוקציה, לוי באום הנדסת בנייה בע"מ (להלן: "מהנדס הקונסטרוקציה" או "לוי באום"), ויועץ הקרקע והביסוס בפרויקט, רון בנארי בע"מ (להלן: "יועץ הקרקע" או "רון בנארי"). למען השלמת התמונה אקדים את המאוחר ואציין, כי ביום 27.10.2020 נשלחה הודעה מתוקנת כלפי צדדים רביעיים, במסגרתה בנוסף למהנדס הקונסטרוקציה וליועץ הקרקע נשלחה הודעה גם לאדריכלית הפרוייקט, אביגיל שמלה- מרחב ירוק אדריכלות נוף ועיצוב עירוני.
4. מכתבי ההגנה אשר הוגשו על ידי הצדדים עולה כי עיקר המחלוקת נוגעת לשאלת חלוקת האחריות בין הנתבעים והצדדים השלישיים והרביעיים לליקויים הנטענים.
5. ביום 18.6.2020 הגישו המבקשים, במסגרת בקשה מס' 3, בקשה למתן הוראות בעקבות חוות דעת מומחה דחופה מטעמם. כפי שנטען בבקשה זו, בהתאם לחוות דעת המהנדס אבנר כהן, הסדקים הוחרפו, המבנה שקע באגף הדרום מזרחי והופיע סדק חמור בעמוד בטון נושא בפינת הסלון אשר מסכן את יציבות הבית באגף זה. כפי שקבע המהנדס כהן, קיימת סכנת התמוטטות ועל כן יש לפנות את הדיירים ולמנוע כניסת בני אדם למבנה.
6. המשיבים 2- 4 התנגדו לבקשה, ואילו החברה הכלכלית טענה כי בטרם תוכל להיכנס לבית התובעים ולערוך את בדיקותיה, לא תוכל להתייחס עניינית לבקשה.
7. ביום 1.7.2020 התקיים דיון ראשון בתיק, במסגרתו נדונה סוגיית מסוכנות המבנה וטענת המהנדס כהן כי יש לפנות את המבנה. בעקבות הדיון שהתקיים ולאור הודעת החברה הכלכלית כי היא מסכימה למינוי מומחה מטעם בית המשפט באשר לבחינת הסדקים בגינם הוגשה בקשה מס' 3, מונה ביום 06.07.2020 המהנדס דוד דוד כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "מומחה בית המשפט"). חוות דעת מומחה בית המשפט התבקשה בשלב זה באשר "...לסדקים בבית המבקשים, וביחס לטענה בדבר שקיעת המבנה והסכנה הנטענת להתמוטטותו". כפי שנקבע בהחלטת המינוי "ככל שיגיע המומחה למסקנה כי קיימת מסוכנות במצבו הנוכחי של המבנה, יחווה המומחה דעתו באשר לפעולות הנדרשות להסרת המסוכנות. המומחה יהא רשאי להיעזר ביועץ קרקע לפי שיקול דעתו ובאישור בית המשפט". המהנדס דוד נעזר לשם בדיקתו במהנדס הקונסטרוקציה עופר כהן. בהקשר זה שוב אקדים את המאוחר ואציין למען שלמות התמונה, כי לוי באום התנגדה למינוי המומחה, ובמסגרת בקשה מס' 60 ביקשה לפסול את חוות דעתו. בקשה זו נדחתה על ידי במסגרת החלטתי מיום 10.12.2020.
8. ביום 16.8.2020 הוגשה חוות דעתו של מומחה בית המשפט לתיק. בהתאם לחוות דעתו רוחב הסדקים מגיע במקרה אחד ל- 25 מ"מ, במקרה שני ל- 17 מ"מ ובמרבית הקירות הסדקים קטנים יותר. כפי שקבע המומחה "רוחב זה מגדיר "נזק משמעותי לשירות" (תפקוד) שהוא על סף נזק בטיחותי". בהתאם לחוות דעת המהנדס עופר כהן קיימים "במבנה סדקים רבים מאד וחלקם ברוחב סדק של 23 מ"מ וחלק נוסף ברוחב סדק של 17 מ"מ. משמעות סדיקה שכזאת היא שהבית אינו ראוי למגורים ויש לפנות את דייריו לדיור חלופי עד להסדרת המבנה בדרך זו או אחרת". כאשר התבקש מומחה בית המשפט להבהיר (בשים לב לסוגיה לגביה התבקשה חוות דעתו) באם קיימת סכנה מידית להתמוטטות המבנה והאם הוא סבור כי כבר כעת יש צורך בפינוי המבנה מדייריו; השיב מומחה בית המשפט כי נזק בטיחותי מוגדר כסדק שרוחבו עולה על 25 מ"מ, ואילו במבנה שני הסדקים הרחבים ביותר אינם עולים על כך, אולם כל המלצה שלא לפנות מידית את הבית מחייבת התחלת מעקב שקיעה אנכית ותכנון חיזוק מיידי על העמוד בפינה הדרום מזרחית על ידי מהנדס קונסטרוקטור מנוסה (חוות דעתו של המומחה מיום 18.8.2020).
9. בעקבות חוות דעתו של מומחה בית המשפט והערכתו את הפתרון הנדרש לשם תיקון מכלול הליקויים, הגישו התובעים (ביום 17.8.2020) כתב תביעה מתוקן מטעמם ע"ס של 2,904,947 ₪. במקביל, הגישו התובעים בקשה דחופה (בקשה מס' 43) במסגרתה התבקש בית המשפט "להורות לנתבעים לארגן במיידי מדור חלופי לתובעים ולילדיהם". נוכח העובדה כי הבקשה הלקונית (בת שתי שורות בלבד) לא ענתה על דרישות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סד"א") באשר לבקשות סעד זמני, הבקשה נדחתה על הסף.

במסגרת הדיון שהתקיים ביום 7.9.2020 שוב הועלתה בקשת התובעים לדיור חלופי, ושוב הובהר לתובעים כי ככל שהם עומדים על בקשתם, הרי שיש להגישה באופן התואם את התקנות, לצרף תצהיר לביסוסה והתחייבות עצמית כפי שנדרשים המבקשים להפקיד בסעד מעין זה.

1. ביני לביני, צורפו צדדים נוספים להליך. בעקבות כתב התביעה המתוקן, הוגשו כתבי הגנה מתוקנים וכן הודעות מתוקנות לצדדים שלישיים ורביעיים. נכון למועד זה, חלק מאותם צדדים רביעיים טרם הגישו את כתבי הגנתם.

הבקשה וטענות הצדדים

1. ביום 13.10.2020 פנו המבקשים בבקשה זו. במסגרת בקשתם טוענים המבקשים כי הם מתגוררים במבנה מסוכן שמצבו הולך ומורע ככל שחולף הזמן וכי הסדקים הולכים ומתרחבים בקצב מהיר ועומדים כיום על רוחב של כ-40 מ"מ. לטענתם, מומחה בית המשפט קבע כי מדובר במבנה ברמת סיכון בטיחותי גבוה, ועם חלוף הזמן הסיכון הולך וגובר. לטענת המבקשים סיכויי תביעתם הינם גבוהים, שכן אין חולק בדבר זכותם להתגורר בבית תקין. גם מאזן הנוחות נוטה לטענתם לכיוונם, שכן אי מתן הצו יחייב אותם ואת ילדיהם הקטינים להמשיך ולהתגורר בבית המוגדר כבית עם סיכון בטיחותי. מאידך, לטענתם לא ייגרם למשיבים כל נזק כתוצאה ממימון ביניים לדיור חלופי. לטענתם, בהעדר הסעד הזמני המבוקש, הם מסכנים את חייהם ואת חיי ילדיהם בדיור תחת בית מסוכן. לבקשה צורף תצהיר המבקשת 1, תמונות של סדקים אשר נמדדו על ידם והצעת מחיר לשכירות בית חלופי. לטענתם, דיור חלופי בבית השווה בגודלו ואיכותו לביתם עומד על סך של כ- 5,000- 7,000 ₪, ובהתאם הם מבקשים דיור חלופי בטווח סכומים אלו.
2. במסגרת תגובותיהם וכן במסגרת הדיון שנערך בבקשה ביום 27.12.2020 התנגדו המשיבים לבקשה. להלן עיקרי טענותיהם:
3. מדובר למעשה בבקשה למתן פסק דין חלקי, שכן במסגרת תביעתם תבעו התובעים "עלויות דיור חלופי" ועל כן מדובר בסעד כספי אשר אינו שונה מהסעדים הכספיים האחרים שנתבעו על ידם ואין לפסוק סעד זמני בצו עשה הנכלל כסעד סופי בתובענה.
4. אין כל הצדקה לפינויים של המבקשים מהבית, שכן מומחה בית המשפט לא קבע כי מדובר במבנה מסוכן שיש לפנותו מיידית, אלא קבע כי ניתן לשקם את הבית ללא הריסתו, וזהו הפתרון הראוי והנכון. לעניין זה הוסיפה רוי בנארי וטענה כי מומחה מטעמה ביקר במקום, ולא מצא כי קיימת סכנה ליציבות המבנה במצבו הנוכחי.
5. לא הוכחו הנזקים והסכומים הנטענים בגדר הצו הזמני, דמי השכירות נטענו בעלמא ללא ביסוס ראייתי וללא חוו"ד מקצועית.
6. שיעור האחריות בין המשיבים עדיין לא הוברר וכן לא הובררה האחריות בינם לבין הצדדים השלישיים.
7. המשיבה 5 וכן הצדדים השלישיים והרביעיים טענו כי יש לדחות את הבקשה כנגדם בשל העדר יריבות שכן אין למשיבה 5 ולצדדים השלישיים והרביעיים יריבות והסכם עם המבקשים.
8. בהתאם להסכמת הצדדים, המצהירים לא נחקרו על תצהיריהם. עוד הסכימו הצדדים כי ההחלטה תינתן על יסוד האמור בכתבי הטענות וטענותיהם במסגרת הדיון.

דיון והכרעה

1. אין מחלוקת כי מדובר הלכה ולמעשה בבקשה למתן סעד כספי זמני, אשר מהווה רכיב מרכיבי תביעתם הכספית של המבקשים. בא כוחם של המבקשים הצהיר במסגרת הדיון, כי המבקשים אינם מעוניינים בתיקון הבית או במתן אפשרות למשיבים או מי מטעמם לתקן את הליקויים, אלא כל עניינם בתשלום בגין הסכומים ששולמו על ידם ובגין הנזקים שנגרמו להם. עוד הצהיר בא כוחם של המבקשים במסגרת הדיון כי הבקשה לדיור חלופי הוגשה לקבלת סכום כסף "עד שהם יקבלו את הצ'ק שיוכלו לקנות בית, זה חלק מהצ'ק הגדול" (וראו בעמ' 18 ש' 23- 25 וכן בעמ' 19 ש' 2).
2. כפי שנפסק לא אחת, מתן סעד כספי זמני במסגרת תביעה כספית הוא סעד חריג שבחריגים. הוא שמור, בעיקר, למקרים שבהם קיים הסדר ספציפי המעוגן בהוראות הדין, כדוגמת מזונות זמניים, או תשלום תכוף לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (רע"א 7373/16 פלוני נ' קופת חולים מאוחדת (7.11.16) להלן: "עניין פלוני"; רע"א 6138/08 ח.ג תדלוק בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (18.8.08); רע"א 4424/13 צור נ' אורי (26.6.13)).
3. אומנם קיימים מקרים חריגים בהם הכירו בתי המשפט בחיוניות הענקתו של סעד שכזה (וראו לעניין זה בת"א 48469-08-11 דהן נ' גרין ביופיולס הולדינג בע"מ (28.9.2011); בש"א (י-ם) 8305/01 מיכל דורון נ' המועצה המקומית מבשרת ציון (16.2.03) (להלן: "ענין דורון"); ות"א (ת"א) 14737-05-13 יטיב נ' משה"ב חברה לשיכון בניין ופיתוח בע"מ (28.5.2017) (להלן: "עניין יטיב")); אולם זאת נוכח נסיבות מיוחדות וחריגות (וראו לעניין זה גם בעניין פלוני בפסקה 11).
4. בעניין דורון נקבע כי כאשר בית המשפט בוחן באם להיעתר לסעד חריג זה, עליו לשקול את נסיבות המקרה בהתאם לאמות מידה דווקניות וכי התנאים לקבלת סעד חריג זה הם התנאים הבאים במצטבר:
5. אחריותו של הנתבע אינה שנויה במחלוקת או לחילופין קיימת סבירות גבוהה לכך שבית המשפט יכיר באחריות הנתבע.
6. קיימת סבירות גבוהה לכך שהתובע יזכה במשפט בסכום כסף משמעותי הגדול מזה שמבוקש לפסקו במסגרת הבקשה לסעד זמני.
7. מאזן הנוחות נוטה בצורה ברורה לטובת התובע במובן זה שהנזק העלול להיגרם לתובע אם לא יינתן הצו הינו ממשי ומידי, בלתי הפיך במהותו ועולה במידה ניכרת על הנזק העלול להיגרם לנתבע אם יינתן הצו. בהקשר לכך נקבע בעניין דורון כי במסגרת זו ייבחן בין היתר אורכה הצפוי של ההתדיינות. ככל שצפויה התדיינות ממושכת, הרי שעובדה זו, יחד עם מכלול הנתונים הרלבנטיים הנוספים, צפויה לתמוך במתן הסעד.
8. בכל מקרה לא ייפסקו לזכות התובע, במסגרת הסעד הזמני אלא אותם סכומים אשר לאור מכלול הנתונים הכרחי וצודק לפוסקם בשלב מוקדם.

בנוסף לשיקולים אלו, על בית המשפט לשקול האם הבקשה הוגשה בתום לב, האם מתן מתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין והאם אינו פוגע בנתבע במידה העולה על הנדרש, ויתר השיקולים הנדרשים לשם מתן סעד זמני. כמו כן, והיה ויינתן הסעד הכספי הזמני, על בית המשפט להבטיח את זכויותיו של הנתבע למקרה שהתובע לא יזכה בסופו של דבר בתביעתו.

1. כאשר בוחנים את השאלה האם נסיבות ענייננו עומדות באמות המידה שנקבעו להענקת סעד כספי זמני לשם מימון דיור חלופי, אני סבורה כי התשובה על כך היא שלילית. ואסביר:
2. הסבירות להכרה באחריות הנתבעים- כפי שעולה מכתבי ההגנה שהוגשו בתיק ומחוות דעת המומחים אין מחלוקת כי קיימים ליקויים משמעותיים ומהותיים בביתם של המבקשים. כפי שנקבע בחוות הדעת שהוצגו לפני הן מטעם התובעים והן מטעם מומחה בית המשפט והמהנדס עופר כהן, ביתם של המבקשים סדוק באופן משמעותי ואינו ראוי לכאורה למגורים. קיומם של סדקים משמעותיים עולה גם מחוות דעת המהנדס גולדקלנג שהוגשה מטעם המשיבה 5 וכן מהתייחסותו של המהנדס דני מחטה (אשר לא הוגשה כחוות דעת אלא כמכתב במסגרת תגובת רוי בנארי לבקשה). על כן נראה כי הסיכוי שהמבקשים יצאו בסופו של הליך ללא פיצוי כלשהו ומבלי שיימצא גורם האחראי לכשלים שנפלו בביתם אינו גבוה.

בהקשר זה טוענים המשיבים כי יש להבחין בין אחריותם הנטענית, ואין דין שווה למשיבים באשר לסוגיית האחריות. ואכן, בשלב מקדמי זה בו אנו מצויים, לא ניתן לקבוע באופן וודאי, או קרוב לוודאי, מי מבין המשיבים אחראי לכשל, והאם יש להבחין בין המשיבים השונים.

החברה הכלכלית, וא.א הנדסה כידה הארוכה, התחייבו בהתאם להסכם מיום 7.12.2016 להעניק למבקשים שירותי ניהול ופיקוח על ביצוע העבודות, להתקשר עם מתכננים ויועצים שונים וללוות ולרכז את גורמי התכנון. על כן, על פני הדברים ובשים לב לליקויים שנפלו בבית, ניתן לומר בזהירות המתחייבת כי התחייבות זו לא קוימה במלואה, בין אם הפיקוח לא בוצע באופן מיטבי ובין אם ההתקשרות עם המתכננים והמבצעים השונים הובילה לכשלים הנטענים. כך גם לגבי נחום עמוס ומבטחתה. נחום עמוס הוא הקבלן המבצע, האמון על ביצוע עבודות הבנייה. חוות דעת המומחה מטעם התובעים מייחסת את הכשלים לכשל בתכנון או בביצוע של עבודות הביסוס. על כן בשלב מקדמי זה לא ניתן לקבוע באופן מבוסס אם אכן מדובר בכשל בתכנון או בביצוע. במאמר מוסגר אציין, כי הדבר שונה באשר למר עמוס נחום עצמו, אשר לגביו נטענה אחריות אישית.

כך גם באשר לא.ב הנדסה, אשר שימשה כמתכננת הבית, וליועץ הקרקע ומהנדס הקונסטרוקציה. אומנם מומחה בית המשפט התייחס בחוות דעתו למחדלי תכנון, ביצוע ופיקוח שנפלו בהליך הבנייה, אולם חוות דעת זו ניתנה בשלב מקדמי, אגב התייחסותו לשאלת המסוכנות ובטרם הוגשו מלוא כתבי הטענות וחוות דעת הצדדים. על כן וגם אם ניתן לקבוע כי קיימת סבירות גבוהה לכך שבסופו של יום ייקבע כי קיימת לצדדים המעורבים תרומה לכשלים, או לאי מניעתם, קיימים מעגלים שונים של גורמי אחריות. גם אם לא מן הנמנע כי בסופו של יום ייקבע כי למשיבים כולם קיימת אחריות לכשלים, הרי שבשלב זה לא ניתן לקבוע את שיעוריה.

1. סכומי הפיצוי שהמבקשים עתידיים לזכות בהם- המבקשים עתרו בכתב תביעתם המתוקן לתשלום נזקיהם הישירים, הנלווים וכן לתשלום בגין פיצויים מוסכמים בסך כולל של 2,904,947 ₪. מומחה בית המשפט חיווה דעתו באשר להיקף התיקון הנדרש וקבע כי עלות פעולות השימור והחיזוק של המבנה הקיים עשויה להגיע לכ-600,000 ₪, כאמור חוות דעתו זו הינה מקדמית, וניתנה עוד קודם להגשת חוות דעת הצדדים ועל כן לא ניתן לומר כי זהו אכן הסכום שיידרש לתיקון בשלב זה. יחד עם זאת, גם חוות דעת המומחה גולדקלנג, מטעם המשיבה 5, קובעת כי אומדן עלויות התיקון בלבד לא יפחת מ- 260,000 ₪, זאת לצד ביצוע בדיקות משלימות לשם בדיקת יסודות המבנה ומעקב אחר תזוזות המבנה. מכאן, שסכומי הפיצויים שהמבקשים לכאורה עתידיים לזכות בהם הם משמעותיים ביותר. הסכום המבוקש על ידם במסגרת כתב תביעתם בגין רכיב מימון דיור חלופי הועמד על ידם על סך של 84,000 ₪.

במסגרת הבקשה טענו כי דיור חלופי בבית דומה לביתם נע בטווח שבין 5,000 -10,000 ₪. כך שמרכיב זה אכן מהווה רכיב זניח ביחס לסכומים שעשויים להיפסק לזכותם בפסק הדין. עם זאת, וגם מבלי להידרש לקושי בקביעת סכום הדיור החלופי החודשי הנדרש (ועל כך בהמשך), לא ברור מהבקשה האם מתבקש סכום חד פעמי כעת על חשבון רכיב הדיור החלופי העתידי המבוקש בתביעה? או שמא מדובר בסכום חודשי, וככל שמדובר בסכום חודשי, מהי התקופה לגביה מתבקש לפסוק כעת? וככל שתקופה זו תתמשך, האם לא ניתן לנקוט בפעולות כעת על מנת להסיר את המסוכנות בסכומים נמוכים יותר? כך שקיימת אי בהירות רבה באשר לסכום המתבקש.

1. מאזן הנוחות- בבסיס בקשתם של המבקשים למימון דיור חלופי עומדת טענתם כי ביתם אינו ראוי למגורים וכי הוא נושא בחובו סכנה בטיחותית. כאמור לעיל, מומחה בית המשפט לא קבע כי קיימת סכנה מידית לקריסתו של הבית, אלא קבע כי קיים בבית נזק משמעותי על סף נזק בטיחותי. לא נעלמה ממני קביעתו של המהנדס עופר כהן במסגרת חוות דעת מומחה בית המשפט מיום 16.8.2020 לפיה נוכח הסדקים הרבים ורוחבם של חלק מהם הבית אינו ראוי למגורים ויש לפנות את דייריו. אולם כאשר התבקש מומחה בית המשפט להבהיר האם הוא סבור כי יש לפנות את הבית כבר במועד זה (נכון ליום מתן חוות הדעת) קבע כי לצורך כך יש לבצע מעקב צמוד אחר שקיעת הבית תוך תכנון חיזוק מידי של אחד מעמודיו על ידי מהנדס קונסטרוקטור (כפי שנקבע בחוות דעת המומחה מיום 18.8.2020).

כפי שהובהר במסגרת הדיון, המבקשים עדיין ממשיכים להתגורר בבית. המבקשים לא ביצעו את המעקב עליו הורה המומחה, או לחילופין עתרו כי מי מבין המשיבים יערוך מעקב זה. "ביתו של אדם הוא מבצרו" ולא יכולה להיות מחלוקת בדבר זכותם היסודית של המבקשים וילדיהם לגור בבית תקין ובטוח ללא חשש כי מבצר זה תלוי על בלימה ועלול לקרוס על ראשם במועד קרוב ולא ידוע (וראו לעניין זה בעניין דורון, וכן בע"א 148/77 רוט שאול ואח' נ' ישופה בנייה בע"מ, פ"ד לג(1) 617, 624). עם זאת, לצורך הענקת סעד כספי חריג זה לא די במסוכנות צפויה או בחשש, גם אם הוא קרוב לוודאי. המקרים בהם בית המשפט נעתר לסעד חריג זה עסקו במקרים בהם הייתה קביעה ברורה וחד משמעית כי לא ניתן להתגורר בבית, בנוסף לתנאים נוספים (שיפורטו בהמשך). לא כך בענייננו בשלב זה (וראו לעניין זה בעניין דורון ובעניין יטיב).

1. על כך אוסיף כי שלא כמו בעניין דורון, בענייננו המבקשים לא טענו, ובהתאם גם לא צירפו ראיות, כי אינם מסוגלים לעמוד בנטל תשלום שכר דירה לצורך דיור חלופי. ב"כ המבקשים טען במסגרת הדיון כי מדובר בשכירים וכי נטל התשלום כבד עליהם. לא יכולה להיות מחלוקת כי נטל נוסף של תשלום דיור חלופי הוא לא נטל קל, ובייחוד כאשר מדובר במשפחה צעירה, בני זוג העובדים כשכירים, אשר השקיעו את מיטב כספו בקניית בית מגורים חדש אשר התגלו בו ליקויים מהותיים. בהקשר זה גם לא נעלמה מעיני אורכה של ההתדיינות הצפויה, בשים לב לריבוי הצדדים ולטענותיהם השונות והשלכת האחריות זה לפתחו של האחר. חלפה כבר שנה ממועד הגשת כתב התביעה המקורי, ואנו מצויים רק בפתחו של ההליך, ולא מן הנמנע כי זה יארך עוד מספר שנים עד למתן פסק הדין הסופי.

אולם בזאת לא די. למגינת הלב, הדבר דומה לתביעות רבות אשר במסגרתן מוטל נטל כספי משמעותי במסגרת ההליך המשפטי על התובע, גם כאשר סיכויי תביעתו הינם טובים. בסופו של יום ובסופו של הליך, וככל שתקבע אחריותם של מי מהמשיבים לכשלים הנטענים, יובאו בחשבון הפיצוי הכולל גם הוצאות התובעים במסגרת ההליך, הימשכותו ועוגמת הנפש שנגרמה להם גם במהלכו.

כאשר עסקינן בסעד חריג כענייננו, יש צורך בהוכחת נסיבות כלכליות חריגות המעידות על כך שללא מתן הסעד הכספי המבוקש עלולים המבקשים חלילה להישאר ללא קורת גג או לחילופין להגיע למצב קיצוני של חרפת רעב ולפגיעה וודאית בזכויותיהם הבסיסיות (וראו לעניין זה בעניין דורון ובעניין יטיב, שם מצבם הכלכלי הקשה של המבקשים בעניינים אלו הובא בפירוט בפני בית המשפט). בהעדר אסמכתא כלשהי באשר למצבם הכלכלי של המבקשים, באם בבעלותם נכסים נוספים והאם יש בידם לשאת בנטל מימון הדיור החלופי, לא ניתן לקבוע כי מאזן הנוחות נוטה לכיוונם של המבקשים באופן המצדיק את קבלת הסעד.

1. על כך אוסיף כי גם שיעורו של הסעד הזמני לא הוכח. המבקשים טוענים כי שכירות של בית דומה לביתם נעה בין 5,000 ₪ ל- 10,000 ₪, וצירפו לעניין זה הצעת מחיר לגבי שכירות בית מגורים המצוי בבאר שבע. אולם לא ניתן ללמוד ממסמך יחיד זה דבר לעניין שיעור הסעד הזמני. לא הונחו לפניי אסמכתאות כלשהן באשר למחירי השכירות המקובלים באזור מגוריהם, ואין מדובר בנתון שהינו בבחינת ידיעה שיפוטית. גם לא מצאתי כי המבקשים זכאים דווקא לקבל דיור חלופי בבית פרטי בגודל וברמת בו הם גרים כעת. המבקשים זכאים כמובן לגור בכל בית בו יבחרו, אולם מטרתו של סעד הזמני הוא ליתן למבקשים את הקיום המינימלי הנדרש לצורך דיור הולם, כאשר אי מתן הסעד יוביל בהכרח לפגיעה בכבודם כבני אנוש ובזכותם הבסיסית לדיור. כאמור לא מצאתי כי נסיבות ענייננו מצביעות בהכרח על פגיעה חמורה זו ככל שלא יינתן הסעד.
2. בשולי הדברים אציין, כי נתתי דעתי לטענות המשיבים כי המבקשים מכשילים את קידום הפתרון של תיקון הבית, וכל רצונם הוא סעד כספי, אולם לא מצאתי כי יש בטענות אלו כדי להעלות או להוריד לעניין הסעד הזמני. טענות אלו מקומם יפה בשלב בירור ההליך לגופו, והן עשויות להשליך על זכותם של התובעים לקבלת היקף הפיצוי המבוקש על ידם. אולם בשים לב לליקויים הנטענים ולאי ההתאמה הנטענת, אין אני מוצאת כי עמידתם של המבקשים על המשך בירור ההליך המשפטי לשם קבלת תביעתם במלואה תחת מתן אפשרות למי מהמשיבים לתקן כעת את הליקויים הינה בבחינת העדר תום לב מצד המבקשים.

לסיכום

1. מכל המקובץ עולה כי דין הבקשה להידחות, וכך אני מורה.

בנסיבות העניין, אין אני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשפ"א, 31 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.