1. מונחת לפניי בקשת התובע לגילוי מסמכים וחיוב הנתבעים במתן תשובות לשאלון (בקשה מס' 10). הבקשה הוגשה כבר ביום 21.1.21, ביום 3.2.21 הגיבו הנתבעים לבקשה, וביום 18.2.21 השיב התובע לתגובה.

ביום 11.5.21 התקיים דיון קדם משפט בתיק, ובסיומו הצעתי לצדדים לנסות ולהגיע להידברות שתביא לסיום התיק. משלא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמות, הודיע התובע ביום 4.7.21 כי הוא עומד על בקשתו.

בטרם אתייחס לטענות התובע בבקשה, ראוי להציג בקצרה את טענות הצדדים בהליך העיקרי.

טענות הצדדים בהליך

1. בכתב התביעה טוען התובע, עורך דין במקצועו, כי הוא זכאי לתשלום שכר טרחתו בגין שירותי ייעוץ שנתן לנתבעים במסגרת הליך משפטי מסוים שניהלו הנתבעים עם חברת "אופגל" והן בגין "שכ"ט עסקאות".
2. בסעיף 10 לכתב התביעה טען התובע כי נמנע ממנו שכר טרחה בסך של 3,000,000 ₪ בתוספת מע"מ, וזאת בשל העובדה כי הנתבע הסכים להתפשר עם חברת "אופגל" על סכום זעיר (וזאת בהמשך לנטען בסעיף 5 לכתב התביעה תחת הכותרת: "הנתבע 'מתפשר' עם אופגל"). בסעיף 11 לכתב התביעה, תחת הכותרת "שכ"ט עסקאות", טען התובע כי הנתבעים מסתירים ממנו מידע על הכנסות מעסקאות שעליהן עמל התובע עבור הנתבעים. במקור, כללה התביעה גם "בקשה למתן חשבונות על ההכנסות שמזכות את התובע בשכר טרחה", אך בדיון קדם משפט שהתקיים ביום 24.9.20, מחק התובע רכיב זה מכתב התביעה.
3. בסעיף 6 לכתב התביעה נטען כי הנתבעים ביקשו וקיבלו מהתובע "שירותים בשלוש עסקאות", אך הנתבע, העומד גם מאחורי החברות הנתבעות, מעולם לא שילם לתובע את שכרו בגין העסקאות, "ואף הסתיר מן התובע כל מידע לגבי העסקאות שעליהם עמל התובע עבור הנתבע לפי הסכם שכר הטרחה".
4. בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי התובע היה מעורב בהליכי הפשרה שהובילו לסיום הסכסוך עם חברת "אופגל" במסגרת הליך גישור בבוררות, שבו היה נוכח התובע מטעם הנתבעים, ולא ברור מדוע הוא זכאי אם כן ל"פיצויי קיום" בגין מלוא סכום התביעה בהליך שניהל הנתבע נגד "אופגל". באשר לעסקאות הנטענות על ידי התובע והשכר המגיע לו בגינן, טענו הנתבעים בכתב ההגנה כי התובע אינו מפרט מהן העסקאות שלטענתו עמל במסגרתן עבור הנתבעים, ואף הדגישו כי עצם הגשת תביעה בגין עסקאות שהוסתרו ממנו לכאורה, מלמדת כי לא היה צד להן.

מכאן אתייחס בקצרה לטענות הצדדים בבקשה.

טענות הצדדים בבקשה מס' 10

1. התובע עותר בבקשתו לחייב את הנתבעים בגילוי מסמכים ספציפי ומתן תשובות לשאלון. לטענתו, תצהיר גילוי המסמכים שערך הנתבע הינו תצהיר "הסתרת" מסמכים. הוא צרף לבקשה את מכתב דרישת המסמכים שנשלח לנתבעים, ובו דרש במסגרת ס"ק 1.2 שלו, על סעיפי המשנה שלו, מסמכים שונים, החל מהסכם הפשרה של התובע עם חברת "אופגל", דרך הסכמים אחרים של התובע עם חברת "אופגל" וחברות אחרות, וכלה במסמכי התקשרות של הנתבע עם התעשייה האווירית וחברות הבת שלה, ועם גורמים נוספים.

בשאלון שצרף התובע נמנו 66 שאלות, ובהן סעיפי משנה, המתייחסות על פני הדברים להסכם הפשרה של הנתבע עם חברת "אופגל" ולעניינים שונים, שזיקתם לפלוגתאות העיקריות בתיק לא ברורה על פני הדברים.

אציין, כי זיקתן של שאלות אלו לא הובהרה די הצורך אף לא בבקשת התובע ובתשובתו לתגובת הנתבע.

1. הנתבעים בתגובתם הציגו מספר טענות דיוניות ומספר טענות לגופו של עניין. בפן הדיוני, טענו הנתבעים כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר (אבהיר כבר עתה: היא כן נתמכה בתצהיר ואין ממש בטענה), כי מספר השאלות עולה על המותר בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ועל כך שמדובר בנסיון להגיש מחדש את התביעה למתן חשבונות.

בפן המהותי, טענו הנתבעים כי מדובר ב"מסע דיג" לאיסוף ראיות לא רלוונטיות להליך כאן, כי התובע אינו נוקב בעיסקה מסויימת שבגינה הוא זכאי לשכר טרחה בגין עבודתו, מלבד שכר הטרחה שקיבל במלואו, לטענת הנתבעים בגין שירותיו מול חברת "אופגל", ומכאן שלא ברורה הרלבנטיות של המסמכים הנדרשים.

דיון והכרעה

1. התקשיתי לקבל את טענת התובע כי המסמכים המבוקשים על ידו, כמו גם השאלות המופיעות בשאלון, רלבנטיים למחלוקת בין הצדדים בתיק כאן.
2. באשר למסמכים ולשאלות הנוגעים ל"הסכם הפשרה" עם חברת "אופגל", הרי שאין חולק כי התובע נכח בישיבות הגישור בהליך הבוררות שניהלו הנתבעים עם חברת "אופגל", לרבות בדיון שבו הוצעה הפשרה המדוברת (נספח י"ב לכתב ההגנה; פרוטוקול ישיבת גישור מיום 5.4.16 בו נכחו התובע והנתבע). מכתבי הטענות עולה כי הסכום שהוצע בישיבת גישור זו, הוא הסכום ששילמה חברת "אופגל" לנתבעים, וממנו אמור להיגזר שכר הטרחה של התובע.
3. התובע מבקש לקבל את "הסכם הפשרה" של הנתבע או הנתבעים עם חברת "אופגל", ומפנה לאמור בסעיף 13(ב) לכתב ההגנה, בו התייחסו הנתבעים לסכומים שקיבלו מחברת "אופגל" במסגרת ה"פשרה".

לטעמי, ככל שיש הסכם פשרה כזה על הנתבעים לגלותו, ואם אין כזה, הרי שבכפוף להצהרה של הנתבע כי אין "הסכם פשרה" כזה, אין לחייבו בגילוי מסמכים נוספים, שכן יתרת המסמכים אותם מבקש התובע לקבל מתייחסים בעיקרם להתקשרויות לכאורה בין הנתבעים לחברת "אופגל" וחברות אחרות, שלא ברור כלל מה הזיקה שלהם לפלוגתאות בתיק, ומכאן לרלבנטיות שלהם.

כאמור, בכתב התביעה התייחס התובע ל"שלוש עיסקאות", אך לא מדובר בעסקאות מסוימות שניתן לקשר ביניהן לבין המסמכים אותם מבקש התובע לקבל. מכאן, שטענת הנתבעים כי התובע לא הצביע על רלבנטיות המסמכים הנדרשים – נכונה.

1. באשר לשאלון, הרי שבשאלון המדובר הופיעו 66 שאלות, בתוספת שאלות משנה. עיינתי בשאלות המדוברות, בטענות המופיעות בכתבי הטענות של הצדדים, וכן בבקשת התובע, ולא מצאתי מה הרלבנטיות של שאלות אלו לפלוגתאות בתיק. כך, בשאלה 44 נשאל הנתבע: "מהי העלות של מנועים אופטיים שסיפקה לנכסים רלבנטיים, שאופגל הצהירה ו/או דיווחה לך ו/או החשיבה לצרכי התחשבנות לפי חוזה השת"פ?" ובשאלה 66 נשאל הנתבע כדלקמן:

"האם מאז 2015 היו נגדך טענות על חובות (יש לענות בנפרד) –

66.1 עו"ד?

66.2 רו"ח?

66.3 ספק שלך או אחת הנתבעות האחרות?

66.4 אדם שמכר לך נכס?".

אלו הן שתי דוגמאות לשאלות שקשה לזהות רלבנטיות שלהן למחלוקות בתיק, ואף אם הן עשויות להישאל במסגרת חקירה נגדית, אין מקום להורות על תשובה להן במסגרת תשובה לשאלון.

1. בשולי הדברים אציין כי הנתבעים טענו כי מספרן הרב של השאלות בשאלון מנוגד להוראות תקנה 56(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, והתובע השיב לכך כי הטענה שגויה שכן חלות בעניין עדיין הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

לטעמי מדובר בשאלה משנית, שכן גם על פי הדין "הישן", קרי טרם כניסתן לתוקף של התקנות "החדשות", הכירה הפסיקה בצורך לקיים הליכים מקדמיים ביעילות ובענייניות, ואילו התקנות החדשות אך ביטאו במפורש עקרונות עליהם הצהירה הפסיקה.

שליחת שאלון מרובה שאלות ושאלות משנה אינה תורמת, בלשון המעטה, ליעילות הדיון, ומסרבלת את ההליך. קל וחומר כאשר השאלות הנשאלות אינן רלבנטיות. בהקשר זה עוד אציין כי לנוכח מספרן הרב של השאלות לא ציין התובע מדוע כל שאלה ושאלה (או למצער, קבוצת שאלות) רלבנטיות ומצדיקות מתן תשובה במסגרת שאלון. עובדה זו כשלעצמה מקשה הן על הצדדים והן על בית המשפט להפריד בין עיקר וטפל, ומקשה על בית המשפט בניהול הדיון. לא לשם כך נועדו ההליכים המקדמיים.

סיכומו של דבר

1. הבקשה נדחית, בכפוף לגילויו של הסכם פשרה של הנתבע או הנתבעים עם חברת "אופגל", ככל שיש כזה, ולחלופין, הצהרה של הנתבע כי אין הסכם כזה.

בנסיבות כאן, על התובע לשלם לנתבעים את הוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪ שישולמו בתוך 30 יום.

התיק ייקבע לישיבת קדם משפט ביום 16.2.22 בשעה 12:30.

ניתנה היום, כ"ח תמוז תשפ"א, 08 יולי 2021, בהעדר הצדדים.