07 ספטמבר 2020

לפני:

סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

החלטה

1. התגובה דנן הוגשה באיחור לאחר שביום 17.8.2020 ניתנה החלטה בבקשה לעיון מחדש.
2. משההחלטה מיום 17.8.2020, ניתנה בהיעדר תגובת המבקשים, החלטתי כי הגם האיחור בהגשת התגובה, בית הדין יעדיף ליתן למבקשים את יומם.
3. בהתאם לסעיף 32 לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 "חומר שהושג תוך פגיעה בפרטיות יהיה פסול לשמש ראיה בבית משפט, ללא הסכמת הנפגע, זולת אם בית המשפט התיר מטעמים שיירשמו להשתמש בחומר, או אם היו לפוגע, שהיה צד להליך, הגנה או פטור לפי חוק זה".
4. בהתאם לפסיקה, על בית המשפט הדן בהליך בו הוגשה ראיה שלגביה נטען כי היא הושגה תוך פגיעה בפרטיות לקיים דיון על-פי השלבים הבאים: (1) לברר האם אכן הראיה הושגה תוך פגיעה בפרטיות. אם התשובה על השאלה הראשונה שלילית, כלומר – הפרטים הושחרו על-ידי מי שהחזיק כדין במסמך, יהיה ניתן להגיש את המסמך כראייה. (2) לעומת זאת, אם המסמך הועבר תוך פגיעה בפרטיות, יש לעבור לשלב הבא ולבחון האם לבעל הדין שהגיש את הראיה עומדות אחת ההגנות או אחד הפטורים שחוק הגנת הפרטיות מכיר בהם (סעיפים 19-18 לחוק הגנת הפרטיות). (3) ככל שהתשובה על השאלה השנייה שלילית, על בית המשפט לבחון האם על-פי שיקול הדעת שהסעיף מעניק לו ראוי להתיר את השימוש בראייה שהושגה תוך פגיעה בפרטיות (רע"א 7828/17 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' פלוני (9.1.2018)).
5. סבורני כי על מנת לקבוע כי המסמכים הושגו שלא כדין או כי קיימות למבקשים הגנות או טעמים מיוחדים אחרים להשתמש בחומר צריך להתקיים דיון לגופו של עניין לצורך האמור. משכך, הצדדים יוכלו לטעון לעניין קבילות הראיות והמשקל שיש לייחס להן בסיכומים מטעמם בטרם מתן החלטה בבקשה לאישור התובענה כייצוגית.
6. בשלב זה המסמכים יהיו חלק מהתיק ובלבד שכל הפרטים המזהים (לרבות, כתובות ומספרי טלפון), יושחרו ויופקדו בכספת בית הדין אם יהיה צורך בכך, כאמור בהחלטתי מיום 10.4.2020.
7. התיק יעלה לעיוני ביום 1.10.2020.

ניתנה היום, י"ח אלול תש"פ, (07 ספטמבר 2020), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.