רקע

1. בפני בקשה להגשת חוות דעת מומחה שהוגשה על ידי המבקש.

עיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה המתנגדת לבקשה ובתשובה לתגובה.

1. יצוין כי המשיבה הגישה בקשה למחיקת סעיפים מתוך התגובה לתשובה לבקשת האישור. לטענתה, בפרק א' לתשובה לתגובה נכללו טענות עובדתיות חדשות שמתייחסות לגילוי המסמכים שבוצע על ידה, לאחר הגשת הבקשה להגשת חוות דעת.

תמצית טענות הצדדים

טענות המבקש

1. המבקש טוען כי יש להתיר את הגשת חוות הדעת. לטענתו, הצורך בהגשת חוות הדעת התעורר רק לאור חוות הדעת שצורפה לכתב התשובה של המשיבה. חוות הדעת של המשיבה מבוססת על הנחה שהמשיבה נהנתה מעודף מקורות על הוצאות לאורך התקופה ולכן הייתה הצדקה לחישוב עמלת ההיוון באופן שבו חושבה, ולא תחת הנחה של "מלווה מחליף מלווה". עוד נטען כי הנחה זו בדבר עודף מקורות כלל לא בוססה עובדתית בחוות הדעת. על מנת לסתור את ההנחה שבבסיס חוות הדעת של המשיבה יש צורך בנתונים. בית המשפט נעתר לבקשה לגילוי מסמכים שהוגשה על ידי המשיב. לאחר שיתקבלו הנתונים, ניתן יהיה להגיש את חוות הדעת. המבקש מוסיף וטוען כי לא היה בידו לאתר את הנתונים באופן עצמאי עובר להגשת התובענה שכן המשיבה הייתה חברה פרטית. גם לאחר שהפכה לחברה ציבורית, לא נחשפו הנתונים ביחס למועדים הרלבנטיים.
2. המבקש מפנה להלכה ולשיקולים שנקבעו בבר"ם 4303/12 אינסלר נ' המועצה האיזורית עמק חפר (פורסם במאגרים, 22.11.2012, להלן: "עניין אינסלר"). לטענתו, הוא עומד בתנאים שבהם יש להיעתר לבקשה להוספת ראייה. בקשת האישור אינה בקשת סרק אלא בקשה מבוססת; לא הייתה אפשרות להגיש את חוות הדעת עם בקשת האישור והיא אף לא נדרשה, אלא היא נדרשת כמענה לטענות ההגנה; כל הנתונים אשר ישמשו יסוד לחוות הדעת ידועים למשיבה שאף עמדה על קנקנם בהרחבה במסגרת תשובתה וחוות הדעת מטעמה ומכאן שאין פגיעה במשיבה. באשר לעיתוי, הבקשה מוגשת לאחר החלטת בית המשפט המתירה עיון במסמכים ולא היה ניתן להגיש את חוות הדעת ללא המסמכים שגולו. יש אינטרס ציבורי משמעותי בקבלת הבקשה לטובת הקבוצה.
3. במסגרת התשובה לתגובת המשיבה טען המבקש, בין היתר, כי טענת המשיבה כאילו היה על המבקש לסטות מהמועדים הקבועים בדין ולהקדים את הליך גילוי המסמכים למועד הגשת תשובתו נעדרת כל בסיס. לטענתו, משעה שתקנות התובענות הייצוגיות לא מסדירות את המועד להגשת בקשה לגילוי מסמכים חלות תקנות סדר הדין האזרחי הרגילות, הקובעות שניתן לפנות תוך 30 יום מהמועד בו הוצאה כתב ההגנה או כתב התשובה האחרון. מכאן שהליכי הגילוי בוצעו בהתאם למועדים הקבועים בדין וכי המשיבה, שלא העלתה טענה כי הבקשה הוגשה באיחור, מושתקת מלטעון זאת.

טענות המשיבה

1. המשיבה טוענת כי הבקשה הוגשה בשיהוי כבד; המדובר בבקשת אישור שהוגשה ללא בסיס והבקשה מהווה ניסיון לבצע "מקצה שיפורים"; אין בבקשה כל טעם המצדיק מתן רשות מיוחדת.
2. באשר לעיתוי הגשת הבקשה, המשיבה מפנה ללוח הזמנים שלפיו בקשת האישור הוגשה ביום 5.11.19, התשובה לבקשת האישור הוגשה ביום 11.6.20, התגובה לתשובה הוגשה ביום 27.12.20, דיון קדם המשפט התקיים ביום 8.3.21, ביום 28.7.21 הגיש המבקש בקשה לגילוי מסמכים, וביום 13.1.22 ניתנה החלטה בבקשה לגילוי מסמכים ונקבעו מועדי הוכחות. ביום 7.2.22 הוגשה הבקשה להגשת חוות דעת.
3. לטענת המשיבה, אף אם נלך לשיטתו של המבקש, לפיה הצורך בחוות הדעת התעורר עם קבלת כתב התשובה ולנוכח חוות דעת המומחה מטעם המשיבה, והמבקש נדרש לשם כך למסמכים, לא הייתה כל מניעה מצדו להגיש את הבקשה לגילוי מסמכים לאחר הגשת כתב התשובה של המשיבה. המשיבה מפנה בעננין זה לת"צ (מחוזי מרכז) 32237-06-18 מתן גרינבלט נ' Facebook inc (פורסם במאגרים, 29.7.2021) וכן רע"א 8649/17 פרטנר תקשורת בע"מ נ' אלחנן תגר (פורסם במאגרים, 16.4.2018.. אולם, הבקשה הוגשה רק זמן רב לאחר מכן, לאחר דיון קדם המשפט ולאחר שהושמעו הערות בית המשפט בדבר הצורך בחוות דעת. בפסיקה ניכר נסיון למגר את תופעת "הבקשה המתגלגלת" המוגשת ללא תשתית ראייתית ומבקשת "להמציא את עצמה" תוך כדי תנועה.
4. באשר לטענה כי מדובר בבקשת אישור מבוססת היטב, המשיבה טוענת כי הבקשה איננה מבוססת בכל הנוגע לטענה לגביית יתר בגין עמלת פרעון מוקדם. המבקש טען בטעות כי נגבו ממנו 6% מסכום יתרת ההלוואה שנפרעה ממנו בפרעון מוקדם, בעוד שהמשיבה גבתה ממנו הפרשי ריביות מהוונים לפי ריבית היוון בשיעור 6%, בהתאם לתעריפון ההלוואה. עוד טוענת המשיבה, כי בהתאם לפסיקה יש לבחון את אופן חישוב עמלת הפרעון המוקדם בהתאם לנזק שנגרם לה ולאו דווקא בהתאם להוראות הנוהל החל על מוסדות בנקאיים (המשיבה מפנה לת"צ (מחוזי מרכז) 4552-12-13 רוזנבוך נכסים בע"מ נ' בנק לאומי בע"מ (פורסם במאגרים, 3.11.2019). חוות הדעת מטעם המשיבה מוכיחה כי נגבתה מחברי הקבוצה עמלה נמוכה מהנזק שנגרם בפועל למשיבה, וכי היה על המבקש לצרף חוות דעת משעה שהבקשה התייחסה לעניין פיננסי.

עוד טוענת המשיבה כי חוות הדעת מטעמה לא הייתה מפתיעה, שכן היא כללה תחשיב של עמלת פרעון בהתאם לנוסחה ולהסכם ההלוואה. גם פסק דין רוזנבוך לא היה מפתיע ונוהל 454 אינו חל על המשיבה.

דיון והכרעה

1. שקלתי את הטענות הצדדים.
2. יצוין כי ביום 12.7.21, בהמלצת בית המשפט העליון חזרו בהן המערערות רוזנבוך ויעלים מערעורן (ע"א 8424/19) על החלטת בית המשפט המחוזי (כב' השופט ע' גרוסקופף) בת"צ 4552-12-13, אליו הפנתה המשיבה.

בכל הנוגע לעמלת הפרעון המוקדם, אני סבורה כי קיים קושי ממשי בכך שבקשת האישור הוגשה ללא שנתמכה בחוות דעת מומחה. יתרה מכך, אף לאחר שצורפה חוות דעת מומחה לתשובה של המשיבה, לא צורפה חוות דעת לתגובה לתשובה. לאחר שהושמעו הערות בית המשפט בעניין בדיון קדם המשפט, טען המבקש כי התקשה להגיש חוות דעת יחד עם בקשת האישור בשל היעדר נתונים גלויים לציבור בעניינה של המשיבה. אולם, משעה שהוגשה חוות דעת מטעם המשיבה, לא הייתה מניעה לפנות בבקשה לקבלת הנתונים הנדרשים לצורך הגשת חוות דעת נגדית וצירופה לתגובה לתשובה. בהתאם לפסיקה, ניתן לפנות בבקשה לגילוי מסמכים בשלב זה ולצורך כך. מעבר לכך, המבקש אף לא טען בתגובה לתשובה כי ביקש להגיש חוות דעת אולם התקשה לעשות כן בשל העדר נתונים. לא זו הייתה הדרך בה הלך המבקש. חלף זאת, המבקש הקדיש פרק בתגובה לתשובה, במסגרתו טען בהרחבה לגבי הפגמים שנפלו לטענתו בחוות דעת המשיבה. המבקש לא טען כי נדרשים לו נתונים נוספים וכי לאחר שיקבלם יבקש להגיש חוות דעת. הדברים מקבלים משנה תוקף בעמ' 6 סעיף ט' לתגובה לתשובה שם נכתב כך:

"ט. משכשלה המשיבה לצרף נתוני אמת המתייחסים לפעילותה העסקית, דין טענותיה בקשר עם העדרה של חוות דעת כלכלית מטעם המבקש להידחות: ההלכה הפסוקה מורה כי רף ההוכחה המוטל על המבקש יהיה נמוך יותר או גבוה יותר כתלות במידע שיספק המשיב.....המבקש יטען, כי במצב דברים זה, מקום בו המשיבה עשתה כל שלאל ידה על מנת להימנע מחשיפתם וגילויים של מלוא נתוני האמת בקשר עם פעילותה העסקית הדרושים לצורך בחינת עמלת ההיוון שגבתה, הדבר פועל כנגדה וסותם את הגולל אחר כל טענותיה בקשר לתשתית הראייתית הנדרשת, כביכול, מאת המבקש, לראות הדרישה להוכחת טענותיו באמצעות חוות דעת מומחה." (ההדגשות במקור).

הנה כי כן, המבקש היה מודע לטענות בדבר העדר חוות דעת, תקף את חוות הדעת שהוגשה מטעם המשיבה ובחר להשיב כי בנסיבות יש לדחות את הטענות לפיהן היה עליו להוכיח את טענותיו באמצעות חוות דעת.

בדיון קדם המשפט, הושמעו, כאמור, הערות בית המשפט בעניין. אני סבורה כי מתן אפשרות להגשת חוות דעת מטעמו בשלב מאוחר זה, יהווה מתן אפשרות לביצוע מקצה שיפורים ביחס לטענה שהועלתה על ידו בבקשת האישור, מבלי שבוססה כראוי.

1. עמדת המבקש הייתה, וכפי שעולה אף מהבקשה שבפני עודנה, כי חוות הדעת מטעם המשיבה איננה מבוססת ובמידה מסוימת אף תומכת בבקשת האישור.
2. המבקש טען בבקשה להוספת ראייה כי ההסבר לעיתוי הגשתה נעוץ בכך שניתנה החלטה בבקשה לגילוי מסמכים. המבקש טען כי הגיש את הבקשה די זמן מראש כך שהמשיבה תוכל להיערך לדיון ההוכחות.

המשיבה, מצידה, טוענת כי המבקש מתעלם מזכותה לבקש גילוי מסמכים ולבקש להגיש חוות דעת משלימה, ככל שיאושר למבקש להגיש עתה חוות דעת מטעמו

אני סבורה, לנוכח כל המפורט לעיל, כי לא היתה הצדקה להגשת הבקשה במועד בו הוגשה. מה גם שהבקשה הוגשה לאחר התיק נקבע להוכחות. צורת התנהלות זו, נגועה בשיהוי ניכר ותביא לעיכוב של ממש בבירור התובענה.

1. סיכומו של דבר, אני סבורה כי בכל הנוגע לעמלת הפרעון המוקדם בקשת האישור, כפי שהוגשה, לא בוססה כראוי. ככל שהמבקש סבר כי הסיבה לכך שאינו מגיש חוות דעת נעוצה במחסור בנתונים, היה עליו להגיש בקשות מתאימות ולהגיש חוות דעת מטעמו, לכל המאוחר, ביחד עם התגובה לתשובה.
2. לנוכח המפורט לעיל, לא מצאתי להידרש לטענות שהעלה המבקש במסגרת התשובה לתגובה ושעניינן נתונים שעלו מגילוי המסמכים שבוצע על ידי המשיבה. בנסיבות אלו לא נדרשתי להכריע בבקשת המשיבה למחוק סעיפים אלו. סעיפים אלו אף חורגים ממסגרת הדיון של בקשה זו, שהוגשה, כפי שצוין בה מפורשות, עוד בטרם בוצע גילוי המסמכים. כמו כן, לא מצאתי להתייחס במסגרת החלטה זו לטענות המבקש כנגד גילוי המסמכים שבוצע, טענות שאין מקומן במסגרת בקשה זו, וממילא הוגשה בעניינן בקשה נפרדת על ידי המבקש. הדיון בטענות אלו יעשה במסגרת הבקשה הנפרדת שהוגשה בעניין זה.
3. הבקשה נדחית. המבקש ישא בהוצאות המשיבה בגין בקשה זו בסך של 2,000 ₪ שישולמו תוך 60 יום מהמועד בו תינתן החלטה בבקשה לאישור, וללא קשר לתוצאה.

המזכירות תמציא ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשפ"ב, 25 מאי 2022, בהעדר הצדדים.