המבקשים עותרים להורות למשכירת הנכס בו ניהלו עסק של קונדיטוריה, המשיבה מבני תעשייה או מבנה נדל"ן (להלן: המשכירה) להנפיק להם אישור כי אינם מחזיקים בנכס מיוני 2019, וזאת כדי שלא יחויבו בארנונה וימשיכו לצבור חובות במקביל להליכים שפתחו בהליך זה ובהליך של האשה.

הממונה והנאמן מחזיקים בדעה כי יש לחייב את המשיבה במתן אישור כאמור החל מיום 15.1.20 בו שלח ב"כ המבקשים מכתב למשיבה ובו הודיע לה כי היחידים נמצאים בהליך של חדלות פירעון. המשכירה סבורה כי שעה שהמבקשים לא הודיעו לרשות המקומית לפי זכותם בפקודת העיריות, אין לקבל טענתם.

לאחר עיון בבקשות ובתגובות שהוגשו בעניין זה, עולה כי היחיד שלח הודעה בסוף נובמבר 2019 ובה טען כי מסר הודעה על עזיבה בגלל פשיטת רגל. עובדה זו עולה על מכתב מטעם המשכירה מיום 16.1.20 בו מציין הנציג מטעמה כי היחיד פנה אליו לפני כמה חודשים בבקשה לסיים את השכירות.

אמנם אין לקבל את טענת הנאמן כי עצם הליך חדלות פירעון הוא הודעה על סיום החוזה, שכן זכות לביטולו בעילה זו מסורה למשכירה, אולם יש לקבל את הטענה כי לכל המאוחר, ממועד מכתבו של ב"כ החייבים היה על המשכירה לקבל לחזקתה את הנכס ולמסור הודעה לרשות המקומית על הפסקת החזקה של היחידים, גם אם החובה לעשות כן מטלת עליהם.

על כן אני מורה למשיכה להנפיק לב"כ היחידים אישור כי מיום 15.1.20 אינם מחזיקים בנכס.

החלטה זו אינה מונעת הגשת תביעות חוב על ידי המשכירה או הרשות המקומית, ובלבד שתביעות החוב לא סותרות החלטה זו.

ניתנה היום, ב' תשרי תשפ"א, 20 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.