בין התובע לנתבעת נכרת חוזה העומד בבסיסה של תובענה זו.

לטענת התובע, חוזה זה הופר ועל כן תובע הוא תשלום ופיצוי עבור הפרה זו, ואילו הנתבעת טוענת כי חוזה זה מקורו בהטעיה.

עיון בטענות הצדדים ובכתביהן מלמד כי אין מדובר ב"טענת בדים" אלא בבירור עובדתי ומשפטי אשר ראוי ויתבהר במהלך ההליך הכרוך בתיק זה.

תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, מסמיכה את ביהמ"ש ליתן רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד, או לדחותה, מטעמים מיוחדים שירשמו, ללא דיון במעמד הצדדים. ראה בעניין זה רע"א 1264/08 מונדר ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (27.4.2008).

סמכות זאת מבוססת בין היתר על שיקולים של יעילות הדיון, חסכון זמן שיפוטי וחסכון בהתדיינות.

בנסיבות העניין לאחר עיון בבקשה, ראיתי לנכון להכריע בה ללא דיון במעמד הצדדים.

ההלכה הפסוקה קובעת כי מטרתו של סדר דין מקוצר היא למנוע דיון בתובענה רק אם ברור ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראה ע"א 544/81 מנחם קיהל בע”מ נ' סוכנות למכוניות הים התיכון, פ"ד לו(3) 518, 524; ע"א 9654/02 חב' אחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נט(3) 41, 46).

בשלב של בקשת רשות להתגונן, די אם הנתבע מראה הגנה אפשרית ואין בודקים כיצד יוכיח את הגנתו או את טיב ראיותיו.

בשלב זה גם אין שקילת מהימנות או קביעת ממצאים ודי לו להראות הגנה אפשרית ולו בדוחק על מנת להצדיק מתן רשות להתגונן (ראה ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ, פ"ד מז(5) 133, 138; א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהד' עשירית, עמ' 402-403; י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהד' שביעית, עמ' 675-677).

הנטייה בפסיקת בית המשפט הינה, ככלל, ליתן רשות להתגונן כאשר טענות ההגנה מעלות סוגיות המצדיקות בחינה בדרך של בירור התובענה לגופה (ראה ע"א 3300/94 צול ניהול פרויקטים  בע"מ נ' בנק מזרחי מאוחד בע"מ).

בהינתן הפסיקה שצוינה לעיל וטענותיו של המבקש, ובהינתן העובדה שדי בהגנה בדוחק, מפני התביעה, ראיתי לנכון לקבל את הבקשה. התצהיר ישמש כתב הגנה.

כתב תשובה יוגש עד ליום 2.2.20.

עד למועד זה יעבירו צדדים לעיוני מועדים מוסכמים לקיומו של קדם משפט. דיון זה יהיה בימי חמישי בחודשים יוני-יולי 2020.

מזכירות- נא להודיע ולהעביר התיק לעיוני ביום 5.2.20.

ניתנה היום, ג' טבת תש"פ, 31 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.