השאלה שלפניי נוגעת לסמכות העניינית להידרש למחלוקת. האם נתונה היא לבית משפט זה או לבית הדין לעבודה. לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי לאמץ את עמדת התובע ולקבוע שבית משפט זה נעדר סמכות עניינית. אנמק.

"ככלל, בתי המשפט ברחבי העולם, נוהגים באופן דומה לבתי הדין לעבודה בישראל, ושואלים בכל מקרה שנדרשת בו הכרעה בעניין קיומם של יחסי עבודה, שתי שאלות עיקריות: ראשית, באיזו מידה העובד נשלט על ידי המעסיק או כפוף לסמכותו. שנית, האם מדובר בעובד עצמאי מבחינה כלכלית שמנהל עסק עצמאי משלו. כלומר, המבחנים לקביעת קיומם של יחסי עבודה הם מבחן השליטה והכפיפות ומבחן התלות הכלכלית" (ע"ע 15868-04-18 כותה נ' עיריית רעננה. 07/04/21).

בהודעת התובע מיום 29/04/22 נסקרו המבחנים שנקבעו בפסיקה לקיומם של יחסי עובד מעביד- המבחן המעורב כמבחן העיקרי, ולצידו שורה של מבחני משנה (ע"ע 15868-04-18 כותה נ' עיריית רעננה. 07/04/21).

המבחן המעורב ומרבית, אם לא כלל מבחני המשנה, תומכים בקיומם של יחסי עובד ומעביד. "...עובד הוא אדם המשתלב במפעל (הפן החיובי) ואין לו עסק עצמאי משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני (הפן השלילי). הפן החיובי מחייב קיומו של "מפעל" (בין מפעל יצרני ובין מתן שירותים) שניתן להשתלב בו, באופן שהמועסק מהווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל ואינו גורם חיצוני. הפן השלילי מחייב שהמועסק אינו בעל עסק משלו המשרת את המפעל כגורם חיצוני" (בג"ץ 6194-97 שלמה נקש נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד נג(5) 433, 449). בנסיבות שלפניי מתקיימים שני חלקיו של מבחן ההשתלבות.

בנוסף לאמור, כתבי הטענות מצביעים על פיקוח נרחב של הנתבעת על שעות העבודה של התובע; מקום ביצוע העבודה; חלוקת המשימות בין העובדים וההיררכיה, כמו גם מרכזיות וחיוניות משרת התובע לפעילות הכוללת של הנתבעת; כוחו של המעסיק להטיל על התובע משימות משתנות; שליטת המעסיק על אופן ביצוע המלאכה; כפיפות התובע למעסיק; הסתייעות בעובדים אחרים לצורך ביצוע העבודה; מקום ביצוע העבודה וכיו"ב. אליבא דמנכ"ל הנתבעת, "חליפה נדרש על ידי לטפל בחשבונותיהם של לקוחות החברה, לרבות יציאה אל שטח הפרויקטים על מנת לבחון את נכונות החשבונות, על כל הכרוך והמשתמע". בסעיף 7 לתצהיר המנכ"ל בתמיכה לבקשת רשות להתגונן, מנה המנכ"ל את הפעולות שהתובע נדרש לבצע ובכללן מכירות; גיוס לקוחות חדשים; מתן הצעות מחיר; ביצוע שינויים/שיפורים תכנוניים במערך התכנון של הנתבעת; תמחור פרויקטים; פיקוח על פרויקטים וכדומה. "אכן, אחד הביטויים ל'שילובו' של אדם במפעל, לעניין קיום יחסי עובד-מעביד, הוא הכוח הנתון לבעלים של המפעל להטיל מזמן לזמן משימות משתנות על אותו אדם" (בג"ץ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה, נ(4) 628, 645).

היקף הפיקוח על עבודת התובע עולה גם מפירוט המנכ"ל את חוסר שביעות רצונו מתפקוד התובע ואת תגובותיו. ביום 04/08/19 ציין המנכ"ל שאף "התגלעה מחלוקת בדבר הצדקת היעדרותו של חליפה ממקום העסקתו באותו היום". קרי- גם בכל הנוגע למקום ביצוע העבודה, היו לנתבעת שליטה ופיקוח. הנתבעת טוענת אמנם שהתובע לא פעל בהתאם להוראותיה ולמתחייב בהתאם לתפקידו ושהאמור היווה את הרקע וההצדקה לסיום העסקתו, אך שאלה זו תיבחן עניינית במסגרת ההליך. אין באמור כדי לפגוע בהיות הצדדים עובד ומעביד.

אף לו היה ספק בכל הנוגע למערכת היחסים בין הצדדים, הרי שבהתאם לפסיקה "מה שיכריע את הכף במקרה זה ובמקרים אחרים היא התמונה הכוללת כפי שעולה מן הנתונים העובדתיים וכפי שהיא נבחנת על פי מבחן מעורב הכולל את כל המבחנים כולם : פיקוח , השתלבות, שירות אישי, הצגת הדברים על ידי הצדדים עצמם, כפי שבאה לידי ביטוי בהסכמים שנכרתו ביניהם, כיצד ראה העובד את עצמו וכיו"ב" (ע"ע (עבודה ארצי) 414/05 שלמה בן חיים - כדורי פיתוח עירוני בע"מ. 08/01/07). במקרה שלפניי, התמונה הכוללת מכריעה את הכף לטובת עמדת התובע וקביעה שבין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעביד.

ב"כ התובע טען במעמד הדיון שנערך לפניי שהגיש את התביעה לבית משפט השלום מתוך תקווה שהליך בסדר דין מקוצר יתנהל במהירות. הנתבעת העדיפה, מטעמיה, ניהול ההליך בבית משפט השלום על פני ניהולו בפני בית הדין לעבודה, אך בהקשר זה "לא ניתן להתנות על סמכותו העניינית של בית-המשפט. משמעות הדבר היא שהצדדים אינם יכולים להקנות בהסכמה סמכות לערכאה שיפוטית שאינה מוסמכת לדון באותו עניין על פי חוק" (סע"ש (אזורי ת"א) 35352-07-18 רפי נחום - מגשימים נכסים בע"מ. 14/02/22).

כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 03/08/20, סוגיית הסמכות העניינית הועלתה גם על ידי המותב הקודם, אשר לא נתן בשאלה זו כל החלטה עניינית. הנתבעת מנסה להיבנות על העדר החלטה כמצביעה על קביעה שלבית משפט זה סמכות עניינית, אך לא ניתן לקבל את עמדתה. בהקשר זה, מעבר להלכה הפסוקה שצוטטה לעיל, הרי שהתובע טען במעמד אותו הדיון כי "לצרכי יעילות הדיון אני מצהיר כי לא מדובר ביחסי עבודה" (הדגשה הוספה). אך כאשר בסמכות עניינית עסקינן, אין בשיקולי יעילות של מי מבעלי הדין כדי להקנות סמכות עניינית. שאלת הסמכות העניינית אינה מצויה בתחום שיקול דעתם של מי מהצדדים. לא למיותר לציין שבדיון שלפניי טען ב"כ התובע לקיומם של "יחסי עבודה מובהקים".

למען שלמות התמונה ובהתייחס לטענות הנתבעת אוסיף, שעומס על יומן בית המשפט או רצון מי מהצדדים לנהל את ההליך במסגרת דיונית מסוימת, בוודאי שאינן מהוות עילה להעברת הליך. עם זאת, בהעדר סמכות עניינית, יש להורות על העברת ההליך להמשך דיון בפני בית הדין המוסמך.

נוכח מכלול האמור, ההליך יועבר לכב' בית הדין לעבודה בירושלים. אם יבקש התובע לתקן את כתב התביעה, יהא עליו להגיש בקשה ערוכה כדין ובקשתו תיבחן.

אשר להוצאות- בשים לב לכך שהתובע הוא שהגיש את התביעה לפורום הנעדר סמכות עניינית, אך הנתבעת מצדה התנגדה לבקשתו להעביר את ההליך לפורום המוסמך, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשפ"ב, 25 מאי 2022, בהעדר הצדדים.