1. בפני בקשת המבקשת להגשת כתב תביעה שכנגד.

2. לטענת המבקשת, למרות שכתב ההגנה הוגש ביום 9.2.2020 אומדן נזקי הנתבעת עדין לא התגבש דאז ולא חלפה תקופת הבדק. עתה, כשהסתיימה תקופת הבדק, המבקשת יכולה לאמוד את נזקיה באופן סופי.

3. המבקשת מוסיפה וטוענת שעילת התביעה לא התיישנה ויהיה זה נכון יותר ויעיל יותר להגיש את התביעה במסגרת הליך זה מאשר להגיש תביעה בהליך נפרד. עסקינן במערכת עובדתית זהה עם אותם הצדדים.

4. יתרה מכך, ההליך נמצא בראשיתו, המשיבה לא פעלה בתיק למעלה משנה מאז הגשת כתב התביעה אלא לקראת דיון קדם המשפט שהתקיים ביום 7.6.2021, כאשר במהלכו בית המשפט נתן לצדדים ארכה לקיומם של הליכים מקדמיים.

6. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה המבקשת לא העלתה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת כתב התביעה שכנגד ומעיון בטיוטת כתב התביעה שצירפה המבקשת נראה כי כל הטענות היו ידועות למבקשת עוד במעמד הגשת כתב ההגנה.

7. נוסף בזאת, קבלת הבקשה תסרבל ותעכב את ההליך ואת בירור המחלוקת התביעה העיקרית.

8. ככלל המועד להגשת תביעה שכנגד הוא עם הגשת כתב ההגנה וזאת בהתאם להוראות תקנה 21(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018:

"נתבע רשאי להגיש תביעה שכנגד עם הגשת כתב ההגנה, תובע שכנגד שהגיש תביעה שכנגד נגד מי שאינו בעל דין בתביעה המקורית. ימציא לו את כל כתבי הטענות שהוגשו עד לאותו שלב."

9. הפסיקה עומדת לא פעם על חשיבותם של מועדים (ראו דוגמה רע"א 3010-18 שריף עביד נ' יניב אינסל עו"ד (07.10.2018), שם נקבע:

"מועדים הקבועים בדין אינם בגדר נקודת פתיחה או המלצה גרידא. על חשיבותה של ההקפדה על המועדים הקבועים בדין עמד רשם בית משפט זה בציינו כי "הקפדה על לוחות הזמנים שהתוו בדין הכרחית היא לשם ניהול מערכת שיפוט סדירה, יעילה ותקינה, כמו גם לשם הבטחת אינטרס ההסתמכות של בעלי הדין ויכולתם לכלכל את צעדיהם"

10. ברע"א 10436/07 ציון נ' בנק הפועלים בע"מ (פורסם בנבו, 28.04.2008) התייחס בית המשפט לטעם להארכת מועד בקובעו:

"קיומן של נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין, ואילו כאשר טעמי האיחור נעוצים בבעל הדין עצמו או בבא כוחו, אין צידוק להאריך את המועד שהוחמץ."

11. ומן הכלל אל הפרט, טענותיה של המבקש לכך שביקשה להמתין עד תום תקופת הבדק יש בהן כדי להוות טעם להארכת המועד, אך ספק אם יש בטעם זה כדי להוות טעם מיוחד.

12. יחד עם זאת, תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובעת:

"בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי".

13. זאת ועוד, ישנם מקרים בהם בית המשפט יוכל לסטות מכללי הפרוצדורה בנסיבות המתאימות. (ראו דוגמה: 4038/09 ברונשטיין נ' ד"ר בלינדר ג'ורג- מ.א.ר בע"מ (פורסם בנבו, 19.07.2009).

14. לאור המפורט לעיל ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים ובאיזון האינטרסים, לרבות האינטרס הציבורי של חסכון בזמן, משאבים הליך מהיר ויעיל ומניעת מצב אפשרי של החלטות סותרות, הנני נעתר לבקשה, כאשר ניתן לכפר על מחדלה של המבקשת בדרך של חיוב בהוצאות.

15. כפי שטוענת המבקשת, עסקינן באותם צדדים, באותה מסכת עובדתית ולא מצאתי כל תועלת בכך שהמבקשת תאלץ להגיש תביעה נפרדת ואז לבקש איחוד הליכים. דווקא הליך שכזה יכול להביא לסרבול ועיכוב נוסף של ההליך שבפני.

16. אין להתעלם גם מכך, שההליך נמצא בתחילת דרכו, לאחר קדם משפט ראשון וטרם השלמת ההליכים המקדמיים בין הצדדים.

17. לסיכומם של דברים, כתב תביעה שכנגד יוגש תוך 14 ימים מהיום.

18. כתב הגנה לתביעה שכנגד יוגש בהתאם להוראות הדין והצדדים ימצו את ההליכים המקדמיים בהתאם להוראות הדין.

19. לאור האמור ספק אם ניתן יהיה להשלים את כל ההליכים (כולל הגשת כתב הגנה לתביעה שכנגד, השלמת הליכים מקדמיים והגשת תצהירי עדות ראשית ) עד לקדם המשפט שנקבע בתיק ליום 28.11.21.

20. לפיכך, הצדדים יגבשו הסדר בנוגע למועדים ויגישו בקשה בהתאם שמתייחסת גם למועד ישיבת קדם המשפט הבאה.

21. בכל הנוגע לסוגיית ההוצאות, בשל האיחור בהגשת כתב התביעה שכנגד, תישא המבקשת בהוצאות המשיבה בסך של 1,800 ₪.

הסכום ישולם תוך 30 ימים.

ת.פ 20.9.21.

ניתנה היום, ג' אלול תשפ"א, 11 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.