1. לפניי בקשה לפטור את המבקש מהפקדת עירבון בשיעור של 15,000 ₪ שהושת עליו בהודעת המזכיר הראשי.

2. המבקש הגיש נגד המשיבה תביעה כספית, אשר התבררה בת"א 31726-09-17 בבית משפט השלום שבחדרה. בגדרי התביעה טען המבקש שעל המשיבה לפצותו בגין התנהלות מעוולת בזדון של אחד מפקידיה. התביעה נדחתה והמבקש חוייב בהוצאות משפט.

3. המבקש ממאן להשלים עם פסק הדין הגיש הודעת ערעור, לאחר שבקשתו למתן אורכה נעתרה ועתה הוא עותר בבקשה שבכותרת.

לעניין סיכויי הערעור טוען המבקש בקצרה כי אלה טובים.

באשר לטענת חיסרון הכיס, מפרט המבקש כי חשבונו מצוי ביתרת חובה של 50,000 ₪ והוא משלם מדי חודש 6,000 ₪ החזר הלוואות שנטל לצרכי מחיה. עוד טוען המבקש כי אין לו נכסים והכנסות ואין לילדיו השרויים בחובות האפשרות לסייע לו.

4. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, כי סיכויי הערעור קלושים נוכח פסק דינו של בית הדין לעבודה אשר את תוצאתו ביקש המבקש לשנות באמצעות בית משפט קמא. כמו כן, טוענת המשיבה כי המבקש לא הוכיח את טענת חיסרון כיס. כך לדוגמה מפנה המשיבה לתדפיסי חשבון הבנק מהם עולה שהכנסתו החודשית של המבקשת היא כ- 17,000 ₪. עוד מפנה המשיבה לכך שהמבקש לא צירף תדפיס יתרות כולל, לא הוכיח ניסיון לגייס העירבון באמצעות הלוואות ולא צירף תדפיסי כרטיס האשראי בו הוא אוחז.

5. המבקש, בתגובתו, טוען כי ההוצאות בהן חוייב על ידי בית משפט קמא חריגות והיה ותידחה בקשתו, תיחסם דרכו לערכאות.

6 תקנות 427 ו- 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעות חובת הפקדת עירבון על מנת להבטיח את הוצאות הצד שכנגד היה והערעור יידחה.

בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין גורנשטיין"), נקבע כי על בית המשפט לוודא כי דרכו של בעל דין לערכאות לא תיחסם מחמת עוניו. מאידך, נקבע בעניין גורנשטיין, כי על בית המשפט לוודא שהצד שכנגד לא ייצא בחיסרון כיס היה והערעור יידחה.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין כי בעת קביעת שומת העירבון על בית המשפט לקחת בחשבון את מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא ומספר הצדדים.

אשר על כן נקבע בעניין גורנשטיין כי על שני תנאים מצטברים להתקיים שעה שבבקשה לפטור מעירבון עסקינן. אלו הם התנאים:

א.         סיכויי הערעור טובים.

ב.         המבקש הוכיח את חסרון הכיס להפקיד העירבון.

כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, על המבקש להוכיח כי לערעור סיכויי אמיתי ולא די בסיכוי סתמי וקלוש. באשר ליכולת כלכלית או העדרה, נדרש המבקש, כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, להתכבד ולהידרש לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, רכוש ולהצהיר על ניסיונו לגייס את העירבון ממעגל חברים וקרובים.

7. באשר לסיכויי הערעור- בכל הזהירות הנדרש ומבלי לקבוע מסמרות, דומה שאלה אינם מובהקים. בית משפט קמא נדרש להלכים קודמים שניהלו הצדדים ולא מצא כי יש לחייב את המשיבה. דומה שיש ממש בקביעת בית שמפט קמא כי המבקש תוקף בתביעתו ועתה בערעור, פסק דין של ערכאה אחרת.

לעניין טענת חיסרון הכיס – עיון בתדפיס חשבון הבנק מלמד כי לא הוגשו תדפיסי יתרות עדכניים. כמו כן, קיימות הפרשות לתוכניות חיסכון, המבקש מחזיק בכרטיס אשראי והמבקש לא נתן הסבר כיצד קיבל הלוואות ללא בטוחות ואם לטענתו אין לו הכנסות כיצד הוא פורע הלוואות.

כמו כן, לא הסביר המבקש את מקורות מימון שכ"ט עורך דינו. אם ב"כ המבקש מקבל את שכרו, מדוע ייגרע חלקה של המשיבה, היה והערעור יידחה. כך גם חשבון חשמל העולה על 2,300 ₪ אינו מלמד על מי שהפרוטה אינו בידו.

8. על כן, הבקשה נדחית. לא יופקד העירבון עד 16.2.20 יועבר ההליך לכב' המותב לשם בחינת דחייתו או מחיקתו.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשם.

ניתנה היום, י"ד שבט תש"פ, 09 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.