1. בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן על ידי ביום 24.7.2020 בהעדר כתב הגנה מטעם המבקש.
2. ביום 17.11.2019 הגיש המשיב, קבלן לעבודות חשמל, תביעה כספית בסדר דין מהיר נגד המבקש, בה תבע ממנו סך של 36,248.50 ₪ בגין ביצוע עבודות חשמל בפרוייקט באור יהודה לפי הזמנה של המבקש ושל אביו, אבשלום. נטען, כי התמורה הכוללת עבור העבודות שביצע המשיב עמדה על כ - 100,000 ₪, מתוכם שילמו לו המבקש ואביו סך של כ - 64,000 ₪; לאחר שהאב אבשלום עזב את הארץ התחייב המבקש, לטענת המשיב, לשלם לו את היתרה, אלא שחרף פניות היתרה לא שולמה והמבקש נותר חייב לו את סכום התביעה.

לכתב התביעה צורפו הזמנת עבודה מפורטת מיום 15.1.2015 וצילומי שיקים שמשך המשיב לפקודת המבקש וקבלות שניתנו לו עבורם.

1. ביום 22.7.2020, ומשלא הוגש כתב הגנה מטעם המבקש, הגיש המשיב בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה. על פי הבקשה נשלחו ההזמנה לדין וכתב התביעה למבקש בדואר רשום עם אישור מסירה, לכתובתו ברח' עלומים בפרדס חנה, דבר הדואר לא נדרש על ידי המבקש והוחזר על ידי הדואר ביום 13.4.2020. כיוון שבהתאם להלכה הפסוקה, כאשר דבר דואר אינו נדרש על ידי הנמען, יראו את הנמען כמי שקיבל את דבר הדואר (ראה סעיף 57ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: פקודת הראיות); ע"א 618/74 פאעור נ' קמיל, פ"ד כט(2) 682 [1975]; רע"א 1191/12 נעימה נ' עיריית חיפה [15.03.2012]), נעתרתי לבקשה ונתתי פסק דין על יסוד כתב התביעה.
2. ביום 1.3.2021 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין. בבקשה טען, כי דין פסק הדין להתבטל מחמת הצדק, בהעדר המצאה כדין לידי המבקש, המתגורר מאז חודש מרס 2018 במדינת קליפורניה שבארה"ב. לטענתו, אמו התגוררה ברח' עלומים בפרדס חנה עד לסוף חודש יוני 2020, ועד למועד זה לא קיבלה כתב תביעה כלשהו. נטען, כי לאחר מספר חדשים מסרו לה בעליו החדשים של הבית כי יש עבורה דברי דואר, ואז גילתה אודות פסק הדין ומסרה על כך למבקש, בנה. נטען, כי המשיבה ידע היטב כי הן המבקש והן אביו אינן מתגוררים זה זמן רב בארץ, ובכל זאת הגיש את התביעה בחוסר תום לב ובשיהוי ניכר.
3. לחלופין עותר המבקש לביטול פסק הדין לנוכח טענות ההגנה הטובות שלו, ובראשן - העדר יריבות בינו ובין המשיב, שכן הסכם ההתקשרות - אותו העלים המשיב מעיני בית המשפט - נחתם עם אביו ולא עמו. נטען, כי המשיב קיבל את מלוא התמורה עבור עבודתו, וכך גם נטען בתשובות המבקש למכתבי התראה ששלח אליו המשיב, בהם טען המשיב כי המבקש התחייב לשאת בחובו של אביו לאחר שזה נמלט מהארץ.

לבקשה צורפו, בין השאר, הסכם התקשרות מיום 19.11.2015 עליו חתומים המשיב ואבשלום שוקר ותכתובת בין ב"כ המבקש ובין ב"כ המשיב מהחדשים מאי-יוני 2017.

1. המשיב מתנגד לבקשה. ראשית, טען, תצהיר התמיכה בבקשה הינו תצהיר "בג"צי" ולא מפורט, ונחתם שלא על פי הנחיות לשכת עורכי הדין בדבר אימות תצהירים מרחוק בתקופת הגבלות הקורונה, ויש להורות למבקש להתייצב בארץ על מנת להיחקר על תצהירו. אשר להמצאה טען, כי דבר הדואר נשלח אל כתובתו של המבקש כאשר אמו עדיין התגוררה בה; לטענתו, כלל לא ידע כי המבקש עזב את הארץ בחודש מרס 2018, המבקש לא צירף לבקשתו פירוט כניסות ויציאות מהארץ, ומכאן שלא הוכיח את טענתו האמורה. כפועל יוצא, טען, יש לקבוע כי המסירה בוצעה לו כדין. אשר לטענות ההגנה, המשיב כופר בהן מכל וכל, כאשר לטענתו העובדה שהמבקש מסר לו שיקים בתמורה לעבודתו מלמדת על כי הוא התחייב בפניו לשלם לו את חובו של אביו, מה ששומט את הקרקע מתחת לטענתו להעדר יריבות ו/או עילת תביעה כלפיו. נטען, כי התביעה הוגשה אכן שלוש שנים לאחר סיום העבודות, אך זאת משום שבמהלכן ניסה המשיב שוב ושוב לגבות את חובו, תוך שמעולם לא ויתר עליו. עוד טען המשיב, כי לא העלים את הסכם ההתקשרות מעיני בית המשפט, אלא שהוא לא צירפו משום שלא היה בידיו, ומכל מקום העבודות שביצע בפועל היו נרחבות מאלו שבהסכם. מכל אלו, טען, דין הבקשה להידחות.

דיון ומסקנות

1. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי יש להורות על ביטול פסק הדין.
2. ראש וראשון, חרף טענותיו של המשיב בדבר הפגמים שנפלו בתצהירו של המבקש, הרי שתשובתו עצמה לא נתמכה בתצהיר כלל, זאת על אף הוראות תקנה 50(3) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: תקסד"א-2018), ודומה כי פגם זה חמור ומהותי יותר מזה של המבקש, בבחינת "טול קורה מבין עיניך".
3. אכן, למעט הצגת חותמת בדרכונו לא הוכיח המבקש את טענתו לפיה מאז חודש מרס 2018 הוא מתגורר בארה"ב, כגון על ידי הצגת פירוט כניסות ויציאות מהארץ. עם זאת, מצאתי לנכון לקבל בשלב זה ולצורך הדיון בבקשה את הנטען בעניין זה בתצהירו. המצאה לאדם המתגורר בחו"ל היתה טעונה, במועד הרלוונטי לביצועה, במתן היתר לביצוע המצאה מחוץ לתחום (תקנה 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984; כיום אין הבקשה טעונה היתר, אלא בקשה לקביעת דרך ביצוע ההמצאה - תקנות 167-166 לתקסד"א-2018). לא מצאתי כי המבקש ביסס כדבעי את טענתו לפיה ידע המשיב כי הוא אינו מתגורר בארץ, ובשלב זה, ולצורך הדיון בבקשה, אקבל את הנטען בעניין זה בתשובתו; אולם ברי כי לאור המצב העובדתי כפי שהתברר, לא ניתן היה להמציא לאמו של המבקש את כתב התביעה עבור המבקש, באין הוא מתגורר עמה.
4. לאור חשיבות ההקפדה על ביצוע המצאה כדין, אשר היא זו המקנה לבית המשפט את הכוח לעשות שימוש בסמכותו ולדון בתביעה (רע"א 4779/05 בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ ואח' נ' בן דוד [15.3.07]; רע"א 1415/04 סרביאן נ' סרביאן, פ"ד נט(2) 440 [2004]; תקנה 158(א) לתקסד"א-2018), די בספק זה על מנת לקבוע כי דין פסק הדין להתבטל מטעמי צדק בשל המצאה בלתי תקינה.
5. למעלה מן הדרוש אבהיר, כי גם לולא סברתי כי יש לבטל את פסק הדין מטעמי צדק, עדיין הייתי מוצאת לנכון להורות על ביטולו מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט. הלכה פסוקה היא, כי השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהקשר זה הם שניים: האחד - סיבת המחדל שבאי הגשת כתב ההגנה במועד, והשני - סיכויי הצלחה של המבקש (ראה רע"א 2694/92 אינג' אליהו פבר נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל [5.8.1992]; רע"א 8864/99 אנקווה נ' מעוז חברה לביטוח בע"מ [29.10.2000]; ע"א 3521/04 רוזנפלד נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ [16.1.2005]; רע"א 1119/05 גולדסיל נ' ביליה רוברט נכסים ובניה בע"מ [27.2.2005]).
6. לאור האמור לעיל בדבר ההמצאה, נותר לדון בסיכויי ההצלחה של המבקש. אלו, מצאתי, טובים מאוד, שכן הסכם ההתקשרות בין הצדדים, כפי שצורף לבקשה, הינו בין המשיב ובין אביו של המבקש, ואילו המבקש כלל אינו צד לו. העובדה שהמבקש שילם בעצמו חלק מהתמורה למשיב אין בה כדי להפכו כצד להסכם ההתקשרות עמו, כבעל חובו או כערב לקיום התחייבויותיו של האב. החוב היה ונותר חובו של האב. ספק, איפוא, אם יש למשיב עילת תביעה כנגד המבקש.
7. יש לקבוע, אם כן, כי בפי המבקש טענת הגנה טובה, אשר מן הראוי לאפשר לו להציגה ולבררה בהליך משפטי מלא. די בטענה זו על מנת לקבוע כי דין פסק הדין נגדו להתבטל; במיוחד יפים הדברים לאור הגישה המקלה של בתי המשפט בבקשות מסוג זה, נוכח חשיבות מימושה של זכות הגישה לערכאות, שהוכרה כזכות חוקתית ממעלה ראשונה (ראה רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור ואח' [2.6.2015]; רע"א 4036/14 מסעודין נ' מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב [29.12.2014]; רע"א 1000/17 פלוני נ' פלוני [12.9.2017]; רע"א 640/19 אבו חאמד נ' אלבאחבסה ואח' [17.4.2019]).
8. אשר על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 24.7.2020 ועל ביטול כל ההליכים שננקטו לביצועו. כל סכום שעלה בידו של המשיב לקבל במסגרת הליכי ביצוע פסק הדין, אם בכלל, ישיבו לאלתר לידי המבקש.
9. המשיב יישא בהוצאות ושכר טרחת עורך הדין למבקש בגין הבקשה בסך כולל של 2,000 ₪, וזאת ללא קשר תוצאות ההליך.
10. המבקש יגיש כתב הגנה במסלול דיון מהיר בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה.

בשים לב לכך שלכתב הגנה כאמור יש לצרף תצהיר, יקפיד המבקש על צירוף תצהיר כדין, בהתאם להוראות סעיף 30 לפקודת הראיות.

1. בכפוף להגשת כתב הגנה כאמור נקבע קדם משפט בדיון מהיר במעמד הצדדים ובאי כוחם ליום 1.11.2021 בשעה 10:30.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אדר תשפ"א, 12 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.