לפני: כב' השופט יוחנן כהן

החלטה

1. הנני ממנה את ד"ר עידו ציון, כמומחה יועץ רפואי בתחום האורתופדיה, מטעם בית הדין.

2. להלן העובדות:

1. התובע יליד 1962.

2. התובע עובד כעובד פריה בחברת שיאון, חברה ישראלית להזרעה מלאכותית וטיפול בע"מ משנת 2012.

3. התובע עבד משעה 05:30-05:45 עד לשעה 10:00-13:00.

4. לאחר חצי שעה עד 45 דקות מההגעה לעבודה מתחיל התובע לעבוד.

5. במסגרת יום עבודתו של התובע עשה התובע שלל פעולות מגוונות אולם, במהלך יום עבודתו מבצע פעולות חוזרניות כדלקמן:

א. פעולת הקפצה:

6. 4 ימים בשבוע מתבצעת פעולת הקפצה.

7. בתחילת היום היה התובע מביא 2 פרים ששימשו כטיזרים (באותו אופן המפורט בהמשך לגבי יתר הפרים).

8. התובע יחד עם עובדים נוספים היו מרסנים את הטיזרים ומכוונים אותם לכיוון תא האחסון בעזרת קשירת הטיזרים בחבלים ומשיכתם באמצעות שתי הידיים. תהליך אשר היה נעשה פעם אחת בתחילת פעולת ההקפצה.

9. בימים אלה התובע היה מביא את הפרים שהיו בתאים שלהם, כל אחד בתורו לעמדת ההקפצה לצורך לקיחת זירמה. התובע היה מביא בין 5 ל-20 פרים ביום, כאשר הממוצע היה כ-10 פרים במהלך יום עבודה.

10. לצורך כך היה התובע פותח את הבריח בדלת התא בו נמצא הפר, באמצעות פעולה של אחיזה ביד ימין בבריח ומשיכה כלפי מעלה. לאחר שחרור הבריח, הפר היה יוצא לבדו מהתא והולך לבדו בשביל ההולכה. כל התהליך הנ"ל היה אורך מספר דקות.

11. באולם ההקפצה, התובע והעובדים האחרים היו פותחים וסוגרים גדרות ושערים במנגנונים שונים כמו בריחים קפיציים, חבל עם וו וכו' (התובע באמצעות יד ימינו) וזאת לצורך העברת הפרים לעמדת ההקפצה.

12. לאחר סיום ההקפצה היה התובע מחזיר את הפרים אל התאים (כאשר הפרים היו הולכים לבד בשביל ההולכה) ולאחר כניסת הפר לתאו היה התובע מבצע פעולת סגירת בריח באמצעות הורדת הבריח ביד ימין והכנסת שיני הבריח לחורים המתאימים.

ניקוי שוקת

13. בממוצע ביום היה התובע מנקה 40 שקתות.

14. את השוקת היה מנקה התובע באמצעות ברזלית אשר היתה מוחזקת ביד ימין תוך ביצוע תנועות לאורך ולרוחב השוקת. ניקיון השוקת היה אורך בד"כ כמה שניות אך כאשר היה מדובר בשוקת מאוד מלוכלכת זה יכול היה להימשך גם דקה-שתיים.

15. בימי שלישי, שזה יום שלא מבצעים הקפצות היו מנקים את השקתות ביתר יסודיות.

16. מצבו הרפואי של התובע כעולה מהמסמכים הרפואיים.

3. כבוד המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:

א. מהו ליקויו של התובע?

ב. האם לאור החומר הרפואי והחלטת העובדות, התקיימו בתובע התנאים להכיר במחלתו כמחלת מקצוע, ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד – 1954, ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו.

ג. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?

גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

ד. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפול מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

ה. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

4. המומחה מתבקש לבסס את חוות דעתו על העובדות שנקבעו בהחלטה זו ועל המסמכים הרפואיים המצורפים, מהם ניתן ללמוד על מצב בריאותו של התובע.

5. המזכירות תעביר למומחה את כל החומר הרפואי שיוגש לבית הדין ע"י הצדדים תוך 21 יום.

6. המומחה מתבקש להכין את חוות דעתו ולהעבירה לבית הדין, במידת האפשר, תוך 30 יום.

7. שכר טרחתו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

8. חל איסור על הצדדים לפנות במישרין למומחה שלא באמצעות בית הדין .

9. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים בדואר, טרם העברת החלטה זו והחומר הרפואי למומחה.

ניתנה היום, ג' ניסן תשפ"ב, (04 אפריל 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.