<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד רועי חמדני

ב"כ הנאשמת 2 עו"ד איתן און

הנאשמת בעצמה

פרוטוקול לנאשמת 2

ב"כ המאשימה:

הגענו להסכמה דיונית לפיה הנאשמת תודה בעובדות כתב האישום המתוקן (מוגש כתב אישום מתוקן), תורשע והצדדים יטענו לעונש באופן חופשי אך קיימת הסכמה לפיה יחולט סך של 9000 ₪ כאשר מחצית הופקדה כתנאי לשחרור הרכב והיתרה תושלם על ידי הנאשמת.

ב"כ הנאשם:

מאשר את דברי התובע. הקראתי לנאשם את כתב האישום המתוקן והוא מודה במיוחס לו.

הנאשמת:

מודה ומאשרת, ידוע לי כי בית המשפט אינו כפוף להסכמות בין הצדדים, ולמרות זאת אני מודה במיוחס לי.

<#2#>

הכרעת דין

נוכח הודאת הנאשמת, הנני מרשיעה במיוחס לו בעובדות כתב האישום בעבירה של סיוע לסחר בסמים, לפי סעיפים 13+19א לפקודת הסמים וכן לפי סעיף 31 לחוק העונשין התשל"ז-1977.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ב' ניסן תשפ"א, 15/03/2021 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

הנאשמת הודתה בכתב אישום מתוקן בעבירה של סיוע לסחר בסמים בכך שביום 02.05.2019 סייעה לביצוע של עסקת סמים. אציין כי אין מדובר בסיוע לעבירת סמים קלאסית אלא מדובר בעסקה שנעשה בה תכנון מוקדם, עסקה שהושקעה בה מחשבה מרובה.

אמנם חלקו של הנאשם אחר יותר דומיננטי למול חלקה של הנאשמת, יחד עם זאת, אין להקל ראש במעשיה של הנאשמת. אין מדובר בסיוע פאסיבי, אלא בסיוע אקטיבי ומתוכנן. הנאשמת הגיעה ברכבה עם הנאשם למקום ביצוע העסקה. על פי העובדות, הנאשמת היא זו שאמרה לנאשם לשקול את השקית ובתוכה הסמים. בהמשך בעת ביצוע עסקה, בעוד הנאשם והסוכן סופרים את הכסף, שאלה הנאשם "כמה שטרות יש". בסופו של דבר בוצעה עסקת סמים בה נמכרו 176 גרם קנביס תמורת 9400 ₪.

הערכים המוגנים – שמירה על בריאות הציבור ומלחמה בנגע הסמים.

מידת הפגיעה היא בינונית.

מתחם העונש הוא בין 9 -18 חודשים.

מפנה לע"פ 5807/17. שם בית המשפט אומר כי אין ללמוד מהקלה באכיפה של צרכני סמים למול מפיצי סמים. בית המשפט עורך השוואה ומתייחס למפיצי הסמים למול הצרכנים. נטען על ידי המערער כי יש מקום להקל בענישה היות ומדובר בעבירות סמים מסוג קנביס ואשר רשויות האכיפה הציגו מדיניות מקלה יותר. בית המשפט מתייחס לטענה זו ואומר שאל לנו לטעות, שימוש בקנביס אסור. לדעת בית המשפט לא מדובר בסם קל, אלא בסם פחות חמור, כך שאין זו המסגרת לבחון את מדיניות רשויות האכיפה. כמו כן, פסק הדין מתייחס ומפרט אודות עניין זה.

בענייננו, הנאשם הודה והורשע בכתב אישום ונשלח לשירות המבחן לקבלת תסקיר.

עונשו של המסייע הוא מחצית מעונשו של המבצע העיקרי. לא מדובר בנוסחה מתמטית מחייבת אך כאשר אנו בוחנים את נסיבות ביצוע העבירה ואת עובדות כתב האישום, אנו רואים שעולה תכנון מוקדם אשר מדבר על הוצאה לפועל של עסקאות סמים עתידיות.

לדעת המאשימה אין חולק כי הנאשמת היתה מודעת למטרה שלשמה הגיעו היא והנאשם למקום ביצוע העסקה. ידעה שמדובר בביצוע עסקת סמים. זה בא לידי ביטוי בכך שהיא זו שנוהגת ברכב ומסיעה את הנאשם ואף לוקחת חלק בביצוע עסקת הסמים.

אמנם הנאשמת נעדרת הרשעות אך לאור כמות הסם, מחיר הסם, סוג המכירה והתכנון המוקדם, הרי שמדובר בנסיבות מחמירות שלמעשה מצדיקים את המתחם לו עתרה המאשימה.

עוד אנו סבורים שאין נסיבות לקולא המצדיקות חריגות ממתחם העונש ההולם.

לאור האמור אנו עותרים לשליש התחתון של מתחם הענישה שיכול וירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, פסילה בפועל וקנס. זאת בנוסף לחילוט המוסכם.

ב"כ הנאשמת טוען לעונש:

מדובר בנאשמת שנקלעה לסיטואציה של סחר בסמים ומיד אסביר, שמעתי את זה מפי הנאשמת וכשקראתי את הראיות, הדברים התיישבו אחד לאחד עם מה שסיפרה הנאשמת, היא ספרה שהיא נסעה עם ידיד שלה ברכב לדבריה ביקש לקפוץ לאיזשהו מקום, נכנסו שני בחורים לרכב, הסוכן ואדם נוסף, ותוך כדי היא מבינה שהיא נמצאת בסיטואציה של סחר בסמים, סיטואציה לא נעימה, מבלבלת, מלחיצה, והשלושה החבר'ה האלה כנראה לא ממש מוצלחים והתקשו לספור את הכסף וספרו אותו עוד פעם ועוד פעם והיא אמרה להם לספור את השטרות. לא כתוב בשום מקום בכתב אישום שהיה תכנון מוקדם. לא הצליחו לספור את הכסף, אמרה להם לספור שטרות. זה מה שהיה. רצתה שהסיטואציה הזו תסתיים כמה שיותר מהר. הפתרון המושלם בהיבט החוקי של העניין היה להגיד עופו לי מהאוטו, בשנייה שהבינה שמתקיים שם עסקת סם, ולצאת מהמקום, זה המצב האופטימלי, אבל יושב ידיד טוב שלה ברכב והיא בתוך הסיטואציה, מה שהיא רצתה זה לסיים את הסיפור מהר והיא אמרה את המשפטים האלה, כי לא הצליחו ה"גאונים" להשלים את העסקה. הדברים גם מתיישבים עם העובדה שאין מחלוקת שהסוכן מעולם לא יצר איתה קשר, הוא יצר קשר רק עם נאשם 1, הוא מעולם לא דיבר איתה, לא ידע שהיא אמורה להיות במקום, כמו שהיא לא ידעה שהוא יהיה במקום. ואם זה לא להיקלע לסיטואציה, אז אינני יודע מה זה להיקלע לסיטואציה. אם בית המשפט ייקח 10 בחורים נורמטיביים בשנות ה-20 לחיים שלהם כשחבר שלהם נמצא ברכב, אני לא יודע אם כולם היו עושים את אותה פעולה של "עופו לי מהרכב". לא נטען על ידי התביעה שהיה קשר ישיר בין הסוכן לנאשמת, הנאשמת "נולדת" בתיק הזה ביום ביצוע העסקה. בסופו של יום, באה המדינה ומבקשת על אותו קיריל עבודות שירות, שהוא המבצע העיקרי בתיק. כבוד השופט פרי אמר שמדובר בבחור צעיר והופנה לעבודות שירות. מכל מקום, הנסיבות של הנאשמת פה הן נסיבות אחרות לגמרי, הן לא נסיבות שאדם הולך ומבצע ומתכוון במודע תוך תכנון קודם הולך לבצע עבירות של סחר בסם, זה לא קרוב לזה. זה גם לא אדם שאומר נעשה טובה לחבר נארגן פה עסקת סם, אנחנו לא שם. הנסיבות הן מאוד ייחודיות ולכן הופתעתי כשחברי דיבר על תכנון מוקדם, אין תכנון מוקדם בכל הנוגע לנאשמת. הנאשמת התגלגלה במשך תקופה ארוכה כשהתיק הזה רובץ עליה בנוסף לנסיבות אישיות שהיו לה, היום היא עובדת במחסני חשמל, משכורת של 4,800 ₪ אחרי שהיא עשתה משמרת כפולה אחת ושלושה שבתות, השכר הוא 28 ₪ לשעה. אני לא נכנס למתחם הענישה, הוא מתחיל ב-6 חודשים ונגמר ב-12.. אני פה בעבירת סיוע, ולדעתי צריך לקחת את הנסיבות בשעה שבית המשפט קובע את המתחם והנסיבות פה על סמך הראיות וכתב האישום המתוקן שהוגש לבית המשפט הן נסיבות כאלה שאפשר להכיר בתחתית מתחם של מאסר על תנאי, בגלל שאנו בעבירת סיוע. אני סבור שאם בית המשפט יכול לקבוע בעקבות זה שמדובר בקנאביס ובסיוע ובנסיבות התיק, לא נראה לי שיש מקום שהנאשמת לא תהייה בתחתית המוחלטת. היא הודתה בסופו של יום, לא ניהלה משפט ונפגעה כלכלית, יש ענישה כלכלית לא פשוטה עבור בחורה בלי כסף. אביה של הנאשמת למעשה לא היה בקשר איתה מאז שהייתה ילדה והוא במצב של דמנציה מתקדמת ברמה שהוא לא יודע מי היא, היא האפוטרופסית והוא לא מזהה אותה. למרות זאת ולמרות שלא היו בקשר, היא סועדת אותו ועוזרת לו ועוזרת לאשתו שהיא עולה חדשה שלא יודעת עברית.

הנאשמת:

אני פשוט לא מבינה איך זה קרה ואני מרגישה שדי הבנתי את התהליך הזה שלא משנה מה, הייתי שם ואני חייבת לקחת אחריות כלשהי אבל אני מרגישה שהעונש כביכול של כל מה שקרה מאז, היתה מכה רצינית.

<#4#>

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה ובמסגרת הסדר טיעון, בעבירה של סיוע לסחר בסמים, שביצעה ביום 27/03/19.

על פי כתב האישום המתוקן, הנאשמת נהגה ברכב כאשר לידה ישב ידיד שלה שביצע עסקת סחר אל מול סוכן משטרתי סמוי. חלקה של הנאשמת אשר הוכתר על ידי הצדדים כסיוע לעבירה המוגדרת היא בכך שאמרה בשתי הזדמנויות מהן ניתן ללמוד על מודעתה לגבי קיום עסקת הסמים. כפי שהסנגור טען, אין מחלוקת והדבר עולה מכתב האישום (ראו חלק כללי) כי היעד של הסוכן היה האחר ולא הנאשמת.

לפי סעיף 40ב לחוק העונשין, העיקרון המנחה בענישה הוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.

לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, על בית המשפט לזהות את הערכים המוגנים בבסיס העבירות המיוחסות לנאשמת, מידת הפגיעה באותם ערכים, מדיניות הענישה הנוהגת ונסיבות ביצוע העבירה.

הערכים המוגנים בבסיס העבירה של סיוע בסחר בסם מסוכן בנסיבות של תיק זה הם: שמירה על בריאות הציבור ושלומו ותרומה למלחמה בנגע הפצת הסם אשר בעניין זה הדברים מכוונים לכלל החוליות הרלוונטיות לרבות המסייעים והמסיעים.

לאחר מיקוד המבט על חלקה של הנאשמת, כאשר הסיוע שלה לביצוע העבירה הוא בהסעה ובאמירותה מלמדות על מודעותה, אני סבור שאין מדובר בדרגת סיוע גבוהה. יש סיוע ויש סיוע, רוצה לומר שבניגוד לעבירות רגילות, כאשר בית המשפט דן בסוגיית המתחם, חשיבות רבה מודעת לקביעה במידת הסיוע. ככל שהעובדות מלמדות על דרגה גבוהה יותר, מתחמי העונש הרלוונטיים דומים לאלה לעבירה העיקרית. ככל שדרגת הסיוע נמוכה, יש לייחד לאירוע מתחם נפרד ועצמאי. במקרה שלנו, אני סבור כי העיון בכתב האישום מלמד על פער גדול בין חלקו של הנאשם האחר לבין חלקה של הנאשמת בפניי. הנאשם האחר הוא הדומיננטי, הוא הרוח החיה, הוא שעמד מול הסוכן, הוא היעד לעסקה מלכתחילה וחלקה של הנאשמת מתמצא כאמור בהסעה ובעשייה לא אקטיבית במיוחד והכל באופן יחסי.

הצדדים ייחסו לנתון לפיו מדובר בעבירת סיוע על סחר של סמים מסוג קנאבוס ובעניין זה התביעה דבוקה לעיל 5807/17 דרחי נגד מדינת ישראל, שם כבוד השופט הנדה ציין שעל מנת להילחם נגד תופעת הפצת סמים מסוכנים המוצאת נגיעה בקבוצות חברתיות רבות ומגוונות נדרש עונש הכולל עונש התרעתי. בית המשפט מתייחס לסוג הסם ולמדיניות המקלה שנמצא לאחרונה, בית המשפט הוסיף וקבע שיש להעביר שוב ושוב שהשימוש בקנאבוס אסור ושאין מדובר בסוג סם קל אלא בסם פחות חמור. בית המשפט הדגיש את הצורך במלחמה נגד התופעה. אל מול פסיקה זו של בית המשפט העליון, קיים בש"פ 8640/20 אבו קינת נגד מדינת ישראל שניתן לאחרונה על ידי כבוד השופט גרוסו שם בית המשפט העליון ציין כי יש עדיפות לגישה המאבחנת וזאת למרות שעל פי מצוות המחוקק, קנאביס מוגדר עדיין כסם מסוכן. בית המשפט ציין כי לא ניתן להתעלם מכך שיחס החברתי והמשפטי לשימוש בקנאביס ואף תוצרו מצוי בתהליכי שינוי.

כך וכך, עדיין מדובר בעבירה שאין להקל בה ראש, עבירה של סיוע בסחר בסמים אולם הדברים נאמרו למען האיזון.

בפסיקה הנוהגת, מצאתי להתייחס למקרה דומה במיוחד למקקה שבפנינו, ת"פ 30582-09-13 מדינת ישראל נגד בוסקילה אשר נדון בפני כבוד השופט מלמד, שם דובר על עניינו של נאשם שהגיע ביחד עם אחר לרכב כאשר בינתיים מסרה הסוכנת מידה לנאשם אחר סכום כסף והנאשם שהורשע בסופו של דבר בעבירת סיוע, הצביע בפני הנאשמת האחרת ואמר "זה שם" כאשר שניהם צעדו למקום בעוד הסוכנת ממתינה ליד הרכב. בהמשך בוצעה עסקת סמים. המקרה שבפניי מזכיר את מקרה זה שם בית המשפט דן בשלב המתחם וקבע כי מתחם העונש ההולם מתחיל מעונש מאסר מותנה ושל"צ עד 8 חודשי מאסר. בסופו של דבר, ביתה משפט גזר על הנאשם שם 4 חודשי מאסר על תנאי וענישה נלווית לרבות של"צ. עוד אפנה להחלטה של בית המשפט העליון ברע"פ 1623/10 ג'בארה נגד מדינת ישראל שם נדחתה בקשת ערעור נגד אדם שהורשע בשתי עבירות של סיוע לסחר בסם מסוכן וזאת לאחר שעתירתו לביטול ההרשעה נדחתה. נקבע כי העונש שהוטל על הנאשם שם משקף באופן גולם את שלל השיקולים לקולא ולחומרא בשים לב לעובדה כי הנאשם ביצע שתי עבירות סיוע בסחר סם מסוכן בכמות לא מבוטלת בשתי הזדמנויות שונות בהן הלווה המבקש לאדם אחר (דובר שם על שני מקרים שבהם נמכרה חצי פלטת חשיש. העונש שנגזר על הנאשם בסופו של דבר הוא מאסר על תנאי וקנס ושל"צ).

כמו כן, אפנה לת"פ 520-05-14 שם בית המשפט גזר בין השאר עונש מאסר מותנה בגין עבירות סיוע לסחר בקנאביס וקבע שהמתחם מתחיל ממאסר מותנה ומסתיים ב-10 חודשים. עוד אפנה לת"פ 20484-05-16 שם הורשע הנאשם בעבירת סחר בסמים לאחר שהעביר סם מאדם אחד אל הסוכן (לשיטתי, סיוע ברף גבוה יחסית) ולמרות האמור, נקבע מתחם שמתחיל במאסר מותנה ושל"צ ועד ל-9 חודשי מאסר.

סוף דבר ולאור המדיניות הנוהגת, חלקה של הנאשמת, ההשוואה לאחר, עצם הרשעתה בעבירת סיוע, תרומתה לביצוע העבירה, מצאתי כי מתחם העונש ההולם בין מאסר מותנה וענישה נלווית לרבות כלכלית ועד 8 חודשי מאסר.

מצאתי בעצם שליחתו של הנאשם האחר לקבלת חוות דעת ממונה על עבודות שירות כדי חיזוק ותמיכה למסקנתי זו בקשר למתחם. אבהיר בעניין זה כי עמדתה של התביעה בעניינו של האחר לא צוינה בפרוטוקול הדיון, אך עצם העובדה שהטיעון לעונש בעניינו של האחר נדחה לקבלת חוות דעת מהממונה על עבודות השירות מחזק את מסקנתי לפיה עונשו של הנאשמת כמסייעת אמור להיות פחות מכך. רשמתי לפניי עמדתה של התביעה כי לא יהיה שליחתו של הנאשם 2 לקבלת חוות דעת ממונה כדי לכבול שיקול דעתה.

לא מצאתי עילה או הצדקה לחריגה לקולא או לחומרה ממתחם העונש ההולם.

בתוך המתחם, יש לשקול שיקולים שאינם קשורים לביצוע העבירות. בכלל זה, לקחתי בחשבון את הודאתה של הנאשמת בשלבים מוקדמים יחסית של ההליך, היעדר עבר פלילי, ביצוע עבירות בנסיבות של סיוע לאחר מקורב, משבר אישי שפקד אתה נאשמת בתקופה זו. לצד נסיבות אישיות ומשפחתיות לא פשוטות, ולכן הגעתי למסקנה שנכון למקדם את עונשה של הנאשמת ברף הנמוך של המתחם. למעשה, מלבד האלמנט ההרתעה, אין בנמצא שיקול לחומרא שפועל מתוך המתחם לרעתה של הנאשמת. המדובר בנאשמת נורמטיבית לחלוטין ועל פי התרשמותי, הסתבכותה בתיק איננה אופיינית לאורחות חייה וניתן אף לומר שאיננה משקפת דפוסים עבריינים. הנאשמת עובדתה יום במקום עבודה מסודר ומסייעת למשפחתה. הנאשמת חוותה מעצר קצר בתיק זה ובהמשך שהתה במעצר בית למשך תקופה לא קצרה, יצאה מההסתבכות והמעצר בשחרור בתנאים מגבילים, איבדה את מקום עבודתה. כפי שהוסבר, הנאשמת התחילה לעבוד לאחרונה בעבודה בשכר מינימום ולכן סברתי שלמרות שקיימת הצדקה להשתת ענישה בעלת היבט ורכיב כלכלי, נראה שגם בעניין זה נכון ללכת לקראתה על מנת לעודד אותה בדרכה החדשה.

אשר על כן, אני גוזר על הנאשמת את העונשים הבאים:

א. מאסר למשך 4 חודשים, ואולם הנאשמת לא תישא עונש זה אלא אם תוך שנתיים תעבור עבירת סמים מסוג פשע.

ב. קנס בסך 5,500 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם ב-10 תשלומים חודשיים, עוקבים ושווים החל מיום 01/05/21.

אי תשלום שיעור משיעורי הקנס תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

ג. אני מטיל על הנאשמת התחייבות כספית בסכום של 2,000 ₪ (ההתחייבות ניתנה בעל פה לפי התיקון), להימנע במשך שנתיים מעבירה של סמים מסוג פשע.

ד. אני מורה על חילוט הכספים שהפקידה הנאשמת במסגרת בקשתה לשחרור הרכב שנתפס (סך של 4,500 ₪). התנאים המגבילים שנקבעו לצורך שחרור הרכב מבוטלים בזאת (לאור החילוט). למען הסר ספק, יוסר השעבוד על הרכב שהוטל לטובת המדינה.

4. המוצגים יחולטו/יושמדו/יושבו לבעליהם על פי החלטת קצין משטרה.

5. ככל שהופקד פיקדון בתיק זה או בתיקים קשורים על-ידי הנאשמת, הקנס יקוזז מהפיקדון ואת היתרה יש לשלם על פי האמור בסעיף ב'.

זכות ערעור לבית משפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

הנאשמת תפנה למזכירות לקבלת שוברים לתשלום הקנס.

עותק מפרוטוקול זה יועבר לכבוד השופטת פרדלסקי.

המשך הדיון בעניינו של הנאשם 1 בפני כבוד השופט פרי.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ב' ניסן תשפ"א, 15/03/2021 במעמד הנוכחים.