1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת מירב קלמפנר-נבון) מיום 24.11.19, שניתנה במסגרת ת"א 2681-04-18, בגדרה קיבל בקשת התובעים- המשיבים 1-3 משלוח 'שאלות הבהרה' למומחה בית המשפט.

2. לאחר קבלת תגובת המשיבים לבקשה, ומכוח סמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערעור והוגש הערעור על פי הרשות שניתנה.

רקע עובדתי נדרש;

3. המשיבים 1-3 הגישו כנגד המבקשת תביעה בגין ליקויי בניה, שעניינה, לרבות אי התאמות ברכוש המשותף בבניין ברח' מייבלום 13 חיפה. המשיבים 1-3 צירפו לתביעתם חוות דעת הנדסאית שהתייחסה, בין היתר, לאי התאמות ברכוש המשותף בסכום כולל של 500,000 ₪.

4. המבקשת הגישה חוות דעת מטעמה, ובית משפט קמא לאחר שנתן הזדמנות לשני הצדדים להודיע את עמדתם ביחס למינוי מומחה מטעם בית המשפט, הורה ביום 22.1.19 על מינוי המהנדס צבי רום כמומחה מטעמו, לאחר ששני הצדדים לא הודיעו דבר.

5. ביום 16.7.19 הוגשה חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט לתיק, כעולה מחוות הדעת עלות ביצוע תיקון הליקויים שפורטו בחוות הדעת לרבות עלות הפיקוח ובתוספת מע"מ בסך של 96,782 ₪.

6. לאחר קבלת חוות הדעת מטעם בית המשפט, הוגשה מטעם המשיבים 1-3 בקשה לתיקון כתב התביעה, כשהפעם הוסיפו רכיב אי התאמה בחיפוי החוץ של הבניין בעלות תיקון ליקוי זה בסך 800,000 ₪, כך שסכום כתב התביעה המתוקן יעמוד על 1,200,000 ₪ תחת הסכום המקורי בסך 400,000 ₪. לתביעה צורפה חוות דעת נוספת מטעם המומחה של התובעים בעניין חיפוי החוץ של הבניין, שמסתמך על תעודת בדיקת מעבדה של מכון התקנים, שהוזמנה על ידי המשיבים 1-3 מיום 23.6.19.

7. ביום 16.7.19, ולאחר קבלת עמדת יתר הצדדים, התיר בית המשפט למשיבים 1-3 לתקן את כתב התביעה. כתב התביעה המתוקן הוגש ביום 18.7.19, וכמפורט לעיל, כלל הוספת רכיב אי התאמה בחיפוי החוץ של הבניין. בתמיכה לכתב התביעה המתוקן הוגשה חוות דעת נוספת של מומחה התובעים, בה נותחו תוצאות בדיקת מכון התקנים ונקבע כי יש לפרק את החיפוי החיצוני ולבצעו מחדש, ובשל כך הוסף סעד כספי נוסף בסך של 800,000 ₪.

בבר"ע (מחוזי חי') 731/06 חישולי כרמל בע"מ נ' קריאף (ניתן ביום 5.12.2006) התייחס השופט עמית (כתוארו אז) גם לסוגיה של הגשת חוות דעת נוספת של בעל דין בעקבות חוות דעתו של מומחה בית המשפט. באותו עניין הביע דעתו כי ככלל אין להתיר הגשת חוות דעת נוספת לאחר שהוגשה חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, וכי הליך כזה, אם בכלל, יעשה מחוץ לגדרה של תקנה 136 לתקנות, וכך ציין:

" הגשת חוות דעת נוספת של בעל דין בעקבות חוות דעתו של מומחה בית משפט אינה נופלת בגדרה של תקנה 136....ייתכנו מקרים חריגים, בהם יתיר בית המשפט למי מהצדדים, בעקבות חוות דעת מומחה בית משפט, להגיש תוספת לחוות דעתו, או להגיש חוות דעת נוספת. זאת, בכפוף להגשת בקשה מתאימה של בעל הדין הנתמכת בתצהיר, ועל בית המשפט לבחון אם במחדל דיוני עסקינן ולשקלל בין האינטרס של חקר האמת מול הצורך לשמור על סדרי דין ויעילות הדיון. אולם הליך זה ייעשה מחוץ לגדרה של תקנה 136, ושיקול הדעת מסור לערכאה הדיונית הרשאית לדחות בקשה מעין זו..."

אם כך מדובר בתיקון שהוא מחוץ למסגרת הוראת תקנה 136 לתקנות, והיא בבחינת הוספת חוות דעת חדשה מכוח שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בערכאה המבררת.

8. החלטת התיקון וצירוף חוות דעת נוספת מטעם התובעים לאחר הגשת חוות דעתו של מומחה בית המשפט, אינה עומדת לביקורת בפניי.

יש לציין כי מומחה בית המשפט ציין בחוות דעתו בסעיף 2.59 התייחסות לאי התאמה שנמצאה בשורת האבן התחתונה ואמד את עלות התיקון בסך של 500 ₪ בלבד שעה שליקוי זה צוין בידי התובעים בחוות הדעת מטעמם בסעיף 62 בעלות של 950 ₪ ולא הייתה בפיהם כל טענה אודות ליקוי של כל החיפוי החיצוני במבנה .

9. ביום 24.11.19 התקיים קדם משפט ובו ביקשה ב"כ התובעים: "אנחנו מבקשים לשם ההתקדמות שבית המשפט יורה למומחה בית המשפט להתייחס גם לחוות דעתו השנייה של המומחה בן עזרא בעניין אי התאמות. אנחנו מתכוונים לנהל מו"מ עם הנתבעים לאור חוות הדעת, אבל חיכינו שכתבי ההגנה יוגשו." בקשה זו לא זכתה לכל התייחסות מטעם בית המשפט.

לאחר הדיון בבית משפט קמא, הגישו המשיבים 1-3 בקשה בכתב למשלוח שאלות הבהרה, כאשר בשלב הזה טרם הוגשו כל כתבי ההגנה המתוקנים בעקבות תיקון כתב התביעה וטרם התייחסו יתר הצדדים לחוות הדעת הנוספת שצורפה לכתב התביעה המתוקן.

בית משפט קמא, על אתר, וללא תגובת יתר הצדדים, נעתר לבקשה והורה למומחה להשיב לשאלות ההבהרה שנשלחו על ידי ב"כ המשיבים 1-3 ובמסגרתן נדרש מומחה בית המשפט להתייחס לסוגיית 'חיפוי החוץ', ולהתייחס לשני מסמכים שצורפו לשאלת ההבהרה: האחד הינו תוצאות בדיקת מעבדה של מכון התקנים שהוזמן על ידי המשיבים 1-3, לפיהן חיפוי החוץ אינו עומד בדרישות התקן, והשני – חוות הדעת הנוספת של מומחה התובעים אשר ניתח את תוצאות המעבדה וקבע שיש צורך להחליף את כל החיפוי החיצוני בעלות של 800,000 ₪.

10. למעשה, אישור משלוח שאלות הבהרה מסוג זה יש בו כדי להתייחס לשני מסמכים מהותיים, שטרם ניתנה לצדדים הזדמנות להתייחס אליהם בכתב ההגנה, לרבות חוות דעת נוספת ותוצאות בדיקה פרטית שבוצעו על ידי התובעים 1-3.

11. על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

הכרעה;

12. התיקון של כתב התביעה, מבחינת סדר הזמנים, הוגש לאחר הגשת חוות דעת מומחה בית המשפט וכולל התייחסות לרכיב שחורג מהליקויים עליהם הצביע המומחה מטעם בית המשפט. אין בדעתי להיכנס, בשלב הזה, להחלטה בדבר תיקון כתב התביעה, והצדדים השלימו עם החלטה זו.

13. איני סבור שמדובר בשאלות הבהרה כלל ועיקר. שאלות הבהרה כשמן, הן שאלות שנועדו להבהיר את חוות הדעת ואת הקביעות המפורטות בה ולא נועדו להשלים את חוות הדעת ביחס לליקוי שאיננו קיים בחוות הדעת. עיון בנוסח שאלות ההבהרה של המשיבים 1-3, מעלה, כי לא מדובר בשאלות הבהרה, הדרושות לצורך הבנת קביעות המומחה ביחס לסוגיית 'חיפוי החוץ' מאחר וחוות דעתו הנוספת של בן עזרא מטעם התובעים התייחסה לליקוי זה כליקוי נוסף וחדש . אין בהפניית המומחה מטעם בית המשפט על ידי הפנייתו לחוות דעת ותוצאות בדיקה שלא הונחו בפניו קודם לעריכת חוות דעתו. על כן, לא בשאלות הבהרה עסקינן דרושות לצורך הבנת קביעות המומחה, כפי שאלה פורטו בחוות דעת, אלא מדובר בחוות דעת חדשה ביחס לליקוי חדש בנושא 'חיפוי חוץ' , לראיה תיקון הסעד הכספי בסך 800,000 ₪ פי 8 מחוות דעת המומחה ביחס ליתר הליקויים.

14. במצב דבר זה, שבו טרם הוגשו כל כתבי הטענות בעקבות תיקון כתב התביעה וטרם ניתנה ההזדמנות ליתר הצדדים להתייחס לחוות הדעת הנוספת ולתוצאות הבדיקה הפרטית שבוצעה ע"י התובעים 1-3, לא היה מקום לבקש מהמומחה של בית המשפט שישלים את חוות דעתו –בליקוי חדש ומשמעותי באמצעות הליך של 'שאלות הבהרה', שלא נועד לתכלית זו , ואינו הדרך המיועדת לכך.

שאלות ההבהרה אין הן באות אלא להבהיר סתומות בחוות הדעת, להסביר סתירות שבה, לסלק דו משמעויות בהבנתה ולפרש מסקנות שלא פורשו די צורכן, אך מקרנו שאלות ההבהרה, נועדו ליצור יש מאין ביחס לליקוי חדש שהמשיבים 1-3 מצאו להגיש בגינו חוות דעת חדשה ועצמאית ונבדלת מחוות הדעת המקורית, ולכן אינו ראוי לשכון במשכן 'שאלות הבהרה', שכן חוות דעת מומחה בית המשפט לא התייחס לפרק זה, מעבר להתייחסות קצרצרה בסעיף 2.59 לחוות הדעת.

15. דעתי אינה כדעתו של בית משפט, ואני סבור כי יש לבטל את ההחלטה .ראשית, בית המשפט נתן את ההחלטה, מבלי לבקש תשובת הנתבעים או צדדי ג', ובכך נפל פגם בהחלטתו שמחייב את ביטולה. אי מתן זכות הגשת תשובה לבקשה לפי לתקנות, מצדיק, כשלעצמו, קבלת בקשת הערעור, נוכח העובדה שההחלטה שללה מן המבקשת את זכותה הדיונית האמורה( ראו: רעא 2655/12 ‏ ‏ אסותא מרכזים רפואיים בע"מ נ' פלוני, פסקה 3, (‏29.5.2012).

16. מעבר לפגם הפרוצדורלי שדבק בהחלטת בית משפט קמא, ניתן לקבוע כי ההליך שננקט תחת המטריה של "שאלות הבהרה" איננו ההליך ראוי, שבמסגרתו ישלים המומחה חוות דעת ברכיב חדש, בעלות של 800,000 ₪, מבלי לתת לצדדים זכות תגובה ומבלי לאפשר לצדדים להגיש חוות דעת מטעמם ביחס לליקוי החדש או תתאפשר להם האפשרות להזמין תוצאות בדיקה מטעמם, כדי שתונח גם הן בפני המומחה , טרם יגיש חוות דעתו המשלימה ביחס לליקוי החדש0 'חיפוי חוץ'.

17. מאחר וקבעתי שלא מדובר בשאלות הבהרה כקבוע בתקנה 134, אלא מדובר בהשלמת חוות דעת והרחבתה לליקוי שלא היה נתון במחלוקת בין הצדדים קודם לכן וכתב התביעה המקורי על צירופיו לא התייחס לליקוי זה, אי לכך, לא היה מקום להורות למומחה להשלים חוות דעת ביחס לליקוי כה משמעותי עם עלות כספית אדירה בדלת האחורית, דרך 'שאלות הבהרה'.

18. דרך המלך הינה המתנה עד להגשת כתבי הטענות מטעם כל הצדדים ולתת ליתר הצדדים הזדמנות להתייחס לליקוי החדש ולאפשר להם להגיש חוות דעת או תוצאות בדיקה מטעמם, ורק לאחר מכן לדרוש מהמומחה מטעם בית המשפט שיבדוק את הטענה החדשה בדבר קיומו של ליקוי בחיפוי החוץ וישלים את חוות דעתו שתתייחס לליקוי הנוסף שבבסיס חוות הדעת החדשה מטעם התובעים.

19. על כן, הערעור מתקבל. החלטת בית המשפט קמא המתירה לתובעים לשלוח שאלות הבהרה, מבוטלת. בית המשפט יאפשר למבקשים ולצדדי ג' להגיש חוות דעת מטעמם שתתייחס לליקוי החדש ועם קבלת מלוא חוות הדעת באשר לליקוי החדש (חיפוי חוץ),במסגרת זמנים ברורה לפי שיקול דעתו , לאחר מכן רשאי בית משפט קמא להורות למומחה מטעמו להשלים את חוות הדעת ולהתייחס למרכיב זה.

20. המשיבים 1-3 יישאו בשכר טרחת המבקשים בסך של 3,000 ₪ כולל מע"מ. הסכום ישולם תוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, ט' טבת תש"פ, 06 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.