1. שתי בקשות הגישה המבקשת ואלו הן: הראשונה היא בקשה לעיכוב ביצוע של פסק דין אשר ניתן בה"פ 8067-06-19 ותא"ח 20112-06-19, על ידי בית משפט השלום בעכו במסגרתו הורה על פינוי המבקשת מהבית אותו שכרה מהמשיב. הבקשה השניה היא, בקשה לביטול חובת הפקדת עירבון או הפחתתו באופן משמעותי.

2. המבקשת שכרה מאת המשיב בית הנמצא בכפר יאסיף. בין הצדדים נכרת הסכם שכירות, במסגרתו היה על המבקשת לשלם דמי שכירות על סך 2,500 ₪ לחודש. על פי הסכם השכירות, זו היתה לשנה עם אופציה, להארכת תקופת השכירות לתקופות שנתיות מתחדשות, עד לתקופה כוללת של שלוש שנים, בכפוף להודעה מראש של המבקשת למשיב אודות רצונה להאריך את תקופת השכירות.

3. המשיב הגיש לבית משפט קמא תביעה לפינוי וסילוק ידה של המבקשת מהבית. בתביעתו טען המשיב כי המבקשת הפרה את הסכם השכירות וכי היא מפריעה את מנוחתם של השכנים. מאידך, הגישה המבקשת לבית משפט קמא המרצת פתיחה במסגרתה התבקש בית משפט קמא להצהיר כי היא זכאית להאריך את תקופת השכירות בהתאם להסכם השכירות.

4. בבית משפט קמא הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה לא ישמעו עדים ופסק הדין יינתן על סמך המסמכים שהוגשו. בסופו של יום הוציא מלפניו בית משפט קמא פסק דין המקבל את תביעת המשיב ודוחה את בקשת המבקשת.

המבקשת ממאנת להשלים עם פסק הדין, הגישה הודעת ערעור ואת הבקשות מושא החלטה זו.

הבקשה לעיכוב ביצוע:

5. בהחלטת ביניים נקבע כי ביצועו של פסק הדין יעוכב בכפוף להפקדה בין במזומן ובין בערבות בנקאית על סך של 25,000 ₪.

המשיב עותר לדחות את הבקשה מהטעם שהמבקשת לא הגיבה לתשובתו. יובהר כי תגובת המבקשת הוגשה בצוותא חדה עם התגובה לתשובה לבקשה לפטור מהפקדת עירבון.

6. ככלל, פסקי דין יש לבצע עם הינתנם ואין בהגשת ערעור, כשלעצמו, כדי לעכב את ביצועו. ראו לעניין זה תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. כאשר מונחת לפני בית המשפט בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין, מתקיימת לפניו מעין מקבילית כוחות, במסגרתה בוחן בית המשפט את סיכויי הערעור וכן בוחן בית המשפט את מאזן הנוחות, במובן שאם יידחה הערעור האם ייגרם למבקש נזק בלתי הפיך.

ההלכה הפסוקה מסרה את הבכורה למבחן מאזן הנוחות.

7. במקרה דנן מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת. ברי שככל שהמבקשת תפונה מהדירה המושכרת יהיה קשה להשיב את המצב לקדמותו, מה גם שהדעת נותנת כי הבית יושכר במהלך תקופת הביניים לאחרים.

לא זאת אף זאת, באשר לסיכויי הערעור, בכל הזהירות הנדרשת ומבלי לקבוע מסמרות, דומה שאלה אינם מופרכים ומכל מקום מאחר ובית משפט קמא לא שמע עדים לפניו, אין לו יתרון דיוני על פני ערכאה זו.

8. אשר על כן, מוחלט בזאת להותיר על כנה את ההחלטה המורה כי ככל שהמבקשת תפקיד 25,000 ₪ יעוכב ביצוע פסק הדין. לא יופקד הסך האמור עד 2.1.20 יבוטל עיכוב הביצוע.

הבקשה לפטור מהפקדת עירבון:

9. המבקשת, בבקשתה, מרחיבה בנושא סיכויי הערעור אך אינה נדרשת למצבה הכלכלי.

10. המשיב מבקש לדחות את הבקשה וטוען כי המבקשת לא שילמה את מלוא דמי השכירות בהתאם להסכם השכירות ונגרמים לו לנזקים רבים, שכן המבקשת מחזיקה במושכר מבלי לשלם דמי שכירות.

המבקשת, בתגובתה, חוזרת על האמור בבקשה.

11. תקנות 427 ו- 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעות חובת הפקדת עירבון על מנת להבטיח את הוצאות הצד שכנגד היה והערעור יידחה.

בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין גורנשטיין"), נקבע כי על בית המשפט לוודא כי דרכו של בעל דין לערכאות לא תיחסם מחמת עוניו. מאידך, נקבע בעניין גורנשטיין, כי על בית המשפט לוודא שהצד שכנגד לא ייצא בחיסרון כיס היה והערעור יידחה.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין כי בעת קביעת שומת העירבון על בית המשפט לקחת בחשבון את מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא ומספר הצדדים.

אשר על כן נקבע בעניין גורנשטיין כי על שני תנאים מצטברים להתקיים שעה שבבקשה לפטור מעירבון עסקינן. אלו הם התנאים:

א.         סיכויי הערעור טובים.

ב.         המבקש הוכיח את חסרון הכיס להפקיד העירבון.

כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, על המבקש להוכיח כי לערעור סיכויי אמיתי ולא די בסיכוי סתמי וקלוש. באשר ליכולת כלכלית או העדרה, נדרש המבקש, כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, להתכבד ולהידרש לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, רכוש ולהצהיר על ניסיונו לגייס את העירבון ממעגל חברים וקרובים.

12. באשר לסיכויי הערעור, אין אלא לחזור על האמור בפרק הדן בבקשה לעיכוב ביצוע ולקבוע כי סיכויי הערעור אינם מופרכים.

לעניין חיסרון הכיס – המבקשת כלל לא טענה לחיסרון כיס. כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, על מנת שבקשה לפטור מהפקדת עירבון תתקבל, על המבקש להוכיח את שני התנאים המצטברים הנדרשים. מאחר והמבקשת כשלה בהוכחת התנאי של חיסרון הכיס, דין הבקשה להידחות.

13. עם זאת, נוכח גדר המחלוקת ומאחר והמבקשת נדרשת להפקיד ערובה, במובחן מעירבון, כתנאי לעיכוב ביצוע, מוחלט בזאת להעמיד את העירבון על סך של 10,000 ₪. לא יופקד העירבון עד 12.1.20 יועבר ההליך לכב' ראשת ההרכב בהתאם להחלטת כב' ס. הנשיא, השופט אליקים מיום 1.12.19.

ההחלטה בנושא העירבון ניתנה בסמכותי כרשם.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תש"פ, 23 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.