1. לפני תביעה, על סך של 33,660 ₪ ותביעה שכנגד על סך של 20,000 ₪.

עניינן של התביעות עסקה לרכישת "מערכת לפיקוד אלחוטי" (להלן גם: "המקלט" או "שלט") שהתובע רכש באמצעות הנתבע והתקנתה אשר בוצעה בידי התובע ללא צלחה.

העובדות הצריכות לעניין

1. התובע התקשר עם הנתבע לרכישת מקלט האחראי על תפקודו של עגורן. העגורן מותקן על גבי משאית שבבעלות התובע ומשמש אותו בעבודתו לביצוע עבודות מנוף מורכבות של העמסה ופריקה.
2. בעקבות כשל שהתובע גילה בתפקודו של העגורן פנה לנתבע תחילה לקבלת הצעת מחיר לתיקונו של המקלט התקול שברשותו. יובהר כי המקלט משדר את הפקודות לעגורן. לאחר עריכת בדיקה מיום 5.5.18 השיב הנתבע לתובע כי אין באפשרותו לתקן את המקלט. המקלט התקול נשלח ל"בדיקת יצרן" בגרמניה. הנתבע מסר לתובע כי תשובת בדיקת היצרן 14.6.18 היא כי מצבו של המקלט, הינו "TOTAL LOST".
3. ביום 14.6.18 הועברה לידי הנתבע הצעת מחיר מפורטת לרכישת מקלט חדש בסך כולל של 10,260 ₪ פלוס מע"מ. ביום 19.6.18 שילם התובע לנתבע את סכום התמורה המוסכם, אולם ללא רכיב המע"מ, קרי סך של 10,260 ₪ בלבד.
4. המקלט הוזמן והגיע ארצה ביום 3.8.18 בזמן שהייתו של הנתבע בחו"ל. ביום 5.8.18 אסף התובע את המקלט מביתו של הנתבע וביצע ההתקנה בעצמו. לאחר ההתקנה נמצא כי המקלט אינו מתפקד באופן תקין ולא משדר את הפקודות כנדרש.

טענות הצדדים

1. לטענת התובע, הובטח לו על ידי התובע כי המקלט יגיע לארץ עד ליום 17.7.18. בפועל המקלט הגיע לארץ ביום 3.8.18 וביום 5.8.18 הגיע התובע לביתו של הנתבע על מנת לקחת את המקלט. באותו מעמד התברר לתובע כי המקלט הגיע ללא אנטנה על אף שהוזמנה על ידו ובניגוד לתנאי העסקה. לטענת התובע הנתבע הנחה אותו כי בשל העדרו, יבצע את ההתקנה בעצמו. לדבריו רק בעקבות העובדה כי המקלט לא עבד, הונחה על ידי הנתבע ביום 26.8.18 להעביר את המקלט לבדיקת חשמלאי מטעמו. מסקנת החשמלאי הייתה, "כי החיווי שנעשה למקלט, (בחברה הגרמנית), אינו תואם לסלקטור של התובע שהינו מסוג "הווה" וכי למעשה המקלט הגיע מהיצרן כשהוא כבר תקול". ממצאי בדיקה זו הובאו לטענת התובע לידיעת הנתבע גם במסגרת שיחת ועידה עם החשמלאי מיום 30.8.19. לטענת התובע, אחר מספר פניות לתובע בלא מענה, ביום 3.9.18 ולאחר היוועצות עם החברה הגרמנית הוחלט לשלוח את המקלט והמשדר שברשות התובע (ואשר אינו חלק מהעסקה) לבדיקה ותיקון אצל החברה הגרמנית. אלא שהחל ממועד זה (3.9.18) ועד למשלוח מכתב התראה לנתבע, התעלם הנתבע מפניותיו ולא טרח לעדכנו מה נעשה עם המקלט ומה הצפי להחזרתו.

לטענת התובע, בעקבות התנהלותו של הנתבע נגרמו לו נזקים רבים מאחר ונאלץ לבטל הזמנות עבודה רבות והדבר גרם לו לנזקים כלכליים ואף לפגיעה בשמו הטוב.

1. מוסיף וטוען התובע, כי למעשה בשום שלב לא קיבל את המקלט/ המשדר ו/או האנטנה כשהם תקינים. בשל התנהלותו הרשלנית של הנתבע ובשים לב לנזקים המצטברים שהסב לתובע נאלץ התובע לטענתו להזמין מקלט ומשדר חדש על מנת למזער את נזקיו. התובע העמיד את כתב התביעה על סך 33,660 ₪ בגין עלות העסקה ובגין רכישת שלט מנוף חדש כולל התקנה, כמו גם שכ"ט עו"ד בגין מכתבי ההתראה. התובע עותר בבקשה לפיצול סעדים בגין כלל הנזקים שנגרמו לו לטענתו בעקבות התנהלותו של הנתבע.
2. הנתבע טוען, כי הסיבה לנזקים שאירעו לתובע הינה ההתקנה הפיראטית של המקלט שבוצעה על ידו, תוך שהתובע התרברב בפניו כי הוא יודע להתקינו בעצמו. לטענת הנתבע הנחה את התובע לפנות לחשמלאי מוסמך. הנתבע הגיש תביעה שכנגד והעמידה על סך 20,000 ₪ בגין אי תשלום סכום המע"מ, הוצאות הבדיקות בחו"ל כשבפיו טענות להוצאות שנגרמו לו ולא שולמו על יד התובע, בגין עוגמת נפש והוצאות משפט.

דיון

מועד אספקת המקלט

1. הראיות מלמדות כי לא נפל פגם במועד אספקת המקלט לתובע ביום 5.8.18.מועד האספקה מצוי במסגרת לוח הזמנים המוסכם על פי הצעת המחיר מיום 14.6.18 (נספח ב לכתב התביעה). בהתייחס לזמן האספקה צוין על גבי הצעת המחיר "המשדר הנ"ל ייחודי ואינו מוצר מדף לכן זמן אספקה 7-8 שבועות מקבלת הזמנה". בענייננו יש למנות תקופת האספקה המוסכמת מיום ביצוע תשלום הקרן על ידי התובע בגין העסקה (קרי- מיום 19.6.18). אז השתכלל ההסכם בין הצדדים על פי הראיות שהוצגו לבית המשפט. מועד האספקה האחרון, על פי התחייבות הנתבע, הנו לפיכך לכל המאוחר עד ליום 7.8.18. לא הוכח סיכום אחר בין הצדדים ומשכך הרי שלא הוכח, כי נפל פגם במועד אספקת המקלט.

אספקת אנטנה

1. לטענת התובע, כחלק בלתי נפרד מהזמנתו, התחייב הנתבע לאספקת אנטנה. בפועל, סופקה הזמנתו בלא שנשלחה אנטנה. המדובר לטענת התובע באספקה חלקית ובניגוד לתנאי העסקה אשר כללו לטענתו רכישת אנטנה חדשה.
2. מסמך הצעת המחיר הצעה אשר אינה שנוי במחלוקת וצורפה כנספח ב לכתב התביעה. תכנה של הצעת המחיר הנו כדלקמן:

פירוט ההצעה:

ניסיון תיקון בארץ ותיקון בחו"ל משדר/מקלט SMJ (L-A2) NANO עגורן שלט... עקב חוסר תפקוד, חלקים לפי הרשימה, הפעלה ובדיקה.

עלות מקלט חדש, כולל חיוב שעות מעבדה, שילוח בין לאומי והוצאות שחרור- 10,260 ₪.

1. עיון במכלול מסמכי ההצעה מלמד, כי הכיתוב המופיע תחת "פירוט ההצעה" מיוחס לניסיון התיקון של המשדר/מקלט הישן בארץ ובחו"ל, לחלקים המוצעים לתיקון לפי הרשימה והפעלה ובדיקה אחר תיקון.

כמו כן נכתב, כי "עלות מקלט חדש, כולל חיוב, שעות מעבדה, שילוח בין לאומי והוצאות שחרור- הסכום: 10,260 ₪". סכום זה שולם על ידי התובע כנגד רכישת המקלט, בהתאם להצעת המחיר בלא שהוכח, כי הזמנת אנטנה כלולה במסגרת תשלום זה.

1. עיון בהצעת המחיר מעלה, כי אף אינה כוללת התחייבות מצד הנתבע לבצע את ההתקנה ומאידך אין בה כל הנחיות באשר לביצוע ההתקנה. מכאן, נדרש לסוגיית האחריות לכשל בתפקודו של המקלט.

האחריות לחוסר תפקודו של המקלט

1. אין מחלוקת, כי משום שהותו של הנתבע בחו"ל נבצר ממנו לבצע את ההתקנה בעצמו. המחלוקת בין הצדדים הנה באשר להנחיות שניתנו לתובע ביחס לביצוע ההתקנה, אם בכלל ובאשר למקור הכשל, כאשר לטענת התובע סופק לו מהיצרן מקלט תקול למול עמדת הנתבע, כי המקלט היה תקין אולם התובע ביצע התקנה לקויה שגרמה לנזק.
2. במסגרת הצעת המחיר, לא מצאתי התחייבות של הנתבע לבצע את ההתקנה עבור התובע. הסכום הנקוב לתשלום בהצעה הנו כנגד "עלות מקלט חדש, כולל חיוב שעות מעבדה, שילוח בין לאומי והוצאות שחרור" כאשר יש לקרוא את הרכיב "חיוב שעות מעבדה" כנגד ניסיון התיקון בארץ ובחו"ל כפי שמופיע ברישת "פירוט ההצעה" ובהתאם להסבר בשורה תחת פירוט ההצעה:

"עלות בדיקה במעבדה- כדי להכין הצעת מחיר זו, הושקע זמן ותיקון חלקי. במידה ואינכם מעוניינים בתיקון הנ"ל, תחויבו בסך של 1350 ₪ בתוספת עלות אריזה ומשלוח".

אם כן, לא הוכחה כאמור התחייבותו של הנתבע לביצוע התקנה ביחס למוצר שהוזמן. הצדדים חלוקים ביחס להוראות שניתנו על ידי התובע בסוגיית ההתקנה.

1. לטענת הנתבע, הוא הנחה את התובע לפנות לחשמלאי מוסמך בחברות שונות לצורך ההתקנה ואולם הנתבע התרברב בפניו כי מדובר בהתקנה פשוטה שביכולתו לבצע בעצמו. בהקשר זה טען הנתבע בדיון-

"אני מוכר מאות מכשירים בשנה. אני לא מתקין את כולם. ללקוחות שלי יש חשמלאים במפעלים שלהם והם מתקינים את זה.

לשאלת ביהמ"ש, איך חשמלאי אחר יכול כשלא עבר הסמכות בחברה. אני משיב, את כולם אני הדרכתי. הוא היה צריך ללכת לחברות שונות שמתקינות. מסרתי לו רשימה לאן ללכת. זה כתוב בניירת, בשיחת טלפון מסרתי לו. הוא הלך כאשר המערכת הייתה שרופה. מה הם יכלו לעשות" (עמ' 4, ש' 3-7 לפר').

1. בהמשך דבריו העיד הנתבע כי מסירת המערכת לתובע בוצעה באמצעות ילדיו, כשלשיטתו "הוא יודע מה לעשות" (עמ' 4, ש' 15 לפר' עדותו). באשר לכך העיד הנתבע-

"הוא בא הביתה, לקח ציוד... אמרתי כשיבוא ישלם את היתרה. הילדים שלי היו בבית, אני לא, הוא לקח את המערכת ולא ביקש חשבונית ולא כלום. אחד הילדים בבית נתן לו את המערכת... הילדים היו בקשר איתו לתת לו את המערכת.

לשאלת ביהמ"ש מי נתן לו את ההוראות מה לעשות עם המערכת אני משיב, נתנו לו את הארגז כמו שהוא. הוא יודע מה לעשות. הוא יודע שצריך ללכת לחשמלאי. כל אחד צריך להיות במקצוע שלו..." (עמ' 4, ש' 8-15 לפר', הדגשה לא במקור).

1. למעשה כעולה מעדותו של הנתבע, לא נמסרו כל הוראות הפעלה עם מסירת החבילה לידי התובע. שיחת הטלפון הנטענת בה הנחה הנתבע את התובע לפנות לחשמלאי מוסמך לא הוצגה לבית המשפט. אין בפניי ראיות אשר מהן ניתן להסיק כי התובע הונחה לפנות לחשמלאי מוסמך עם מסירת המערכת לידיו, כי אם להפך. הנתבע טוען, כי התובע ידע מה עליו לעשות עם קבלת המשלוח בלא שהוכח מתן הוראות ביחס לכך.
2. טענות הצדדים ההדדיות בדבר סיכום הדברים שביניהם בנוגע לאופן ביצוע התקנה לא הוכח בראיות שהוגשו לבית המשפט. באשר לכך לא הוכח כלל דבר מתן הנחיות בדבר ביצוע ההתקנה מהנתבע לתובע. אין כל חולק, כי בשלב שלאחר ההתקנה בידי התובע, הונחה והופנה מצד הנתבע לחשמלאי מוסמך מטעמו (חשמלאי מטעמו העובד בחברת אוגר הידראוליקה) לבירור מקור התקלה. ואולם לא הוכח, כי הנתבע מסר מצדו הוראות לתובע בדבר אופן ההתקנה ו/או כי הפנה אותו לחשמלאי מטעמו לצורך ביצוע ההתקנה, קודם לביצוע ההתקנה בידי התובע, הגם שלשיטתו, כפי שיורחב, חל איסור על הנתבע לבצע את ההתקנה בעצמו.
3. סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א- 1981 שכותרתו "חובת גילוי לצרכן" קובע, כי

4. (א) עוסק חייב לגלות לצרכן –

(1) כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס;

(2) כל תכונה בנכס המחייבת החזקה או שימוש בדרך מיוחדת כדי למנוע פגיעה למשתמש בו או לאדם אחר או לנכס תוך שימוש רגיל או טיפול רגיל;

(3) כל פרט מהותי לגבי נכס שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

אולם תהא זו הגנה לעוסק אם הוכיח כי הפגם, האיכות או התכונה או הפרט המהותי בנכס היו ידועים לצרכן.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על שירות.

(הדגשות לא במקור)

1. להגנתו טוען הנתבע, כי האיסור לעסוק בעבודות חשמל והתקנת מתקן חשמלי על פיו, היו ידועות לתובע מכוח הוראות חוק החשמל והאיסור לעסוק בעבודות חשמל והתקנת מתקן חשמלי על פיו. זאת מכוח הוראת סעיף 6(א) לחוק החשמל, תשי"ד- 1964 (להלן: "חוק החשמל") המורה, כי

6. (א) לא יעסוק אדם בביצוע עבודת חשמל, אלא אם יש בידו רשיון מאת המנהל למתן רישיונות לעבודות חשמל המתיר לו ביצוע עבודה מסוג זה ובהתאם לתנאי הרשיון; תקופת תקפו של הרשיון תיקבע בו.

הוראת סעיף 1 מגדירה "עבודת חשמל" כך;

"עבודת חשמל" – התקנה, בדיקה, שינוי, תיקון או פירוק של מתקן חשמלי, לרבות השגחה על ביצוע עבודה כאמור ועריכת תכניות טכניות לביצועה;

הגדרת "מתקן חשמלי" על פי הוראות החוק הנה כדלקמן:

"מתקן חשמלי" – מתקן המשמש לשם ייצור חשמל, הולכתו, הפצתו, צריכתו, צבירתו או שינויו (טרנספורמציה), לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, אביזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל, הקשורים במתקן;

1. התובע מצדו טוען לתחולתו של הסייג הקבוע בסעיף 4 (ד) בעניינו ואשר לשונו כדלקמן:

(ד) הוראות סעיף זה לא יחולו על מתקן חשמלי שהותקן כדין לפי פקודת זכיונות החשמל, או לפי פקודת זכיונות החשמל (ירושלים), או הניזון כדין מחשמל המסופק לפי הפקודות האמורות, ולא על מתקן הניזון מעצמו ומתחו אינו עולה על עשרים וארבעה וולט, ובלבד שהותקן ערב תחילתו של חוק משק החשמל, תשנ"ו–1996.

1. התובע לא הוכיח דבר תחולתו של הסייג על המתקן שברשותו. לא הובאה אף ראשית ראיה מתחו אינו עולה על עשרים וארבעה וולט וכי הותקן לפני 1996.
2. יתרה מכך, התובע הביא לאולם בית המשפט את המקלט. ניתן לראות על פניו כי ההתקנה אינה חיבור שקע לתקע אלא נדרש לחיבורי כבלים. וכך הוא תיאר (פרוטוקול עמ' 1 ש' 18-23)-

"כאשר הגיע המערכת החדשה מחו"ל ב-3.8.18 לא היה צורך להתקינה אלא רק להרכיבה. שקעים ששייכים לשלט היה צריך להרכיב על המשאית, היה צריך להכניס 6 תקעים ל-6 שקעים. כמו כן, 3 כבלים שאחראים על פונקציות שלא קשורות לשלט. הכבלים נועדו להתניע את המשאית ולשלוט על הסלד וצופר. היה צריך להתקין את הכבלים. היה קונקרטור אבל במקרה זה חיברנו את זה בסוף עם קונקטור. אני עשיתי את החיבור. הכבלים היו מחוברים לאותה מערכת."

1. הכלל בדבר האיסור לעסוק בעבודת חשמל- שהנה למעשה התקנת מתקן חשמלי בהעדר היתר כדין, לא נסתר לפיכך. בהעדר הוכחת קיומו של היתר לתובע לביצוע ההתקנה, חזקה כי המדובר באיסור אשר היה ידוע לתובע מכוח הוראות החוק.

אחריות הצדדים

1. לעניות דעתי הוכחה אחריותם המשותפת של שני הצדדים לביצוע התקנה על ידי התובע. הנתבע הנושא באחריות להודיע לתובע, להתריע בפניו ולהזהירו כי ההתקנה הינה רק באמצעות חשמלאי מוסמך ולשיטתו גם כזה אשר הודרך על ידו. וכן אחריותו של הנתבע אשר פעל בניגוד לחוק ובהעדר הסמכה כחשמלאי ביצע התקנה שהיא מורכבת יותר מהכנסת שקעים לתקעים המתאימים.
2. מעשיו של התובע ומחדלו של הנתבע מנתקים את הקשר הסיבתי לשאלה האם המקלט הגיע מלכתחילה תקין מהחברה. אחריותה של החברה תלויה בהתקנה על ידי מתקין מורשה.
3. שני הצדדים נושאים באחריות לכשל בהתקנה ובתפקודו של המקלט. יש לקבוע לטעמי את אחריותו של התובע בשיעור של 70% ואת אחריותו של הנתבע בשיעור של 30%.

בקשה לפיצול סעדים

1. הבקשה לפיצול סעדים נדחית. כל הנזקים ידועים היו לתובע וניתנים לכימות עוד טרם הגשתה של התביעה ועל התובע למצות את סעדיו במסגרת התביעה שהגיש.

הנזק

1. הנזק שנגרם לתובע ונתבע על ידו הינו עלות רכישתו של מקלט חדש בסך של 21,060 ₪. התובע תובע גם עלות רכישת המקלט החדש וגם השבת הסכום ששולם על ידו עבור המקלט הישן, מדובר בכפל פיצוי נתבע.
2. לאור חלוקת האחריות בין הצדדים נושא הנתבע בסך של 6,318 ₪. מסכום זה יש להפחית את המע"מ שלא שולם על ידי התובע בסך של 1,744 ₪.
3. בשים לב לחלוקת האחריות לא מצאתי עילה לחייב מי מהצדדים ביתר טענותיו של הנתבע.

סיכום

1. על הנתבע לשלם לתובע סך של 4,574 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד היום, סך הכל 4,740 ₪.
2. לאור חלוקת האחריות וסכומי פסה"ד לעומת סכומי התביעות, כל צד יישא בהוצאותיו.
3. הנתבע ישלם לתובע סך של 4,740 ₪ בתוך 45 יום מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפעול.

51 29371על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ג' טבת תשפ"ב, 07 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.