בקשה לעיון

לפני בקשה לעיון בתיק התובענה המתנהלת לפני, בין חברת פרופורציה פי.אם.סי בע"מ (להלן: התובעת או חברת פרופורציה) לבין שירותי בריאות כללית (להלן: הנתבעת, המשיבה או כללית).

1. המבקשת, חברת קר שירותי רפואה בע"מ (להלן: המבקשת או חברת קר), הגישה תביעה נגד כללית בת"א (מחוזי ת"א) 24503-06-19 קר שירותי רפואה נ' שירותי בריאות כללית. המבקשת טוענת שם כי נגרמו לה נזקים בעקבות מעשי הנתבעת ומחדליה, בין השאר נוכח העדפת ספקים אחרים (לרבות חברת פרופורציה). המבקשת למדה על התביעה הנוכחית מפרסום בתקשורת. לטענתה, להתדיינות כאן השלכה ישירה על ההתדיינות שהיא מנהלת, ועיון בתיק יסייע לה. היא תוכל ללמוד בעזרתו על אופי ההתקשרות שבין חברת פרופורציה לבין הכללית, להיחשף להסכמים שנכרתו בין הצדדים, לתשובות שהשיבו הצדדים זה לטענות זה ועוד, ומכאן להסיק את המסקנות המתבקשות הרלוונטיות לסכסוך שלה. על רקע זה המבקשת טוענת כי בהתאם לפסיקה יש לאפשר לה לעיין בתיק. היא עמדה בנטל המוטל עליה להצדיק את העיון. התובענה הנוכחית מתקיימת בדלתיים פתוחות, לא קיים לגביה צו איסור פרסום, ואין העיון מעורר חשש לפגיעה כלשהי בפרטיות של מי מהצדדים. שני הצדדים להליך שלפני סרבו לבקשה, ומכאן פנייתה לאפשר לה עיון כמבוקש.

2. ניתנה לצדדים לתובענה ההזדמנות להשיב. התובעת לא הגישה עמדה, והנתבעת התנגדה למבוקש. לשיטתה, בקשה זו אינה אלא תחבולה נוספת של המבקשת, שניסתה לקבל מידע בעבר ונכשלה, וכעת היא מנסה שוב את מזלה במסגרת אפיק זה. מדובר בניסיון לאסוף מידע על שירותי בריאות כללית ועל חברת פרופורציה, שהייתה ספק של הכללית והיא מתחרה עסקית של המבקשת. מטרתה להשיג תחמושת להשמצת הכללית. גם התובעת וגם המבקשת נקטו שורה של הליכים נגד כללית. במסגרת התביעה שהגישה המבקשת בשנת 2014 נגד הכללית היא ביקשה לעיין בהסכמים שנכרתו בין הכללית לבין חברת פרופורציה. ניסיון זה נדחה מהטעם שרלוונטיות המסמכים לא הוכחה. הצדדים הגיעו לפשרה, שם הוסכם שהמבקשת תצורף לרשימת נותני השירותים למבוטחי הכללית. במאי 2016 היא הגישה הליך נוסף נגד כללית וחברת פרופורציה, והפעם דובר בעתירה מכוח חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, במסגרתה ביקשה מידע על היקף הסבסוד של הכללית והשתתפות החברים בשירותי פרופורציה בשנים 2015-2007. לאור העובדה שהמידע המבוקש נוגע גם במתחרה של המבקשת הוחלט להעביר חלק מהמידע ללא פילוח לפי שנים או לפי תחומי פעילות. הוגשו עוד הליכים מצד המבקשת נגד הכללית, וכעת תלויה ועומדת, כאמור, תביעה כספית נוספת בסך 10 מיליון ₪. נטען אפוא כי הסיבה האמיתית להגשת הבקשה היא לקבל מידע כדי שניתן יהיה להגיש תביעות מופרכות נגד הכללית. זהו מסע דיג פסול שאין לתת לו יד.

מוסיפה המשיבה וטוענת שהיענות לבקשה תוביל לחשיפת סודותיה המסחריים, ותוביל לפגיעה בפרטיותה העסקית ובפרטיות מבוטחיה. תיק בית המשפט בתובענה שלפני כולל הסכמי התקשרות, תכתובות עם ספקים, מחירונים, תנאים מסחריים, פרטים על ובקשר למבוטחים ומטופלים ועוד. חשיפה זו תעניק למבקשת יתרון לא הוגן על מתחרותיה. בנוסף, היענות לבקשה תהווה עקיפה של ההליכים המקדמיים שצפויים להתנהל במסגרת התובענה שהגישה המבקשת נגד כללית. לחילופין בלבד, ככל שבית המשפט יאפשר העיון, יש להגבילו רק לכתבי הטענות ללא נספחיהם, תוך השחרת הסודות המסחריים שבהם. ולחילופי חילופין, כתבי הטענות על נספחיהם יועברו לעיון לאחר השחרת מידע תוך חיובה של המבקשת בעלויות ההשחרה. וכן נדרשת התחייבות של המבקשת שלא תעשה שימוש במידע המבוקש שלא לצורך ההליכים שהיא מנהלת נגד הכללית.

3. המבקשת עומדת על הבקשה. היא ציינה את האינטרס המצדיק את העיון, והוא התביעה הכספית שהגישה נגד כללית. היא טענה כי כללית מסרה נתונים שגויים הן במסגרת הסכם הפשרה שנכרת עמה הן במסגרת חשיפת המידע לפי חוק חופש המידע. לכן יש לה עניין בחשיפת אופי ההתקשרות שבין כללית לפרופורציה, בהסכמים בין הצדדים ובתשובות שהשיבו זה לזה. כללית לא הבהירה מה האיסור הקבוע בדין המונע את העיון. טענותיה הן בעלמא. הכללית היא גוף דו מהותי למצער, ומהווה מונופול בתחום שירותי הבריאות. ברור שיוגשו נגדה תובענות אזרחיות ועתירות מינהליות ואין בכך כל פסול. ההליכים הקודמים בין הצדדים לא שוללים את יכולתה של המבקשת לקבל את המידע המבוקש. בנוסף, אין בעיון כדי לגרום לחשיפת סודות מסחריים. הכללית לא פרטה מדוע המבקשת מהווה מתחרה עסקי שלה, וטענותיה לא גובו בתצהיר. המבקשת היא ספק של הכללית, להבדיל ממתחרה עסקי. הטענות בעניין הסודות המסחריים נטענו באופן כללי ולא מבוסס. גם אין מקום לטענה בדבר פרטיות המבוטחים שכן אין צורך לחשוף את שמות המטופלים.

4. עד כאן הפרוזדור ומכאן לטרקלין.

5. לאחר עיון אני סבור שאין לאפשר, בנסיבות העניין, את העיון הגורף כמבוקש. ניתן יהיה לשקול להורות על עיון חלקי אם תעמוד על כך המבקשת, ולאחר שתישא בהוצאות הכרוכות בכך, ותתחייב שלא לעשות שימוש במידע שלא במסגרת ההתדיינות שלה מול הכללית.

6. נקודת המוצא הנורמטיבית מעוגנת בחקיקת המשנה ובפסיקתו של בית המשפט העליון. תקנה 4(א) לתקנות העיון קובעת כי "כל אדם רשאי לבקש מבית המשפט לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין." ותקנה 4(ד) קובעת את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להחליט בבקשת העיון:

(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.

ועוד נקבעה האפשרות להורות על עיון בכפוף לתנאים הבאים לאזן בין הזכויות והאינטרסים של הצדדים השונים הרלוונטיים לבקשה. בעניין זה קובעת תקנה 4(ו):

(ו) החליט בית המשפט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם לבעלי הדין או לצד שלישי בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; בית המשפט רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.

בית המשפט העליון הורה הדרך לטיפול בבקשות כאמור בפסק דינה של כב' הנשיאה ביניש בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר המשפטים (פורסם במאגרים; 2009). נקודת המוצא היא לאפשר עיון, וזאת לאור עקרון היסוד של פומביות הדיון (שם, בפסקה 24 לפסק הדין). "ראשית, נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, כבר נפסק כי הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו...אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון. בגדר שאלה זו נבחנת האפשרות להגביל את היקף העיון או להתנותו בתנאים, תוך התחשבות בין היתר בסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט" (שם).

על המתנגד לעיון לשכנע כי יש להימנע ממנו, ואין המדובר בנטל קל ערך. "בית משפט זה התייחס בפסיקתו לנטל השכנוע הרובץ על כתפיו של המתנגד לעיון או המבקש להגבילו, והדגיש בהקשר זה כי על המתנגד לעיון להבהיר באופן מנומק וקונקרטי כיצד הוא עלול להיפגע ממתן זכות העיון: 'בהיעדר הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, יש לאפשר את העיון' " (שם, בפסקה 25).

7. המבקשת ציינה כי עמדה בנטל המוטל עליה להצדיק את העיון, נוכח ההתדיינות שהיא מנהלת מול כללית. זהו טעם טוב היכול לאפשר עיון, אך בנסיבות העניין הוא לא מהווה טעם מספיק, היכול להצדיק עיון גורף.

עיון בכתבי הטענות שמבוקש בהם העיון מעלה כי הם כוללים נתונים המשקפים מידע רגיש על אודות פעילותה העסקית של חברת פרופורציה, שהיא מתחרה במבקשת. מדובר במידע בעניין לקוחותיה, הטיפולים שביצעו, וכספים שהיא זכאית לקבל לטענתה. עוד מועלות טענות לרווחים פוטנציאליים העומדים בבסיס חישוב סכום התביעה לו היא עותרת. המידע, במקרים רבים, אינו כוללני אלא יורד לפרטים.

מדובר במידע רגיש המוגן על ידי הדין. עומדת לצדדים לתביעה שלפני, לכל הפחות, הזכות ל"פרטיות עסקית" שהגנה עליה הוכרה כיכולה להתגבר על זכות העיון של המבקשת. כפי שציין כב' השופט הנדל ברע"א 1651/15 פלוני נ' פלוני (פורסם במאגרים; 7.10.15) "אחד השיקולים שיש לשקלם ולאזנם מול זכות העיון, הוא פרטיותו של בעל הדין [...]. פרטיותו של בעל הדין מקיפה גם את 'פרטיותו העסקית', והעובדה כי בתיק המשפט מצויים פרטים מסחריים אודות עסקו של בעל הדין עשויה להצדיק הגבלה של זכות העיון בנסיבות העניין [...]. אף אם לא מדובר בסודות מסחריים כהגדרתם בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, ואין צורך להכריע בעניין זה, ניתן להתחשב בכך שמדובר בענייניהם המסחריים והאישיים של המשיבים שחוששים הם לחשוף" (פסקה 3 להחלטה). ועוד ראו את החלטת כב' רשמת בית המשפט העליון, כתוארה אז, כהן-לקח בע"א 30/11 טומשפולסקי נ' פריטום בע"מ (פורסם באתר הרשות השופטת; 16.3.11 בסוף פסקה 5 להחלטה).

גם בנסיבות המקרה שלפני אין אני נדרש להכריע בשאלה אם כל המידע הרב לסוגיו ולגווניו הוא בגדר סוד מסחרי אם לאו. זאת משום שמוכן אני להניח שהפרטיות העסקית העומדת על הפרק היא מדרגה גבוהה ביותר, ההופכת אותה לדומה במהותה לסוד מסחרי. העובדה שההליך שלפני אינו חוסה תחת צו איסור פרסום אינה משנה את המסקנה, שכן אין לצדדים שלישיים זכות קנויה לעיין בכתבי הטענות ללא בקשה מתאימה, והבקשה הנוכחית תוכיח.

ועדיין, גם אם אצא מנקודת הנחה מחמירה זו, ההגנה על זכויותיהם והאינטרסים של הצדדים היא יחסית ולא מוחלטת. לשם הכרעה בבקשה שלפני יש לאזן בין הערכים המתנגשים. כפי שפסק כב' השופט סולברג זכות העיון "היא זכות יחסית ויש לאזנה עם האינטרסים של בעלי הדין ושל צדדים שלישיים, כגון פגיעה בפרטיותם או באינטרסים מסחריים, ואף באינטרס הציבורי" (רע"א 7306/16 פלונית נ' פלונית (פורסם במאגרים; 2017) בפסקה 10 להחלטה). כאשר מדובר במידע המכיל נתונים מסחריים רגישים הנטל המוטל על מבקש העיון הוא מוגבר (שם), ובעניין זה יש חשיבות רבה לשאלה האם מבקש העיון הוא מתחרה עסקי של הצד להליך. ככל שכן, הרי שהנטל המוטל עליו להצדיק את העיון יהפוך לגבוה שבעתיים (שם, בפסקאות 11-10). בנסיבות המקרה הנוכחי המבקשת היא מתחרה עסקית לכל הפחות של התובעת ומצויה בסכסוך עם הנתבעת.

אכן, אין לפני עמדה סדורה מטעם התובעת, אך נמסר שהיא מתנגדת לבקשה, ובעניין זה רגישות המידע המצוי בתיק ברורה על פני הדברים.

8. היקף המידע הפרטי ועומקו שוללים, בנסיבות העניין, מתן אפשרות עיון גורפת. תמונת הדברים אינה משתנה גם שעה שקיימת אפשרות להתחייבות של המבקשת ובאי כוחה לשמירה על סודיות, וזאת בהינתן קיומה של תחרות בין מבקשת העיון לבין התובעת (לכל הפחות). בנסיבות אלה מתן אפשרות עיון גורפת לא תקנה הגנה נאותה לאינטרסים של הצדדים להליך שלפני. שלילת זכות העיון הגורפת (תוך התחייבות לסודיות) מתבקשת גם נוכח השלכותיה המעשיות. כך, בטרם כל הגשה של מסמך לתיק, יצטרכו הצדדים לנהל הליך שבו יבדקו אילו נספחים יצורפו, אילו יושחרו בצורה כזו או אחרת, וכיו"ב מכשלות, שהרי ידעו כי ישנו גורם שלישי היכול לעיין בכל עת בתיק בית המשפט. לא ניתן להעלות על הדעת ביצוע pre-ruling ביחס לכתבי הטענות שיוגשו בתיק בכל שלב ושלב של הדיון, תוך עריכת האיזון הפרטני בין הערכים המתנגשים. לא ניתן גם להורות על עיון במסמכים עתידיים שלא הוגשו עדיין, וזאת נוכח טיב המידע בו מדובר.

9. יחד עם זאת, אינני שולל מסירת כתבי טענות ובכלל זה נספחים לעיון, אך יובהר שלא ניתן יהיה לקבל במסגרת זו נתונים כלכליים רגישים של התובעת. וכאן קשה יהיה להפריד בין המידע הנוגע בתובעת לבין המידע הנוגע בכללית. המידע שבתיק אינו עומד לבדו. הוא הרי נגזרת של הסכסוך ולסכסוך שני צדדים התובעת והכללית. ממילא חלק נכבד מהנתונים בתיק עוסק בממשק שבין התובעת לבין הכללית וכולל נתונים רגישים רבים של התובעת. מכאן שממילא המבקשת לא תוכל לקבל אפשרות לעיין בחלק משמעותי מהמידע שהיא עותרת לו. ניתן לבצע בכל זאת מלאכה של השחרה של כתבי טענות ושל נספחים, אלא שמלאכה זו עלותה בצידה, ויהיה על המבקשת לשאת בה, ככל שהיא מעוניינת בכך, ובנוסף להתחייב בסודיות.

10. על רקע זה תודיע המבקשת עד תאריך 30.11.20 האם היא עומדת על בקשתה באופן שיצדיק מעבר על כתבי הטענות ושהיא נכונה לשאת בעלויות הנלוות לכך, וזאת בשים לב לכך שחלק משמעותי מהמידע המבוקש על ידה לא יימסר מטעמים של פרטיות עסקית.

המזכירות מתבקשת לקבוע תזכורת פנימית לתאריך 31.11.20.

ניתנה היום, ז' כסלו תשפ"א, 23 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.