1. לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 21.5.20.
2. המבקש טוען כי מעולם לא קיבל את כתב התביעה וכי למד אודות ההליך בדרך מקרה, כשנכנס לאתר בתי המשפט. בתצהיר התומך בבקשה הוסיף וטען כי למשיבה היה אמצעי תשלום מעודכן, וכי יכלה לגבות את דמי ההשתתפות העצמית שהגיעו לה ממנו – תשלום אותו אישר לה לגבות ממנו. לטענתו, כעבור מספר חודשים קיבל פניה מעורכי דין ולא הבין במה מדובר, כי סבר שהתשלום כבר בוצע. המבקש הביע נכונות לשלם את קרן החוב.
3. המשיבה טענה בתגובה כי בשיחה עם המבקש התבקש זה להמציא אסמכתא לכך שהחוב שולם, כטענתו, במסגרת הוראת הקבע – אולם לא הציג אסמכתא כאמור. לטענת המשיבה, כתב התביעה הומצא לידי הנתבע כדין, אך זה סירב לחתום על אישור המסירה. לעמדת המשיבה, אין בידי המבקש טענת הגנה של ממש ויש לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין, ולכל הפחות – להתנות את ביטול פסק הדין בהפקדת ערבון להבטחת תשלום פסק הדין שיינתן.
4. נוכח האמור והתוצאה שלהלן, ולאור בקשותיו של המבקש לעניין ההליכים שננקטו לגביית פסק הדין, לא מצאתי לעכב את מתן ההחלטה באופן שבטרם תינתן תתבקש תשובת המבקש – וההחלטה תינתן כעת על יסוד המפורט להלן.
5. לאחר שהתרשמתי מטיעוני הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.
6. בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.
7. פסק דין שניתן במעמד צד-אחד בשל היעדר המצאה כדין למבקש הוא פסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק "שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397 (1954); ראו גם: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994);
8. בירור שאלת ההמצאה כרוכה בקיום דיון, בו תיבחנה גרסאות השליח מחד גיסא והמבקש מאידך גיסא, ובטרם ייקבעו ממצאים עובדתיים באשר לשאלת ההמצאה. לא מצאתי להורות על קיום דיון כאמור, על הזמן וההוצאות הכרוכים בקיומו, נוכח התוצאה שלהלן. איני מכריע כעת, לפיכך, בשאלת זכותו של המבקש לביטול פסק הדין מחובת הצדק.
9. בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין, לפי שיקול דעתו. כידוע, שניים המה השיקולים לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה: הטעם למחדלו של המבקש מזה, וסיכויי הגנתו מזה; כאשר לרוב ינתן משקל רב לסיכויי ההגנה, מתוך הנחה שתרופה למחדלו של המבקש ניתן להשיג באמצעות השתת תשלום הוצאות (רע"א 1957/12 חלה נ' כהן, פסקאות 10-11 (22.5.2012); רע"א 3269/16 השרון שרותי טקסי בע"מ נ' מוניות קו 51 בע"מ, פסקה 16 ופסקה 22 (14.6.2016)).
10. הכלל הנקוט בפסיקתנו הוא כי כאשר מבסס המבקש סיכויים להגנתו יש להעתר לבקשתו לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, תוך חיובו לשאת בהוצאות המיותרות שגרם לבעל הדין שכנגד. (רע"א 7612/16 עבאס נ' עבאס (החלטה מיום 21.12.16).
11. בית המשפט לא בוחן, בשלב זה כיצד תוכיח המשיבה תביעתה וכיצד יוכיח המבקש הגנתו.
12. יחד עם זאת, גם לעמדת המבקש אין לו הגנה מפני קרן החוב (1,150 ₪), אותה הוא מוכן לשלם, והמחלוקת שנותרה היא ביחס להוצאות הנוספות – הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.
13. מוצע לפיכך, כדלקמן:
    1. פסק הדין בקשר לסכום הקרן יוותר על כנו.
    2. הצדדים יסמיכו את בית המשפט להכריע באשר ליתר רכיבי התביעה ופסק הדין, על יסוד המצוי בתיק בית המשפט וללא צורך בקיום דיון או בהשלמת טיעונים.
    3. מוצע גם כי פסק הדין יינתן על דרך הוראות ס' 79א' לחוק בתי המשפט – דהיינו, כי יהיה פסק דין לא מנומק, שהעילות להגשת ערעור בקשר אליו מצומצמות וכמעט לא קיימות, וכי בית המשפט יהיה רשאי לפסוק את מלוא סכום התביעה, רק את סכום הקרן או כל סכום אחר שיימצא לנכון כי יהיה צודק וראוי לפסקו בנסיבות העניין.
    4. הודעת הצדדים באשר להסדר דיוני זה תוגש בתוך 10 ימים. שתיקה, בצירוף אישור מסירה, כהסכמה.
14. בשלב זה תיוותר על כנה אף ההחלטה לעניין עיכוב ההליכים, ובנוסף אני מורה כי העיקול על חשבון הבנק של המבקש יבוטל, כמבוקש.

ככל שלא יעמוד המבקש בתשלומים שנקבעו לעניין עיכוב ההליכים (החלטה מיום 9.12.20) תוכל המשיבה לבקש לחדש אף את העיקול שהוטל.

1. אין באמור כדי לגרוע מהמלצת בית המשפט כי הצדדים ימצו את ההדברות ביניהם, נוכח מכלול הנסיבות וסכום המחלוקת, ורשמתי לפני גם את הודעת המבקש לעניין זה (הודעה מיום 21.12.20). ככל שבכל זאת תגובשנה הסכמות, יציינו זאת הצדדים בהודעתם.

ת"פ 4.1.21.

ההחלטה תישלח לצדדים.

ניתנה היום, ו' טבת תשפ"א, 21 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.