1. לפניי בקשה לפטור את המבקש מהפקדת עירבון.

המבקש הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות שבחיפה, תביעה כספית בעילת לשון הרע. התביעה התבררה במסגרת ת"ק 31452-06-19 ונדחתה. כעולה מפסק דינו של בית משפט קמא, המשיבים פעלו כדין עת הטילו עיקול על חשבון הבנק שלו. בית משפט קמא קבע כי החיובים הכלולים בהודעות הקנס, מכוחן פעלו המשיבים, לא התיישנו, כי נשלחו למבקש רישות בכתב כחוק וכי ניתנה הרשאה לגובה המיסים.

1. המבקש ממאן להשלים עם פסק הדין, הגיש בקשת רשות ערעור ובד בבד את הבקשה דנן.

לשיטת המבקש, מצבו הכלכלי דחוק ולשם כך הפנה לבקשתו, שנעתרה, לפטור מתשלום אגרה. בין היתר מציין המבקש כי קיומו על קיצבאות מל"ל ואין לו בני משפחה היכולים לסייע בידו. עוד טוען המבקש כי סיכויי בקשת רשות הערעור גבוהים.

1. המשיבים מתנגדים לבקשה. לשיטת המשיבים, לא הניח המבקש תשתית ראייתית מניחה את הדעת ממנה ניתן ללמוד אודות חיסרון הכיס של המבקש.

באשר לסיכויי הערעור, סבורים המשיבים כי אלה קלושים שכן ההתראות נשלחו כדין למבקש. עוד מפנים המשיבים להתכתבות ענפה בין הצדדים ממנה עולה, לשיטתם, כי המבקש ידע שהליכי הגבייה אינם מעוכבים.

עוד טוענים המשיבים כי בקשת רשות הערעור רצופה טענות שלא הועלו בבית משפט קמא ועל כן, אין להידרש להם.

יתרה מזאת, מוסיפים המשיבים כי בהליך בבית משפט קמא, וגם בהליך דנן, אין לבית המשפט סמכות להידרש לטענות המבקש לעניין התיישנות העונש, שכן הסמכות מסורה לבית משפט השלום.

כך גם טוענים המשיבים שלא היה עליהם להגיש תביעת חוב עת, החייב היה מצוי בכינוס נכסים. לשיטת המשיבים מאחר ועסקנן בחוב פלילי, המבקש אינו מופטר מהם והם אינם חוסים תחת כנפי צו הכינוס.

1. המבקש, בתגובתו לתשובת המשיבים, חוזר על טענותיו ומדגיש את חיסרון הכיס שלו.

באשר לסיכויי בקשת רשות הערעור, טוען המבקש כי בקשת רשות הערעור עוסקת בשאלות משפטיות ובהן: סיווג העבירות דהיינו חטא ולא עוולה, צו הכינוס אינו מקפיא את מירוץ ההתיישנות ואי פעילות המשיבים עת הוא חסה תחת צו כינוס.

1. תקנות 427 ו- 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעות חובת הפקדת עירבון על מנת להבטיח את הוצאות הצד שכנגד היה והערעור יידחה.

בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין גורנשטיין"), נקבע כי על בית המשפט לוודא כי דרכו של בעל דין לערכאות לא תיחסם מחמת עוניו. מאידך, נקבע בעניין גורנשטיין, כי על בית המשפט לוודא שהצד שכנגד לא ייצא בחיסרון כיס היה והערעור יידחה.

עוד נקבע בעניין גורנשטיין כי בעת קביעת שומת העירבון על בית המשפט לקחת בחשבון את מורכבות ההליך, שיעור ההוצאות שנפסקו בבית משפט קמא ומספר הצדדים.

אשר על כן נקבע בעניין גורנשטיין כי על שני תנאים מצטברים להתקיים שעה שבבקשה לפטור מעירבון עסקינן. אלו הם התנאים:

א.         סיכויי הערעור טובים.

ב.         המבקש הוכיח את חסרון הכיס להפקיד העירבון.

כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, על המבקש להוכיח כי לערעור סיכויי אמיתי ולא די בסיכוי סתמי וקלוש. באשר ליכולת כלכלית או העדרה, נדרש המבקש, כפי שנקבע בעניין גורנשטיין, להתכבד ולהידרש לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, רכוש ולהצהיר על ניסיונו לגייס את העירבון ממעגל חברים וקרובים.

1. באשר לסיכויי בקשת רשות הערעור – בית המשפט מצא כי בקשת רשות הערעור מצריכה תשובה. על כן, לא ניתן לשלול את סיכוייה. עם זאת יש מקום לטענות המשיבים בדבר הרחבת חזית מטעם המבקש וחוסר סמכות בית המשפט לתביעות קטנות להידרש לטענת ההתיישנות. כמו כן, יש לזכור כי בקשות רשות ערעור על פסקי דין של בתי משפט לתביעות קטנות ניתנות במשורה.

לעניין חיסרון הכיס של המבקש- דומה כי המבקש עמד בנטל ההוכחה הנדרש ממנו. המבקש הצהיר כי אין לו משפחה ומכרים בהם יוכל להסתייע וכי הכנסתו מקצבת מל"ל בגין נכות משמעותית.

1. באיזון האמור לעיל, דהיינו מצב כלכלי דחוק למול הקביעה שסיכויי בקשת רשות הערעור אינם מובהקים, יעמוד העירבון על סך של 1,500 ₪. לא יופקד העירבון עד 28.1.20, תירשם בקשת רשות הערעור לדחייה.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשם.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו טבת תש"פ, 12 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.