לפני: כב' סגן הנשיא השופט צבי פרנקל

החלטה

1. ביום 20.5.20, נתתי פסק הדין במעמד צד אחד נגד חברת ק.א.א אנרגיה – דיזל גנרטורים בע"מ (להלן- החברה) בו חייבתי את החברה לשלם לתובעת שכר עבודה בסך של 3,643 ₪. פיצוי בסך של 1,500 ₪ בגין הלנת שכר, סך של 240 ₪ בגין תמורת חופשה וסך של 980 ₪ עבור שעות נוספות ודמי הודעה מוקדמת והוצאות משפט בסך של 500 ₪.
2. ביום 29.7.20 נתתי פסק דין נוסף נגד הנתבעת גב' קארן אזולאי, בו חייבתי את הנתבעת – המבקשת בבקשה זו, לשלם לתובעת את הסכומים שפסקתי נגד החברה (יחד ולחוד) למעט פסיקת ההוצאות.
3. למעלה משנה לאחר שנתתי את פסק הדין ביום 24.11.21 הגישה הנתבעת גב' אזואלי בקשה לביטול פסק הדין האמור. לטענתה, לא הגישה כתב הגנה מחמת טעות אנוש שנעשתה בתום לב מוחלט וכן יש לה טענות הגנה טובות. ביום 30.1.22 התקיים דיון בבקשה לביטול פסק הדין, במעד הדיון הודיעה הנתבעת-המבקשת שאין היא מבקשת לבטל את פסק הדין אלא רק לעכב אותו מהסיבה שבכוונתה להגיש תביעה נגד התובעת. דחיתי הבקשה מהסיבה שאין לבית הדין סמכות לעכב את הליכי ההוצאה לפועל, על מנת להגיש תביעה כנגד התובעת, כפי שביקשה הנתבעת במעמד אותו הדיון. לאחר מתן החלטתי זו, הגישה הנתבעת מספר בקשות לביטול ההחלטה – דחיתי את הבקשות (ראו החלטותיי מיום 31.1.22, 7.2.22 ומיום 9.2.22).
4. ביום 10.2.22 הגישה הנתבעת בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי (בר"ע 23827-02-22), על ההחלטות מיום 31.1.22 ומיום 9.2.22. ביום 29.3.22 הורה בית הדין הארצי להשיב את התיק לבית הדין האזורי כדי שאתן החלטה בבקשה לביטול פסק הדין, על פי אמות המידה שנקבעו בדין ובפסיקה (טעמיו של בית הדין הארצי פורט במסגרת סעיף 13 לפסק הדין). בפסק הדין כתב בית הדין הארצי בין היתר כי אף על פי שהנתבעת ציינה לפרוטוקול כי היא רוצה לעכב את הליכי ההוצאה לפועל, הרי שבפועל בקשתה המהותית היא ביטול פסק הדין (סעיף 13.א לפסק הדין בערעור).

5. ביום 7.6.22 התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים. הצדדים שבו על טענותיהם כפי שעלו בבקשה לביטול פסק הדין וכן בתגובות שהוגשו. לטענת הנתבעת יש לבטל את פסק הדין מאחר שהיא לא קיבלה את הזימון לדיון, וכל שהתקבל אצלה הוא פסק דין וזאת בחודש 8/20. עוד טענה הנתבעת כי לא ניתנה לה אפשרות להגן על עצמה כאשר לטענתה, אין עילה להרמת מסך כנגדה על פי הוראות סעיף 6 לחוק החברות. עוד טענה כי לאחר שקיבלה את פסק הדין, היא הייתה מצויה במצב בו לא יכלה לפעול מסיבות אישיות שביקשה לא לפרטן בפרוטוקול. היא אישרה בפרוטוקול כי קיבלה את פסק הדין בחודש 8/20 ובקשה לביטולו הוגשה רק בסוף שנת 2021, מאחר שלא הייתה מיוצגת ולא ידעה כי יש מגבלת זמן להגיש ביטול פסק הדין. עוד טענה שהתובעת מבקשת לחבל בחברה בזדון. לאור כל האמור לעיל, עתרה הנתבעת לביטול פסק הדין שניתן כנגדה במעמד צד אחד.

6. לטענת התובעת, הנתבעת קיבלה את פסק הדין שניתן נגד החברה ביום 14.6.20 ולא הגיבה. הנתבעת גם קיבלה את ההחלטה לצרף אותה באופן אישי כנתבעת 2 והציגה אישור דואר, כאשר בעלה של הנתבעת אישר את קבלת המסירה. הנתבעת קיבלה את פסק הדין ואף נחשפה אליו במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, שנפתחו כשנה וחצי לפני שהוגשה בקשת הביטול. במסגרת הליכי ההוצאה לפועל טענה הנתבעת מספר פעמים כי היא מיוצגת על ידי עו"ד אלינור שמאילוב. הנתבעת לא הסבירה מה הסיבה לשיהוי הניכר שלקח עד שהגישה הבקשה. עוד טענה כי הנתבעת לא הציגה סיכויי הגנה וטענתה בעניין הרמת מסך, נטענה רק במעמד הדיון ובעקבות הערת בית הדין הארצי. ב"כ התובעת ציינה לפרוטוקול כי התובעת קיבלה 2,500 ₪ על חשבון פסק הדין במסגרת הליכי הגביה בתיק ההוצל"פ.

7. בתגובה לדברים, הגיבה הנתבעת וטענה כי עו"ד שמיאלוב ייצגה אותה רק בעניין ההסדרים וכן טענה כי טענת הרמת מסך עלתה רק כעת מאחר שלא הייתה מיוצגת.

דיון והכרעה:

8. לאחר שבחנתי טענות הצדדים שהועלו במסגרת כתבי טענותיהם והדיון שהתקיים בפני, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל וזאת מהטעמים הבאים.

9. בפסיקה נקבע שכשמוגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, עולות שתי שאלות: האחת – מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא פעל כנדרש ולא הגיש את הגנתו כפי שקרה בענייננו. והשנייה – האם יש למבקש הגנה לכאורה, או מה הם סיכויי ההצלחה של המבקש (ראו: ר"ע 526/83 פרושינובסקי נ' שירסון כלל אינבסטמנט האוס בע"מ, פ"ד לז (4) 485(. נקבע כי השאלה השנייה היא העיקר, ולשאלה הראשונה נודעת חשיבות משנית. ככלל, שעה שקיימת הגנה לכאורה, או שלבעל הדין סיכוי להצליח בתביעתו, מן הראוי לתת לבעל דין את יומו בבית הדין, ולתת פסק דין לגופו של עניין. במקרה זה גם אם היו מחדלים מצד בעל דין או בא כוחו, יישמע הדיון לגופו תוך קביעת פיצוי בהוצאות (דב"ע נב/48-3 הפלחה – הראל, פד"ע כד 418, 421; דב"ע נב/155-9 סולתם - אסרף, פד"ע כד 279, 280) וראו לעניין זה גם סע"ש 39481-07-16 אלעאהד אלאסאסיה אלנמודג'יה בע"מ – ולאא' מסוודה (נבו 20.06.2020) מפי כב' השופט הבכיר כאמל אבו קאעוד.

10. גישת בתי הדין מקלה בביטול פסק דין שניתן בהעדר צד, ואולם בית הדין רשאי להימנע מביטול הפסק, במקרים של תקלה בין בעל דין לעורך דינו, או כשאין הגנה, שעה שברור כי אי ביטול פסק הדין לא יגרום עיוות דין וכי סיכויי הצלחת ההגנה, כפי שנלמדים מהבקשה לביטול ומהתצהיר התומך בה, אפסיים הם. לעומת זאת בעל דין שאינו מתייצב לדיון מחמת מחדל שלו, אינו סותם את הגולל על האפשרות לבטל את פסק דין שניתן בשל היעדרו. בית הדין נוהג לחייב בהוצאות את שלקה במחדל. ראו בהרחבה בספרו של ד"ר יצחק לובוצקי סדר הדין במשפט העבודה ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורת 2016 פרק 14, עמ' 25-24 וההפניות שם.

11. בענייננו, אישרה הנתבעת כי קיבלה לידה את העתק פסק הדין בחודש 8/20 אולם את בקשת הביטול כנגדה הגישה לאחר למעלה משנה- ביום 24.11.21. הנתבעת הסבירה כי לא הייתה מיוצגת ולטענתה "בפסק הדין לא כתוב שיש הגבלה של זמן" (עמ' 3, שורות 4-2 בפרוטוקול הדיון מיום 7.6.22). בתגובה לטענת התובעת לפיה התובעת הייתה מיוצגת על ידי עו"ד שמיאלוב, לא הכחישה הנתבעת את הדברים, אולם טענה כי היא ייצגה אותה רק בעניין ההסדרים ולא בתיק זה. לא התרשמתי מגרסת הנתבעת בעניין זה, בשים לב לכך כי הנתבעת מנהלת הליכים משפטיים שונים ורבים ואף אישרה כי בחלקם היא מיוצגת. הנתבעת קיבלה את פסק הדין כבר בחודש 8/20 וחרף זאת הגישה בקשה לביטולו רק לאחר למעלה משנה והסרה לשיהוי לא הניח את דעתי.

12. עם זאת ולאור טענת הנתבעת בפני בדיון מיום 7.6.22 לפיה יש לה טענות הגנה טובות ביחס לעילת הרמת המסך ולפיה אין לתובעת עילה להרים מסך בינה לבין החברה, יש לתת לנתבעת את יומה בבית הדין ולבטל את פסק הדין שניתן כנגדה באופן אישי, תוך בירור שאלת חיובה באופן אישי, בשים לב לכך כי כתב תביעה אינו מפרט נימוקים התומכים בהרמת המסך בין החברה לבין הנתבעת.

13. על כן, דין הבקשה להתקבל, כך שפסק הדין שניתן כנגד המבקשת גב' קרן אזולאי – מבוטל. פסק הדין שניתן נגד החברה ק.א.א אנרגיה - דיזל גנרטורים בע"מ, נותר בעינו.

14. עם זאת, למרות ביטול פסק הדין, לאור השיהוי הרב בהגשת בקשת הביטול ללא טעם של ממש, מצאתי לנכון להשית על הנתבעת הוצאות והשתתפות בשכ"ט עו"ד התובעת בסך כולל של 1,800 ₪ שישולמו ללא קשר לתוצאת ההליך. בדיון סיום 7.6.22 ציינה ב"כ התובעת כי התובעת כאמור כי קיבלה לידה כ-2,500 ₪ מאת הנתבעת. על התובעת להשיב לנתבעת בתוך 30 יום את הסכום שקיבלה מעבר ל-1,800 ₪.

15. הנתבעת תגיש כתב הגנה בתוך 15 ימים מהיום ולא יאוחר מיום 26.6.22 המזכירות תודיע ההחלטה לצדדים לאלתר.

דיון ההוכחות יתקיים ביום 10.7.22 בשעה 12:00 לדיון יתייצבו הצדדים עם כל עדיהם וראיותיהם, המזכירות תקבע הדיון ביומן.

ניתנה היום, ט' סיוון תשפ"ב, (08 יוני 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.