בפני בקשה לביטול צו הריסה מינהלי שניתן ביום 13.11.2019 ביחס לעבודה אסורה שביצע המבקש בגוש 19359, חלקה 64 בנ.צ 228500/743921 מסוג: בניית מבנה מקונסטרוקציית מתכת וקירוי מיריעת ניילון שתוחם שטח של 840 מ"ר והקמת גדר מקונסטרוקציית מתכת שמקיפה את המבנה הנ"ל מצד מערבי, צפוני ומזרחי באורך כולל של 138 מ"א.

על פי הנטען בבקשה שהגיש הבעלים והמחזיק בחלקה עליה הוקם המבנה, מדובר במבנה של מנהרה חקלאית הפטורה מהיתר לפי סעיף 28 לתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד-2014 וכי דיווח על ביצוע העבודות לוועדה כנדרש, הוא טען כי המנהרה הוקמה על קרקע חקלאית והקמתה הסתיימה ביום 1.7.19 יותר מ- 120 יום לפני מתן צו ההריסה. עוד נטען כי צו ההריסה אינו נחוץ למניעת עבודה מוגמרת וכי לא נערך למבקש שימוע בטרם הוצאתו.

בדיון שנערך בפני ביום 7.1.20 טענה המשיבה כי המבנה שהוקם אינו מקיים את תנאי תקנה 28 לתקנות הנ"ל ואינו פטור מהיתר וכי בעת הוצאת צו ההריסה לא חלפו 6 חודשים ממועד השלמת הבניה, לצורך כך העידה את המפקח מטעמה שביקר בשטח והציגה דו"ח הפיקוח ותמונות שצולמו המתארות את שלבי התקדמות הבניה.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים אני מחליטה כדלקמן:

סעיף 28 לתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד-2014 אליה הפנה המבקש בטיעוניו קבעת כי :

" מנהרה חקלאית ורשת צל

28. (א) הקמת מבנה קל זמני ופריק מחומרים קלים, שהוא חיפוי קרקע שקוף או חיפוי רשת על גבי קשתות בשטחים חקלאיים מעובדים, לפי תקן ישראלי ת"י 1176 חלק 1 – בתי צמיחה: המבנה פטורה מהיתר, ובלבד שיתקיימו בו כל אלה:

(1) גובהו אינו עולה על 4.50 מטרים;

(2) משקל הכיסוי שלו אינו עולה על 2 קילוגרמים למטר מרובע;

(3) משקל כל אחד מהעמודים או התרנים התומכים בקרוי אינו עולה על 30 קילוגרמים.

(ב) הקמת רשת צל הפרוסה מעל גידולים חקלאיים לקירוי עונתי של גידול צמחי פטורה מהיתר.

(ג) הודעה על ביצוע עבודה לפי תקנת משנה (א), ערוכה לפי הטופס שבתוספת, תימסר לרשות הרישוי ולמשרד החקלאות ופיתוח הכפר בתוך 45 ימים ממועד ביצועה".

המבקש לא הרים הנטל להוכיח כי מדובר במבנה הפטור מהיתר ולא הביא בפני בית המשפט נתונים אודות החומרים מהם הוקם המבנה, גובהו משקל הכיסוי. מכתב הדיווח לוועדה החתום בידי המהנדס אינו קריא ולא צורפו לו אסמכתאות. מעיון בתמונות שהוצגו מעלה כי לצורך הקמת המבנה בוצע קיבוע מביטון מה שמעיד על כך שלא מדובר במבנה פריק העשוי מחומרים קלים. בנוסף הוקמה גדר מתכת בגובה של 2.5 מ', בשונה מהקבוע בתקנות הנ"ל. כמו כן הוצבה מכולה במקום והמבנה משמש כדיר לגידול בקר, ולא לגידול צמחי כפי שמורה התקנה אליה הפנה המבקש.

יתרה מזו, מעיון בתמונות עולה כי הבניה החלה עוד בחודש 6/19 ולא הסתיימה ב- 1.7.19 כפי שטוען ב"כ המבקש. נראה כי הושלמה אך רק בחודש 12/19, ראה בעניין זה את התמונות שהוגשו ואת מכתבה של בודקת התוכניות בוועדה מיום 3.11.19 שצורף לבקשה ומועדי ההתכתבות במייל שצורפה. צו ההריסה ניתן כאמור ביום 13.11.19, ועל אף שתצהיר מהנדס הועדה אינו בפני, לא יכול להיות שהוא נחתם לאחר יום 13.11.19 ולכן אין בסיס לטענה שחלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה העבודה האסורה לפי סעיף 221(א) לחוק בתכנון והבניה, תשכ"ה- 1965.

נפסק כי הוצאת צו הריסה מינהלי אינה מותנית בקיום הליך של שימוע מוקדם, אלא מאפשר למבקש רק השגה בדיעבד בפני בית המשפט (ע"פ 8915/08 ‏ רפאל מדר נ' עיריית נתיבות). סעיף 229 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 קובע כי: " לא יבטל בית המשפט צו מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל הצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו". הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח ההלכה לפיה היקף הביקורת השיפוטית בעניין צווי הריסה מינהליים תוגבל אך למקרים בהם מתגלים פגמים חמורים העלולים להביא בסופו של ההליך להצהרה על בטלותו של צו ההריסה (רע"פ 8655/13 מדינת ישראל נ' חג' יחיא). המבקש לא הוכיח כי בצו ההריסה המנהלי נפל פגם אחר, חריג ויוצא דופן, המצדיק את ביטולו. הנטל להוכחת טענתו של המבקש כי הבניה הושלמה מ- 6 חודשים לפני הגשת התצהיר וכי צו ההריסה איננו דרוש למניעת עובדה מוגמרת, מוטל על המבקש (רע"פ 8720/09 ‏ אחסאן אבו רנה נ' יונה יהב), והוא לא עמד בנטל זה.

לאור האמור אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, י"א טבת תש"פ, 08 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.