לפניי בקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה לתובע ולב"כ התובע, לאחר שביום 27.12.21 ניתן פסק דין בתובענה.

רקע

1. ביום 5.1.2020 הגיש המבקש הייצוגי דאז, מר אוסעמה עבד אל קאדר, בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבה, עיריית טייבה (להלן: "בקשת האישור"). בבקשת האישור נטען לגבייה שלא כדין של הנתבעת, של הוצאות עיקולי בנקים מבלי שהוצאו לחייבים קודם לכן דרישות תשלום מתאימות לפי פקודת המיסים.

ביום 17.3.2021 הוחלף המבקש הייצוגי דאג, לבקשתו, במבקש ייצוגי חלופי- מר מאמון גבאלי.

1. ביום 28.6.21 אושרה התובענה כייצוגית (להלן: "החלטת האישור").
2. בדיון שהתקיים ביום 27.12.2021 הצדדים הודיעו כי בוצעה השבה מלאה של הגבייה, שנעשתה בהעדר הודעה, בגין השנים 2018-2019.

באשר לשנת 2020 – הצדדים הגיעו להסכמה לפיה הנתבעת תחזיר לחייבים 70% מהסכומים שנגבו מהם בגין הוצאות עיקולי בנקים, וזאת בשל העובדה שהנתבעת הוציאה הודעה שניה ואולם בשל בעיות בדואר, אלה לא התקבלו בידי הנישומים.

1. לאור האמור, ביום 27.12.2021 ניתן פסק דין בתובענה, בהסכמת הצדדים.

הנתבעת חויבה להשיב לחברי הקבוצה 70% מגביית היתר שנותרה בגין שנת 2020, בהתאם לגבייה מכל חבר וחבר.

נקבע כי הקבוצה שעליה חל פסק הדין היא: "כל מי שחויב ע"י המשיבה בשנתיים שקדמו ליום הגשת התובענה, או בחלק מהם, וכן לאחר מועד זה ועד סוף 2020 (בעקבות הלכת מנירב בדיון הנוסף), בהוצאות עיקול בנקים בגין חוב כלפי המשיבה וזאת ללא הוצאת דרישת תשלום בהתאם לפקודת המסים גבייה".

עילות התובענה: עשיית עושר ולא במשפט, הפרת תום הלב הכללית מכח סעיף 61(ב) בחוק החוזים (חלק כללי) תשי"ג-1973, הפרת חובה חקוקה, סעיף 1 לחוק יסוד משק המדינה.

1. הצדדים התבקשו להגיש טיעונים לעניין גמול לתובע ושכר טרחה לבאת-כוחו.

שכר הטרחה והגמול הם נושא החלטה זו.

תמצית טענות התובע

1. התביעה הוגשה לראשונה לפני כשנתיים, על ידי תובע אחר – מר אוסעמה עבד אלקאדר.
2. כבר ב-7/2020 התקבלו נתונים מהחברה לאוטומציה בנוגע לסכומים שנגבו שלא כדין מתושבי העיר, בגין עיקולים ללא מסירת התראה שניה. הנתבעת פעלה להשבת סכומים אלה שכן הכירה בכך שפעלה באופן לא חוקי.

גם בתגובת הנתבעת לבקשת האישור, הנתבעת הודתה כי בוצעה גבייה לא חוקית וכן הודיעה שהשיבה את הכספים לתושבים. הנתבעת טענה כי הטעות הייתה של חברה הגבייה שלה.

1. הסכום הכולל שהנתבעת החזירה לתושבים עומד על 374,406 ₪ .
2. הנתבעת המשיכה בניהול תיק זה, מטעמים שאינם מובנים לתובע, ופעמים רבות לא הגיבה לפניות של ב"כ התובע.

ניתן היה לסגור את התיק כבר לפני כשנה וחצי, לו הנתבעת הייתה מתנהלת בתום לב ובניקיון כפיים.

1. על אף שהנתבעת הייתה מודעת לקיומה של התביעה, בשנת 2020 היא ביצעה שוב עיקולים ללא התראה שניה, תוך זלזול בתושבים ובקיומו של הליך זה.
2. הנתבעת נקטה מגוון מהלכים לא חוקיים בעליל כנגד התובע הראשון, כדי להלך עליו אימים ולגרום לו לחזור בו מתביעתו.

בהודעה שהוגשה בחודש 12/2020 פירטה באת-כוח התובע את ההתנכלויות שעבר התובע הראשון, אשר חרף פניות באת-כוחו למנהל מחלקת הגבייה ולבאי-כוח הנתבעת, לא פסקו.

במסגרת הדיון שהתקיים ביום 25.2.2021 פורטו האיומים על התובע הראשון, כי ביתו ייהרס אם לא יחזור בו מתביעתו. ב"כ הנתבעת טען כי לא ידוע לא מדוע התובע קיבל מכתב התראה לפני הריסה לביתו, אך הודה כי קיבל שיחה מראש העיר שמסר לו שהתובע רוצה לחזור בו מהתביעה.

עולה כי התובע הנוכחי לקח על עצמו סיכון לא מבוטל, בכך שהסכים לשמש כתובע ייצוגי עבור כל הקבוצה.

1. מבוקש לפסוק לתובע גמול בגובה של 10% מסכום התביעה שהתקבלה ובסה"כ 37,440 ₪.
2. מדובר בתובענה ייצוגית ראויה, אשר הניבה לציבור את מלוא הסעדים שהתבקשו בה.
3. הנתבעת גרמה להתמשכות מיותרת של ההליך, וניסתה למנוע את בירור הסוגיה באמצעות מהלכים בלתי מקובלים. הנתבעת גרמה לכך שבאת-כוח התובע נאלצה להגיש בקשות גם בעניין הגבייה הלא חוקית לשנת 2020 וגם לעניין החלפת מייצג הקבוצה.

באת כוח התובע מנסה במשך שנה לסיים הליך זה, דבר שהיה ניתן לעשות לו הנתבעת הייתה נרתמת לכך ולא מנסה לגרום למחיקת התיק.

1. לאור כל האמור לעיל, מבוקש לפסוק לב"כ התובע שכ"ט עו"ד בשיעור של 25% בצירוף מע"מ כחוק, מסכום התביעה שהתקבלה, ובסה"כ 109,513 ₪ (כולל מע"מ).

תמצית טענות הנתבעת

1. הנתבעת פעלה לתיקון הטעות עוד טרם הגשת תגובה מטעמה, שיתפה פעולה עם התובע הייצוגי, ואף המציאה לו את כלל הנתונים המצויים בידה עוד בטרם הגשת התגובה.
2. התובענה הייצוגית הוגשה בחוסר תום לב ובניסיון להתעשר שלא כדין, תוך מטרה לנצל לרעה את הליכי בית המשפט.
3. התובענה הייצוגית הוגשה בחוסר תום לב.

התנהלותו של התובע הייתה חסרת תום לב: התובע לא שלח מכתב התראה לנתבעת ולא בדק את עמדת הרשות טרם הגשת התביעה הייצוגית.

פנייה מוקדמת הייתה עשויה לייתר את הדיון בהגשת הבקשה לאישור תובענה כייצוגית ואף לקדם הידברות בין הצדדים, באופן שיביא לחסכון במשאבים שיפוטיים ובעלויות משפטיות הכרוכות תביעה ואף חסכון בכספי הציבור שהעירייה אמונה עליהם.

1. ההלכה היא כאשר מוגשת תובענה ייצוגית נגד רשות מרשויות המדינה, חלה חובת פנייה מוקדמת לרשות. אף ייתכן שבנסיבות מסוימות היעדר פנייה מוקדמת תהווה הפרה של החובות המוטלות על התובע הייצוגי וב"כ.
2. אין להטיל על הנתבעת כל חיוב בגין ניהול תביעה זו. לחלופין, יש לפסוק שכ"ט וגמול לתובע ייצוגי על הצד הנמוך ביותר.
3. הנתבעת לא חזרה על אותה טעות בשנת 2020, כך שהעיקול נעשה לאחר הוצאת דרישה שנייה. בשל עיכוב בדואר ישראל חלק מההתראות לא חולקו בזמן הקבוע לכך. גם במקרה זה הנתבעת בחרה לחסוך זמן שיפוטי ובחרה לסיים את ההליך.
4. התובע הייצוגי הוחלף ולא נגרם כל נזק. על כן, הוא אינו זכאי לגמול.
5. אין מקום לפסוק הוצאות לחובתה. מבוקש כי בית המשפט ידחה את בקשת התובע על הסף, הן לגופו של עניין והן הואיל ומדובר בקופה ציבורית.

דיון

1. סעיף 22 בחוק תובענות ייצוגיות דן בגמול לתובע המייצג וקובע:

"(א) הכריע בית המשפט בתובענה הייצוגית, כולה או חלקה, לטובת הקבוצה, כולה או גם חלקה, לרבות בדרך של אישור הסדר פשרה, יורה על תשלום גמול לתובע המייצג, בהתחשב בשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), אלא אם כן מצא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שהדבר אינו מוצדק בנסיבות הענין.

(ב) בקביעת שיעור הגמול יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) הטרחה שטרח התובע המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, בפרט אם הסעד המבוקש בתובענה הוא סעד הצהרתי;

(2) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית".

1. סעיף 23 בחוק תובענות ייצוגיות דן בשכר טרחתו של בא כוח מייצג וקובע:

"(א) בית המשפט יקבע את שכר הטרחה של בא הכוח המייצג בעד הטיפול בתובענה הייצוגית, לרבות בבקשה לאישור; בא הכוח המייצג לא יקבל שכר טרחה בסכום העולה על הסכום שקבע בית המשפט כאמור.

(ב) בקביעת שיעור שכר הטרחה של בא כוח מייצג לפי סעיף קטן (א), יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשיקולים אלה:

(1) התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה;

(2) מורכבות ההליך, הטרחה שטרח בא הכוח המייצג והסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית ובניהולה, וכן ההוצאות שהוציא לשם כך;

(3) מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית;

(4) האופן שבו ניהל בא הכוח המייצג את ההליך;

(5) הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית".

1. לעניין שכר הטרחה בתביעות ייצוגיות, קבע בית המשפט העליון בין היתר בע"א 2046/10 עזבון המנוח שמש נ' רייכרט, פ"ד סה(2) 681 (2012) (להלן: "הלכת רייכרט") כך:

"אנו סבורים שבתביעות ייצוגיות שעניינן בסעד כספי יש לאמץ את שיטת האחוזים כשיטה המקובלת לקביעת שכר הטרחה של עורך הדין המייצג. שיעור האחוזים שייפסק יושפע הן מנסיבותיו הספציפיות של ההליך, הן מהאופן בו הסתיים ההליך והן מגובה הסכום שנפסק. כמו כן, יחושב שיעור שכר הטרחה מתוך הסכום שנגבה על ידי הקבוצה בפועל. כמו כן, מן הראוי לפסוק את שכר הטרחה בשיעור מדורג, במובן זה שככל שסכום הזכייה גדל, אחוז שכר הטרחה קטן".

1. בעע"מ 9237/12 עיריית מודיעין מכבים רעות נ' א.ש ברקאי בע"מ [פורסם בנבו] (18.5.14) קבע בית המשפט העליון בהתייחס לתביעת השבה נגד רשות, כי:

"הכלל הוא שבהליכים המוגשים לפי חוק תובענות ייצוגיות יש לפסוק, ככל האפשר, שכר טרחה לבא-הכוח המייצג לפי שיטת האחוזים (ראו, ע״א 2046/10 עזבון המנוח משה שמש נ׳ רייכרט [פורסם בנבו] (23.5.2012)). על פי שיטה זו, יש לחשב את שכר הטרחה כאחוז מסוים מן הסכום שנפסק לקבוצה או שנקבע במסגרת הסדר פשרה. כל זאת, תוך התחשבות בשיקולים שונים ובהם, בין היתר, נסיבותיו הספציפיות של ההליך, האופן בו הסתיים והתנהלותו הדיונית של התובע המייצג ובא כוחו. לצורך המקרה שלפנינו, ונזכיר כי מדובר בתביעת השבה נגד רשות, הרי ניתן ליישם את שיטת האחוזים מתוך הנחה כי הסכום שהיה נפסק לקבוצה בתום ההליך היה עומד על סכום הגבייה שבמחלוקת. ... מקובל עלינו, כי מן הראוי ליישם את שיטת האחוזים באופן שאינו מחמיר, שעה שמוגשת לבית המשפט בקשת אישור ראויה, בסכום נמוך יחסית, וזו מסתיימת בהודעת חדילה, בפשרה או בדרך אחרת (ובלבד, כמובן, שלא קיימים שיקולים נגדיים המצדיקים את הפחתת שכר הטרחה). עוד נציין, כי מקום בו הוגשה הודעת חדילה והוכח קשר סיבתי בין הגשתה של בקשת האישור לבין הפסקת הגבייה, הרי מן הראוי לזקוף זאת לטובת התובע המייצג ובא כוחו, לצורך פסיקת שכר הטרחה והגמול". (ההדגשות שלי – מ' נ').

1. ולענייננו –

שיקולי תפוקה - התועלת שהביאה התובענה לקבוצה המיוצגת.

בעקבות הגשת התובענה בוצעה השבה מלאה של הגבייה שנעשתה בהעדר הודעה שנייה, בגין השנים 2019-2018. כן בוצעה השבה של 70% מגביית היתר בגין שנת 2020. בסך הכל הוחזר לתושבים סכום כולל של 374,406 ₪.

שיקולי תשומה - השיקולים הנוגעים לעלויות ולסיכון שנטלו על עצמם התובע ובא כוחו.

אני סבורה כי הגשת התובענה הצריכה השקעת זמן בהגשת בקשת האישור ובניהול ההליך. התובענה התנהלה במשך תקופה של כשנתיים, על אף שניתן היה לסיימה קודם לכן אלמלא התנהלות הנתבעת. באת-כוח הקבוצה נאלצה למצוא תובע ייצוגי חלופי, נאלצה לפנות מספר פעמים לבאי כוח הנתבעת במסגרת ניהול ההליך – ללא כל מענה מצידם.

יובהר כי בהתאם לדנ"מ 5519/15 יוסף אחמד יונס נ' תאגיד המים והביוב האזורי בע"מ (נבו, 17.12.2019), שם שונתה ההלכה הקודמת שיצאה מלפני בית המשפט העליון בעע"מ 2978/13 מי הגליל נ' יונס (נבו 23.7.2015), לא קיימת עוד חובת פנייה מוקדמת לרשות המנהלית קודם להגשת תביעה ייצוגית כנגדה. התובענה בענייננו הוגשה לאחר ההלכה בדיון הנוסף. על כן, לא מצאתי כי התובע הייצוגי או באת-כוחו פעלו בחוסר תום לב או בניגוד להוראות הדין.

באשר לסיכון, אני סבורה כי התובע וב"כ נשאו בסיכון כבכל הליך ייצוגי, שהתובענה תידחה ושהתובע יחויב בהוצאות נוכח אי הוודאות באשר לעילה.

אוסיף כי נוכח התנהלות הנתבעת בכל הנוגע לתובע הייצוגי הראשון (אציין שבפרוטוקול הדיון מיום 5.2.2021 לא מצאתי הכחשה ממשית של ב"כ הנתבעת את טענות התובע הייצוגי המקורי) – ברור כי התובע הייצוגי לקח על עצמו סיכון רב, שהנתבעת (או מי מטעמה) יתנכלו לו, כפי שהתנהלו לכאורה כלפי התובע הייצוגי הראשון.

שיקולי הכוונה ציבורית - חשיבותה הציבורית של התובענה הייצוגית.

התובענה נוהלה בצורה יעילה והוגנת. התובענה הביאה להגשמת מטרות חוק תובענות ייצוגיות והביאה לאכיפת הדין, ולהרתעה מפני הפרתו.

1. נוכח שיקולי התפוקה, התשומה וההכוונה הציבורית, כפי שפורטו לעיל, ובדגש על התנהלות הנתבעת, ולאחר שקלול טענות הצדדים, אני מורה כי שכר הטרחה לב"כ התובע יעמוד על 20% מסכום התביעה דהיינו סכום של 87,611 ₪ (כולל מע"מ) והגמול יעמוד על 37,440 ש"ח.

ניתנה היום, י"ב אדר א' תשפ"ב, 13 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.