עת"מ 28831-01-20 רגבים (ע"ר) נ' שר הביטחון ואח'

בפני כב' השופטת דנה כהן-לקח

העתק החלטת בית משפט מיום ז' סיוון תשפ"א 18 מאי 2021

לפניי בקשת העותרת לפסיקת הוצאות לטובתה לאחר מחיקת העתירה, ובקשה נגדית לחיוב בהוצאות מטעם המשיבים 1-4. בחנתי את הבקשה, התגובה והתשובה לה, וזאת על רקע אמות-המידה שנקבעו בבג"צ 842/93 אל נסאסרה נ' שר הבינוי והשיכון (25.5.1994):
מהחומר שהוגש בתיק עולה כי המסירה בפועל של צו ההריסה, בוצעה רק ביום 23.3.2020, קרי- לאחר הגשת העתירה (ראו: פס' 15 לתגובה המקדמית של המשיבים 1-4 מיום 11.6.2020). זאת ועוד; קביעת דיון לפני הגוף התכנוני המוסמך ביחס לבקשה לאישור תכנית מפורטת שנוגעת למבנה נושא העתירה, נעשתה גם היא לאחר הגשת העתירה (ראו: פס' 2 לתגובת המשיבים 1-4 מיום 2.12.2020). בנסיבות אלה, לא ניתן לשלול כי הגשת העתירה שבכותרת, תרמה במידה כזו או אחרת לקידום הליכי האכיפה התכנונית.
מצד שני, ראוי לציין כי מבחינה עניינית העתירה נמחקה עקב מיצויה לעת הזאת בעניין הסעד העיקרי שהתבקש במישור האכיפה התכנונית, שכן המשיבים 1-4 לא התכחשו לחובתם לאכוף את הדין ביחס לבנייה הבלתי חוקית, ובחודשים האחרונים החל להתקיים דיון בבקשה לאישור תכנית ביחס למבנה נושא העתירה. במצב הדברים הנוכחי, הסעד העיקרי טרם הוכרע, ואילו הסעד הנלווה (הנוגע למישור האכיפה הפלילית) נותר לבדו כשהוא אינו בסמכותו העניינית של בית משפט זה. זאת ועוד; יש ליתן משקל לכך שההליך שבכותרת הגיע אל סיומו תוך פרק זמן לא ארוך, ללא דיון וללא צורך בהכרעה מנומקת.
באיזון בין השיקולים, אני רואה לחייב את המשיבים 1-4 בהוצאות ובשכ"ט ב"כ העותרת, אולם זאת על הצד הנמוך בסך כולל של 2,500 ₪.