לפני:

כב' הנשיאה הדס יהלום

החלטה

1. התובע הגיש תביעה להכיר במחלת הסרטן בשלפוחית השתן שבה לקה, כפגיעה בעבודה מכח הלכת מקרוטראומה.

2. התובע חקלאי המתגורר בכפר הס ומעבד שטחים חקלאיים בהיקף כ- 30 דונם. לטענתו, יש להכיר במחלתו כפגיעה בעבודה, בשל חשיפה לחומרי ריסוס לאורך שנים רבות.

3. בפניי העידו התובע וחברו מר יצחק רווה.

לאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב.

4. בכל הנוגע לעילת מקרוטראומה במקרה של חשיפה לחומרים, קבע בית הדין הארצי בעניין עב"ל (ארצי) 10490-10-16 מועדים לשמחה נ' המל"ל (מיום 19/10/17):

"14. בהתאם להלכה העקרונית בנוגע למיקרוטראומה, גם במקרה של פגיעות שהם תוצאה של חשיפה לחומרים במסגרת העבודה, נדרש מהנפגע להוכיח תשתית עובדתית "מתאימה". תשתית עובדתית זו כוללת נתונים אודות החשיפה ה"חוזרת ונשנית" לחומרים. נקבע כי אין בחשיפות בודדות בלתי מאותרות בזמן ובמקום המנותקות בזמן זו מזו כדי לעלות כדי תשתית עובדתית "מתאימה". כן נקבע כי על הנפגע להוכיח מהם החומרים להם נחשף ומה מידת החשיפה לאותם חומרים.

15. .... מתעוררת השאלה כיצד יוכיח עובד את חשיפתו לחומרים החשודים כפוגעים?

... קושי זה לפניו ניצבים תובעים גדול עשרות מונים בהנתן כי לרוב סוג פגיעות כאמור עשוי להיות תולדה של חשיפה מהעבר הרחוק, ואף הרחוק מאד, ולרוב אף נמשך על פני שנים לא מעטות. האם הקושי הראייתי גוזר, בהכרח ותמיד, את דחיית התביעה?

דומה שאין צורך להכביר מילים על כך שמדובר בתוצאה שאין הדעת סובלתה. בעיקר משום שבשלב קביעת התשתית העובדתית לא תמיד ברור מהי מידת החשיפה (תדירות, ריכוז וכיוצ"ב) שעשויה לגרום, אם בכלל, למחלה. זאת ועוד, לא אחת נמצא כי סוג העיסוק מוכר ככזה הנפגע מחומרים המקובלים בעיסוקו. מידע זה לרוב מצוי בידי הרופא המומחה היועץ לבית הדין (לרוב הרופא התעסוקתי, אך לא רק). על רקע זה נקבע, בהיקש מהנפסק בעניין אודת פאנוס, כי כאשר קיימת תשתית עובדתית לחשיפה לחומרים מזיקים "ורק היקף החשיפה אינו ברור לחלוטין" "ניתן לבחון את קיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לליקוי גם באמצעות חוות דעתו של המומחה הרפואי".

16. אין משמעה של הקלה ראייתית זו כי נזנחו יסודות עילת המיקרוטראומה במובן זה שגם חשיפות לא מהותיות וספורדיות יענו על יסודותיה. אלא שבין העדרו של פירוט מדוייק ובין דחיית התביעה רק בשל כך המרחק רב ואינו מחוייב המציאות. אכן לא מן הנמנע כי לאחר שימונה המומחה הרפואי הוא יקבע כי אין בתשתית הקיימת כדי לבסס קשר סיבתי. במקרים שכאלה, החסרון הראייתי ירבוץ לפתחו של הנפגע עליו הנטל להוכיח את הקשר הסיבתי. במקרים מתאימים יתכן שלאור חוות הדעת יהיה צורך לחדד את התשתית העובדתית ולהשלימה.

ובעניין עב"ל (ארצי) 44735-06-21 סויסה נ' המל"ל (מיום 22/11/21) העוסק בטנטון, נקבע כי מקום שבו המבוטח לא הוכיח את משך החשיפה, עדיין יש למנות מומחה רפואי ובלבד שהמבוטח עמד בנטל הראיה הראשוני והוכיח את עצם החשיפה (במקרה שם דובר על חשיפה לרעש ובמקרה שלנו מדובר על חשיפה לחומרים).

5. לאור האמור, נבחן להלן את המקרה שבפנינו.

6. תקופת הביטוח

התובע העיד שעבד במשק לאורך כל השנים ובמקביל עבד בחלק מהשנים, כשכיר בתחום האלקטרוניקה, בעבודה במשמרות.

הנתבע טען כי לא הוכח שהתובע היה מבוטח בביטוח לאומי לאורך כל השנים שהוא טוען לעבודה במשק.

במהלך הדיון ביקש הנתבע להגיש דו"ח פעילות מעסיקים. בהחלטתי נקבע כי מדובר בהרחבת חזית שכן הטענה לא נענתה בכתב התביעה ולכן לא התרתי את הגשת המסמך.

התובע צירף לסיכומים דו"ח מעסיקים המעיד על כך שמשנת 1976 התובע רשום כעצמאי.

הנתבע טען בתגובה, כי לא הוכח במה עסק כעצמאי משנת 1967, אולם טענה זו עומדת בסתירה לעדות התובע כי עבד כחקלאי לאורך השנים. עדות התובע בעניין זה נתמכה בעדות שכנו מר יצחק רווה, ולא נסתרה על ידי הנתבע.

על פי דוח מעסיקים, בתקופה שבה התובע עבד כשכיר בתחום האלקטרוניקה (1987 עד 1997) היה רשום במקביל כעצמאי. התובע העיד כי בתקופות אלה עבד במשמרות ובמקביל עבד במשק החקלאי.

אם כך, מתקבלת טענת התובע כי עבד כעצמאי במשק החלאי, משנת 1976.

7. היקף עבודות הריסוס

כך הצהיר התובע:

4. לאורך השנים ביצעתי עבודות חקלאיות רבות, בין היתר, זריעה, קילטור, חרישה, השקיה והעברת קווי השקיה, גיזום, קטיף, ריסוס והדברה, תוך חשיפה מרובה לחומרים מזיקים.

5. עבודות הריסוס וההדברה בשטחים הפתוחים בוצעו תוך שימוש בטרקטור ללא קבינה שמחובר לו מרסס נגרר.

6. במסגרת עבודתי הייתי מכין את חומרי ההדברה ושופך אותם למיכל הנגרר שהיה מלא במים. בעת הריסוס הייתי נוסע על הטרקטור והריסוס היה מתבצע דרך דיזות במיכל, אשר היו מפזרות את חומרי ההדברה במעין עננה שהייתה שוקעת על הצמחייה.

7. בגידולי הירקות וגידולי החממה, הריסוס וההדברה בוצעו בתוך חממות סגורות, תוך שימוש במרסס גב נישא. טרם הביצוע הריסוס יש למלא את מיכל הגב במים ולשפוך לתוכו את חומר ההדברה לפי הצורך. בעת ביצוע הריסוס הידני, היה החומר ניתז על הצמחים ואדיהם של החומרים המסוכנים עמם עבדתי, היו כלואים בחלל החממה כך שהחשיפה הייתה אינטנסיבית הרבה יותר. כמו כן, לא פעם היה מרסס הגב דולף וחומרי ההדברה היו מטפטפים על בגדי.

8. כמו כן, בסמוך למועד הריסוס וההדברה, נדרשתי להכניס לתוך החממות לבדוק את מערכת ההשקיה, כשאני לא מצויד באמצעי הגנה נשימתיים.

9. לאורך שנות עבודתי עשיתי שימוש בחומרי הדברה וחומרים מסוכנים אחרים כמופיע בטבלה שאף הגשתי לביטוח לאומי.

10. עבודות הריסוס בוצעו בשעות הבוקר המוקדמות כ- 2-4 שעות בכל פעם. כאשר ריסוס פרחים מתבצע פעמיים בשבוע וריסוס ירקות יכול להתבצע כל יום לפי המזיקים והחרקים.

11. בנוסף לחשיפה לחומרי ההדברה בשלב הריסוס והעבודה בשטח נחשפתי לחומרים גם בשלב הכנת החומר וגם בסיום פעולת הריסוס בשלב השטיפה והניקיון של הכלים.

12. יש לציין שבשנים האחרונות בשל מצבי הרפואי אני עובד פחות עבודה פיזית אבל עדיין מסתובב ומפקח על ביצוע העבודות.

13. כמו כן, כל השנים ביצעתי בעצמי את כל הקשור בעבודות הריסוס.

8. בשנים 1970 עד 1995 גידלו במשק פרחים, בחממות. על פי עדות התובע, גידולים אלה מצריכים ריסוס כל העת, על ידי מרסס גב.

על פי הודאתו לחוקר, את הפרחים ריססו פעמיים בשבוע במהלך החורף.

9. בתצהיר התובע נאמר כי התובע הכין את חומרי הריסוס:

"במסגרת עבודתי הייתי מכין את חומרי ההדברה ושופך אותם למיכל הנגרר שהיה מלא במים. בעת הריסוס הייתי נוסע על הטרקטור והריסוס היה
מתבצע דרך דיזות במיכל, אשר היו מפזרות את חומרי ההדברה במעין עננה שהיתה שוקעת על הצמחייה".

התובע העיד כי את הפרחים היו מרססים בתוך חממות סגורות, ששם עשה שימוש במרסס גב נישא.

הכנת העבודה התבצעה כך:

"טרם ביצוע הריסוס, יש למלא את מיכל הגב במים ולשפוך לתוכו את חומר ההדברה לפי הצורך. בעת ביצוע הריסוס הידני, היה החומר ניתז על הצמחים ואדיהם של החומרים המסוכנים עמם עבדתי, היו כלואים בחלל החממה כך שהחשיפה היתה אינטנסיבית הרבה יותר. כמו כן, לא פעם היה מרסס הגב דולף וחומרי ההדברה היו מטפטפים על בגדי".

10. התובע העיד כי עבודת הריסוס נעשתה בשעות הבוקר למשך שעתיים עד 4 שעות בכל פעם.

11. מטעם התובע העיד חברו ושכנו מר יצחק רווה. על פי עדותו, ראה את התובע מבצע פעולות במשק במהלך השנים, משנת 1979 עת הגיע לכפר הס.

העד אישר כי פעולת הריסוס מתבצעת בשעות הבוקר, בשעות הקרירות.

עוד אישר שאת הפרחים ריססו פעמיים בשבוע יותר בחורף ואילו ובקיץ ריססו פעם בשבוע. העד אישר שבחממות, התובע ריסס עם מרסס גב וצינור.

לגבי תדירות הריסוס העיד:

ש. מה זאת אומרת בימים שיש ריסוס? לא כל יום יש ריסוס?

ת. בפרחים בחורף זה פעמיים בשבוע. וגם בקיץ היו ריסוסים בעיקר למניעה שזה היה בממוצע של פעם בשבוע לפחות. הריסוסים היו יותר בחורף.

ש. גם בעונה של החורף שמרססים יותר כי צריך אוויר יותר לח, באיזה תקופות אנו מדברים?

ת. מאוקטובר שמתחילים לשתול ולפני זה, ולאורך כל השתילה ואחר זה לאורך הקטיף. בחוץ לארץ הם מאוד קפדנים לגבי זה שלא יגיעו מזיקים.

ש. כמה פעמים מרססים בחודש?

ת. לפחות פעמיים בשבוע. לפחות 100 פעמים בשנה. גם במטעים ובפרדסים יש ריסוס בעיקר בקיץ, פעם פעמיים בשבוע.

12. הנתבע טען כי לתובע היו עובדים ויש להניח שהם ביצעו חלק מעבודות הריסוס. התובע העיד שהוא זה שביצע את הריסוס וכך העיד חברו. עדותם לא נסתרה.

באשר לתדירות הריסוס בשטחים הפתוחים, התובע העיד שאת הפרדסים ריססו בערך 10 פעמים בעונה.

על פי עדות מר רווה, בשטחים הפתוחים מרססים בתדירות של פעם פעמיים בשבוע, בעיקר בקיץ, מפני מזיקים.

13. לאור כל האמור לעיל, אני קובעת כי התובע ביצע ריסוסים בשטחים החקלאיים שבבעלותו, בתדירות ובהיקפים כמפורט להלן:

א. עבודות ריסוס בשטחים סגורים (חממות) – בחורף פעמיים בשבוע ובקיץ פעם בשבוע, באמצעות מרסס גב (תמונות של מרסס גב מצורפות לתיק הרפואי).

עבודות אלה התבצעו בשנים 1970 עד 1995 שאז התובע גידל פרחים.

ב. עבודות ריסוס בשטחים הפתוחים, באמצעות טרקטור ללא קבינה שמחובר לו מרסס נגרר. מדובר בריסוס לפי הצורך, בקיץ פעם עד פעמיים בשבוע ובחורף בתדירות נמוכה יותר (תמונות מצורפות לתיק הרפואי)

14. פעולות הריסוס מתבצעות בשעות הבוקר המוקדמות, במשך שעתיים עד ארבע שעות.

15. מעדות התובע ומעדות חברו עולה שהתובע נהג להכין את החומרים לביצוע הריסוס.

כאשר מדובר בריסוס בשטחים פתוחים, היה שופך את חומרי ההדברה למיכל הנגרר שהיה מלא במים. בעת הריסוס היה נוסע על הטרקטור והריסוס היה מתבצע דרך דיזות במיכל שהיו מפזרות את חומרי ההדברה במעין עננה שהיתה שוקעת על הצמחיה.

16. בריסוס ידני, בשטחים הסגורים, היה ממלא את מיכל הגב במים ושופך לתוכו את חומרי ההדברה. חומר הריסוס היה ניתז על הצמחים והאדים היו מתפזרים ונכלאים בחלל החממה. לעיתים חלק מחומרי הריסוס היו מטפטפים על הבגדים של התובע.

17. שימוש בציוד מגן

התובע ומר רווה העידו כי לא השתמשו בביגוד מגן, במסכה וכפפות, עד לפני 10 שנים. עדותם לא נסתרה. לפיכך תועבר למומחה העובדה כי לא נעשה שימוש בציוד מגן, מסכות או כפפות, עד לשנת 2011 לערך.

18. סוגי החומרים

באשר לחומרים שבהם השתמש התובע, התובע צירף לתצהירו טבלה המפרטת את סוגי החומרים שבהם השתמש, בכל אחד מסוגי הגידולים.

בנוסף, צירף חשבוניות של רכישת חומרים מחברת הגרעין, אולם כל החשבוניות הן משנת 2011 ואילך (אציין בעניין זה כי במכתב המל"ל לתובע, מיום 15/8/18, התבקש התובע להגיש חשבוניות של רכישת חומרים, לשבע שנים אחורנית, וכך בדיוק עשה התובע).

19. לסיכומים צירף חשבוניות מס ובהן פירוט של חומרים שנרכשו על ידו לאורך השנים.

לסיכומי התובע צורפה טבלה, אשר הוגשה על ידי התובע ביחד עם הגשת התביעה למל"ל. בטבלה מפורטים מספר רב של חומרים. חלק מהחומרים מופיעים בחשבוניות שצירף התובע וחלקם לא מגובים בחשבוניות.

התובע העיד שרכש חומרי הדברה מגורמים שונים ולא רק מחברת הגרעין.

20. הנתבע טען כי לא הוכח שעור החשיפה ולא הוכח לאילו חומרים נחשף התובע ובאילו שנים.

21. בית הדין הארצי לעבודה היה ער לכך שכאשר מדובר בחשיפה לחומרים, לא תמיד ניתן לדייק בכל הנוגע להיקף החשיפה ולסוגי החומרים שאליהם נחשף המבוטח לאורך שנות עבודתו.

עוד נאמר, בעניין מועדים לשמחה, כי העדר הוכחה מדוייקת באשר לכמות החומרים ולהיקף החשיפה המדוייק, אינו מצדיק דחיה של התביעה. במיוחד אמורים הדברים שעה שמדובר בסוג עיסוק שמוכר כמערב בתוכו עיסוק עם חומרים מסוכנים.

בית הדין הארצי הנחה כי מידע מסוג זה מצוי בידי רופאים תעסוקתיים. לכן, מקום שיש הוכחה חשיפה לחומרים אך היקף החשיפה לא ברור, יש לבחון את סוגית הקשר הסיבתי באמצעות המומחה הרפואי.

דברים אלה נכונים לענייננו. הוכח שהתובע עבד כחקלאי בשטחים חקלאיים, מאז שנת 1975. הוכח שהתובע ביצע ריסוס הן בתוך החממות והן בשטחים הפתוחים והוכחה תדירות עבודת הריסוס לאורך השנים.

הוכח שהתובע רכש חומרים שונים, בינהם חומרי ריסוס, כמפורט בחשבוניות ובטבלה שצורפה לטופס התביעה.

22. בתצהיר התובע אין התייחסות לסוגי החומרים ולשנים שבהם עבד עם כל אחד מהם. כמו כן אין התייחסות לסוגי חומרים המיועדים לריסוס בחממות ולאלה המיועדים לריסוס פרדסים, או שמא מדובר באותם חומרים.

החשבוניות שצירף התובע, המפרטות רק חלק מהחומרים, מתיחסות לשנת 2011 ואילך. אין כל תעוד על סוגי החומרים שבהם השתמש קודם לשנת 2011 והאם חל שינוי לאורך השנים בסוגי החומרים.

בתיקים אחרים שבהם נדונו תביעות של חקלאים, פרטו התובעים ולו באופן חלקי, אם סוגי החומרים, תדירות השימוש ומידת החשיפה שלהם לכל חומר.

ראו בל (נצ) 11260-12-18 חדד נ' המל"ל (מיום 6/5/21), בל (תא) 5591/08 שוקרי נ' המל"ל (מיום 12/1/11) בל (תא) 52359-11-17 חיים ניסים נ' המל"ל (מיום 5/3/21) ועוד.

בתיק שבפניי, אין כל התייחסות לכך בתצהיר.

23. על אף האמור, ולא בלי היסוס, אני סבורה שדי בראיות שהוצגו על ידי התובע, כדי למנות מומחה לרפואה תעסוקתית בשאלת הקשר הסיבתי. אציין כי התובע לא נחקר לגבי החומרים שפירט בטבלה וגם שכנו מר רווה לא נשאלת לגבי החומרים עצמם ותכיפות השימוש בהם. עוד אציין כי חזקה על מומחה לרפואה תעסוקתית שידע לפרט לאילו חומרים נחשף התובע בכל אחד מסוגי הריסוסים שביצע ומה היתה מידת ההשפעה של החשיפה, על מחלתו.

24. סוף דבר, ימונה מומחה רפואי לרפואה תעסוקתית, על פי העובדות כדלקמן:

א. התובע יליד 1946, מתגורר בכפר הס ומעבד שטחים חקלאיים בהיקף 30 דונם, משנת 1976, כעצמאי.

ב. במסגרת הטיפול בשטחים החקלאיים, נהג התובע לבצע ריסוסים, כדלקמן:

1. עבודות ריסוס בשטחים סגורים (חממות) – בחורף פעמיים בשבוע ובקיץ פעם בשבוע, באמצעות מרסס גב (תמונות של מרסס גב מצורפות לתיק הרפואי).

עבודות אלה התבצעו בשנים 1970 עד 1995 שאז התובע גידל פרחים.

2. עבודות ריסוס בשטחים הפתוחים, באמצעות טרקטור ללא קבינה שמחובר לו מרסס נגרר. מדובר בריסוס לפי הצורך, בקיץ פעם עד פעמיים בשבוע ובחורף בתדירות נמוכה יותר. (תמונות מצורפות לתיק הרפואי).

ג. פעולות הריסוס מתבצעות בשעות הבוקר המוקדמות, במשך שעתיים עד ארבע שעות.

ד. התובע נהג להכין את החומרים לביצוע הריסוס.

1. כאשר מדובר בריסוס בשטחים פתוחים, היה שופך את חומרי ההדברה למיכל הנגרר שהיה מלא במים. בעת הריסוס היה נוסע על הטרקטור והריסוס היה מתבצע דרך דיזות במיכל שהיו מפזרות את חומרי ההדברה במעין עננה שהיתה שוקעת על הצמחיה.

2. בריסוס ידני, בשטחים הסגורים, היה ממלא את מיכל הגב במים ושופך לתוכו את חומרי ההדברה. חומר הריסוס היה ניתז על הצמחים והאדים היו מתפזרים ונכלאים בחלל החממה. לעיתים חלק מחומרי הריסוס היו מטפטפים על הבגדים של התובע.

ה. התובע לא השתמש בציוד מגן, מסכות או כפפות, עד לשנת 2011 לערך.

ו. בשנים האחרונות התובע עובד פחות, עקב מצבו הרפואי, והוא רק מפקח על העבודות.

ז. על פי עדות התובע, שלא נסתרה, התובע לא עישן מעולם.

25. המזכירות תצרף לתיק הרפואי את התמונות המצורפות לתצהיר התובע ואת טבלת החומרים המצורפת לתצהירו.

ניתנה היום, ג' טבת תשפ"ב, (07 דצמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.