ניתנה ביום 26 מאי 2020

הרשמת אפרת קוקה

1. לפני בקשת המבקש להארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת מיום 9.1.2020 (כבוד השופטת רויטל טרנר; סע"ש 7324-05-17, להלן: החלטת בית הדין האזורי מיום 9.1.2020).

2. המשיבה 1 התנגדה לבקשה להארכת מועד, תוך שטענה, כי העובדה שהמבקש הגיש לבית הדין האזורי בקשה ל'עיון מחדש' בהחלטה מיום 9.1.2020, אינה מהווה הצדקה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. עוד טענה, כי לא הובאו בבקשה טעמים אחרים המצדיקים את קבלתה, וכי סיכוייה של בקשת רשות הערעור נמוכים. המשיבה 2 טענה אף היא, כי סיכויי בקשת רשות הערעור נמוכים, אולם הותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית הדין.

3. לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה, כמפורט מטה.

4. בהתאם להלכה הפסוקה, הודעתו של בעל דין לצד שכנגד על כוונתו להגיש ערעור טרם חלוף המועד להגשתו, או הגשת בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי בתוך המועד, שוללת את צפייתו של הצד שכנגד לסופיות ההליכים ומצביעה על שקידתו בטיפול בענייניו (ראו: בש"א 3094/01 שמואל שמואלי נ' עתים סוכנות החדשות הישראלית, 8.5.2001; בר"ע (ארצי) 334/03 משה אלקיים נ' רשיפן הנדסה אזרחית והובלות 1999 בע"מ, 20.5.2004; בש"א 1483/04 לופו – מיני מרקט עזרא, 10.11.2004). עם זאת נפסק, כי הגשת בקשה להארכת מועד בתוך המועדים הקבועים בדין להגשת ערעור, אינה מקנה זכות אוטומטית להארכת מועד, אלא היא מהווה 'טעם מיוחד' להארכת המועד, שיש ליתן לו משקל במכלול הנסיבות (ראו: ע"ר 50482-06-16 רם פל סלולר סטוקמרקט בע"מ – יריב קרן, ניתן ביום 7.7.2017.).

5. במקרה שלפני, הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור, בצירוף נימוקי בקשת רשות הערעור, הוגשה לבית הדין במסגרת המועדים הקבועים בדין להגשת בקשת רשות ערעור. זאת, באופן אשר שלל את צפייתן של המשיבות לסופיות ההליכים. קודם להגשת הבקשה להארכת מועד, פנה המבקש לבית הדין האזורי בבקשה ל'עיון מחדש' בהחלטה מיום 9.1.2020. במסגרת הבקשה להארכת מועד, עתר המבקש לאפשר לו להגיש את בקשת רשות הערעור בתוך 15 יום ממועד מתן החלטת בית הדין האזורי בבקשה ל'עיון מחדש', ככל שההחלטה מיום 9.1.2020 תיוותר על כנה. אכן, כטענת המשיבות, הגשת בקשה ל'עיון מחדש' אינה עוצרת או מאריכה את המועדים להגשת הליך ערעורי (ראו: רע"א (עליון) 11449/05 הועדה המקומית לתכנון ובנייה ירושלים נ' תורג'מן, 6.2.2006; בר"ע (ארצי) 25084-12-18 חזקי – אלסטר, 20.1.2019, וההפניות שם). אלא שבענייננו, הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור הוגשה במועד, בצירוף נימוקי בקשת רשות הערעור, עוד בטרם הוכרעה הבקשה 'לעיון מחדש'. בנסיבות אלה, הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור כמוה למעשה כבקשה ל'השהיית' הדיון בבקשת רשות הערעור עד הכרעה בבקשה ל'עיון מחדש' שהוגשה לבית הדין האזורי. מצב דברים זה שונה מנסיבות בהן מוגש ההליך הערעורי באיחור, רק לאחר מתן החלטה בבקשה ל'עיון מחדש', תוך נסיון להתניע מחדש את מניין הימים להגשת הליך ערעורי. בנסיבות אלה של הגשת בקשת רשות הערעור במועד, אין די בטעמי התנגדותה של המשיבה 1 על מנת להורות על דחיית הבקשה.

6. לאור האמור, ואף לנוכח העובדה שהמשיבה 2 הותירה את ההכרעה בבקשה לשיקול דעת בית הדין, מתקבלת הבקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות הערעור על החלטת בית הדין האזורי מיום 9.1.2020. זאת, אף מבלי לחוות דיעה בעניין סיכוייה של בקשת רשות בערעור.

7. יוער, כי מעיון בנוסח בקשת רשות הערעור שהוגש לבית הדין ביום 25.3.2020 עולה, שהמבקש ביקש לכרוך בבקשת רשות הערעור על ההחלטה מיום 9.1.2020, גם השגה על החלטת בית הדין האזורי מיום 27.2.2020, בדבר דחיית בקשותיו לעיון מחדש ולעיכוב ביצוע החלטת בית הדין האזורי מיום 9.1.2020. על פני הדברים, היה על המבקש להגיש בקשת רשות ערעור נפרדת על ההחלטה מיום 27.2.2020, תוך תשלום האגרה בעדה כדין. מכל מקום נראה, שבקשת רשות הערעור שהוגשה ביום 25.3.2020, הוגשה באיחור בהתייחס למועד המצאת ההחלטה מיום 27.2.2020 למבקש. זאת, גם בהתחשב בהוראת תקנה 4 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ"א - 1991.

לאור האמור, בכוונת בית הדין שלא לקבל לרישום את בקשת רשות הערעור בהתייחס להחלטה מיום 27.2.2020. המבקש רשאי להגיש התייחסותו לעניין זה עד ליום 3.6.2020.

8. סוף דבר – בקשת רשות הערעור על החלטתו של בית הדין האזורי מיום 9.1.2020 תועבר להכרעת שופט/ת.

בנסיבות העניין, לא יעשה צו להוצאות.

ניתנה היום, ג' סיוון תש"פ (26 מאי 2020) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.