22 פברואר 2021

בפני: כב' השופטת דניה דרורי

החלטה

עניינו של הליך זה בטענת התובע כי יש להכיר בליקוי בריאותיו כתולדה של תנאי עבודתו בתחום האיטום, על דרך המיקרוטראומה או כמחלת מקצוע.

1. התובע יליד 1966. מאז שנת 1984 לערך עוסק התובע בתחום האיטום במסגרת עסקים משפחתיים שונים, בתחילה עסק שהיה שייך לאביו ז"ל, ובהמשך בעסק השייך לאחיו. טענות התובע בעניין זה תואמות הדיווח לנתבע (נ/1).

2. מעדות התובע עולה שהוא מועסק בעסק כשכיר בהיקף משרה מלאה, כ- 8 שעות ביום, כולל הפסקות קצרות לאוכל או למנוחה. התובע העיד שבתקופות בהן היקף העבודה מצטמצם הוא ממשיך לעבוד יחד עם אחיו, ובתקופות שכאלה העסק אינו נעזר בעבודתם של פועלים. על-פי עדותו של התובע, הוא עובד במהלך כל השנה, מלבד כשבוע בכל שנה.

3. עבודת האיטום כוללת מספר שלבים: בשלב הראשון, התובע עוסק בניקוי הגג מאבק ולכלוך; בשלב השני – התובע מורח שכבת בטון כדי ל"עגל" את מסגרת הגג באופן שיקל על הדבקת יריעות איטום באיזורים אלה; בשלב השלישי – התובע מורח חומר המכונה "פריימר" המסייע בהדבקת הזפת לגג; בשלב הרביעי – התובע עוסק במריחת זפת חם על הגג; בשלב החמישי – התובע פורש את יריעות האיטום הביטומניות; בשלב השישי – התובע גורם להדבקת היריעות אל הזפת ולהדבקת יריעות האיטום אחת אל השניה באמצעות חימום; בשלב האחרון – התובע מורח חומר אקרילי להלבנת אזורי התפרים שבין היריעות.

4. עבודות האיטום מבוצעות באופן דומה על גבי גגות כמו גם בתקרות פנימיות ובחדרי אמבטיה. התובע העיד שכמחצית מכלל העבודה מתבצעת על גבי הגגות באוויר הפתוח ומחציתה בתוך הבניינים.

5. במסגרת עבודתו התובע עושה שימוש בחומרים שונים, בהם אותו חומר "פריימר" - תמיסת יסוד ביטומנית ליישום קר (דף פירוט טכני לחומרים מסוג זה צורפו כנספח א' לתצהיר התובע), וכן בחומרי איטום ליישום חם (דף פירוט טכני לחומר אלסטקס ליישום חם צורף כנספח ב' לתצהיר התובע).

במהלך עבודתו נחשף התובע לעשן הנודף בעת חימום הזפת, כמו גם לחומרים המשתחררים בעת הדבקת היריעות בסיוע להבת אש.

6. התובע אישר בעדותו שבמהלך העבודה הוא עושה שימוש במסכה על פניו. מהעדות עולה עוד שבמהלך חודשי הקיץ המסכה לא נמצאת על פניו בכל עת בשל החום הרב.

7. התובע טען שהוא אינו מעשן ומעולם לא עישן, למעט סיגריות בודדות באירועים חברתיים. הנתבע טען שמהחומר הרפואי עולות עבודות שונות. בשאלה זו יש לקבוע כי היקף העישון היא כעולה מהחומר הרפואי.

8. ביום 15.8.19 הגיש התובע תביעה להכיר בליקוי בריאותי כמחלת מקצוע או כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה. התביעה נדחתה בהחלטת פקיד התביעות מיום 18.11.19.

9. התובע טען שיש למנות מומחה רפואי לאחר שהוכח כי התובע נחשף בעבודתו לאבק, לעשן ולחומרים שונים שהשתחררו לחלל האוויר בעת ביצוע עבודת האיטום, במיוחד בעת חימום חומרי האיטום.

עמדת הנתבע היא שהתובע לא הוכיח תשתית עובדתית לקיומה של פגיעה בעבודה. התובע לא צרף לראיות דפי בטיחות של החומרים עמם עבד, לא הוכיח בראיות מספיקות את היקף עבודתו כאחד ממנהליו של העסק, ולא הביאו ראיות בנוגע להיקף העבודה שביצע. יש להתחשב גם בסתירות שנפלו בעדות התובע בנוגע להיקף העישון.

10. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי שדי בתשתית העובדתית כפי שהונחה בפני בית הדין כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי.

הלכה היא שחדירה של חומרים מסוכנים או אחרים דרך הנשימה מהווה שרשרת של אירועים המהווים פגיעות חוזרות ונשנות, וככזו מהווה תשתית מספקת לפגיעה על דרך המיקרוטראומה.

בנסיבות המקרה כאן עלה בידי התובע להוכיח שהוא עוסק בעבודות איטום וזיפות במשך כ- 35 שנים, במסגרת של 6 ימי עבודה בשבוע, כ- 7 – 8 שעות מדי יום. בעבודתו נחשף התובע לאבק, לזפת, לחומרי איטום ביישום קר וביישום חם. כמחצית מהעבודה מתבצעת באוויר הפתוח על גבי גגות וכמחציתה בתוך בניינים בביצוע עבודות איטום בתקרות ובחדרי אמבטיה. התובע עושה שימוש במסכה בעבודתו, וזאת למעט בימי הקיץ החמים בשעות שבהן קשה להקפיד על עטיית המסכה.

התשתית העובדתית שהתובע הציג היא אמנם כללית, ולא נתמכה במסמכים רבים בכל האמור בהיקף העבודות שבוצעו או פירוט מדויק של סוגי החומרים או משך החשיפה לחומרים השונים. יחד עם זאת, בהתאם לפסיקה, די בתשתית הכללית כפי שהוכחה בנוגע לסוג העבודה שבוצעה או בנוגע לסוג החומרים בהם נעשה שימוש כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי (עב"ל (ארצי) 10490-10-16 מועדים לשמחה – המוסד לביטוח לאומי (19.10.17); עב"ל (ארצי) 14202-09-19 שם טוב אזולאי- המוסד לביטוח לאומי (28.10.20)), והדברים יפים גם לענייננו.

11. החלטה המופנית למומחה תצא בנפרד.

ניתנה היום, י' אדר תשפ"א, (22 פברואר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.