רקע

1. המשיבים הגישו נגד המבקשים תביעה בסדר דין מקוצר על סך של 8,386 ₪, בקשר להסכם שכירות שנחתם בין משיב מס' 1 ובין המבקשים, להשכרת דירתו של המשיב בחיפה.
2. משיבה מס' 2 הינה חברה המספקת שירות של "בטחון בשכירות" להבטחת זכויותיהם של משכירי דירות מגורים.
3. המשיב השכיר את דירתו למבקשים לתקופה שבין 26.5.2019 ועד 26.5.2020, עבור דמי שכירות בסך של 2,000 ₪ ועוד 150 ₪ כתשלום חדשי קבוע עבור צריכת החשמל. כן התחייבו המבקשים בהסכם השכירות לשאת בכל הוצאות האחזקה של המושכר, כגון מים, גז וצריכת חשמל מעבר לתשלום החדשי הקבוע. בנוסף נקבע בהסכם, כי אם יצאו השוכרים מהמושכר טרם תום תקופת השכירות, יהא עליהם לדאוג לשוכר חלופי.
4. לטענת המשיבים, בשלושת חדשי השכירות הראשונים נפרעו השיקים שמסרו המבקשים עבור דמי השכירות כסדרם, אולם השיק הרביעי סורב בעילת אי כיסוי מספיק. בנוסף התברר למשיבים, כי ביום 26.9.2019 עזבו המבקשים את הדירה מבלי לעדכן בכך את המשיבים ומבלי להשיב את מפתח המושכר לידי המשיבים. השיק החמישי, שהוצג לפרעון על ידי המשיב, סורב אף הוא בעילת אי כיסוי מספיק. המפתח הוחזר לידי המשיב רק לאחר מספר שבועות, ואז נוכח הוא לדעת כי המושכר זקוק לנקיון ולצביעה, בעלות שהוערכה, על פי הצעות מחיר, בסך כולל של 620 ₪. בנוסף, נטען, גרמו המבקשים נזק לספה שהיתה במושכר ונטלו עמם, ללא רשות או תמורה, שולחן שהיה אף הוא במושכר.

בנוסף התברר למשיב, כי נותרה יתרת חוב בגין חשבונות החשמל, מעבר לתשלום החדשי הקבוע, בסך של 1,026 ₪.

כיוון שהמבקשים לא דאגו למציאת שוכר חלופי נאלץ המשיב להיעזר בשירותי מתווך לשם כך, בעלות של 2,340 ₪. המושכר הושכר שוב רק ביום 11.11.2019.

1. על פי ההסכם שבין המשיב לבין המשיבה, בו המחה המשיב למשיבה את כל זכויותיו על פי הסכם השכירות, שילמה המשיבה למשיב עבור שני חדשי השכירות שלא שולמו על ידי המבקשים וכן נשאה בשכרו של המתווך. סכומים אלו תובעת המשיבה מאת המבקשים.

הבקשה למחיקת כותרת ולמתן רשות להתגונן

1. המבקשים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן ולמחיקת כותרת.
2. בבקשתם טענו, כי המושכר פוצל לשלוש דירות קטנות, כאשר בשתי היחידות הנוספות התגוררו שתי משפחות אחרות. נטען, כי חיובם עבור צריכת חשמל בסך של 1,026 ₪ אינו עולה בקנה אחד עם חובת הצדק ועם דרכי היושר וההגינות. נטען, כי ביום 6.10.2019, לאחר ששיק מיום 12.9.2020 [כפי הנראה הכוונה ל - 12.9.2019, ט.מ.] סורב על ידי הבנק של המבקשים, דרש מהם המשיב לעזוב את המושכר, ובהתאם עשו כן ביום 26.10.2019, לאחר שצבעו את המושכר וניקו אותו.
3. נטען, כי לכתב התביעה צורפה הצעת מחיר לגבי צביעה, ולא קבלות עבור הוצאה בפועל; בנוסף, לא צורפו ראיות לגבי עלויות צריכת החשמל העודפת. מכאן, נטען, שאין התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, שכן אינה נתמכת בראיות בכתב, כנדרש על פי הוראות תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: תקסד"א).
4. לבקשה צורפו תצהירי המבקשים וכן תכתובת וואטסאפ, ממנה עולה כי ביום 6.10.2019 הודיע המשיב למבקשים כי השיק שלהם סורב וכי הם נדרשים לפנות את המושכר עד ליום 11.10.2019; ואילו ביום 10.10.2019 כתבו המבקשים למשיב, כי יצאו מהמושכר ביום 26.9.2019 וכי ממילא זה לא היה ראוי למגורים ממספר טעמים, כגון תריסים שבורים, העדר חלון בחדר הרחצה, ההופך אותו לחשוף לעיני כל, העדר גישה לגג כפי שהובטח, העדר איטום מפני רעש מהשכנים, עובש וכדומה.
5. בתשובתם לבקשה טוענים המשיבים, כי המבקשים כלל לא כפרו בבקשתם בכך שלא שילמו את דמי השכירות, לא כפרו בכך שלא השיבו את המפתח, קרי, את החזקה במושכר גם לאחר שיצאו ממנו, ולא כפרו בכך שלא הציגו שוכר חלופי תחתם, ומכאן שהגנתם איננה אלא הגנת בדים ודין הבקשה להידחות.
6. בתגובתם על תשובת המשיבים חזרו המבקשים על טענותיהם בבקשה.

דיון והכרעה

1. בהתאם לתקנה 202(1)(א) לתקסד"א ניתן להגיש בסדר דין מקוצר תביעה על סכום קצוב מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב.
2. במקרה דנא, אכן תביעת המשיבים לדמי השכירות מעוגנת בהסכם השכירות, העונה הן על הדרישה של תביעה מכח חוזה או התחייבות, והן על דרישת הכתב.

עם זאת, התביעה לחיוב בסך של 1,026 ₪ עבור צריכת החשמל העודפת שמעבר לתשלום החדשי הקבוע, תביעה זו אינה נתמכת בראיות שבכתב, שכן לא צורפו חשבונות חשמל או אישורים לתשלום החשמל על ידי המשיבים במקומם של המבקשים.

כך גם באשר לתביעה להוצאות הנקיון והצביעה, באשר לא צורפו קבלות עבור הוצאות אלו: כל שצורף הוא תכתובת וואטסאפ כלשהי, בין מי למי - לא הוברר, כאשר היא כוללת את כתובת ביצוע המשימה - שמהותה לא אוזכר - תאריך ביצועה (29.10.2019) וסך התשלום המבוקש עבורה (420 ₪), והכל מבלי שניתן לייחס תכתובת זו למושכר ולמבקשים. זאת ועוד, אם העבודה בוצעה, כנטען, ביום 29.10.2019, לא ברור מדוע לא צורפה הקבלה עצמה לתביעה, שהוגשה למעלה מחדשיים לאחר מכן.

אשר לעלות הנטענת של עבודות הנקיון בסך של 200 ₪ - לגביה לא צורפה ראיה כלשהי בכתב.

1. מכל אלו עולה, כי בכל הקשור לתביעה בגין צריכת החשמל ועלויות הצביעה והנקיון, אין התביעה עומדת בתנאים לבירורה בסדר דין מקוצר.
2. הלכה פסוקה היא, כי די כך שחלק מהתביעה אינו בר-תביעה בסדר דין מקוצר, כדי שהתביעה כולה תידון בהליך רגיל (ר"ע 192/84 חברת אבגד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד לח(2) 581 [1984]; ת"א (מח' ת"א-יפו) 1360/92 פז עד סחר (1991) בע"מ נ' אליאנס מפעלי צמיגים וגומי בע"מ [17.6.1993]; תא"ק (חי') 8022-11-14 בן ימין נ' ריכטר [4.1.2015]).
3. אוסיף, כי סיכום מרכיבי התביעה המפורטים בה אינו מגיע לסכום התביעה הנטען, 8,386 ₪, אלא לסך של 8,186 ₪ בלבד, וגם מהטעם הזה אין התביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר.
4. לאור כל אלו, הבקשה למחיקת הכותרת "סדר דין מקוצר" מתקבלת.
5. למעלה מן הדרוש אוסיף, כי גם אם לא הייתי מוצאת לנכון להיעתר לבקשה למחיקת כותרת, הייתי קובעת כי די בטענותיהם של המבקשים על מנת ליתן להם רשות להתגונן, וזאת לאור הגישה הליברלית שבמתן רשות להתגונן על פי הפסיקה (ע"א 544/81 קיהל נ בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון, פ"ד לו(3) 518 [1982]; ע"א 64/88 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ [25.11.1993]).

הוראות להמשך

1. לאור סכום התביעה, היא תידון בפניי בסדר דין מהיר ויחולו הוראות פרק טז'1 לתקסד"א.
2. הצדדים יגישו כתבי טענות בסדר דין מהיר: התובעים בתוך 45 יום מהיום, עם העתק ישירות ובמקביל לנתבעים, והנתבעים בתוך 45 יום מיום קבלת כתב התביעה, עם העתק ישירות ובמקביל לתובעת.

בשלב זה אין צורך בהגשת תצהירי עדות ראשית.

ככל שכתבי הטענות עולים על 30 עמודים, יוגש בנוסף עותק מודפס ומדוגל למזכירות בית המשפט, על מנת שזה יובא ללשכתי.

1. התיק נקבע לישיבה מקדמית במעמד הצדדים ובאי כוחם, וזאת ליום 14.3.2021 בשעה 9:00.
2. בשים לב לכך שתובעת מס' 1 הינה תאגיד, תחול בעניינה הסיפא לתקנה 214יא(ה) לתקסד"א.
3. הוצאות הבקשה הנוכחית ייבחנו בסיום ההליך.

המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים ותזמנם לדיון.

ניתנה היום, ב' תשרי תשפ"א, 20 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.