בהחלטה מיום 20.9.2020 נדרשו התובעים להגיש כתב תביעה בסדר דין מהיר בתוך 30 יום, ונקבעה ישיבה מקדמית ליום 14.3.2021.

כיוון ש - 30 הימים חלפו וכתב תביעה לא הוגש, הגישו הנתבעים ביום 1.2.2021 בקשה למחיקת התביעה. התובעים נדרשו להשיב על הבקשה עד ליום 4.2.2021. תשובתם הוגשה באיחור, רק ביום 7.2.2021. בתשובה טענו התובעים, כי כתב התביעה טרם הוגש בשל שגגה הנובעת מעומס עבודה, מהגבלות התנועה שהוטלו במסגרת הסגרים וכדומה, וחלילה לא מתוך זלזול בבית המשפט או זניחה של ההליך המשפטי, זאת בשים לב לכך שלתובעים עניין בבירור תביעתם. התובעים הביעו התנצלות על השגגה וביקשו ארכה בת 10 ימים לתיקון המחדל.

בהחלטה שניתנה בו ביום ציינתי, כי מאז ניתנה ההחלטה בדבר הגשת כתב תביעה חלפו שבועות ארוכים בהם לא היו כל מגבלות תנועה ולא הוטלו סגרים; עם זאת, לפנים משורת הדין, ועל מנת לתת לתובעים את יומם בבית המשפט, נעתרתי לבקשתם והארכתי להם את המועד להגשת כתב התביעה עד ליום 17.2.2021, בכפוף לתשלום הוצאות לנתבעים.

כפועל יוצא, ועקב המנעותם של התובעים להגיש כתב תביעה במועד שנקבע בהחלטה מיום 20.9.2020, לא היה מנוס אלא מדחיית הישיבה המקדמית מיום 14.3.2021 לחודש אוקטובר 2021.

ואולם, הארכה שניתנה חלפה, ושוב - כתב התביעה לא הוגש, וביום 18.2.2021 שבו הנתבעים וביקשו את מחיקת התביעה.

הבקשה נצפתה על ידי ב"כ התובעים ביום 18.2.2021 בשעה 9:55 בבוקר; חרף זאת לא פעלו התובעים להגשת כתב התביעה, ולמצער - כל בקשה אחרת.

המתנתי עד הבוקר, אך משלא הוגש כתב תביעה, אין לי אלא להעתר לבקשת הנתבעים ולהורות על מחיקת התביעה.

בכל הקשור לחובות הדיוניות של צד להליך המשפטי קבע לאחרונה בית המשפט העליון דברים ברורים ומפורשים (ע"א 5400/18 מיר נ' עו"ד יעקב מירון [28.1.2019], בסעיף 1 לפסק דינו של כב' השופט א' שטיין, אליו הצטרף המשנה לנשיאה כב' השופט ח' מלצר):

"פרוצדורה אזרחית איננה 'תכנית כבקשתך'. כלליה נועדו להבטיח בירור צודק ויעיל של סכסוכים בין אדם לחברו על ידי בתי המשפט. מנקודת ראות חברתית-כלכלית רחבה, מטרתם של כללים אלו היא להקטין ככל שניתן את עלות הטעויות בהכרעות שיפוטיות יחד עם עלות ההליכים של בירור האמת ומניעת טעויות בבתי המשפט [...]. כללי הפרוצדורה מציבים את התמריצים הדרושים בדמות סנקציות משפטיות המוטלות על בעלי דין שממאנים לפעול בדרכים מקובלות ותקינות. סנקציות אלה כוללות מחיקת כתבי טענות, חסימת תביעות, דחיית בקשות ותובענות, פסילת ראיות, חיוב בתשלום הוצאות, ועוד כהנה וכהנה."

על האיזון הראוי שעל בית המשפט לערוך בעת בחינת מחדלים דיוניים שונים, שיש בהם כדי לפגוע באינטרס הציבורי, מלמדות תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט - 2018. תקנה 1 לתקנות קובעת, כי מטרתן היא ליצור ודאות דיונית, למנוע שרירותיות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, על מנת להגיע לחקר האמת, ולהשיג תוצאה נכונה ופתרון צודק של הסכסוך. תקנה 5 לתקנות קובעת, כי בית המשפט נדרש לאזן, לפי העניין, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי, דהיינו, נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי.

תקנה 5א לתקנות קובעת, כי עקרונות היסוד של התקנות ישמשו את בית המשפט בהפעילו את שיקול דעתו מכוח התקנות או מכוח כל חיקוק אחר.

טענתם של התובעים, כי יש להם עניין במיצוי זכויותיהם מול הנתבעים אינה מתיישבת עם סדרת מחדליהם והמנעותם החוזרת ונשנית להגיש כתב תביעה מותאם לדיון מהיר חרף ארכה שנתבקשה ושניתנה. התנהלות זו מבטאת זלזול חוזר ונשנה בהליכי בית המשפט. כפועל יוצא היה על בית המשפט להידרש שוב ושוב לתיק, על ידי מעקבים ומתן והחלטות, תוך השקעת זמן שיפוטי יקר ערך. כן היה בהתנהלות זו משום זלזול ופגיעה של ממש בצד שכנגד, תוך התעלמות מהאינטרס שלו לברר את התביעה במהירות וללא עיכובים. התנהלות זו של התובעים גרמה גם לפגיעה באינטרס הציבורי שבית המשפט אמון על שמירתו: מחדליהם גרמו להתנהלות מעכבת ובלתי-יעילה בבירור התובענה, מה שפוגע באינטרס הציבורי לניצול יעיל של משאבי השיפוט.

מכל אלו, אני מורה על מחיקת כתב התביעה.

התובעים ישאו בהוצאות ושכר טרחת עורך דין לנתבעים בסך כולל של 2,000 ₪. סכום זה כולל את סכום ההוצאות בהן חוייבו בהחלטה מיום 7.2.2021.

הדיון הקבוע ליום 18.10.2021 מבוטל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ט' אדר תשפ"א, 21 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.