בפני | כבוד השופט ירון פנש |
מבקש | דוד חונדיאשוילי, ת"ז 310447677 |
נגד |
משיבים | 1. ממונה על חדלות פירעון – מחוז באר שבע והדרום 3. זיאד דבאח (מנהל מיוחד) 4. תמיר יהלומי (כונס נכסים) 5. אוטו קאש שרותי מימון בע"מ 6. שרה ממיסטבלוב |
|
| |
|
- הנאמן עותר בבקשה לביטול הסתלקותו של היחיד מחלקו בעיזבון אביו המנוח, לטובת אימו, ומבקש לבטלה בהתאם להוראת סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "החוק").
- בתיק זה מתנהלים הליכי חדלות פירעון לחייב אשר החלו בבקשתו למתן צו פתיחת הליכים מיום 04.02.2020. ביום 09.02.2020 ניתן צו לפתיחת הליכים ובהתאם לדו"ח הנאמן לקראת הדיון שהתקיים ביום 25.04.2022 בבקשה, ציין הנאמן כי אישר שש תביעות חוב בהיקף של כ- 196,532 ₪.
- על פי המפורט בבקשת הנאמן, אבי היחיד (חונדיאשווילי מיכאל, ת"ז 310447511 ז"ל) הלך לעולמו ביום 21.02.2020. ביום 23.11.2020 (כתשעה חודשים לאחר שניתן בעניינו של היחיד צו פתיחת הליכים) הסתלק היחיד מעיזבון אביו המנוח לטובת אימו, הגב' שרה ממיסטלוב.
- ביום 14.01.2021 ניתן צו ירושה בעניין עזבון המנוח. במסגרת הבקשה עותר הנאמן להורות כי הסתלקותו של היחיד מחלקו בעיזבון אביו המנוח לטובת אמו, בטלה.
- הנכס מושא הבקשה הוא דירת מגורים ברח' המלך רחבעם 26 קומה חמישית, דירה 28 באשדוד. טרם פטירת אביו המנוח של היחיד, הנכס הוחזק בבעלות משותפת כדלקמן: 1/3 המנוח, 1/3 אמו של החייב (הגב' שרה ממיסטלוב), 1/3 סבתו של החייב (הגב' ביגה ממיסטלוב).
- לאחר פטירת אביו המנוח ובטרם הסתלק החייב מהעיזבון, מחצית מהזכויות בעיזבון הועברו לאמו של החייב (הגב' שרה ממיסטלוב) והמחצית הנוספת התחלקה שווה בשווה בין החייב ואחותו, כך שלמעשה חלקו של החייב בדירה טרם ההסתלקות היה בשיעור של כ- 8 אחוזים. שוויה של הדירה אינו ברור שכן לא בוצעה הערכת שמאות.
- יצוין כי במסגרת הדיון שהתקיים ביום 25.02.2022 הוסכם על ידי הצדדים כי היחיד יהיה זכאי להפטר במסגרת תוכנית שיקום כלכלית לפיה יעשיר את קופת הנשייה בסכום של 96,000 ₪ אשר ישולמו ב- 48 תשלומים שווים. טרם תוכנית הפירעון שאושרה, בקופת הנשייה היו כ-19,000 ₪, קרי, צפי לחלוקה של כ- 115,000 ש"ח לנושים.
- יוער כי מעיון פרוטוקול הדיון מיום 25.02.2022 ניתן ללמוד כי לנאמן לא היו נתונים בנוגע לעיזבון במועד הדיון. רק בשלב מאוחר יותר, לאחר מועד הדיון, המציא היחיד לנאמן מסמכים בנוגע לעיזבון אשר הובילו את הנאמן להגיש את הבקשה שלפניי.
- הנאמן נסמך על הוראת ס' 221 לחוק הקובעת כי:
"בית המשפט רשאי להורות על ביטול פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה שבוצעה במטרה להבריח את הנכס מנושים, גם אם במועד ביצוע הפעולה לא היה החייב בחדלות פירעון, ובלבד, שמועד ביצוע הפעולה חל בתקופה שתחילתה שבע שנים לפני מועד הגשת הבקשה לצו לפתיחת הליכים ושבסיומה במועד מתן הצו (בסימן זה – פעולה להברחת נכס); בבוא בית המשפט להורות כאמור, רשאי הוא להביא בחשבון אם מי שהנכס הועבר אליו קיבל אותו בתום לב."
- לטענת הנאמן הוראות החוק מתקיימות במלואן מאחר והסתלקות היחיד מהעיזבון נעשתה שהיחיד היה כבר בהליך ולאחר שניתן צו פתיחת הליכים בעניינו.
לאחר שהצדדים הגישו התייחסות בכתב לסוגיית ביטול הסתלקות היחיד מעיזבון אביו, ביום 25.04.2022 התקיים דיון וטענות הצדדים נשמעו באריכות.
בדיון הצטרפה ב"כ הממונה לעמדת הנאמן.
ב"כ היחיד, אשר סיכמה וטענה בשם היחיד וגם בשם אמו - המשיבה לבקשה, טענה כי אין בקבלת בקשת הנאמן לביטול הסתלקות היחיד מעיזבון אביו המנוח מלהעשיר את קופת הנשייה בסכום כלשהו וזאת לנוכח חלקו המינורי של החייב בעיזבון בדירה (8 אחוזים) אשר לטענת היחיד מסתכם בסך של כ- 112,000 ₪ ממנו יש צורך לנכות את הוצאות ההליך ואת דמי המדור החלופי עבור ארבע שנים כקבוע בחוק, מה שלא יותיר תשלום נוסף לחלוקה לנושים.
עוד הוסיפה ב"כ היחיד, כי קבלת בקשת הנאמן בשלב הראשון, ומימוש הנכס בשלב השני, יגרמו יותר נזק מתועלת לאור הנסיבות, שכן מדובר בזכויות בדירה בה מתגוררים בנוסף לחייב ומשפחתו (אשתו ובנו) גם אמו וסבתו המחזיקות בזכויות בעלות בדירה ואשר גם להן יש צורך לחפש מדור חלופי מתאים.
- הנאמן הבהיר כי בשלב זה מונחת בפניי בית המשפט בקשתו לביטול הסתלקות היחיד מהעיזבון, בלבד, וכי יתר טענות היחיד בנוגע לזכות למדור חלופי וכדומה הינן מוקדמות מידי.
- חוק חדלות פירעון מקנה אפשרות להגדיל את נכסי קופת הנשייה בדרכים שונות ובהן ביטול פעולה הגורעת נכסים מקופת הנשייה. התפיסה הקיימת, עוד טרם כניסת חוק חדלות פירעון לתוקפו, הינה כי החייב אינו רשאי לעשות בנכסיו כרצונו במקרה שהם אינם מספיקים לכיסוי חובותיו.
"תמצית הרציונל לביטול ההענקות היא בכך כי בפרק זמן מוגדר הקודם למעשה פשיטת רגל, כאשר אדם יודע שמצבו הכלכלי מצוי בשפל, עליו להיות בראש ובראשונה הוגן כלפי נושיו בטרם יהא נדיב כלפי קרוביו, ועליו לדאוג לשלם את חובותיו בטרם ייתן מתנות לאחרים" (ע"א 5709/99 לוין נ' שילר, פ"ד נה(4) 925, 939).
- בעניינו, אין מחלוקת כי הוראת סעיף 221 לחוק מתקיימת שכן מדובר בוויתור שנעשה על ידי החייב לאחר שההליך החל. הסתלקות היחיד מעיזבון אביו נעשתה כתשעה חודשים לאחר שבקשתו לצו לפתיחת הליכים אושרה וכאשר היחיד ידע למעשה על ההליך והשלכותיו.
- אין חולק כי חלקו של החייב בעיזבון ובכלל זה בדירה מושא הבקשה, בעל ערך כלכלי, כזה שמצדיק בנסיבות העניין את הצורך של הנאמן לבדוק ולחקור את שוויו וערכו באמצעות הערכת שמאי וכדומה.
- יצוין כי עובר מתן החלטה זו, היחיד עדכן את בית המשפט בנוגע למצבו הרפואי. טענה זו התווספה לטענות נוספות שנטענו בתגובת היחיד מדוע שלא להיעתר לבקשת הנאמן ולהותיר למעשה את הסתלקותו מהעיזבון.
- טענות היחיד אינן מצדיקות להימנע מביטול הפעולה, והתחשבות במצבו מקומה בשאלת אופן פדיון זכויותיו בנכס או אופן מכירתו אשר מטבע הדברים יתבררו בשלב מאוחר יותר.
- על כן אני מורה על ביטול פעולת החייב להסתלקות מעיזבון האב המנוח, וכפועל יוצא אני קובע כי הוא זכאי לזכויות בדירה לפי ירושה על פי דין.
ניתנה היום, כ' אייר תשפ"ב, 21 מאי 2022, בהעדר הצדדים.