עיינתי בבקשת התובע "לפסילת" כתב ההגנה המתוקן ובתגובה לה.

לאחר שנתתי את דעתי לטיעוני הצדדים בנדון, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל באופן זה שכתב ההגנה המתוקן יוצַא מהתיק.

מעיון בתיק עולה כי כתב ההגנה המקורי הוגש ביום 15.6.2020. ביום 14.11.2020 התקיים דיון קדם-משפט. במהלך הדיון, בית המשפט העיר כי ישנם סעיפים בכתב ההגנה (23-21 ו-26) שאינם ברורים. דובר על סעיפים קטועים ולא שלמים. באת-כוח הנתבע הודיעה כי תגיש הבהרה (ש' 6, ע' 4). בכל אופן, נקבע באותו דיון כי ככל שתוגש בקשה אופרטיבית מטעם הנתבע, היא תדון לגופה. בקשה כאמור בוששה לבוא.

כפי שמסתבר, לאחר שהושלמו ההליכים המקדמיים וימים ספורים לפני הגשת ראיות התובע, הוגש ביום 21.4.2022 לתיק בית המשפט, על-ידי הנתבע, כתב הגנה "מתוקן", זאת שלא בהסכמת הצד שכנגד לעיתוי הגשתו, וממילא מבלי שקדמה לכך בקשה לתיקון כתב הגנה או אף בקשת אורכה. נושא הגשתו התחדד, כפי שהיה ניתן להתרשם, רק בעקבות טענות חדשות שנשמעו מפי הנתבע ולגביהן טען התובע להרחבת חזית. בכל אופן, מעיון בכתב ההגנה המתוקן עולה כי אף הוא לוקה בסעיפים קטועים (ראו סעיפים 23-22), אך בו נכללו טענות חדשות, ראו בין השאר: טענה בדבר הזיקה של הנכס לפטריארכיה (סעיף 21), טענת חוסר סמכות עניינית (סעיף 37).

ובכן, אין לקבל התנהלות הנתבע שבה הוא מגיש כתב טיעון שהוא למעשה מסמך מכונן במסגרת ההליך, זאת ללא רשות בית המשפט וכאשר חזית המחלוקת כבר נקבעה בכתבי הטיעון המקוריים. הנתבע בתגובתו, חלף הצגת נימוקיו מדוע לא פעל לפי ההחלטה בדיון מיום 14.11.2020 ולא הגיש הבהרה או בקשה לתיקון כתב ההגנה, מלין על התנהלות התובע דווקא. הנתבע אף לא טרח לצרף לתגובתו בקשה לתיקון בדיעבד של כתב הטיעון הראשוני מטעמו. בנוסף, מעיון בבקשה מיום 12.6.2022 ניתן להתרשם שהתובע אף לא היה מודע לכך שהוגש כתב הגנה "מתוקן" בתיק. התנהלות זו של הנתבע אינה עולה בקנה אחד עם תקנות סדרי הדין ומעוררת קושי ממשי.

לאור האמור, כתב ההגנה "המתוקן" יוצַא מהתיק ולא יהיה לו ערך ראייתי.

הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך 2,000 ₪ אשר ישולם תוך 21 יום.

המזכירות - להודיע לצדדים בהתאם.

ניתנה היום, ט"ו תמוז תשפ"ב, 14 יולי 2022, בהעדר הצדדים.