בהמשך לדיון שנערך לפניי ביום 27.5.2020, ניתנת החלטתי לעניין מינוי מומחה מטעם בית המשפט ולעניין סדר הדין לפיו יידון ההליך.

מינוי מומחה מטעם בית המשפט

1. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בשאלת מינוי מומחה מטעם בית המשפט - מינוי לו ניתנה הסכמת המשיבה ואילו המבקשת התנגדה לו - אני מוצאת למנות מומחה מטעם בית המשפט, בהתאם לסמכותי שבתקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

הסוגיה המרכזית המצויה בלב ההליך דנן, היא שאלת קיומה של רטיבות בדירה אותה רכשה המבקשת מן המשיבה, וככל שקיימת רטיבות יש לבחון מה מקורה ומה דרכי פתרונה. הצדדים חלוקים בשאלה זו, כפי שעולה מטיעוניהם בכתב ומטיעוניהם לפניי, והגישו חוות דעת של מומחים מטעמם. מדובר אפוא ב"ענין במחלוקת בין בעלי הדין" (כלשון הוראת תקנה 130(א) הנ"ל), שהיא שאלה מקצועית-הנדסית. לטעמי הדרך היעילה לקידומה ולבירורה של המחלוקת האמורה תהיה בדרך של מינוי מומחה-מהנדס בלתי תלוי ואובייקטיבי, כך שיהיה בידי בית המשפט כלי נוסף - מעבר לראיות אותן הגישו הצדדים - להתחקות אחר האמת.

2. לא נעלמו מעיני טעות המבקשת ביחס לחוות דעתו של המומחה מטעם המשיבה, ובין היתר טוענת היא כי מדובר בחוות דעת שהיא עדות שמועה שכן המומחה ניזון ממה שסיפרו לו נציגי המשיבה ולא ערך בדיקה רצינית עצמאית - ומטעם זה, וכן בשל האיחור בהגשת חוות הדעת אשר לא צורפה לתשובה להמרצת הפתיחה, מבקשת היא להוציא את חוות דעת המומחה מטעם המשיבה מתיק בית המשפט, ולקבוע ממצאים על בסיס חוות הדעת מטעמה (כחוות דעת יחידה). ואולם, לטעמי הטענות הנוגעות לגוף חוות דעת המומחה מטעם המשיבה, המקצועיות שלה, והסתירות הנטענות אל מול גרסת המשיבה בכתבי הטענות, אינן מצדיקות את הוצאתה של חוות הדעת מן התיק, ומדובר בטענות אותן תוכל המבקשת להעלות בהמשך (בפרט אם מומחה זה ייחקר על חוות דעתו). גם העובדה שחוות הדעת לא צורפה לתשובה למרצת הפתיחה אינה מצדיקה הוצאתה מן התיק, מקום בו חוות הדעת הוגשה קודם לדיון, ובשים לב גם לכך שבמועד הגשתה טרם ניתנה החלטה בנוגע לסדרי הדין בהמשך לבקשות התלויות ועומדות.

בהינתן האמור ובנסיבות העניין בכללותן סבורה אני כי התוצאה של הוצאת חוות הדעת מטעם המשיבה מתיק בית המשפט תהיה תוצאה בלתי מידתית. לצד זאת אדגיש כי שמורות למבקשת מלוא טענותיה ביחס לחוות דעת המשיבה לגופם של דברים וכן לעניין ההוצאות בגין האיחור הנטען בהגשתה (ואלו תוכרענה בתום ההליך, ככל שיידרש).

כן לא נעלמה מעיני טענת המבקשת כי לא תהיה תועלת במינוי מומחה לעת הזו כיוון שאין מדובר כעת בעונת גשמים, אולם המבקשת לא הוכיחה כי לא יהיה באפשרות המומחה לערוך את הבדיקות הנדרשות לצורך מתן חוות דעת גם כעת, וחזקה על המומחה כי ככל שקיימת מניעה כלשהי יודיע הוא על כך לצדדים ולבית המשפט.

הנה כי כן, ומטעמים אלו סבורה אני כי הכף נוטה למינוי מומחה מטעם בית המשפט, אשר ישמש כ"ידו הארוכה" של בית המשפט ויחווה דעתו בשאלה המקצועית שעל הפרק.

החלטה על מינוי מומחה ניתנת במקביל להחלטתי זו.

סדרי הדין בתובענה

3. תובענה זו הוגשה כהמרצת פתיחה, והמשיבה עתרה להעברתה למסלול של סדר דין רגיל.

כידוע, השאלה האם תובענה ראויה להתברר על דרך של המרצת פתיחה מוכרעת על יסוד המורכבות העובדתית של ההליך, הצורך לשמוע עדים רבים, והחשש לפגיעה דיונית במשיב (רע"א 10227/06 בובליל נ' אינדיג, פסקה 3 (5.2.2007)).

במהלך הדיון שנערך לפניי צומצמו הסעדים אשר התבקשו בהמרצת הפתיחה לחמישה סעדים (הסעדים שבסעיף 74ד ו-74ה להמרצת הפתיחה התייתרו נוכח הסכמת הצדדים). ארבעה מתוך הסעדים שנותרו נוגעים לרטיבות ולתיקונה, ואילו הסעד הנוסף המופיע בסעיף 74ז להמרצת הפתיחה עניינו בפיצוי כספי בגין איחור במסירה (המבקשת עותרת לחייב את המשיבה לשלם לה פיצוי בגין איחור במסירה החל מיום 28.11.2019). שאלת הפיצוי בגין האיחור הנטען במסירה נוגעת גם למסקנה שתתקבל בשאלת הרטיבות, אולם מעלה היא גם שאלות נוספות - עובדתיות ומשפטיות - בין היתר נוכח טענות המשיבה ביחס להסכמי השינויים עליהם חתמה המבקשת. עוד אציין כי אין חולק שהסעד הכספי לא התגבש בשלב זה (ומכאן בקשתה של המבקשת לפיצול סעדים), וכי המבקשת לא צירפה ראיות לעניין הסכום הכספי אותו לטענתה על המשיבה לשלם לה בשלב זה נוכח האיחור הנטען במסירה.

4. בנסיבות המתוארות ולאחר עיון בחומר שלפניי, סבורה אני כי ככל שיש להכריע בהליך הנוכחי בסוגיית הפיצוי בגין האיחור במסירה, הרי שקמה הצדקה להעביר את ההליך למסלול של סדר דין רגיל, נוכח השאלות המתעוררות בעניין זה ועל מנת שהגנת המשיבה לא תקופח; ואילו ככל שהדיון ייוחד לשאלת הרטיבות ותיקונה גרידא, נכון יהיה להותיר את ההליך במתכונת של המרצת פתיחה (ובמאמר מוסגר אציין כי הגשת חוות דעת מומחים ומינוי מומחה מטעם בית המשפט אינו מצדיק, כשלעצמו, שלא להוסיף ולדון בהליך כמרצת פתיחה, ראו ה"פ 19542-10-10 (שלום ירושלים) עו"ד דניאל עזריאלי (מפרק) נ' לוי, פסקה 10 (16.12.2012)).

אוסיף כי בדיון שנערך לפניי הודיעה המשיבה כי ככל שהדיון ייוחד לשאלת הרטיבות וימונה מומחה מטעם בית המשפט היא אינה עומדת על בקשתה להעברת ההליך לסדר דין רגיל ואינה מתנגדת להוסיף ולדון בו כהמרצת פתיחה, ואילו המבקשת הטעימה כי אמנם היא סבורה כי יש להוסיף ולדון בכל הסעדים כהמרצת פתיחה, אך ככל שבעמידתה על הסעד שבסעיף 74ז להמרצת הפתיחה יהיה כדי להוביל להעברת ההליך לסדר דין רגיל, מסכימה היא למחיקתו מן ההליך ובלבד שזה יוסיף להתנהל כהמרצת פתיחה (ותוך שכלל הטענות לעניין הסעד הכספי שמורות לה).

בנסיבות אלו כולן אני מוצאת להורות כי הסעד שבסעיף 74ז להמרצת הפתיחה יימחק, וההליך יוסיף להידון כהמרצת פתיחה בקשר עם שאלת הרטיבות (סעדים א, ב, ג ו-ו' לסעיף 74 להמרצת הפתיחה).

בהתאם להסכמת הצדדים בדיון - לה ניתן תוקף של החלטה - כל טענות הצדדים לעניין הסעד הכספי שמורות להם (וכמוסכם בכך יש לייתר את ההכרעה בבקשה לפיצול סעדים, וממילא מתייתרת גם הבקשה לעניין אגרת בית המשפט).

דיון בהמרצת הפתיחה ייקבע לאחר שתוגש חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, בהתאם להחלטתי לעיל.

ניתנה היום, ט' סיוון תש"פ, 01 יוני 2020, בהעדר הצדדים.