1. עניינה של החלטה זו הינו בבקשת התובע לתיקון כתב תביעתו.
2. לצורך הרקע הדרוש אזכיר שתי החלטות רלוונטיות שניתנו במסגרת ההליך דנן; החלטתה של כב' השופטת ר' שרון (המותב הקודם בתיק) מיום 29/7/20 במסגרתה הצטווה התובע לבחור את העילה שברצונו לנהל תחת ההליך דנן וכן את החלטתי מיום 21/9/20 במסגרתה ניתנה לתובע ארכה עד ליום 1/11/20, לצורך קיום החלטתו האמורה של המותב הקודם.
3. במסגרת הבקשה דנן שהוגשה ביום 18/10/20, עותר התובע לתיקון כתב התביעה, באופן שעילתה תיוותר רכושית בלבד ובתוך כך יימחקו כלל הטענות מכתב התביעה המקורי בעניין "נזק גוף".
4. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות לה, בתשובה התובעת מיום 12/11/20 וכן ביתר מסמכי התיק שראיתי רלוונטיים לענייננו – מצאתי להיעתר לבקשה.
5. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת כי בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים. כל תיקון כזה יעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ההלכה הפסוקה קובעת כי בהידרשו לבקשה לתיקון כתב טענות, ינקוט בית המשפט גישה ליברלית, וככלל, ייעתר לבקשה כאמור (ר' רע"א 1774/19 פלוני נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ [פורסם במאגרים] (8/7/19); ר' רע"א 6195/12 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אתי שימר ואח' [פורסם במאגרים] (25/12/10)).

כן, הובהר כי לכלל זה קיימים חריגים, כגון במקרה בו בהתנהגות בעל דין אינה מצדיקה תיקון כתב תביעה או במקרה בו קיים שיהוי לא סביר ולא מוצדק בהגשת הבקשה לתיקון כתב התביעה. כמו כן, לא יאושר תיקון כתב תביעה כאשר יש בתיקון משום החלפת עילה או הוספת עילה חדשה לכתב התביעה המקורי ותיקון כתב התביעה יגרום נזק או עוול שלא ניתן לפיצוי בתשלום הוצאות (רע"א 7466/17 מאיר אסיסקוביץ נ' מועצה אזורית הר חברון [פורסם במאגרים] (20/12/17)).

1. בקשת התיקון דנן הינה פועל יוצא של החלטת בית המשפט מיום 29/7/20, כאשר בנסיבות העניין יש בתיקון אשר בא לידי ביטוי כאמור בהתמקדות בעילת תביעה אחת (רכושית) בלבד, כדי לנטרל את הסרבול שהיה כרוך בכתב התביעה המקורי אשר ערבב בין שתי עילות שונות. מלבד השיקול אודות ייעול ההליך, יש להוסיף את זאת שהתיק נמצא בשלב דיוני מוקדם.

כן, אוסיף ואציין את עמדת כלל הנתבעים שהסכימו לתיקון או הותירו את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט, כאשר לא מצאתי כל נימוק של ממש בהתנגדות היחידה שהובאה לבקשה מטעמו של צד ג' 2, המצדיקה את דחיית הבקשה, לא כל שכן בשעה שעסקינן בצד שאינו בעל יריבות ישירה עם התובע. כן, מצאתי להיעתר לבקשה הנוספת של התובע מיום 19/10/20 לצירוף חוות הדעת שנטען כי היא שיועדה להיות מוגשת בעוד שזו שצורפה בפועל הינה בגדר טיוטה לא שלמה וחתומה (כשאכן עיון באותו מסמך מלמד כי אכן עסקינן ב"טיוטה" לנוכח כיתוב הרקע המופיע בו). אבהיר כי גם בעניין זה לא מצאתי כל נימוק של ממש מצד צד ג' בתגובתו מיום 27/10/20 שיש בו להצדיק אי היעתרות להחלפה המבוקשת של חוות הדעת.

1. לאור כל האמור, דין הבקשה להתקבל. מובהר כי לנתבעים כמו לצד ג' 2, שמורה כל טענה העומדת להם כתוצאה מהתיקון.
2. כתב תביעה מתוקן יוגש לתיק בית המשפט (כמסמך נפרד ועצמאי הכולל את כלל הנספחים) בתוך 7 יום ממועד מתן החלטה זו.
3. הנתבעים רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 14 יום נוספים.
4. הנתבעים 1 ו-2 רשאים להגיש הודעה מתוקנת לצד שלישי בתוך 14 יום נוספים.
5. צד ג' 2 רשאי להגיש כתב הגנה מתוקן (ככל שתתוקן ההוגעה לצד שלישי) גם כן בתוך 14 יום.
6. הדיון הקבוע מבוטל.
7. ת.פ. ליום 1.3.21
8. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ה כסלו תשפ"א, 11 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.