1. עניינה של החלטה זו הינו בבקשת התובע לתיקון כתב תביעתו באופן שתתווסף לתביעה נתבעת נוספת, הוועדה המקומית לתכנון ובניה, פתח-תקווה.
2. לצורך הרקע הדרוש אזכיר כי במסגרת כתב התביעה (המתוקן שהוגש ביום 13/12/20) עותר התובע לפיצוי כספי בסך 432,000 ₪ בגין ירידת ערך נטענת שנגרמת לנכס בבעלותו ושמקורה בהפעלת גני ילדים בנכס של הנתבעים 1 ו-2 הנמצא בסמוך לנכס שלו. התביעה הוגשה בנוסף גם כנגד הנתבעת 3, המפעילה של הגנים וכנגד הנתבעת 4, עיריית פתח תקווה כנגדה נטען, בין היתר, כי היא עוצמת את עיניה מהפעילות במקום שעומדת בניגוד לתב"ע.
3. במסגרת הבקשה דנן שהוגשה ביום 18/3/21, עותר התובע לתיקון כתב התביעה, באופן שתתווסף כנתבעת נוספת, הוועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקווה (ובהתאמה לתקן את אחד מסעיפי כתב התביעה), וזאת על רקע הטענה כי הוועדה התעלמה משך שנים מזכויות התובע והעדיפה את זכויות הנתבעים בקשר עם הפעילות בנכס של האחרונים.
4. לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים בקשר עם הבקשה ובפרט בתגובות הנתבעת 4 (היחידה שמתנגדת לתיקון) וכן ביתר מסמכי התיק שראיתי רלוונטיים לענייננו – מצאתי להיעתר לבקשה.
5. תקנה 46 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (אשר רלוונטית לענייננו בהתאם להוראת תקנה 180(ג)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי האמורות), קובעת:

"בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג."

1. הפסיקה אשר נדרשה לפרשנות התקנה הקודמת שעסקה בתיקון כתבי טענות (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984), קבעה כי בהידרשו לבקשה לתיקון כתב טענות, ינקוט בית המשפט גישה ליברלית, כשעל בית המשפט להביא בחשבון, בין היתר, את התנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה, פוטנציאל הפגיעה ביכולתו של הצד שכנגד להתגונן מפני הטענות המועלות בבקשה לתיקון כתב הטענות, מידת התועלת שיש בתיקון וכן האם היעתרות לבקשה תגרום להכבדה, להארכת הדיון או לסרבולו (ר' 8203/15 עובדיה נ' ולנשטיין [פורסם במאגרים] (25/1/16)). עיון בפסיקת בתי המשפט המחוזיים שניתנה לאחר כניסת התקנות הנ"ל לתוקף, מעלה כי המגמה הינה שפרשנות תקנה 46 תמשיך ותעלה בקנה אחד עם הפסיקה הקיימת בעניין תיקון כתבי טענות (ר' למשל ה"פ (מחוזי ת"א) 63736-06-20 יעקב שניידר נ' פנינת אביב הירוקה בע"מ [פורסם במאגרים (14/1/21)).
2. עיון בתגובות הנתבעת 4 (היחידה כאמור שמתנגדת לתיקון) מיום 30/3/21 ומיום 22/4/21 מעלה כי לא רק שאין בהן כל נימוק ענייני מדוע אין להתיר את התיקון המבוקש אלא שנהפוך הוא; הנתבעת 4 שבה וחוזרת על טענת הגנתה לפיה טענות התובע הינן טענות שצריכות להיות מופנות אל הנתבעת שצירופה מבוקש, מאחר והוועדה המקומית לתכנון ובניה היא הגוף הנפרד האמון על העניינים התכנוניים של העיר ועל אכיפתם. מסעיף 5 לתגובה (מיום 22/4/21) אף עולה כי הנתבעת 4 התנתה את הסכמתה לתיקון בכפוף למחיקת מהתביעה, אולם ככל שהתובע סבור כי הנתבעת 4 עודנה צד רלוונטי למחלוקות נשוא ההליך, הרי שברי כי אין בהתניה זו מצד הנתבעת 4 כדי להוות שיקול שלא להתיר את התיקון.
3. לאור כל האמור, דין הבקשה להתקבל. מובהר כי לנתבעת 4 (כמו לשאר הנתבעים) שמורה כל טענה העומדת להם כתוצאה מהתיקון.
4. כתב תביעה מתוקן יוגש לתיק בית המשפט (כמסמך נפרד ועצמאי) בתוך 7 יום ממועד מתן החלטה זו.
5. הנתבעים רשאים להגיש כתב הגנה מתוקן בתוך 14 יום נוספים.

ניתנה היום, כ"א אייר תשפ"א, 03 מאי 2021, בהעדר הצדדים.