1. בדיון שהתקיים ביום 8.7.20 בבקשת הנתבעת לביטול עיקול שהוטל על זכויותיה בנכס מקרקעין,הגיעו הצדדים להסכמות שקיבלו תוקף של החלטה, כדלקמן:

"לאחר ששמענו את המלצת בית המשפט ולאחר הפסקה, הגענו להסכמה לפיה צו העיקול יבוטל וזאת ללא צו להוצאות. יחד עם זאת הביטול לא יתבצע אלא לאחר רישום הערת אזהרה כמפורט להלן (רישומה כפוף להשבת הערבויות הבנקאיות כמפורט להלן):

מוסכם כי ב"כ הצדדים יפעלו יחדיו להשבת הערבויות הבנקאיות (ערבויות חוק מכר שניתנו לתובעים מבנק לאומי לישראל), חזרה לידי הבנק כנגד ביצוע הפעולות שיפורטו להלן במצטבר:

1. החרגת המשכנתא הרובצת על הדירות משעבוד לטובת בנק לאומי לישראל.
2. רישום הערת אזהרה לטובת התובעים על הדירות בגין הסכמי המכר, להבטחת פסק דין חלוט שיינתן, אם יינתן לטובת התובעים, בתביעה העיקרית.
3. טענות הצדדים הנוגעות לצו העיקול שמורות להם.
4. הערבות תושב למבקשים באמצעות בא כוחם".

2. בבקשה למתן הוראות שהגישו התובעים צויין כי בימים 15.7.20 ו- 19.7.20 נרשמו הערות אזהרה על התחייבות לביצוע עסקה לפי סעיף 126 לחוק המקרקעין התשכ"ט-1969. המבקשים עתרו "להרחבת" ההערות כך שתחולנה גם על הימנעות מעשיית עסקה בשתי הדירות שבמוקד תוך פירוט סעיף ב' לעיל,כך שיירשמו להבטחת פסק דין חלוט שיינתן אם יינתן לטובת התובעים. בנוסף טענו התובעים כי יש לרשום הערה לפי צו בית המשפט מכוח סעיף 130 לחוק המקרקעין. עוד טענו התובעים כי מכתב ההחרגה שהומצא להם מבנק לאומי אינו עומד במוסכם בין הצדדים שכן הוא כולל החרגת השעבוד רק לאחר רישום בית משותף ולכן ההחרגה אינה סופית ואינה מוחלטת ורישום בית משותף עשוי לקחת שנים לא מעטות.

3. הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי הרישום של הערת אזהרה כמו גם מכתב ההחרגה עומדים בתנאים המוסכמים בין הצדדים וכי התובעים מבקשים לחזור בהם למעשה מההסכמות שהושגו וזאת ללא כל עילה שבדין.

4. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים שוכנעתי כי די בכך שנרשמה הערת אזהרה לפי סעיף 126 על התחייבות לעשות עסקה, שכן ממילא לא יכולה להירשם עסקה סותרת . אין בכוחה של הנתבעת לבטל את הערה האזהרה אלא בתנאים שנקבעו לכך בסעיף 132 לחוק, שאחד מהם הסכמת הצדדים, קרי התובעים. בכל מקרה בהסכמת הצדדים לא סוייגה הערת האזהרה שתירשם באופן כלשהוא.

למעלה מן הצורך אוסיף שאין שום מניעה כי מכוח ההסכמות שקיבלו תוקף של החלטה,יפעלו התובעים בעצמם לרישום הערה מכוח סעיף 130 לחוק. התובעים הרי רשאים להציג לרשם המקרקעין את פרוטוקול הדיון אשר בו כלול סע' קטן ב' ובהתאם להחלטה שאישרה הסכמה זו ,יוכלו לרשום הערה לפי סעיף 130 לחוק המקרקעין, וכל שנותר הוא להוסיף את גוש: 10812 חלקה 35 לצורכי זיהוי, וכך אני מורה.

מכל מקום וכאמור,בשלב זה הנתבעת קיימה את התחייבותה לרישום הערת אזהרה בהתאם למוסכם.

5. בעניין החרגת המשכנתה, הסכמת הצדדים לא כללה סייגים כלשהם להחרגה. עיון בנוסח מכתב ההחרגה מבנק לאומי מצביע בצורה ברורה שבנק לאומי אכן הכפיף את הסרת השעבוד ו"קשר" אותו לרישום בית משותף. הנתבעת אף הודתה כי מדובר בנוסח סטנדרטי שניתן לכל רוכש מכוח חוק המכר דירות ואין בו לפיכך לקיים את ההתחייבות הספציפית שאמורה להינתן בנסיבות הייחודיות מכוח הסכמת הצדדים להסרת השיעבוד ללא הגבלה כלשהיא.

ככל שאין לבנק התנגדות להסרת השעבוד ביחס לשתי הדירות בלבד, אין מניעה שיסיר את השיעבוד משתי הדירות ללא התניה ביחס למועד רישום הבית כבית משותף.ממילא ההחרגה בשלב זה היא חוזית ולא מצאתי מניעה שהבנק יבהיר באופן מפורש במכתבו שהשיעבוד מוסר רק ביחס לשתי הדירות הרלוונטיות,כשאין בכך לגרוע מהשעבוד שקיים לגבי המקרקעין עצמם אשר טרם נרשמו כבית משותף המחולק ליחידות.

לפיכך, בהתאם להסכמות הצדדים ובמקביל להשבת הערבויות הבנקאיות (ערבויות חוק מכר שניתנו לתובעים מבנק לאומי לישראל), חזרה לידי הבנק ,על הנתבעת לדאוג להחרגת המשכנתא הרובצת על הדירות משעבוד לטובת בנק לאומי לישראל ללא ההתניה ברשום הבית כבית משותף והיא רשאית לצורך כך להציע לבנק את הנוסח האמור לעיל.

ניתנה היום, ד' תשרי תשפ"א, 22 ספטמבר 2020, בהעדר הצדדים.