1. בני משפחת קירשנבאום - זוג הורים ובנם, רכשו מחברת מלון נוף הכרמל בע"מ שתי דירות מגורים בבניין שנבנה בשדרות הנשיא בחיפה. הדירות לא נמסרו במועד שננקב בהסכמי המכר, ולטענת בני המשפחה אף נמצאו בהן ליקויי בנייה משמעותיים. על כן, שלחו התובעים למלון נוף הכרמל הודעת ביטול, ולצידה דרישה להשבת הכספים ששולמו. לאחר שדרישתם לא נענתה, הגישו תביעה לבית משפט זה. מלון נוף הכרמל הגישה כנגדם תביעה שכנגד, בטענה כי התנהלותם הסבה לה נזקים שונים.

2. בבקשה המונחת להכרעה כעת, עותרים בני משפחת קירשנבאום להורות למלון נוף הכרמל לגלות ולהעמיד לעיונם רשימה ארוכה של מסמכים .

רקע

3. בחודש מאי 2017 רכשה משפחת קירשנבאום מחברת מלון נוף הכרמל בע"מ שתי דירות מגורים; אחת עבור ההורים, אילנה וזאב (התובעים 2-1), ודירה נוספת עבור בנם – צביקה (התובע 3). מדובר בדירות פנטהאוז הממוקמות בקומות העליונות של בניין מגורים יוקרתי שנבנה בשדרות הנשיא חיפה. תמורת הדירות שולם סך כולל של כ- 18,000,000 ₪ (סך של 13,155,300 ₪ עבור דירת ההורים וסך של 4,950,000 ₪ עבור דירת הבן).

4. מועד המסירה של שתי הדירות נקבע בהסכמי המכר לחודש נובמבר 2018, כ- 18 חודשים לאחר החתימה על כל אחד מההסכמים. בפועל, הדירות לא נמסרו במועד שנקבע ובין הצדדים נטושה מחלוקת בעניין הסיבות לעיכוב ובעניין האחריות להן. משפחת קירשנבאום טוענת כי הדירות נבנו ללא ניהול ופיקוח נאות, בניגוד למפרט הטכני ולתכניות הביצוע, כי יש בהן ליקויים משמעותיים וכי טיב הבניה אינו תואם את אופיין היוקרתי הדירות, כפי ששווקו. בנוסף, נטען כי לדירות לא ניתן אישור איכלוס (טופס 4) במועד, והחברה איחרה במסירת הדירות. התובעים טוענים כי לא מדובר בהתנהלות נקודתית בקשר לדירותיהם בלבד, אלא במגמה כוללת בקשר לבניית הבניין כולו.

נוף הכרמל טוענת מנגד כי אין ממש בטענות, וכי התובעים מנסים להשתחרר מהעסקאות בהן התקשרו מסיבותיהם שלהם. עוד נטען, כי העיכובים נובעים מפעולות שצריכות היו להתבצע על ידי התובעים, כגון התקשרות עם ספקי משנה מטעמם לצורך ביצוע שינויים, ולא בוצעו.

5. ביום 22/9/2019 הודיעה משפחת קירשנבאום לנוף הכרמל על ביטול חוזי המכר ודרשה השבה של הכספים ששולמו על חשבון הדירות. מאחר ודרישתה לא נענתה, הגישו בני המשפחה את התביעה הנוכחית לביטול עסקאות המכר והשבת הכספים ששולמו מכוחן. נוף הכרמל הגישה מצידה תביעה שכנגד, בגין הנזקים שעל פי הנטען התנהלותם של התובעים הסבה לה.

6. בהחלטה מיום 5/3/2020 הוריתי, כי על הצדדים להשלים את הליכי הגילוי והעיון במסמכים עד לקדם המשפט הראשון שנקבע בתיק. בהתאם לכך, פנה ב"כ התובעים לב"כ נוף הכרמל בבקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים (מכתב מיום 10/8/2020), ובהם: הסכמי התקשרות בין נוף הכרמל לקבלני משנה מטעמה, תכתובות בין נוף הכרמל לקבלני משנה, חברות ניהול ופיקוח, דו"חות, תכניות, היתרים, יומני עבודה ועוד. בדיון שנערך ביום 7/9/2020 התברר כי הצדדים טרם השלימו את הליכי הגילוי והעיון, והוריתי להם לעשות כן.

בחודש דצמבר 2020 העבירה נוף הכרמל לתובעים חלק מהמסמכים השונים שהתבקשו על ידם. בתגובה, שבו התובעים ודרשו מנוף הכרמל לגלות ולעיין בכל המסמכים שפורטו במכתבם. ביום 2/2/2021 הודיעה נוף הכרמל לתובעים כי אין בכוונתה להיענות לבקשתם, מסיבות שונות, שחלקן יפורטו להלן.

הבקשה הנוכחית

7. לנוכח האמור לעיל, הגישו התובעים את הבקשה הנוכחית, בגדרה עתרו להורות לנוף הכרמל לגלות להם את המסמכים הבאים: כל החוזים שנכרתו בין נוף הכרמל לבין קבלנים, חברות ניהול, פיקוח ושיווק לצורך ביצוע פרויקט הבניה מושא התביעה, מתחילת הפרויקט ועד סופו; כלל ההתכתבויות בין נוף הכרמל ובין הגורמים שלעיל באמצעים שונים (דוא"ל, הודעות sms ו- ווטסאפ, דואר וכו'), מתחילת הפרויקט ועד לסיומו; כלל ההתכתבויות בין המפקחים מטעם נוף הכרמל לבין כל עובדי ומנהלי הקבלנים בפרויקט שעל עבודתם פיקחו; כל ההתכתבויות בין המפקחים ומנהלי העבודה מטעם נוף הכרמל לבין האחראים על שינויי הדיירים; כלל ההתכתבויות בין נוף הכרמל או מי מטעמה לבין ספקי החומרים שהתובעים רכשו מהם מוצרים, וכן דו"חות, תכניות, היתרים ויומני עבודה שונים. יוער, כי בקשת הגילוי שהוגשה לבית המשפט מצומצמת מזו שנשלחה לבא כוחה של נוף הכרמל.

התובעים טענו כי מדובר במסמכים הרלוונטיים לתביעה, וכי בהליך אזרחי יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע הרלוונטי למחלוקת המתבררת.

8. נוף הכרמל התנגדה לבקשה וביקשה לדחותה. נוף הכרמל טענה כי העבירה לתובעים הן תצהיר גילוי מסמכים כללי מטעמה, והן עותק מכל המסמכים שהתבקשו על ידי התובעים, היו מצויים בשליטתה ורלוונטיים להליך. נוף הכרמל הדגישה כי מדובר בכמות רבה של מסמכים שהועברו. אשר ליתר המסמכים שלא גולו, טענה נוף הכרמל כי חלקם אינו מצוי בידיה, וכי את חלקם האחר אין לגלות משום שהם לא רלוונטיים להליך, ומכילים סודות מסחריים. נוף הכרמל טענה כי מדובר למעשה במסע דיג פסול, שנועד לגלות את כל המסמכים שקשורים באופן כלשהו לתכנון הפרויקט, ביצועו ושיווקו, על מנת לחפש בהם ממצאים שיועילו לתובעים.

נוף הכרמל הוסיפה וטענה, כי יש לבחון את הרלוונטיות של המסמכים שגילויים מתבקש בראי שתי העילות מושא התביעה: סוגיית האיחור במסירה וסוגיית ליקויי הבניה. אשר לסוגיה הראשונה, יש להתיר גילוי מסמכים מתאריך המאוחר לחודש מאי 2019 - הוא מועד המסירה המיועד על פי עמדתה. גם את סוגיית ליקויי הבניה יש לבחון לעמדתה רק ממועד סיום בנית הדירות, או לכל המוקדם ממועד משלוח הודעות הביטול. כמו כן, בדיקת הליקויים נעשית באמצעות מומחים בלבד, ומכאן שאין כל מסמך פנימי שעשוי להיות רלוונטי לצורך בירורה. נוף הכרמל הוסיפה וציינה כי כל מסמך או תכתובת שאינו נוגע לדירות מושא התביעה אינו רלוונטי אף הוא, ומכאן שאין להתיר את גילויו ואת העיון בו.

נוף הכרמל הדגישה, כי היקף המסמכים הנדרש בבקשה חריג בהיקפו, וכי לשם איסופו היא נדרשת לעצור את כל פעילותה ולהקדיש את זמנם של אנשיה אך ורק למשימה זו. מדובר בהכבדה בלתי סבירה, המטילה עליה להעביר לידי התובעים כמעט כל מסמך שקשור בצורה כזו או אחרת לפרויקט, וכרוכה גם בעלויות ניכרות.

9. בדיון שנערך לפני ביום 25/4/2021, צמצמו התובעים את דרישתם, ועתרו לקבל רק את המסמכים שפורטו בסעיפים 5.3.1, 5.3.2, 5.4.1, 5.4.2 ו- 5.5 למכתבם מיום 10/8/2020. בשים לב לכך, הכרעה זו תתייחס למסמכים אלו בלבד.

דיון והכרעה

10. כפי שיפורט להלן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. אפתח בדברים כלליים על אודות גילוי מסמכים בהליך אזרחי, ולאחר מכן אדון במסמכים שגילויים נדרש בבקשה הנוכחית.

11. הכלל הבסיסי מורה, כי בהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193 (2002); רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54 (1995); רע"א 4999/95 Alberici International נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 39 (1996)). עם זאת, עקרון הגילוי אינו עומד לבדו. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

12. כללי הגילוי והעיון במסמכים מוסדרים בפרק ט' (סימן ג') לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (שתיק זה מתנהל לפיהן, בהתאם לאמור בתקנה 180 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018)). בקשה לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים תוכרע לאחר בחינת שני פרמטרים עיקריים: רלוונטיות המידע המבוקש ומידת ההכבדה שיש במתן הצו על הצד ממנו נדרש הגילוי (רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' לוין (13/10/2009)). בין הפרמטרים הללו מתקיימים יחסי גומלין, או מקבילית כוחות. כלומר, ככל שמידת ההכבדה גדולה יותר כך יש להקפיד בבחינת רלוונטיות הגילוי ולהיפך (רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (22/11/2007)).

11. בפסיקה התעוררה השאלה, שהועלתה גם בתשובה לבקשה הנוכחית, האם ניתן להורות על גילויו של מסמך ספציפי בלבד, או גם על סוגי מסמכים. התשובה לשאלה אינה מצויה בלשון התקנות. כך, בעוד שתקנה 113 מדברת על גילויו של "מסמך פלוני", תקנה 117 מדברת ב"מסמכים של בעל דין". בפסיקה נקבע, כי מעקרון הגילוי מתבקש כי בנסיבות בהן אין ביכולתו של בעל-דין להצביע על מסמך ספציפי, יתיר בית-המשפט עיון גם בסוגי מסמכים, ובלבד שהוכחה הרלוונטיות שלהם לעניין שבמחלוקת (רע"א 2534/02 הנ"ל, בעמ' 196). לצד זאת הודגש, כי גישה זו לא נועדה לאפשר לבעל דין לעיין בכל המסמכים של יריבו ולאפשר מסע דיג.

13. בהתאם לעקרונות הללו, אבחן את המסמכים שהתבקשו בבקשה הנוכחית (וכפי שצומצמו בדיון, כאמור לעיל), בהתאם לאופן סיווגם על ידי הצדדים. בטרם אעשה כן אומר בכלליות, כי התובעים התייחסו בבקשתם בעיקר לנימוקי סירובה של נוף הכרמל למסור את המסמכים, ולא פירטו את הרלוונטיות של כל מסמך ומסמך (או סוגי מסמכים) שנטען כי דרוש להם. עם זאת, מהדברים שצוינו בדיון עולה, כי התובעים מלינים על התנהלות נוף הכרמל בפרויקט באופן כללי, ועל האופן שבו פיקחה על קבלני המשנה מטעמה (ראו עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 8-1).

13.1 התכתבויות בין נוף הכרמל ובין קבלנים, חברות ניהול, פיקוח ושיווק (סעיף 5.3 למכתב התובעים) - אני מורה לנוף הכרמל לגלות לתובעים את כלל ההתכתבויות שניהלה עם קבלנים וחברות ניהול ופיקוח מטעמה ביחס לטיב הבניה ולסוגי הליקויים שפורטו בחוות דעת ברגמן מטעם התובעים או לעמידה בלוחות זמנים בפרויקט, החל מראשית שנת 2017 ועד לתום הבניה.

אכן, עיון במכלול ההתכתבויות עשוי לשפוך אור על ההתנהלות הכוללת של נוף הכרמל בקשר עם הפרויקט. אולם, עסקינן בתביעה אזרחית, שלצורך ההכרעה בה חשובה בעיקר התוצאה העובדתית, ולא מידת ה"אשם" ביחס אליה. כך, אף אם יתברר כי התנהלות נוף הכרמל בפרויקט היתה לעילא ולעילא, אולם קיימים בדירת התובעים ליקויים משמעותיים כפי שנטען, לא יהיה בהתנהלותה המופתית ובמאמציה של נוף הכרמל כדי להפחית מאחריותה. אך גם ההיפך הוא הנכון. מכאן, שלתכתובות עם קבלנים ביחס לסוגי ליקויים שכלל אינם מצויים בדירת התובעים, גם על פי טענתם, אין כל רלוונטיות לבירור התביעה. גם לתכתובות עם חברת השיווק אין רלוונטיות לבירור המחלוקות, והתובעים לא סיפקו הסבר המוביל למסקנה שונה מכך.

עוד יובהר, כי בהגדרת המונח "התכתבויות" שלעיל יבואו רק מכתבים שנשלחו בדואר רגיל ו/או אלקטרוני, והיא לא תכלול הודעות sms או ווטסאפ שנשלחו בין גורמים שונים בנוף הכרמל ובחברות השונות מטעמה. זאת, בעיקר לנוכח ההכבדה המשמעותית שכרוכה בדבר, בפגיעה בפרטיותם של עובדים רבים בחברות השונות, ובשים לב לחזקה לפיה ככל שנוף הכרמל אכן סברה כי הקבלנים מטעמה מתרשלים בביצוע עבודתם, היא התרתה בהם בכתובים, ולא הסתפקה במשלוח הודעות באפליקציית מסרים.

13.2 כלל ההתכתבויות בין המפקחים מטעם נוף הכרמל לבין כל עובדי ומנהלי קבלנים בפרויקט ובין המפקחים לבין האחראים על שינויי הדיירים (סעיפים 5.4.1 ו- 5.4.2 למכתב התובעים) - לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני מורה לנוף הכרמל לגלות ולהעמיד לעיון התובעים את כל ההתכתבויות שהוחלפו בדואר רגיל ו/או אלקטרוני בין המפקחים מטעם נוף הכרמל לבין כל עובדי ומנהלי קבלנים בפרויקט, ביחס לליקויים בבנייה או לטיבה, שהם ליקויים מהסוג שפורט בחוות דעת ברגמן, החל מראשית שנת 2017 ועד לתום הבניה. נוף הכרמל תוסיף ותגלה את כל התכתובות שהוחלפו בין המפקחים לבין האחראים על שינויי הדיירים בפרויקט, וזאת ביחס לדירות התובעים בלבד. אחראי שינויי דיירים עוסק בעניינים תכנוניים של הדירות, ולא שוכנעתי כי שינויים תכנוניים שבוצעו בדירות אחרות רלוונטיים למחלוקת מושא התביעה, הנסובה בעיקר סביב ליקויי הבנייה בדירות שרכשו התובעים והאיחור במסירתן. כמו כן, במסירת הפרטים המבוקשים ביחס לדירות אחרות בבניין יש כדי לפגוע בפרטיותם של אלו שרכשו אותן, וגם מן הטעם הזה אין להתיר את הגילוי.

13.3 דו"חות, תכניות והיתרים, יומני עבודה, דרישות והתראות (סעיף 5.5.3-סעיף 5.5.15) - בשים לב לנימוקים שפורטו בסעיף 13.1 לעיל, אני מורה לנוף הכרמל לגלות ולהעמיד לעיון התובעים את כל הדו"חות שנמסרו לה על ידי חברות ניהול הפרויקט והפיקוח עליו; וכן הדו"חות שפורטו בחוות דעת וולקן שמאות (סעיפים 5.5.6-5.5.3 ו- 5.5.8 למכתב). ככל שניתן לפצל את הדו"חות ולהעביר רק את החלקים שעוסקים בסוגי הליקויים המפורטים בחוות דעת ברגמן ובנושא העמידה בלוחות הזמנים - נוף הכרמל רשאית להעביר רק אותם.

14. דו"ח המפקח מטעם הבנק המלווה ודו"חות שנשלחו לחברות הביטוח בקשר לפרויקט לא יגולו. אף אם דו"חות אלו כוללים התייחסות למצב הבניה ולא רק למצבו הפיננסי של הפרויקט, ברי כי לא מדובר בדו"חות שעוסקים בליקויים נקודתיים כאלה ואחרים שעשויים להיות רלוונטיים לבירור התביעה הנוכחית.

אני דוחה גם את בקשת התובעים לגלות דו"חות שנערכו על ידי מפקחים שפעלו מטעמם של רוכשי דירות ספציפיות (סעיף 5.5.7 למכתב). זאת, הן לאור הפגיעה בפרטיות רוכשי הדירות הללו ובשים לב לכך שאלו לא נתנו את הסכמתם לכך, וכן משום שממילא לא מדובר במסמכים שהרלוונטיות שלהם לבירור התביעה מובהקת, כמבואר לעיל.

אני דוחה את בקשת התובעים לגלות את כל הדו"חות והדיווחים שנערכו על ידי מנהל העבודה, לרבות יומני עבודה ודיווחים למשרד העבודה (סעיפים 5.5.9 ו- 5.5.10 למכתב). לא שוכנעתי כי מדובר במסמכים רלוונטיים לתביעה (כך למשל, חלקם עוסקים בנושא הבטיחות בעבודה או ברישומי נוכחות), ובשים לב לצורך לאזן בין דרישת הרלוונטיות להכבדה על בעלי הדין, הגעתי לכלל מסקנה כי אין לגלותם.

15. אשר לבקשת התובעים לגלות את חוות הדעת ודו"חות המעבדות, מכון התקנים, דו"חות חברת פרת תעשיות וחוות דעת אינג' צביקה רום, וכן התכתבויות ודיווחים שנעשו על ידי יועצים שונים עבור הפרויקט (סעיפים 5.5.15-5.5.11) - אני מורה לנוף הכרמל לגלות לתובעים את אלו שמתייחסים לדירות שנרכשו על ידם בלבד, ולסוג הליקויים שפורט בחוות דעת ברגמן בלבד.

סוף דבר

16. לנוכח כל שפורט לעיל, הבקשה מתקבלת באופן חלקי, וכמפורט בסעיף 13 לעיל. נוף הכרמל תגלה ותעמיד לעיון התובעים את כל המסמכים שעל גילויים הוריתי בתוך 45 ימים מהיום, ככל שאלו מצויים בידיה. ככל שבמי מהמסמכים שעל גילויים הוריתי כלולים סודות מסחריים של נוף הכרמל, היא רשאית להשחירם.

15. בשים לב לעובדה שהבקשה התקבלה באופן חלקי בלבד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ד סיוון תשפ"א, 04 יוני 2021, בהעדר הצדדים.