30 דצמבר 2021

לפני:

כב' השופטת קארין ליבר-לוין

החלטה

פתח דבר

1. התובע הגיש בקשה לפי פקודת בזיון בית המשפט, לחלופין בקשה למחיקת כתב הגנה ולחלופין בקשה להיפוך נטל הראיה.
2. לאחר שהוגשה תגובה ותשובה, פניתי לבחינת המבוקש וביום 22.8.21 ניתנה החלטתי כדלקמן:

"בקשת התובע אוחזת 10 עמודים ו-30 עמודי נספחים אולם לא נמצא בה באופן מסודר שניתן לעיין בו ברצף מהם המסמכים המבוקשים על ידי התובע לגילוי ספציפי ומידת הרלוונטיות של כל מסמך.

הפירוט שנעשה בתצהיר התובע שתומך בבקשה ונספח 1 בו מפורטים מסמכים מבוקשים אולם לא ברצף וחלק מהמבוקש כלל אינו מסמך - מקשים על מתן החלטה סדורה בבקשה.

התובע נדרש עד ליום 29.8.2021 להגיש מסמך סדור המפרט אך את המסמכים המבוקשים על ידו ואת הרלוונטיות של כל מסמך בסמוך לאחר פירוטו במסמך.

ויובהר מדובר במסמך תמציתי לצורך התחקות אחר המבוקש בבקשה לאור אורכה והמלל הרב אשר פורט בה.

לעיוני 30.8.2021."

1. על אף המפורט בהחלטה, הגיש התובע מסמך האוחז עשרה עמודים (תשעה עמודים ועמוד נוסף של הערות שוליים). חלף ניסוח רשימה של המסמכים המבוקשים בצירוף פירוט תמציתי וממוקד של הרלוונטיות שלהם הוגש מסמך שמהווה מעין 'מקרא' לבקשה. לאור האמור ביקשתי לקיים דיון קצר כדי לנסות ללבן את הבקשה בנסיון להביא את הצדדים להסכמות, אולם הוגשו בקשות דחיה אשר הביאו להימשכות ההליך באופן בלתי סביר. מאחר והחומר מצוי כולו בתיק ואין חובה לקיים דיון בבקשה, ולאחר שעיינתי שנית במסמכים מצאתי כי על פניו דיון לא היה מספק את המענה אליו כיוונתי ועל כן שיניתי את החלטתי בדבר קיום הדיון ומסרתי כי תינתן החלטה שכן כל החומר מצוי בפני בית הדין ויש מקום לקדם את ההליך.
2. התובע פנה וביקש לקיים את הדיון במועדו המקורי גם אם ייעדר בעצמו ורק בא כוחו יתייצב לדיון. הנתבעת התנגדה לכך והתובע השיב לתגובה (גם מבלי שניתנה החלטה ביחס לכך). לאחר שעיינתי במפורט שם, לא מצאתי לשנות מקביעתי כי קיום דיון לא יקדם הכרעה בבקשה וכי יש מקום להכריע בה זה מכבר.
3. בבואי להכריע בבקשה מצאתי כי הנתבעת לא התייחסה לכלל המסמכים שביקש התובע. על כן ביום 6.12.21 ניתנה החלטתי לפיה "לאחר שעיינתי בחומר המצוי בתיק לצורך הכרעה בבקשה, עולה כי יש מסמכים לגביהם לא נמסרה עמדת הנתבעת באופן ספציפי, לרבות תשובה ודאית בדבר קיומם או היעדרם של המסמכים. על כן, טרם מתן החלטה הנתבעת תפרט עמדתה ביחס למסמכים הבאים:" וצוינה רשימת מסמכים בהחלטה.
4. הנתבעת ביקשה הארכת מועד של 21 ימים, התובע הסכים באופן חלקי ובהחלטתי הארכתי את המועד באופן חלקי תוך ציון שהתייחסות לכלל המסמכים היתה מביאה לכך שניתן היה להכריע בבקשה זה מכבר. ויובהר – "קצפו" של בית הדין לא יצא על הנתבע כפי שטענה בפתח תגובתה, כמו כן היא לא התבקשה להשיב לשאלון אלא להתייחס לקיומם או היעדרם של המסמכים אשר פורטו ולעמדתה ביחס לגילויים – כמקובל בבקשות לגילוי מסמכים. אכן, נכון כי הוגשה בקשה לפי פקודת ביזיון אולם היא הסתמכה על אי מתן מענה לדרישה לגילוי מסמכים ועל כן במהות היה צורך להתייחס לדברים במלואם כדי שניתן יהיה להכריע בבקשה.
5. לאחר שתגובת הנתבעת הוגשה ביום 27.12.21, להלן הכרעתי.

דיון והכרעה

1. בתמצית טוען התובע כי מאחר והנתבעת אינה ממלאה אחר ההחלטה להשלים את הליך הגילוי והעיון במסמכים יש לקבל את בקשתו.
2. כפי שציינתי בהחלטתי מיום 17.11.21, אי השלמת הליך גילוי מסמכים אינו עילה לבחינת הפעלת סנקציה לפי פקודת ביזיון בית משפט אלא יש לבחון האם נדרשת מחיקת כתב הגנה.
3. ידוע כי מחיקת כתב הגנה היא סנקציה קיצונית, ובשלב זה לא מצאתי הצדקה לנקוט בה שכן ההסכמה הדיונית שקיבלה תוקף של החלטה היתה השלמת הליך גילוי המסמכים. לא הוצגה הסכמה על גילוי מסמכים ספציפי ומענה על שאלונים. כעת משעומדת בקשה זו להכרעה, יש לבחון ולהכריע בבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים כפי שייעשה להלן. בנסיבות הללו גם אין מקום לבחון את היפוך נטל הראיה.

הרקע לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים

1. התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה בגין הנזק שנגרם לו בשל אובדן כספים שהושקעו באמצעות קופה מרכזית לפיצויים שהתנהלה אצל הנתבעת. מדובר בקופה שהיתה בבעלות חברת בקינגהאם (להלן- בקינגהאם) שהיתה לטענת התובע מעסיקתו והעבירה אליו את הכספים האמורים מכוח היותו עובד בה. במסגרת ההליך ועם בחינת חבותה של הנתבעת לאמור יש לבחון האם התובע היה עובד של חברת בקינגהם שהיתה בעלת קופת הפיצויים, שכן מדובר בכספים שמופקדים על ידי מעסיק.
2. הנתבעת עמדה בצו הכללי שניתן לגילוי מסמכים והעבירה לתובע תצהיר גילוי מסמכים עוד ביום 13.5.21.
3. התובע מבקש לגלות מסמכים נוספים מעבר למפורט בתצהיר הגילוי מטעם הנתבעת. לטענתו מדובר במסמכים הכרחיים לצורך הוכחת תביעתו בדבר רשלנות הנתבעת בשמירה על כספי הפיצויים שהוא טוען כי הוא המוטב שלהם.
4. הנתבעת טוענת כי מדובר בבקשה מכבידה ולמעשה בבקשה במסווה לקבל מידע ונתונים ועל כן נושאת אופי של שאלון אשר בבית הדין לעבודה נעתר במקרים מיוחדים שיירשמו כאשר זהו אינו המקרה.
5. לאחר שעיינתי בחומר המצוי בתיק לרבות הבקשה, התגובה, התשובה והפירוט שהוגש לאור החלטת בית הדין, להלן הכרעתי בבקשה האמורה.

דיון והכרעה

1. ידוע כי בקשה למתן צו לגילוי מסמך ספציפי נבחנת במבחן הרלוונטיות. להלן אבחן את המסמכים שהתבקשו על ידי התובע.
2. כל העמדות שהנתבעת הגישה בבית הדין או בבתי משפט אחרים בהם טענה כי לא משחררים כספים מאחר ודורש הכספים אינו עובד- התובע טוען כי הנתבעת כחברה מנהלת לא מתערבת במעמד המשפטי של המוטב שהוגדר כעובד ולא בודקת זאת בפועל. המסמכים נדרשים להוכחת עניין זה שכן לאור האמור היא מנועה מלשאול על מעמד התובע. הנתבעת טוענת כי מדובר במסמכים שאינם רלוונטיים ובנסיון דיג. מצאתי שמדובר בבקשה גורפת ומכבידה שאין מקום להיעתר לה. מכל מקום במסגרת חקירה נגדית יכול התובע לשאול שאלות רלוונטיות לטענתו זו.
3. רשימת שמות התיקים משנת 2014 ואילך בהם שיחררה הנתבעת כספי קופת פיצויים מבלי להגיש עמדה- מצאתי כי מדובר בבקשה לייצר מסמך ועל כן אין מקום להיעתר לה בבקשה לגילוי מסמכים שתכליתה גילוי מסמך קיים.
4. כל המסמכים משנת 2014 והלאה בהם הנתבעת הגישה התנגדות למשיכת פיצויים כשהעובד והמעסיק הסכימו. כל מסמכים משנת 2015 והלאה בהם הנתבעת הגישה התנגדות או תמיכה למשיכת פיצויים כשהמעסיק סרב לשחרר פיצויים - מדובר בבקשה גורפת ומכבידה. בהליך זה מתבררת חבות הנתבעת כלפי כל התובע ככל ויוכרו יחסי עבודה בינו לבין חברת בקינגהאם. על כן אין רלוונטיות להתנגדות של הנתבעת ככל וקיימת במקרים אחרים.
5. רשימת שמות תיקים בהם הנתבעת פתחה קופת פיצויים או סרבה לפתוח קופת פיצויים לעובד שהוא בעל שליטה בתאגיד וכן עמדות הנתבעת במקרים בהם ביקשה למנוע מעובד שהוא בעל שליטה בתאגיד למשוך את קופת הפיצויים. התובע אינו בעל שליטה בתאגיד אלא טוען כי קיבל את הכספים מבקינגהאם בשל היותו עובד בה. על כן מעבר להיות הבקשה גורפת, אין למידע האמור רלוונטיות למחוקת בהליך זה.
6. הצגת כלל המקרים של העובדים השכירים בהם הנתבעת התנגדה לשחרור כספים שהופרשו לקופת פנסיה/פיצויים מאחר והם בסכום העולה על הסכום המותר להפקדה לעובד בקופת פיצויים שהינו חודש בשנה וכן את רשימת כלל התיקים בהם שיחררתם לעובדים קופת גמל/פיצויים בסכומים העולים על המותר – לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי אין רלוונטיות ישירה למידע האמור לניהול הליך זה ובנוסף מדובר בבקשה גורפת ומכבידה שגם בשל כך אין מקום להיעתר לה. ביחס לרלוונטיות אבהיר כי אין חולק בין הצדדים כי קופת הפיצויים נפתחה על ידי חברת בקינגהם. טענת התובע כי הזכות בכספים שם היא שלו מכוח העברתה אליו על ידי חברת בקינגהם שהיתה המעסיקה שלו. מנגד הנתבעת טוענת כי לתובע אין מעמד מול קופת הפיצויים מאחר ואינו עובד של חברת בקינגהם. ההליך מצוי בבית דין זה בשל הטענה להפקדת כספים לטובת עובד. בנסיבות הללו חלק בלתי נפרד מבירור ההליך הוא בירור קיומם או היעדרם של יחסי עבודה בין התובע לחברת בקינגהם. ככל והתוצאה תהיה שאין יחסי עבודה ממילא בית הדין לא מוסמך יהיה לבחון את רכיבי התביעה. המסמכים אותם מבקש התובע הם כדי לבסס טענה שאין זה מעניינה של הנתבעת לבחון קיומם או היעדרם של יחסי עבודה, אולם בחינה זו היא חלק בלתי נפרד מהליך משפטי זה ועל כן אין רלוונטיות למסמכים המבוקשים על ידי התובע.
7. מסמכים של בכירים בנתבעת שבפועל משמשים כשכירים שנותנים שירותים בחשבונית מטעם חברת הארנק שמנוהלת בנתבעת.- מדובר בבקשה שמחד פוגעת בפרטיות צדדי ג' והרלוונטיות שלה לבחינת המחלוקת בהליך זה מוטלת בספק. התובע רשאי לשאול ביחס לכך במסגרת חקירה נגדית.
8. מסמכים המעידים כי מדובר בכספי קרן פיצויים. – בכתב התביעה אשר תוחם עובדתית את גדר המחלוקת הוגשה התביעה כנגד הנתבעת שמנהלת קופה מרכזית לפיצויים רב מסלולית. כך גם מהמסמכים שצירף התובע לכתב התביעה. על כן מדובר בבקשה שאין צורך להידרש לה ויש בה הכבדה שלא לצורך.
9. נוהלי ממונה על שוק ההון שעוסק בחובות חברה מנהלת בקבלת כספים לקופת פיצויים מרכזית. – מדובר במסמכים שמפורסמים ואינם בבעלותה הבלעדית של הנתבעת. התובע יכול לאתרם בכוחות עצמו ואין מקום להטיל נטל זה על הנתבעת.
10. שם ותפקיד של מי שגייס את בקינגהם כלקוחה של הנתבעת – מבוקש כדי להראות את הלך הרוח ביחס לגיוס בקינגהאם כלקוחה של הנתבעת – לא מצאתי כי יש לכך רלוונטיות למחלוקת המצויה בבסיס הליך זה.
11. מסמכים נוספים שהתבקשו על ידי התובע להלן -
12. כל מסמך שמגדיר מה זאת קרן חוץ בשנים 2012-2014.
13. כל הקרנות שקיבלו אישור מרשות ההון ב-2012-2014 להיות קרנות חוץ.
14. מה כל סוגי הקרנות שהושקעו בהן כספים מבחינת תמהיל השקעה וסיכון ומה המסלולים שהוקעו בהם למעלה מ-10% בקרנות גידור.
15. כל מסמך בין 1.1.2012 ל-1.3.2014 המתאר דיווח על חריגות (כמו המסמך שהוגש בהליך שהתקיים בבית משפט השלום בכפר סבא).
16. רשימת כל הלקוחות של הנתבעת שהיו בקרן פיצויים רב מסלולית בכל אחת מהשנים 2013-2014 לפי מדרגות האחוזים של השקעה בחו"ל.
17. רשימת כל הלקוחות של הנתבעת שהיו בקרן פיצויים רב מסלולית בכל אחת מהשנים 2013-2014 באותו גורם שניהל את הבקינגהאם.
18. דוחות תנועות כספיות המשקפות את שווי הקופות כשבוצעו בהן השקעות, שינויי מסלול, קניה או מכירה בין ינואר 2012 וינואר 2014.
19. הציגו את מדיניות ההשקעה של הנתבעת בקרנות פיצויים מרכזיות בכלל וספציפית לגבי הבקינגהאם אישורי דירקטוריון או וועדת ההשקעות.
20. תמהיל ההשקעה בין ינואר 2013 וינואר 2014 מבחינת פיזור סיכונים וכיוצא בכך.

כל המסמכים הללו מהווים בקשה גורפת ומכבידה ולא מצאתי כי יש להורות על גילויים.

1. ביחס למסמכים הבאים אליהם התייחסה הנתבעת בתגובתה המשלימה מיום 27.12.21 :
2. כל הנהלים החלים על הנתבעת בנושא השקעות בקרנות גידור (קרנות חוץ)- המסמכים אינם קיימים ועל כן ממילא לא ניתן להורות על גילויים.
3. כל הבדיקות שביצעה הנתבעת וכל המסמכים שהגישה בקינגהם לפני חתימת ההסכם – לטענת הנתבעת אין כל בדיקות ואין צורך לבצען. מכל מקום משלא קיים מסמך כאמור, לא ניתן להורות על גילויו.
4. כל מסמך ממנו הנתבעת למדה שבקינגהם השקיעה בקרנות גידור- לטענת הנתבעת המסמכים שהיו קיימים הועברו לתובע וצורפו כנספח 5 לתביעתו – אין לנתבעת מסמכים נוספים.
5. כל המסמכים והחוזרים הפנימיים של הנתבעת לפתיחת קופה מרכזית לפיצויים מסלולית ואיזה כספים אפשר להפקיד שם- לא קיימים מסמכים כאלה ועל כן לא ניתן להורות על גילויין.
6. המסמכים בין בקינגהם לבין הנתבעת שבגללם הוחלט להשקיע בקופה מרכזית רב מסלולית ולא אחרת – לא קיימים מסמכים כאלה ועל כן לא ניתן להורות על גילויים.
7. אישור של רשות שוק ההון או גוף ממשלתי אחר וכן נוהלים פנימיים של הנתבעת המעידים כי מותר לנתבעת להעביר את הניהול לחברה חיצונית ושלא צריך פיקוח של הנתבעת – לטענת הנתבעת המסמכים שקיימים הועברו לתובע מזמן וצורפו כנספח 5 לכתב התביעה. אין מסמכים נוספים ועל כן לא ניתן להורות על גילויים.
8. נוהלים פנימיים של הנתבעת איך מתנהלים מול חברות חיצוניות שמותר להעביר לניהולן קופות פיצויים לרבות הסכם הניהול עם חברת פלטינום- לטענת הנתבעת, מאחר והסכם ההצטרפות כלל מינוי של חברת פלטינום לפי שיקול דעתה המלא של בקינגהם, אין לכך רלוונטיות. יחד עם זאת, ככל שקיימים נוהלים פנימיים כאלה, תעבירם הנתבעת לעיון בין הדין בשלב ראשון במעטפה סגורה. ככל שלא קיימים נוהלים בתחום האמור, הדבר ייתמך בתצהיר.
9. תדפיס חשבון בנק של הנתבעת בו הופקדו הכספים בקינגהאם– מי נתן את ההוראה ומה המסמכים שהועברו לביצועה.- לטענת הנתבעת המסמכים שקיימים בעניין זה נמסרו לתובע בהליך בבית משפט השלום וצורפו כנספח 5 לכתב התביעה. אין מסמכים נוספים.
10. דו"חות ביקורת פנימיים או חיצוניים של הנתבעת ביחס להיעלמות של מיליון ₪ ע"ש הבקינגהאם- לטענת הנתבעת מאחר ולא היתה היעלמות של כסף אלא השקעה של כסף – אין בנמצא מסמכים כאמור. על כן לא ניתן להורות על גילויים.
11. דו"ח רו"ח קוסט פורר גבאי את קסירר מיום 24.3.15 בדבר ביקורת קופת הפיצויים המרכזית של בקינגהאם- לטענת הנתבעת המסמך הועבר לתובע במסגרת ההליך בבית משפט שלום. מדובר בדו"ח רואה חשבון מבקר המצורף לדוחות הכספיים של הנתבעת.
12. כל הפרוטוקולים במסגרת בדיקת ההשקעות של הנתבעת הקשורים קשר ישיר או עקיף לקופות שנרשמו ע"ש בקינגהאם- המסמכים המבוקשים לא קיימים. על כן לא ניתן להורות על גילויים.
13. כל ההתכתבויות הפנימיות של הנתבעת מ-1.1.2013 ועד 3.2014 כשהתברר שאין כספים שניתנים להעברה.- לטענת הנתבעת המסמכים הועברו לתובע בהליך שהתקיים בבית משפט השלום לרבות הודעת דוא"ל של מנכ"ל הנתבעת מיום 4.12.2013 והמסמך צורף כנספח יב' לכתב התביעה. כמו כן נמסרה לתובע הודעת דואר אלקטרוני מיום 17.2.2014 ששלחה היועצת המשפטית של הנתבעת בעניין וכן הודעת דואר אלקטרוני מיום 11.6.2012 באותו עניין.
14. כל מסמך שהועבר לנתבעת ע"י מערכת הפיקוח בבנק ישראל וכו' הקשורים באופן ישיר או עקיף לניהול הקופות של בקינגהאם – אין מערכת כאמור ועל כן אין מסמכים מסוג זה.
15. כל המסמכים שמראים את העמלות שבקינגהאם חויבה בהן ואם שילמה אותן- להראות שהתמורה הגבוהה היא שגרמה לנתבעת לתת לבקינגהאם לנהל את קופת הפיצויים ללא פיקוח. – לטענת הנתבעת לתובע נמסרו 14 דפי בנק מפורטים מהבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ שצורפו לתביעתו בנספח 5 ושם מפורטות התנועות בחשבון של בקינגהם לרבות גביית דמי ניהול.
16. העתקי כל הבקשות וההוראות בכתב ובע"פ ביחס למו"מ עם התובע או לטיפול בקופה המרכזית החל מ-1.10.11, מטעם הנתבעת 2 או פלטינום- נדרש כדי להראות שהנתבעת היתה אדישה ורשלנית כלפי הסיכוי שבהשקעות- מאחר ולא נוהל כל משא ומתן עם התובע ועל כן אין לנתבעת מסמכים ביחס לכך. משלא קיימים מסמכים – אין מקום להורות על גילויים.

אחרית דבר

1. כמפורט לעיל, הבקשה נדחית כמעט במלואה.
2. המפורט בסעיף 27ז', ככל וקיים, יועבר ראשית במעטפה סגורה שתועלה ללשכתי לצורך עיון של בית הדין בלבד. ככל שהאמור אינו קיים, הדבר ייתמך בתצהיר. כמו כן הנתבעת תגיש תצהיר גילוי מסמכים משלים התומך בטענותיה כי המסמכים שהתבקשו על ידי התובע אינם קיימים בידיה. האמור יוגש עד ליום 12.1.22.
3. אציין כי לא היה מקום להגיש את הבקשה כפי שהוגשה. ראשית, כפי שצוין לעיל, ההסכמה הדיונית לא כללה גילוי מסמכים ספציפיים אלא גילוי מסמכים כללי בו עמדה הנתבעת ועל כן לא נדרשה בקשה לפי פקודת הביזיון ולחילופין מחיקת כתב הגנה ולחילופין היפוך נטל הראיה. בנוסף, בקשתו של התובע עמוסת פרטים, רשומה בצפיפות המקשה על הקריאה והתקשיתי לאתר את העיקר בה – המסמכים בהם מבקש התובע לעיין אשר פורט בעיקר בנספחים לבקשה כאשר הנספח אליו הפנה בבקשתו, נספח א', כולל דרישת גילוי מסמכים עמוסה ולא ברורה אליה צורף מסמך נוסף הנושא כותרת "דרישה להמצאת מסמכים ומתן תשובות לשאלון" אשר לא ברור מתוכנו מה המסמכים ומה השאלות בשאלון שאינו חלק מבקשה זו, הנספח מקושקש בסימונים ולא ברור .כאמור בניסיון לפשט את הדבר הוריתי לתובע בהחלטה מיום 22.8.21 להבהיר את המסמכים הנדרשים והרלוונטיות שלהם להליך במסמך קצר. חלף ניסוח בהיר של הדברים צירף מעין "מקרא" לבקשתו עם הפניות האוחז 10 עמודים. זאת ועוד. מתגובתה המשלימה של הנתבעת עולה כי התובע שב וביקש כאן מסמכים שביקש וקיבל בהליך שהתנהל בבית משפט השלום. התנהלות מעין זו בכללותה יש בה כדי להכביד על ניהול ההליך ועל האפשרות לבחון את הבקשה במהירות וביעילות על מנת להכריע בה. לאור האמור יישא התובע בהוצאות הנתבעת בסך 3,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים וללא תלות בתוצאות ההליך.
4. מאחר וישיבת ההוכחות קבועה ליום 14.2.22, לא נותר זמן מספיק לצורך הגשת תצהירי הצדדים. על כן, ישיבת ההוכחות תידחה ליום 16.6.2022 בשעה 12:00.
5. התובע יגיש תצהיריו עד ליום 27.2.22.
6. הנתבעת תגיש תצהיריה עד ליום 13.4.22.
7. הצדדים יעבירו במישרין העתקים של תצהיריהם על נספחיהם איש לרעהו.
8. לעיוני 28.2.22.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשפ"ב, (30 דצמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.