לאחר בחינה ועיון, אינני רואה הצדקה למתן צו זמני במעמד צד אחד וטרם שהוצגה עמדת הצד שכנגד.

1. המבקש עותר למתן "צו זמני דחוף", לפיו יקבלו המשיב והוא עצמו, סך של 3,500 ₪ כל אחד, מחשבון העסק מדי חודש, וזאת עד להשלמת ההתחשבנות ופירוק השותפות בינו לבין המשיב במסגרת המרצת פתיחה שהגיש. הנימוקים העיקריים לבקשתו מסתכמים במצוקה הכלכלית בה הוא נתון, כמו גם זכותו לקבל ולו סכום מינימלי חודשי מהשותפות, אל מול הסחבת המכוונת שנוקט המשיב לבירור הסכסוך.

2. אקדים, כי לא נוכחתי בהסבר כלשהו באשר לדחיפות הבקשה, כאשר מהבקשה עצמה עולה כי המבקש אינו מקבל לשיטתו כספים מחשבון העסק, כבר החל מ- ספטמבר 2019, בעוד שאת בקשתו ראה להגיש כיום בחלוף למעלה מחצי שנה מאז המצב האמור ואף חודשים מספר מאז שהגיש את הליך העיקרי.

3. זאת ועוד, מדובר בסעד למעשה למתן צו עשה אשר, ככלל, ניתן רק במקרים חריגים ביותר, וודאי מקום בו הצו למעשה קובע בפועל חלוקת כספי שותפות כשסוגיית הפירוק והזכויות לקבלת כספים על פיו, טרם נדונה. להזכיר, כי הצו מבוקש טרם נתקבלה עמדת המשיב לסוגיה בכלל ולטענות החמורות בדבר גזלת כספי השותפות בפרט, על הנטל הכבד המוטל להוכחתם.

4. המבקש לא הוכיח כי הצו דרוש במעמד צד אחד למניעת נזק חמור.

המבקש אף לא הציג אסמכתאות לטענתו בדבר מצוקה/קריסה כלכלית, כאשר אין די בטיעוניו בעלמא בעניין.

המבקש ודאי לא שכנע כי צו עשה דרוש למניעת נזק בלתי הפיך כשסוף סוף עסקינן בסוגיות כספיות.

5. המפורט לעיל לכאורה יפה גם לשאלת ההצדקה למתן צו ביניים לאחר דיון במעמד הצדדים.

זאת ועוד, הבקשה על פי נוסחה אינה כוללת בקשה חלופית לקביעת דיון במעמד הצדדים לעניין צו הביניים, כאשר מכל מקום הבקשה על פי מהותה, אינה כזו המצדיקה דיון בתקופת החירום בה אנו מצויים.

לאור האמור אינני רואה מקום לקבוע, לעת הזו, דיון בבקשה במעמד הצדדים.

מבלי לפגוע באמור וככל שהמבקש יראה הצדקה להגיש בקשה לקיום דיון בבקשה למתן צו זמני במעמד הצדדים, יתכבד ויגיש בקשה מתאימה בצירוף נימוקים מתחייבים כמפורט והיא תובא לכשתוגש לבחינת השופט התורן.

ניתנה היום, כ"ו ניסן תש"פ, 20 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.