רקע

1. לפני בקשה לתיקון כתב תביעה.
2. במסגרת התביעה שבכותרת עתרו התובעים לפיצויי הפקעה. התובעים עתרו, כי בית המשפט יקבע, כי הם זכאים לפיצוי בהתאם להחלטת מנהל מקרקעי ישראל מספר 1042 (להלן: "הסדר שיבלי") ולחלופין, כי הם זכאים לפיצויים בגין הפקעת זכויותיהם.

טענות התובעים

1. במסגרת הבקשה שלפני עתרו התובעים, כי בית המשפט יתיר להם לתקן את כתב התביעה. לטענתם, היו פרטים שנשמטו מכתב התביעה ועובדות שלא היו ידועות להם מחוסר ידיעה של שאר היורשים/תובעים וזאת בתום לב. עוד טענו, כי התיק מצוי בשלב מקדמי.

טענות הנתבעת

1. יש לדחות את הבקשה תוך חיוב התובעים בהוצאות.
2. הבקשה לא ערוכה כראוי. לא צורף לה תצהיר ולא פורט בה מה העובדות החדשות שהוספתן מתבקשת, מדוע לא היו ידועות לתובעים קודם לכן וכיצד נודעו להם כיום. נראה, כי מטרת הבקשה היא עריכת מקצה שיפורים לאחר שנפרשה הגנת הנתבעת.
3. בניגוד לנטען, התיק לא מצוי בראשיתו. קדם המשפט הסתיים והתיק נקבע להוכחות.

טענות התובעים במסגרת תגובה לתשובת הנתבעת

1. התקיים קדם משפט אחד וטרם נוהל דיון הוכחות כך שזכות התובעים לתקן כתב תביעה בשלב זה.
2. התיקון מתבקש מאחר ונתגלו עובדות חדשות. מבירור עם בני המשפחה והדודים עולה, כי כאשר ניגשו בשנת 2010 נפתח להם, עם כל היורשים מס' תיק פיצויים לפי הסדר שיבלי. כולם ניגשו יחד עם התובע מס' 2 כנציגם בתא המשפחתי.
3. לעניין הגשת תצהיר התומך בבקשה הרי שהעובדות ידועות כהוויתן לפי כתב התביעה המקורי והמתוקן והוכנו תצהירי עדות של התובעים אשר יוגשו. לתגובה צורף תצהיר של התובע מס' 2.

דיון ומסקנות

1. המחלוקת לפני היא, האם יש להתיר לתובעים לתקן את כתב התביעה, אם לאו.
2. לאחר שקילת מכלול טענות הצדדים מצאתי, כי דין הבקשה להידחות.
3. בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 בית המשפט רשאי, בכל עת, להתיר לצד לתקן את כתב טענותיו כך שיהיה בידי בית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים. בית המשפט נוהג בגישה ליברלית בעת שהוא דן בבקשה לתיקון כתב תביעה. המטרה היא, גיבוש השאלות המשפטיות האמתיות המצויות במחלוקת בין הצדדים כך שההליך יתנהל ביעילות ותינתן הכרעה במחלוקות שנתגלעו בין הצדדים. בהתאם לגישה זו הרי שבמידה ומתבקש תיקון כתב טענות אשר נדרש בכדי לאפשר את הבאת מלוא המחלוקות להכרעת בית המשפט אזי בית המשפט ייטה להיעתר לבקשה זו אלא אם התיקון ישלול מהצד שכנגד טענת התיישנות אשר הייתה עומדת לו ככל שהתביעה החדשה הייתה מוגשת במועד בו הוגשה הבקשה לתיקון כתב התביעה, שכן, מדובר בנזק אשר אינו בר פיצוי כספי בדרך של פסיקת הוצאות (ראה לעניי זה אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11, 2013), 355).
4. כדי להכריע בשאלה, האם יש להתיר את תיקון כתב התביעה יש לבחון האם מדובר בעילה חדשה אם לאו. ברע"א 11137/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מגן דוד אדום לישראל קבע בית המשפט העליון, כי השאלה האם מדובר בעילה חדשה או בעילה זהה עליה נסמך כתב התביעה המקורי, אינה תמיד שאלה פשוטה והתשובה נגזרת מפרוש המונח "עילת תביעה". נקבע, כי אין מקום לנקוט בגישה מצמצמת אשר תוביל לכך שבית המשפט לא יהיה מוסמך להתיר תיקון כלשהו של העובדות הנזכרות בכתב התביעה. עוד נקבע, כי כל עוד לאחר התיקון נשמרים רכיבי היסוד של העילה המקורית מהם השתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע הרי שאין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון אף אם חלפה תקופת ההתיישנות.
5. במסגרת הבקשה לא טרחו התובעים לפרט את התיקונים המבוקשים, מה העובדות שלא היו בידיעתם וכיצד ומתי נודעו להם עובדות אלו. כמו כן, הם לא צירפו תצהיר לשם תמיכה בבקשה ותצהיר כאמור צורף רק בהמשך. ניכר מהבקשה, כי התובעים סבורים, כי קנויה להם הזכות לתקן את כתב התביעה. ברי, כי אין זה המצב.
6. מעיון בכתב התביעה המתוקן שצורף לבקשת התובעים עולה, כי התווספה אליו טענה לפיה התובע מס' 2 טוען, כי פנה יחד עם דודיו בשנת 2010 למשרדי הנתבע ונפגש עם הגב' פטריסיה פרץ לעניין עסקת החליפין לפי הסדר שיבלי ונפתחו מספר תיקי פיצויים ליורשים של משפחת מזעל (סעיף 9 לכתב התביעה המתוקן). עוד נטען, כי התובע מס' 2 פנה לפרץ כדי לקדם את העסקה, כי היא דרשה ממנו מסמכים וכי בעת שהיה אצלה שוחחו שניהם עם מהנדס המועצה לעניין תיקי הפיצויים של המשפחה (סעיף 10 לכתב התביעה המתוקן). מדובר בשינוי משמעותי של הגרסה המופיעה במסגרת כתב התביעה המקורי במסגרתו לא נטען דבר לגבי פניה בשנת 2010 ותחת זאת נטען, כי התובע מס' 2 פנה לגב' פרץ בשנת 2014 בבקשה לצרף את יורשי המנוח ח'לף שיבלי להסכם פיצויים יחד עם דודיו שהגישו תביעה לפיצויים לפי הסכם שיבלי. קיים הבדל מהותי בין הטענה לפיה התובעים זכאים לפיצוי לפי הסכם שיבלי מאחר ופנו בנדון בשנת 2010 ונפתח להם תיק פיצויים לבין הטענה, כי הם זכאים לפיצוי כאמור בעקבות פנייתם בשנת 2014 במסגרתה ביקשו, לטענתם, להצטרף להסכם הפיצויים יחד עם דודיהם שהגישו תביעה לפיצויים לפי הסכם שיבלי. מדובר בשתי עילות תביעה שונות לפיהן מבקשים התובעים, כי בית המשפט יחיל עליהם את הסכם שיבלי.
7. כמו כן, בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי הרי שתיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות. התובעים לא טרחו לצרף תצהיר כאמור לבקשתם. כאמור, בהמשך צירפו תצהיר לתגובתם לתשובת הנתבעת. במסגרת התצהיר טען התובע מס' 2, כי העובדות בכתב התביעה ידועות לו מידיעה אישית ולאור מעורבותו יחד עם דודיו בפניה לנתבעת לצורך קבלת פיצויים לפי הסדר שיבלי. עוד טען, כי מבירור שערך עם קרוב משפחתו התבררה לו עובדה שלא הייתה ידועה לו ולפיה עוד מלפני שנת 2010 יש מספר תיק פיצויים על שם התובעים. לאור טענת התובע מס' 2 לפיה הפניה בשנת 2010 נעשתה על ידו ולאור טענתו לפיה עובדות כתב התביעה המתוקן ידועות לו מידיעה אישית הרי שלא עלה בידו ליתן הסבר מניח את הדעת מדוע פרטים אלו לא הופיעו בכתב התביעה המקורי ומדוע נדרש התיקון המבוקש בנוגע לפרטים שהיו בידיעתו. מקום בו עובדות רלוונטיות לא היו ידועות לתובע הרי שיש בכך כדי להצדיק תיקון כתב תביעה אולם לא די בטענה סתמית בעניין גילוי עובדות חדשות. כאשר העובדות החדשות מתייחסות למעשים שלכאורה נעשו על ידי התובע הרי שטענתו, כי עובדות אלו לא היו ידועות לו בעת הגשת התביעה וכי בשל כך נדרש התיקון לא יכולה להתקבל. טרם הגשת תביעה מוטל על תובע לבדוק את מלוא המסמכים שברשותו ולוודא, כי כתב התביעה כולל את כל העובדות הרלוונטיות כך שלא יידרש תיקון כתב תביעה לצורך העלאת טענות שהיו ידועות לו בעת הגשת כתב התביעה המקורי. כתב התביעה המתוקן מבוסס על מסכת עובדתית שונה מזו עליה מבוסס כתב התביעה המקורי והתובעים לא הצביעו על טעמים מניחים את הדעת בגינן הטענות בעניין זה לא נכללו בכתב התביעה המקורי, אף שהיו בידיעת התובע מס' 2.
8. בע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו(3) 214 ציין בית המשפט העליון, כי "לא תמיד יאפשר בית המשפט תיקון כתב תביעה. במקרים שבהם נקט המבקש שיהוי רב או נהג בחוסר תום לב, לא ייעתר בית המשפט לבקשת התיקון". מצאתי, כי בבקשתם לתיקון כתב התביעה כתשעה חודשים לאחר הגשת התביעה בדרך של הוספת עובדות שהיו בידיעת התובע מס' 2 במועד הגשת התביעה נקטו התובעים בשיהוי משמעותי אשר יש בו כדי להצדיק את דחיית הבקשה.
9. אציין, כי אין מדובר בתיק שנמצא בחיתוליו, כטענת התובעים במסגרת בקשתם. מדובר בתביעה אשר הוגשה לפני למעלה מתשעה חודשים. נערך קדם משפט והתיק קבוע לשמיעת ראיות וסיכומים בעל פה ברשימת הסוגיות אשר פורטו בהחלטה מיום 7.12.20.
10. אציין עוד, כי בימים הקרובים עתידות להיכנס לתוקף תקנות סדר הדין האזרחי החדשות. במסגרת תקנות אלו נשמרה סמכותו של בית המשפט להורות בכל עת על תיקון כתב טענות לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן. נקבע, כי הדבר יעשה תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלות מבקש התיקון, השלב הדיוני בו מוגשת הבקשה והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג (סעיף 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018). במסגרת תקנות אלו, הביע המחוקק את עמדתו לעניין ניהול הליכים באופן יעיל ומהיר ומניעת בזבוז זמן שיפוטי יקר ועיכובים שלא לצורך. ההוראה החדשה לעניין תיקון כתב טענות והשיקולים המפורטים בה עולים בקנה אחד עם גישה זו. על אף הגישה הליברלית בה נוקט בית המשפט בנוגע לתיקון כתבי טענות הרי שאין להתיר תיקון מקום בו הדבר יביא לסרבול והתמשכות ההליכים שלא לצורך וכאשר מגיש הבקשה נקט בשיהוי ואין בידו להצביע על טעמים המצדיקים את הצורך בשינוי המבוקש.

התוצאה

1. הנה כי כן, מצאתי, כי לא עלה בידי התובעים ליתן הסבר מניח את הדעת באשר לנסיבות בהן נדרש התיקון המבוקש שמעלה טענות עובדתיות חדשות שהיו בידיעת התובע מס' 2 כבר בעת הגשת התביעה. מדובר בטענות עובדתיות חדשות על בסיסן מבקשים התובעים לבסס עילת תביעה לפיצוי לפי הסכם שיבלי ומקובלת עליי טענת הנתבעת לפיה נראה, כי התובעים מבקשים לבצע מקצה שיפורים לאור טענותיה במסגרת כתב הגנתה והדברים שעלו בישיבה המקדמית בנוכחות הצדדים.
2. לאור המפורט לעיל, הבקשה נדחית. מחייבת את התובעים בהוצאות הנתבעת בגין בקשה זו בסך 1,500 ₪. הסכום האמור ישולם בתוך 30 ימים ממועד המצאת החלטה זו, שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, ט"ו טבת תשפ"א, 30 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.